מה הקשר בין חברת ביטוח לקציצות בבית ספר ולמה זה עולה 900 מיליון שקל? - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הפרטת החינוך צוברת תאוצה

מה הקשר בין חברת ביטוח לקציצות בבית ספר ולמה זה עולה 900 מיליון שקל?

היקף ההתקשרויות של משרד החינוך עם גופים פרטיים זינק ביותר מפי שבעה בשנים האחרונות ולפני נתוני הסדנא לידע ציבורי, המשרד התקשר ב–2014 עם 240 גופים פרטיים ללא ממכרז ■ משרד החינוך: "המשרד רוכש שירותים על פי הוראת הדין"

3תגובות

משרד החינוך מגדיל מדי שנה את התקציב המועבר לגופים פרטיים, שמעמיקים את אחיזתם במערכת החינוך. היקף ההתקשרויות בפטור ממכרז זינק ביותר מפי שבעה בשנים האחרונות: מכ-300 מיליון שקל ב-2010 לכ-2.3 מיליארד שקל ב-2014. במהלך 2015, רק עד ספטמבר, העביר משרד החינוך ללא מכרז כ–2 מיליארד שקל מתקציבו למאות גופים פרטיים - עמותות וחברות חיצוניות.

הזינוק בהתקשרויות בפטור ממכרז הוא חלק ממגמה רחבה יותר, של העברת תחומי אחריות ממשרד החינוך לידי גופים פרטיים. שיטת התקצוב, שצברה תאוצה בחמש השנים האחרונות, נחשפת בנתוני הסדנא לידע ציבורי, המבוססים על נתוני משרד האוצר שניתנו לבקשת TheMarker.

ב–2014 המשרד התקשר עם לא פחות מ–240 חברות, עמותות ואנשים, שקיבלו נתח מתקציב המשרד עבור פעילותם במערכת החינוך - ובפטור ממכרז. לפי נתוני הסדנא לידע ציבורי, ב–2010–2015 התקשר המשרד בסך הכל עם 391 גופים בפטור ממכרז, ועם חלקם הוא ממשיך להתקשר גם כיום באותו אופן. בין התחומים שהועברו לטיפול של גופים פרטיים: תוכניות חינוך במגזר הערבי, תוכניות לנערים נושרים, צהרונים וקייטנות.

נתוני הסדנא לא חושפים עדיין את רשימת ההתקשרויות המלאה. משרד החינוך מתקשר עם עשרות גופים פרטיים נוספים באופן ישיר במכרזים שפרטיהם חסויים, בהקצאות מיוחדות או בתמיכות כספיות. כך למשל נעשות ההתקשרויות עם בתי ספר פרטיים או רשתות החינוך הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה, ועמותות וחברות חיצוניות המממנות תוכני לימוד בבתי הספר.

הנתונים שמופיעים בכתבה נאספו בסיוע אדם קריב וסער אלון ברקת מפרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי, שמטרתו לחשוף את כלל חלקי תקציב המדינה — מסעיפי התקציב השונים דרך העברות בוועדת הכספים והתקשרויות בפטור ממכרז.

ממשרד החינוך נמסר כי "משרד החינוך רוכש שירותים על פי הוראת הדין".

אילן אסייג

ספק אם ניתן לפקח 
על כל הגופים

מספר עצום של גופים אחראים על חינוך התלמידים, מתן שירותים למשרד החינוך, הפעלת תוכניות חיצוניות, הכשרת מורים, תפעול תוכניות, או אפילו בקרה על תוכניות שהמשרד מוביל או שמובילים גופים פרטיים אחרים. הגופים האלה מקבלים ומנהלים תקציבים מהמשרד כדי לנהל את הפעילות, ובחלק מהמקרים גם גובים דמי ניהול - שיעור מהתקציב שהם מקבלים - עבור פעילותם.

כך למשל, חברת מרמנת אחראית בתקציב של 2.4 מיליון שקל לארגן ולפקח אחר הפעילות של הקייטנות המוסבסדות בחופש הגדול, כשגם הן עצמן מופעלות על ידי גופים חיצוניים - עמותות וחברות פרטיות.

משרד החינוך אמור לעקוב ולפקח אחר הפעילות של הגופים האלה, אבל ספק אם הוא יכול בכלל לעמוד במשימה של פיקוח על מספר גדול כל כך של גופים.

ההתקשרויות בוצעו בפטור ממכרז באישור משרד האוצר. בחלק גדול מהמקרים הדבר נעשה כדי להאריך התקשרויות קודמות של המשרד, כחלק ממכרזים שבוצעו בעבר או כי המשרד טוען שספקים מסוימים הם היחידים בתחום המבוקש. בחלק מהמקרים מדובר בהתקשרויות בסכומים שנמוכים מ–50 אלף שקל - ולכן אינם דורשים אישור.

הגידול בהתקשרויות בפטור ממכרז נובע ממדיניות המשרד בשנים האחרונות לתפעול תוכניות על ידי גופים חיצוניים - שמביאה בין היתר להגדלה של תשלומי ההורים ושל העסקת מורי קבלן במערכת. בנוסף, המשרד מעדיף להתקשר עם מומחים חיצוניים בנושאים פדגוגיים. בדו"חות של מבקר המדינה נכתב כי פעמים רבות המשרד לא פיקח כראוי על הפעילות שהועברה לחברה חיצונית, ולעתים גם שילם יותר על השירות מהסכומים שהיה משלם אם היה מתפעל אותו בעצמו. המבקר מצא שבמקרים רבים התלמידים קיבלו שירות נחות יחסית.

