בנט, הבגרות במתמטיקה קשה - לכן בורחים ממנה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנט, הבגרות במתמטיקה קשה - לכן בורחים ממנה

ב-25 השנים האחרונות עלה פלאים הקושי ב-5 יחידות בגרות במתמטיקה, ועמו צנחו מספר הניגשים לבחינה ב-30%, ועוד 30% מהתלמידים שמתחילים 5 יחידות מסיימים ברמות לימוד נמוכות ■ עתה מנסה משרד החינוך להכפיל תוך ארבע שנים את מספר הנבחנים

42תגובות
מוטי מילרוד

פתיחת שנת הלימודים תשע"ו עמדה בסימן תוכנית חדשה, שעליה הכריז שר החינוך, נפתלי בנט - שיפור ההישגים של תלמידי ישראל בבגרות במתמטיקה. היעד של התוכנית החדשה, שהמשרד מתכנן להקצות ליישומה כ–75 מיליון שקל בשנה, הוא להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר בוגרי הרמה המתמטית המוגברת, חמש יחידות לימוד.

בשנתיים האחרונות ניגשים לבחינה רק כ-9,300 תלמידים בשנה. מדובר אמנם בשיפור לעומת שפל של 8,870 תלמידים ב-2012, ועדיין זהו מספר נמוך מאוד - רק לפני עשור היה מספר הנבחנים במתמטיקה המוגברת 13 אלף - כלומר, מספר הנבחנים צנח בכ-30% תוך פחות מעשור.

מספר הנבחנים הנמוך, המהווים רק 9.4% מכלל משלימי תעודת הבגרות בישראל, ממצב אותנו בשליש התחתון של המדינות המפותחות. בממוצע, 16%-30% מהתלמידים במדינות המפותחות לומדים מתמטיקה מוגברת, כשבמדינות המצטיינות שיעור הלומדים מתמטיקה מוגברת מגיע גם ל-40% ואף ל-50%.

המדינות המצטיינות הן בעיקר באסיה, והן מהוות את האיום התחרותי הבולט ביותר על מגזר ההיי־טק הישראלי. כדי לשמר את מעמדנו כ"אומת הסטארט־אפ", ישראל זקוקה לזרם קבוע של מהנדסים ואנשי מחשבים - כולם, כמובן, בעלי ידע מתמטי. רק שהצורך הזה עומד בניגוד גמור למציאות העגומה של לימודי המתמטיקה בישראל. כך, הציון הממוצע שקיבלו תלמידי ישראל במבחן בינלאומי, מבחן פיזה ב–2012, מיקם אותם במקום 40 הירוד בביצועים שלהם במתמטיקה.

כך, מתוך 850 בתי ספר תיכונים בישראל שמגישים לבגרות מלאה, ב–150–200 אין כלל מגמה של 5 יחידות מתמטיקה. כך, שיעורי הנשירה מ–5 יחידות במתמטיקה מגיעים - על פי מחקר שערך מכון סאלד בעבור קרן טראמפ - ל–30%. כך, מורי המתמטיקה ברמת 5 יחידות מתמעטים והולכים: 40% מהם מעל גיל 50, רובם מורים מבוגרים, יוצאי רוסיה, שנמצאים על סף גיל פרישה. שיעור המורים הצעירים, מתחת לגיל 30, הוא פחות מ–5%.

90 ב‐4 יחידות עדיף
 על 70 ב‐5 יחידות?

הנתונים האלה מסבירים את הבהלה שאחזה במשרד החינוך, ואת החלטת המשרד לצאת בתוכנית חדשה ומושקעת שתתמרץ את התלמידים ואת בתי הספר לחזור וללמוד מתמטיקה ברמת 5 יחידות. משרד החינוך מכוון להגיע לפחות אל תוך ממוצע ה–OECD - כלומר, 16%–30% בוגרי מתמטיקה מוגברת.

המשימה אינה קלה, לאור הבעיות הקשות של לימודי 5 יחידות במתמטיקה בישראל. קודם כל, מחסור במורים, שמורגש בכל רחבי המדינה, ובעיקר ביישובי הפריפריה. היעדר מורים הוא הסיבה העיקרית בגללה כחמישית מבתי הספר אינם מלמדים כלל מתמטיקה מוגברת, ובכך סוגרים בפני תלמידים מוכשרים בפריפריה את שער הכניסה לחוגים יוקרתיים באוניברסיטאות, ובהמשך - לעיסוקים יוקרתיים.

הסיבה הנוספת היא חוסר הרצון של התלמידים ללמוד מתמטיקה מוגברת. הדבר נובע בעיקר מהתפישה שלפיה מדובר בלימודים קשים שלא מתאימים לכל אחד - והדעה הרווחת כי ציון של 90 ב–4 יחידות עדיף על 70 ב–5 יחידות.

לא לגמרי בטוח שהתלמידים טועים כאן. גם משום שהבונוס שמעניקות כיום האוניברסיטאות למסיימי 5 יחידות, בסך הכל 12–17 נקודות יותר מ–4 יחידות, כנראה אינו מפצה על פערי הקושי בין שתי רמות הלימוד - וגם משום שבחינת הבגרות ב–5 יחידות במתמטיקה היא כנראה באמת קשה מאוד.

