סטף ורטהיימר ממציא מחדש את החינוך המקצועי; "סטודנט לפילוסופיה מקבל פי 4 מהנדסאי" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטף ורטהיימר ממציא מחדש את החינוך המקצועי; "סטודנט לפילוסופיה מקבל פי 4 מהנדסאי"

בעוד החשש מהסללה מרתיע פוליטיקאים מתמיכה במהפכת החינוך המקצועי, הקימו סטף ורטהיימר ומשרד החינוך מגמות טכנולוגיות בבתי הספר גימנסיה הרצליה בתל אביב והריאלי בחיפה ■ "הילדים אוהבים את המגמה - אלה ההורים שיש להם בעיה"

58תגובות

חשבתם שאתם עושים טובה לתלמידים כשאתם מרחיקים אותם מחינוך מקצועי־טכנולוגי? לכו תראו מה קורה בבית הספר הריאלי בחיפה, בפרויקט הדגל המשותף לתעשיין סטף ורטהיימר ולמשרד החינוך, שנועד לשבור את הדימוי השלילי של החינוך המקצועי.

תלמידי המגמה הטכנולוגית בבית הספר היוקרתי של חיפה והצפון, שנפתחה בשנה האחרונה, מעדיפים לעבוד עם המכונות הידניות, פחות עם הממוחשבות. כיתת ההכשרה המקצועית נמצאת בסימן התרחבות, עם ביקוש גובר מצד מורים ותלמידים להשתלב בפרויקט. "זאת הציונות החדשה", אומר מרכז המגמה, עוזי רוזן, שמספר כי השנה הראשונה היתה הצלחה יוצאת דופן. כך משנים תדמית של חינוך מקצועי, בלי להיכנע לסטיגמות נושנות.

בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב ובבית הספר הריאלי בחיפה סיימו השנה כ–60 תלמידים לימודים במגמה הטכנולוגית החדשה, שהקימו במשותף ורטהיימר ומשרד החינוך. ורטהיימר מימן את הציוד המתקדם בכמיליון שקל, ומשרד החינוך השקיע סכום דומה במבנים. סיפור ההצלחה של המגמה מוביל להרחבתה לארבעה בתי ספר נוספים - בחולון, בנצרת (בית ספר ערבי), בהוד השרון ובמכבים־רעות.

"עשו דאון־גרייד למלה 'תעשייה' ואפ־גרייד למלה 'כסף', ואני רוצה לשנות את זה", אומר ורטהיימר. טראומת ההסללה של יוצאי עדות המזרח הובילה את ורטהיימר להשיק את הפרויקט דווקא בבתי הספר היוקרתיים שבלב חיפה ותל אביב. "אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד החינוך", אומר ורטהיימר. "כששי פירון נכנס לתפקיד שר החינוך בממשלה הקודמת, הוא ביקש ממני עזרה, והתחלנו עם הפרויקט הזה, בין השאר. הבעיה עם החינוך המקצועי־טכנולוגי היא היוקרה. כל הזמן מאשימים אותנו שאנחנו רוצים להסליל את בני עדות המזרח מהפריפריה. לכן, פנינו לניסיון לבתי ספר יוקרתיים, הריאלי וגימנסיה הרצליה. שניהם פתחו מגמה תחת פיקוח משרד החינוך. הילדים שהצענו להם להגיע למסלול הטכנולוגי הם תלמידים חזקים, שלומדים ארבע־חמש יחידות מתמטיקה, מקצוע מדעי נוסף, ועשר יחידות בגרות בטכנולוגיה".

תוכנית הלימודים מתנהלת בסביבת פרויקטים. "אין כיתה, הם לומדים בסדנה, וכשצריך להיעזר בחומר עיוני, יש שולחן באמצע שסביבו מתדיינים", מסביר ורטהיימר. "הפרויקט יכול להיות בניית מנוע, תיקון רובוט או בניית דוד שמש, תוך שילוב ייצור ותוכנות. זאת גישה רב־תחומית. פעם אמרו לילד 'אתה תהיה חשמלאי'. כיום, ילדים מחליטים מאוחד יותר על מקצוע. אנחנו צריכים בשלב התיכון לחשוף אותם להרבה אפשרויות. הם לא יודעים מה הם יכולים לעשות. כשהם יוצרים מנוע, הם צריכים לבנות תוכנת מחשב, לרתך ולהלחים וליצור חלקים. אחרי שיתנסו בהכל, הם יידעו מה הם אוהבים, ויילכו לעולם התעשייה מתוך היכרות".