900 מיליון שקל לחברה פרטית אחת

צהרון בגן בירושלים
תומר אפלבאום

היקף ההתקשרות הגדול ביותר של המשרד עם גוף פרטי ב–2015 היה עם חברת מילגם שירותים לעיר, שבבעלות משפחת וייל וחברת הביטוח הראל. מדובר בתקשרות בהיקף של 897 מיליון שקל לתפעול תוכנית ההזנה בבתי ספר שבהם יש יום לימודי ארוך, בפנימיות יום ובצהרונים. בשנה שעברה זכתה מילגם במכרזים שערך המשרד בנושא, והמשרד בחר להמשיך להתקשר עמה. מילגם פועלת בעיקר בתחום אספקת שירותים לרשויות מקומיות, שמממנות חלק מתוכנית ההזנה.

במשך שנים האחראית לתוכנית ההזנה היתה העמותה לתפנית בחינוך של קרן רש"י. עם זאת, העמותה נבחרה על ידי המשרד לספק שירות אחר, ולהיות אחראית יחד עם החברה למתנ"סים על תפעול תוכנית שיעורי העשרה של קרן קרב, בתקציב של 204 מיליון שקל, המיועד ברובו להעסקת המורים בתוכנית. זאת, במקום חברת מרמנת וחברת כוח האדם מנפאוור, שהיו אחראיות על התוכנית בעבר.

העמותה לתפנית בחינוך היא אחת מספקיות השירותים הגדולות במשרד החינוך. היקף ההתקשרות שלה ב–2015 אמנם מסתכם רק ב–66 מיליון שקל - אך מאז 2012 העביר לה משרד החינוך כ–1.45 מיליארד שקל עבור שירותים שונים. יש לציין כי הקרן עצמה מעבירה תקציבים משלימים לפעילות של המשרד מכספי הקרן ובאמצעות שיתופי פעולה עם גופים נוספים ורשויות מקומיות.

ניר קידר

קרן רש"י, שהיו"ר שלה הוא הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, פועלת באמצעות עמותות בתחומי החינוך והרווחה. תקציב העמותה לתפנית בחינוך הסתכם ב–2013 ב–570 מיליון שקל - 60% ממנו בהכנסות ממשרד החינוך. בקרן הדגישו בכמה הזדמנויות כי השכר בקרן ממומן מכספה הפרטי.

מרמנת, אחת החברות הבולטות הפועלות בתוך משרד החינוך, קיבלה ב–2015 תקציב של כ–180 מיליון שקל מהמשרד - ובארבע השנים האחרונות קיבלה מהמשרד כ–460 מיליון שקל. החברה מפעילה מערך מלגות לסטודנטים, מבקרת את תוכנית הצהרונים והקייטנות, מסייעת לבניית תוכנית הטיולים השנתיים בבתי הספר ומעניקה ליווי פדגוגי לבתי הספר. ב–2014 המחזור שלה הסתכם ב–136 מיליון שקל. עלות שכרה של המנכ"לית, חנה ליפשיץ, היתה 1.88 מיליון שקל - מתוכם 982 אלף שקל שניתנו כבונוס.

המשרד פיתח תלות בגופים המבצעים

אמיל סלמן

מדוע מגדיל משרד החינוך את היקף ההתקשרויות בפטור ממכרז? לעתים המשרד מעדיף להמשיך להתקשר עם חברה שזכתה בעבר במכרזים, או עם עמותות וחברות שפונות אליו באופן עצמאי ומבטיחות תוספת תקציב מעבר לתקציב המשרד, או בשיתופי פעולה שונים.

במערכת החינוך מעריכים כי בחלק מהמקרים המשרד מעדיף להמשיך להתקשר עם חברה בפטור ממכרז כי אינו מצליח לעמוד בקצב עריכת ופרסום המכרזים לבחירת חברות חדשות. במקרים אחרים, המשרד פיתח תלות בגופים המבצעים, שפיתחו שיטות, צברו ידע, והעסיקו עובדים בעלי ניסיון, ולכן קשה לו להחליפם או לקחת חזרה את האחריות על התחום.

ב–2013 חשף המשרד לבקשת התנועה לחופש המידע את רשימת הספקים המלאה שלו - אך כיום הוא מסרב לבקשת התנועה להעביר את רשימת הספקים העדכנית, מטעמים של היעדר משאבים. זאת, על אף ששאר משרדי הממשלה כבר העבירו לתנועה את המידע לגבי 2014.

משרד החינוך מסר לתנועה כי הוא מתקשה לעמוד במשימה עקב ריבוי הנתונים, וכי "בדיקה של כל דרישות התשלום בנפרד תחייב ריתוקם של כמה עובדים למשך מאות שעות עבודה, תוך השבתתם מעבודתם העיקרית והכבדה ממשית על עבודת המשרד".

לפי הערכות שפורסמו בתחקיר TheMarker על הפרטת מערכת החינוך בשנה שעברה, המשרד מעביר כ–11 מיליארד שקל בשנה לגופים או עמותות חיצוניות, כשחלקם נהפכו כבר לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך, כמו רשתות החינוך התיכוניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם