אין מחשבים, היכולות הדיגיטליות נמוכות - התלמידים באומת הסטארט-אפ טובים רק יותר מילדי צ'ילה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין מחשבים, היכולות הדיגיטליות נמוכות - התלמידים באומת הסטארט-אפ טובים רק יותר מילדי צ'ילה

דו"ח OECD חושף: בישראל מחשב אחד לכל 4.7 תלמידים ומשרד החינוך מעדיף שההורים ירכשו מחשבים ניידים וטאבלטים מכספם ■ לכ-20% מהתלמידים החלשים כלכלית אין אינטרנט בבית - פחות מבקטאר

29תגובות

OECD מפרסם דו"ח חריף נוסף על מערכת החינוך הישראלית: מנתוני הארגון עולה כי מבין 64 מדינות, מספר המחשבים שניתן לשימוש התלמידים בבתי הספר הוא נמוך במיוחד, השימוש במחשבים בכיתות לימוד לא מספק, וכך גם השימוש באינטרנט.

ישראל מכונה אמנם הסטארט אפ ניישן, אך לא רק שמערכת החינוך בישראל מפגרת מבחינה טכנולוגית אחרי המדינות המפותחות, וגם אחרי כמה מהמדינות המתפתחות, אלא שגם הישגי התלמידים במבחנים הדיגיטליים היו גרועים במיוחד - מהנמוכים במדינות הארגון. 

מיכל פתאל

גם תלמידים שהציגו כישורים טובים בקריאה, לא הצליחו במבחן הדיגיטלי - עדות לכישורים הנמוכים שלהם בתפעול מחשב ובחיפוש באינטרנט. בחלק מהמקרים, המצב בישראל גרוע יותר מאשר בקטאר, איחוד האמירויות, מדינות בדרום אמריקה, ובאחד המקרים גם מאשר ירדן. בנוסף, בישראל לכ-20% מהתלמידים החשלים כלכלית אין אינטרנט בבית - שיעור נמוך יותר מאשר בקטאר.

״סטודנטים שלא יוכלו לנווט בנוף הדיגיטלי לא יוכלו יותר להשתתף באופן מלא בכלכלה, בחברה ובחיי התרבות שסביבם״, נכתב בדו"ח. 

נתוני OECD מבוססים על מבחני הפיז"ה שבהם נבחנו תלמידים בני 15 ב-2012 וכללו שאלונים דיגיטליים ומודפסים שבחנו את כישורי התלמידים, לצד שאלונים נוספים על האקלים בבית הספר והשימוש במחשבים ובאינטרנט בבית ובבתי הספר. בנוסף, התקבלו נתונים נוספים ממערכות החינוך שהשתתפו במחקר.ֿ

מבחני הפיז"ה של הארגון הצביעו על כישורים נמוכים במיוחד של תלמידי ישראל בקריאה, מתמטיקה ומדעים, וגם ביכולות נמוכות בפתירת בעיות יום יומיות ובידע פיננסי.

מחשב לכל ילד? נסו מחשב אחד לכל 4.7 תלמידים

ישראל דורגה במקום ה-44 מבין 64 מדינות במדד שבודק את מספר התלמידים בממוצע שחולקים מחשב אחד בבתי הספר, אחרי רוב מדינות OECD וכמה מדינות מתפתחות שאינן חברות בארגון. ב-2012 יחס המחשוב בבתי הספר בישראל היה 4.7 תלמידים. כלומר, מחשב אחד בממוצע לכל 4.7 תלמידים. יש לציין כי מדובר ביחס ממוצע שמשקף את מספר המחשבים שזמינים לתלמידים בכל שטח בית ספר, וכי בבתי ספר רבים בישראל אין בכלל מחשבים בכיתות הלימוד.

היחס בין מספר התלמידים למחשבים בישראל דומה לזה שבצ׳ילה (4.7), ירדן וקרואטיה (5.0). ברומניה היחס טוב יותר (4.6), וכך גם באיחוד האמירויות ובקטאר (4.2), בקולומביה (3.7), בתאילנד (3.1) ובקזחסטאן (2.5) שאינן חברות בארגון - ובהן המצב טוב יותר מאשר בישראל. באוסטרליה יש מחשב לכל ילד, ובניו זילנד, בריטניה, צ׳כיה, ארה״ב, נורווגיה וליטא היחס נמוך מ-2 תלמידים למחשב. היחס בישראל קרוב לממוצע מדינות OECD, ככל הנראה בעקבות מספר המחשבים הנמוך מאוד שבטורקיה החברה בארגון, ובה חולקים בממוצע 44.9 תלמידים לכל מחשב. 

בנוסף, עולה כי שיעור השיפור בהחדרת מחשבים לכיתות בישראל בין 2012-2009 הוא מהנמוכים במדינות הארגון. ב-2110 הציג שר החינוך לשעבר, גדעון סער, תוכנית למחשוב בתי הספר שכללה הוספת מחשב אחד לכל כיתת לימוד וחיבורה לאינטרנט - צעד שבכל מקרה לא היה מאפשר לכל תלמיד או לכל שני תלמידים ללמוד עם מחשב בכיתה - אך היא קוצצה על ידי משרד החינוך ומשרד האוצר כמה פעמים, ולא יושמה עד היום במלואה. בשלב זה, משרד החינוך מעדיף שבתי הספר ידרשו מההורים לרכוש מחשבים ניידים וטאבלטים מכספם. 