"הילדים לא רוצים ללכת הביתה"

עופר וקנין

"זה ממש סיפור הצלחה, התלמידים אוהבים את המגמה", אומר רוזן. "זה לא מה שציפינו לו כמעט בכל היבט. הציפיות שלנו היו בהתאם לתוכנית הלימודים - יש מערכת מסודרת מאוד של מה שצריך ללמד, ולאיזו רמה תלמידים צריכים להגיע בסוף השנה. מה שיצא זה שתלמידים הגיעו מעבר לתוכנית הלימודים מבחינת הידע וכל הפרמטרים שמודדים ידע. עברנו לפחות ב–30% את החומר. באמצעות שיטת הלימוד, שנעשה סביב פרויקטים בלבד, הגענו למצבים שילדים בכיתה י' התחילו ללמוד חומר של כיתה י"א. זה מאתגר. הילדים מאוד אהבו את השנה. אלה ילדים שבאים בשמחה בבוקר למגמה, ולא רוצים ללכת הביתה בסוף היום".

הלימודים מתמקדים בעיבוד שבבי, ותוכנית הלימודים משלבת גם את "הציונות החדשה" - זו שורטהיימר מטיף לה כבר שנים. לצד ערכים אוניברסליים של "ואהבת לרעך כמוך", מוטמעים בתלמידים ערכים של תרומה למדינה והחזרה של מה שלמדת לחברה שממנה הגעת, במקום לחו"ל.

"הייתי שמח מאוד אם כשהם ייצאו מבית הספר, הם יפנו לעבודות כפיים", אומר רוזן. "זה מושך אותם נורא. הם אוהבים יותר את העבודה עם מכונות ידניות מאשר תכנות במחשב. אשמח אם ייקחו את האהבה הזו כיום לעבודת ידיים, לאומנות".

לדבריו, המגמה משלבת תחומים מפתיעים. למשל, במפעל הביטחוני פלסן סאסא, שבו מתוכנן ביקור בשנה הבאה, נדרשת גם מיומנות תפירה, לא רק פיתוח מיגון לרכב. את המיומנות הזו, שהשנה לא ניתן לה דגש בלימודים, ניתן לקחת אחר כך לשוק הפרטי. שם, מעצבי טקסטיל נתקלים במחסור בתופרות מקצועיות.

"אנחנו נלחמים בתדמית, אבל הילדים האלה נטולי תדמית בכל הקשור ללימודי המקצוע. דור ההורים הוא זה שיש לו בעיית תדמית", אומר רוזן. לדבריו, חלק מההמורים במגמה מגיעים מקרב מהנדסי היי־טק, שהחליטו להקדיש יום בשבוע להוראה, והם מלמדים מקצועות כמו מחשבים ופיזיקה. מורים שלא שולבו בתוכנית השנה הביעו עניין להצטרף אליה בשנה הקרובה.

"בית הספר הצליח, והקמנו לידו מפעל"

בשנות ה–90 נסגרו חלק מבתי הספר המקצועיים בישראל, מערכת החינוך נהפכה למוטת תעודות בגרות, ותלמידים שהשינוי לא התאים להם - נפלטו ממערכת החינוך. כתוצאה מכך נקלע המשק למחסור חמור בעובדים מקצועיים בכל התחומים. מעצבי טקסטיל מצליחים מתקשים למצוא תופרות ברמה גבוהה, מלונאים מתקשים למצוא עובדים איכותיים, תעשיינים מתלוננים על מחסור של אלפי עובדים מיומנים בהפעלת מכונות, שגורם לפריון נמוך, ובצה"ל חסרים אנשי מקצוע לטיפול בכלים הכבדים.

מול הצרכים האלה נמצאת טראומת ההסללה של המאה הקודמת, שגורמת לדור ההורים לדחוף את ילדיהם לחינוך עיוני, גם אם יש להם "ידי זהב", שיכולות להסב להם הצלחה גדולה בעבודת כפיים מתקדמת, המבוססת בחלקה על רובוטיקה. במדינות מפותחות אחרות, כמו גרמניה, מקצועות טכנולוגיים כאלה נחשבים מכובדים ביותר.