קרן טראמפ עשתה מחקר בין מדגם של מורים למתמטיקה, בראשותו של גנאדי ארנוביץ', האחראי על בחינת 5 יחידות במשרד החינוך, ובדקה עמם את התפתחות רמת הקושי של בחינת 5 יחידות ב–25 השנים האחרונות (1990–2014). הניתוח של המורים למתמטיקה העלה שבמרבית הפרקים כמות החומר הנלמד לבחינה צומצם - אבל תוך עלייה ניכרת ברמת הקושי של המבחן.

"יש יותר שאלות שדורשות הסקת מסקנות וקישוריות מבעבר. התלמיד נדרש לחשיבה ביקורתית. מושג הפונקציה נלמד כיום לעומק יותר מבעבר - לא די בשליטה טכנית כדי לענות על השאלות בבחינת הבגרות. עם השנים התארכו גם השאלות וגם הפתרון - לאחר השינוי האחרון, לכל שאלה בבחינה יש כ–40 דקות פתרון, לעומת כ–30 דקות עד 2005", נכתב בסיכום המחקר של המורים למתמטיקה.

"זעזוע ממידת הקושי"

הבחינה במתמטיקה נהפכה עם השנים מבחינה של שינון לבחינה שמסתמכת בעיקר על הבנה. אף שאין השוואות בינלאומיות, חלק מההערכות הן שבחינת 5 יחידות הישראלית נמצאת כיום בשורה הראשונה של הבחינות הקשות בעולם. פרדוקסלית, המורכבות הגוברת של הבחינה לא היתה פועל יוצא של החלטת מדיניות במשרד החינוך. למעשה, כבר שנים רבות אין תוכנית לימודים במתמטיקה - רק עתה מושלמת כתיבתה של תוכנית חדשה - ואת רמת הלימודים הכתיבה רמת הבחינה. הצורך הגובר של האוניברסיטאות ושל תעשיית ההיי־טק פשוט הכתיב דרישה לרמה גוברת והולכת של בחינת הבגרות - וחומר הלימוד נגרר אחרי העלייה ברמת הקושי של הבחינה.

התהליך הדינמי של עליית רמת הקושי של בחינת 5 יחידות במתמטיקה, ואולי גם העובדה שהמקצוע נשלט בידי מורים מבוגרים יוצאי רוסיה, השפיעה על טכניקת ההוראה. מחקר נוסף שעשתה קרן טראמפ, שבו רואיינו מורים ותלמידים ב–5 יחידות מתמטיקה, העלה קושי גדול של התלמידים להסתגל לרמת הלימודים הגבוהה.

הקושי נבע משני מקורות: פער עצום בין רמת החומר הנלמד בחטיבת הביניים לבין רמת החומר ב-5 יחידות במתמטיקה בתיכון, וגם שיטת הלימוד הנוקשה, בסגנון "אוניברסיטאי", של רבים מהמורים ל-5 יחידות במתמטיקה. "אצל מרבית התלמידים", העלו מסקנות המחקר, "כרוכה ההתנסות בפועל ב-5 יחידות במידה של הפתעה וזעזוע ממידת הקושי שבכך. הללו נבעו מרמת הקושי של החומר הנלמד, ממידת האינטנסיביות והקצב של הלמידה, ומשינוי באופי הלמידה - מורה המתקדם במהירות עם החומר, כשעיקר האחריות להבנתו מוטלת על התלמיד, גם אם הוא מתקשה בכך".

המורים מסבירים את הגישה הנוקשה בצורך להספיק הרבה מאוד חומר, וגם בתפישה שלא כל תלמיד מתאים לרמת 5 יחידות. למעשה, המורים למתמטיקה נעים בין שני קטבים - הקוטב הממיין (תפקיד המורה למיין, ולהשאיר רק את התלמידים המתאימים לרמת 5 יחידות) והקוטב המטפח (תפקיד המורה לסייע לתלמידים חלשים להדביק את הפער). בפועל, מרבית המורים מחזיקים כנראה בעמדה הממיינת, מה שמביא לשיעורי נשירה גבוהים מאוד - כ-30% מהתלמידים שמתחילים 5 יחידות מתמטיקה, מסיימים ברמות לימוד נמוכות יותר.

המביך הוא שהנתונים מלמדים כי המיון הזה הוא מיותר. 54% מהנבחנים במתמטיקה ברמת 4 יחידות קיבלו ציון של יותר מ-80. 22% מהם קיבלו ציון של יותר מ–90. בעליל, ה-54% הללו היו יכולים בקלות לעבור ללמוד ברמת 5 יחידות, ולהשיג בבחינה ציונים סבירים לפחות. לו היו עושים כן, מספר הנבחנים ב-5 יחידות היה מוכפל מיידית.

כלומר, הנתונים מלמדים כי הגישה הממיינת והנוקשה מביאה לצמצום פוטנציאל הלומדים מתמטיקה מוגברת בחצי, ושלא לצורך. הנתונים גם מלמדים כי כרבע מהתלמידים כלל אינם זוכים לסיכוי ללמוד מתמטיקה מוגברת, משום שהם באים מבית ספר קטן, בדרך כלל בפריפריה, שאינו רוצה או אינו מסוגל לפתוח כיתה ל–5 יחידות במתמטיקה. כך ישראל מגבילה במו ידיה את פוטנציאל הצמיחה העתידי שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#