רק 55.2% מהתלמידים משתמשים במחשבים בבתי הספר

הדו"ח מראה שבכל מדינות OECD התשתיות בבתי הספר מפגרות אחרי הטכנולוגיה, וקיים פער גדול בין הסביבה הדיגיטלית בבתי התלמידים לבין הנעשה בבתי הספר שלפי OECD הוא חמור, אך המצב בישראל גרוע עוד יותר. ב-2012 96% מבני ה-15 ברחבי העולם שנבחנו במבחני הפיז"ה דיווחו שיש להם לפחות מחשב אחד בבית, אך רק 72% מהם אמרו שהם נעזרים במחשב או טאבלט בבתי הספר. 

בישראל לעומת זאת, רק 55.2% מהתלמידים משתמשים במחשבים בבתי הספר, לעומת כ-96.5% מהתלמידים שיש להם לפחות מחשב אחד בבית. ישראל מדורגת במקום 37 מתוך 42 מדינות שבהן ידוע על שימוש במחשבים בבתי הספר. רק בלטביה, אורגוואי, טורקיה, דרום קוריאה, ושנחאי שבסין המצב גרוע יותר (אם כי תלמידי שנחאי הצטיינו במבחני הארגון). גם במקסיקו שיעור התלמידים שמשתשמים במחשבים בבתי הספר גבוה יותר מאשר בישראל (60.6%), וכך גם בקוסטה ריקה ובצ׳ילה. 

בהולנד ואוסטרליה כ-94% מהתלמידים משתמשים במחשבים בבתי הספר, בפינלנד 89%, וברוסיה 80.2%. בירדן משתמשים כ-80% מהתלמידים במחשבים בבתי הספר. 

שיעור התלמידים בישראל שדיווח שהוא גולש באינטרנט בבתי הספר במהלך השיעורים או לצורך סיוע בשיעורי בית היה נמוך בהתאם - 30.6% לעומת 41.9% בממוצע ב-OECD. 

בישראל ל-96.5% מהתלמידים יש לפחות מחשב אחד בבית, נתון נמוך יותר מאשר רוב מדינות OECD. זאת בדומה למצב בליטא וקטאר. בדנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה לקרוב ל-100% מהתלמידים יש לפחות מחשב אחד בבית. עם זאת, גם בנתונים אלו קיימת עדות לפערים הגדולים בתוך ישראל. שיעור התלמידים הישראלים שיש להם לפחות 3 מחשבים או יותר בבית היה גבוה יחסית - 44.6%. 

הציון הממוצע בישראל היה נמוך ב-36 נקודות מהממוצע במדינות ה-OECD

ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים הדיגיטליים מדאיגים במיוחד: במבחן התוצאה תלמידי ישראל דורגו במקום 26 מבין 31 המדינות שנבחנו בקריאה דיגיטלית, במבחן הקריאה הממוחשב שנערך לצד המבחן המודפס וכלל מעקב אחרי התנהגות התלמידים בדרך לפתירת השאלה. מדובר בהישגים הנמוכים ביותר מכל מדינות ה-OECD פרט לצ׳ילה. הציון הממוצע של תלמידי ישראל היה 461 - נמוך ב-36 נקודות מהממוצע במדינות הארגון.

מבין כל המדינות שהשתתפו בארגון ההישגים של התלמידים הישראלים במבחן היו נמוכים במיוחד. רק תלמידי צ׳ילה, הונגריה, ברזיל, איחוד האמירויות וקולומביה הציגו תוצאות נמוכות יותר. גם במבחן הדיגיטלי במתמטיקה הישגי התלמידים הישראלים היו נמוכים במיוחד, הנמוכים ביותר בכל מדינות הארגון פרט לצ׳ילה ובמקום הרביעי מהסוף מבין כל המדינת שהשתתפו במבחן כשרק בצ׳ילה, ברזיל, וקולומביה המצב היה גרוע יותר. 

חוקרי הארגון הצביעו על תופעה ייחודית לישראל ולמדינות נוספות כמו קולומביה, ספרד ואיחוד האמירויות, שבה שיעור גבוה של תלמידים נכשלו במבחני הקריאה שנערכו במחשבים אבל הצליחו במבחנים המודפסים - בארגון טוענים כי מדובר בכלל הנראה בכישורים נמוכים של תפעול מחשבים וגלישה באינטרנט שגרמו להם להיכשל במבחנים הדיגיטליים, למרות הצלחה יחסית במבחנים המודפסים. 

בנוסף, הארגון עקב אחרי היסטוריית הגלישה של התלמידים בשיראל כדי לראות אם הם יעילים או לא. למשל, אם הבעיה פשוטה אבל הם נדרשו לקרוא ולחפש בעמודים רבים כדי לפתור אותה. גם כאן נמצא שהתלמידים בישראל יעילים פחות מאשר במדינות ה-OECD. הארגון מדגיש את החשיבות של שימוש זהיר, מודע וביקורתי במחשבים ועוסק גם בהשפעת מחשבים בבתי הספר על בעיות משמעת בכיתות ומזהיר גם משימוש מזיק ופוגעני באינטרנט.

לגבי ישראל חוקרי הארגון ציינו למשל כי הוספת מחשבים לכיתות לימוד במתמטיקה פגעה במשמעת של התלמידים בכיתות. כמו כן, התקבלו תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של הכנסת מחשבים לכיתות הלימוד, ותרומתם להישגים לא היתה חד משמעית בכל מדינות הארגון. לכן, בארגון מציינים כי יש להתמקד בשיפור איכות מערכת החינוך לצד שילוב המחשבים בכיתות, וכי יש לבחון מהי הדרך המוצלחת ביותר לשילוב אמצעים דיגיטליים בכיתות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#