ורטהיימר היה הראשון שהבין כי אם הוא רוצה חרטים מקצועיים ברמה גבוהה לחברת ישקר שהקים, הוא צריך לאסוף נוער שנשר ממערכת החינוך וללמד אותו את המקצוע בעצמו. גם כיום, ורטהיימר ממשיך לתמוך ולממן פעולות לקידום הייצור התעשייתי והחדשנות בתעשייה.

"יש לנו כל מיני בתי ספר", אומר ורטהיימר. "לפני שש שנים, בא אלי ראש עיריית ערד ואמר שאנשים עוזבים את המקום. באתי לעזור ולהפוך את בית הספר הרגיל שם למקצועי. זה היה כל כך מוצלח, שמהר מאוד הקמנו לידו מפעל קטן, שמייצר חלקי מתכת למפעלי ים המלח. בבית הספר לומדים כ–100 תלמידים, שמתמחים בעבודות מתכת". המפעל שייך לבית הספר, והמימון מגיע במשולב מורטהיימר, רשת אורט, עיריית ערד ומשרד הכלכלה.

"אנחנו גם עוזרים לבדואים בנגב להקים מחלקה לעיבוד מתכת בבית ספר", אמר ורטהיימר. "בנצרת הקמנו בית ספר לתכשיטנות. להבדיל מבצלאל, הוא מתמחה ביעילות ייצור, לא בעיצוב, על בסיס ידע שהבאנו מגרמניה. לקחנו נשים ערביות ועשרה חברי קיבוצים בסביבה, שלומדים בצורה מסודרת במשך שנה איך ליצור תכשיטים ברמה גבוהה. זה למעשה מרכז הכשרה לצורפות, שפועל עם סיוע ממשרד הכלכלה. המטרה של כל בתי הספר דומה - להפוך אנשים מתלמידים לאנשי מקצוע, שיתפרנסו בכבוד ולא יהיו רק עורכי דין".

דן פראט, המרכז את הטיפול בחינוך מקצועי בפרויקטים של ורטהיימר, אמר כי עמוד השדרה של התעשייה הוא ההנדסאים, ואלה אינם זוכים לתמיכה ממשלתית ראויה יחסית למדינות מפותחות אחרות. בעוד שבעולם מחצית מהסטודנטים לומדים מקצועות רלוונטיים לתעשייה, בישראל רק 5% לומדים באקדמיה מקצועות טכנולוגיים. לדבריו, יש משבר קשה בחינוך ההנדסאי, וסטודנט לפילוסופיה, למשל, מקבל מהמדינה תמיכה הגבוהה פי ארבעה מהנדסאי.

"עובדי ההיי־טק יוצאים לחו"ל"

פרויקט נוסף של ורטהיימר ומשרד החינוך הוא הכשרת תלמידים לתחרות האולימפית בברזיל לחינוך מקצועי, שנערכה החודש. מדובר בתחרות יוקרתית, שבה נאבקו על הניצחון בעיקר נבחרות דרום קוריאה וגרמניה, במקצועות טכניים כמו נגרות, אלקטרוניקה וחשמל. הקבוצות המתחרות זוכות למימון מחברות כמו סיסקו וסימנס.

"בתי ספר בעולם מתחרים ביניהם מי מלמד הכי טוב את המקצוע", אומר ורטהיימר. "השנה, לראשונה אי פעם, ישראל שלחה נבחרת באלקטרוניקה ובחרטות, שהתאמנו בירושלים ובזכרון יעקב. התחרות היא על היכולת להוכיח שניתן לייצר חלק מסובך בארבע דקות. אנחנו עובדים על זה שנה וחצי".

