תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים הקרובה: כ-10 מיליארד שקל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים הקרובה: כ-10 מיליארד שקל

6.7 מיליארד שקל יועברו לאוניברסיטאות בישראל - כ-68% מהתקציב - למרות שרק 41% מכלל הסטודנטים לומדים בהם

3תגובות

תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה יסתכם בשנת הלימודים האקדמית שתפתח בשבוע הבא ב-9.9 מיליארד שקל, לעומת 9.45 מיליארד שקל בשנת הלימודים הקודמת. תקציב ההשכלה הגבוהה ותקציב משרד החינוך צפויים להסתכם ב-2016 לראשונה בתקציב בכ-60 מיליארד שקל.

למרות תוספת של כ-450 מיליון שקל לתקציב, בעקבות החלטת הממשלה יקוצצו כ-130 מיליון שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה, מתחומים שונים שטרם נקבעו.

אמיל סלמן

התוספת התקציבית למערכת ההשכלה הגבוהה נובעת בעיקר מהתחייבות הממשלה ב-2010 להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה בכ-2 מיליארד שקל, לצורך יישום תוכנית חומש לשיפור מצבה העגום ולשיפור תשתיות מחקר, איכות ההוראה והגדלת מספר חברי הסגל במוסדות ולצורך תוכניות להחזרת מוחות. עם זאת, בעקבות החלטות ממשלה שהתקבלו מאז קוצצו כ-200 מיליון שקל מההתחייבות הממשלתית ומערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעדים שנקבעו בהצלחה חלקית.

רוב תקציב ההשכלה הגבוהה – 6.7 מיליארד שקל יועבר לאוניברסיטאות בישראל. מדובר על כ-68% מהתקציב, למרות שרק 41% מכלל הסטודנטים לומדים בהם.

תקציב המכללות הציבוריות, בהן לומדים כ-25% מהסטודנטים יהיה נמוך באופן משמעותי ויסתכם ב-1.7 מיליארד שקל בלבד. הסיבה לכך, היא שחלק גדול מתקציב ההשכלה הגבוהה מיועד למחקר, שמבוצע כמעט כולו באוניברסיטאות בלבד. תקציב שמיועד לסיוע לסטודנטים, למכינות קדם אקדמיות ולקרנות מחקר יסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל.

בנוסף, 214 מיליון שקל יוקצו לצורך הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מיוחדות כמו חרדים, ערבים ובדואים. זאת, בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה מהשנים האחרונות להפסיק להשקיע בהתרחבות כללית של מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ולמקד את המאמצים בהגדלת מספר הסטודנטים באוכלוסיות בהן קיים שיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה.

המל"ג ציינה כי בשנים האחרונות, בעקבות יישום התוכנית, מספר הסטודנטים החרדים במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה גדל בכ- 21% ובחברה הערבית נצפה גידול של כ- 33% במספר הסטודנטים.

לאחרונה מינה שר החינוך, נפתלי בנט, את פרופ' יפה זילברשץ לתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, האחראית בין היתר על תקצוב מוסדות ההשכלה הגבוהה. זילברשץ מחליפה בתפקידה את ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שהנהיג את תוכנית החומש במערכת.

זילברשץ אמרה כי בחודשים הקרובים תגבש הוועדה שבראשותה את תוכנית החומש הבאה. לדבריה, התוכנית בחמש השנים הקרובות "תתמקד בהנגשת ההשכלה הגבוהה לרבדים שונים בחברה הישראלית תוך התמקדות באיכות ההוראה ובשימוש מוגבר בלמידה מקוונת".

לדבריה המועצה תתמקד גם "בפיתוח קשרים בינלאומיים עם מדינות המערב ומדינות מזרח אסיה, הרחבת תשתיות המחקר,המשך גיוס סגל מצטיין והשבת מוחות הביתה, ובעידוד מדעי הרוח, כל זאת תוך מתן הזדמנות וסיוע לכל מוסד אקדמי למקסם את הפוטנציאל שלו".

בנט, המשמש גם כיו"ר המל"ג אמר כי " "השנה הנוכחית ממשיכה רצף של מספר שנים במהלן נפתחה שנת הלימודים האקדמית כסדרה, ועם תקציב תוספתי שאושר מראש, זאת למרות האיום המשמעותי שעמד בפנינו לאחרונה בשל סוגיית הקיצוצים בתקציב המדינה. מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנת הלימודים החדשה עם יו"ר ות"ת חדשה לאחרונה ועם אתגר לגבש תכנית רב שנתית חדשה שתצעיד את המערכת קדימה"

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי שנת הלימודים הקודמת נקלטו במוסדות ההשכלה הגבוהה 300 חברי סגל חדשים, כחלק מ-1,500 אנשי סגל חדשים שנקלטו בחמש השנים האחרונות. לפני חמש שנים הות"ת הציבה יעד להקטין את היחס שבין סטודנט לאיש סגל בכיר ל-21 אנשי סגל לכל סטודנט, במקום יחס של 25 אנשי סגל לכל סטודנט, אך היא לא הצליחה לעמוד בו למרות גיוס החוקרים. זאת, בגלל פרישת חוקרים ותיקים במקביל לגיוס החוקרים החדשים, עלויות גיוס סגל גבוהות מהמצופה והקיצוצים בתקציב שהובטח לצורך יישום המהלך.

כמו כן, הות"ת תכננה להקים עד 30 מרכזי מצוינות – בהם מועסקים בכמה תחומי מחקר מרכזיים חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם המקבלים גישה לתשתיות מחקר מתקדמות, זאת ככלי גם לשיפור המחקר בישראל בנושאים בולטים וגם להחזרת מוחות מחו"ל, אך לבסוף הוקמו רק 16 מרכזים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#