פרויקט דגל נוסף הוא העברת חקיקה להקמת מועצה לאומית להשכלה טכנולוגית, בדומה למועצה להשכלה גבוהה. המודל הוא החוק הגרמני להכשרה מקצועית, שקובע כי כל בעלי העניין צריכים לשבת יחד ולהגיש תוכנית לממשלה, שתבהיר מה נדרש בתחום מבחינת משרד החינוך, ההכשרה המקצועית ושוק העבודה, כולל תקצוב ייעודי. בעלי העניין הם משרדי החינוך, האוצר והכלכלה, איגודים מקצועיים, התאחדות התעשיינים, עמותה שהקים ורטהיימר ושמרכזת את פעילותו בתחום, ההסתדרות וייתכן כי גם משרד ראש הממשלה. שר הכלכלה, אריה דרעי, כבר הביע נכונות לתמוך בהצעת החוק בעניין זה.

מרק ישראל סלם

ורטהיימר סבור כי יש להגדיל את תקציב בתי הספר של משרד הכלכלה ולהכשיר הנדסאים חזקים לתעשיות ייצור, כמו תעשיות המים והגז, שיבטיחו שצעירים יישארו בישראל. המחסור בבעלי מקצוע הוא בין הסיבות שגורמות לאי־הקמת מפעלים נוספים במדינה. "במקום זה, אנחנו רואים איך כל מקומות העבודה בהיי־טק יוצאים לחו"ל", אומר ורטהיימר. "אנחנו מפתחים כאן דברים טובים, אבל מעט אנשים מרוויחים מהם, וזה לא ממש עוזר לכלכלה. אנשים לא נשארים פה ולא גאים במה שעשו".

מגמת אופנוטרוניקה לחובבי אופנועים

החינוך המקצועי־טכנולוגי לבני נוער מנוהל כיום במשרדי הכלכלה והחינוך. במשך שנים המשרדים היו צהובים זה לזה, ולא שיתפו פעולה זה עם זה. בממשלה הנוכחית המצב עשוי להשתנות, מכיוון ששר החינוך, נפתלי בנט, כיהן כשר הכלכלה והוא מודע לחשיבות של החינוך המקצועי. שר הכלכלה הנוכחי, דרעי, אמר באחרונה כי הגיע הזמן לשיתוף פעולה בין המשרדים.

משרד הכלכלה מפעיל ומפקח על כ–70 בתי ספר מקצועיים ברחבי המדינה, שבהם לומדים תלמידים העולים לכיתות ט'־י'. מסלולי החינוך המקצועי זכו בשנה האחרונה להתעניינות וביקוש רב. בולט במיוחד הביקוש למגמות הקולינריה - טבחות וקונדיטאות, בבתי הספר המתמחים בתחום, ובהם תדמור הרצליה, רימונים טבריה (בית ספר קולינרי בתוך מלון רימונים) ואורט אשקלון. כמו כן, זוכים לביקוש מקצועות החשמל והתעופה, המחשבים והמולטימדיה, המכטרוניקה והעיבוד השבבי הממוחשב, עיצוב השיער, האיפור והקוסמטיקה. תחומי לימוד נוספים כוללים צילום וידאו, סאונד והפקה מוזיקלית, אופנוטרוניקה (ההרשמה "למשוגעים לאופנועים בלבד"), טכנאות שיניים ומגמה חדשה של אופטיקה.

נפתלי בנט שיעור מתמטיקה
ששון תירם

מקצועות ייחודיים ניתן למצוא גם בבתי ספר המהווים חלק אורגני ממפעלים, כמו מגמת מל"ט (מטוסים ללא טייס) בבית הספר אורט שבתוך התעשייה האווירית, מפעילי מערכות כימיות בבית הספר עתיד שבתוך הכור הגרעיני ליד דימונה, או מערכות אנרגיה חלופית בבית הספר אורט שבתוך מפעל אורמת ביבנה.

בתוך בסיסי צה"ל פועלים כיום 11 בתי ספר של משרד הכלכלה, והתלמידים הלומדים בהם מיועדים להשתלב בשירות הצבאי כבעלי מקצוע. כבר במשך שנות הלימוד עובדים התלמידים בשכר בתוך הסדנאות הצבאיות - על המטוסים והמסוקים בבסיסי חיל האוויר בתל נוף, ברמת דוד ובפלמחים, במספנות חיל הים בחיפה, ועל מגוון כלי הרכב הצבאיים בבסיסי אגף הלוגיסטיקה, כמו צריפין, שמשון (צומת גולני) וג'וליס, כולל רכבי שטח ומשאיות תובלה.

לדברי השר דרעי, "לקשר בין מערכת החינוך המקצועי לנוער לבין התעשייה בישראל יש חשיבות עליונה. בני הנוער, הרואים את עתידם המקצועי בתחומי התעשייה השונים, ראויים למערכת הרואה את יכולותיהם ומעניקה להם כלים להצלחה, והתעשייה הישראלית זקוקה נואשות לעתודה של עובדים מוכשרים, שתספק לה כוח אדם מקצועי בעל ידע המתאים לדרישותיה, בכל ענף ובכל אזור ולמשך שנים.

"אנו עומדים בפני פתיחתם של בתי ספר מקצועיים חדשים בצמוד למפעלים, ואנו רואים בכך פרויקט חשוב שיביא לשילוב בין לימודי התיאוריה לפרקטיקה, תוך הבטחת השתלבותם של התלמידים בעולם המקצועי ורכישת הכלים החשובים להמשך דרכם המקצועית, כבר בזמן הלימודים".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על התעסוקה, ציינה כי "תוכניות הלימודים מגוונות ומעשירות, וכוללות נסיעות לימודיות לגרמניה. בוגרי מערכת החינוך המקצועי לומדים לבגרות, אבל הדגש המרכזי מושם על רכישת השכלה מקצועית תוך השתלבות מעשית בעולם העבודה, החל בכיתה י"א".

התנסות מעשית במהלך הלימודים

משרד החינוך מפעיל ומפקח על 858 בתי ספר, המשלבים חינוך טכנולוגי מקצועי, בהם לומדים כ–140 אלף תלמידים, המהווים 38% מכלל התלמידים במערכת החינוך העל־יסודית. מגמות הלימוד מגוונות וכוללות ביו־טכנולוגיה, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת בנייה ואדריכלות, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, בישול ואפייה, מכונאות חשמל ורכב, קולנוע וצילום, סייבר, עיצוב שיער וטיפוח החן, עיצוב אופנה, תיירות ופנאי ותקשוב. את החינוך הטכנולוגי במשרד מרכז ד"ר עופר רימון, שגיבש את התוכנית האסטרטגית לקידום החינוך הטכנולוגי והמקצועי ל–2014–2024.

לפני כשנה השיק המשרד את התוכנית, ששמה לעצמה ארבע מטרות: להקנות לתלמידים מיומנויות רחבות הדרושות להשתלבות בחברה, במשק ובתעשייה, ובהן פתרון בעיות וקבלת החלטות, יצירתיות, עבודת צוות, עשייה וייצור וניהול זמן; הגדלת מספר תלמידי החינוך הטכנולוגי; הגדלת מספר התלמידים שיסיימו לימודים עם הסמכות מקצועיות; והרחבת ההתנסות במפעלי תעשייה במהלך הלימודים.

להשגת היעדים יפעלו בתי ספר שמתמחים בתחום לימודים טכנולוגי־מקצועי, כמו רכב, מלונאות או מערכות ייצור ממוחשבות. זהו קונספט שנחל הצלחה בכמה מדינות בעולם, הכולל התנסות מעשית במהלך הלימודים בתכנון, בנייה ועבודה בצוותים לפתרון בעיות, חיבור עם התעשייה ושילוב לימודים ברמות שונות. כל תלמיד מסיים עם תעודה משמעותית, בעלת ערך בשוק העבודה. בתי הספר שנבחרו לתוכנית בשנת הלימודים הקרובה הם בית ספר בפתח תקוה לתחום הרכב (מרשת אמי"ת), בית ספר בחיפה לתחום התיירות והמלונאות (מרשת עתיד) ובית ספר בגדרה למערכות ייצור ממוחשבות (מרשת דרכא).

כמו כן, פועל משרד החינוך במסגרת התוכנית לשדרוג מעבדות וסדנאות קיימות ולפתיחת חדשות, תוך למידה סביב פרויקט עדכני, ולשילוב תלמידים בהתנסות במפעל תעשייה יום בשבוע.

מקצועות הלימוד ייקבעו גם על בסיס סקר מעסיקים בצבא ובכלל המשק. אחד המהלכים המשמעותיים בתוכנית הוא השקת תוכנית לאומית למערכת הסמכות חדשה עם סיום הלימודים, שתכלול תעודת בגרות ותעודת הסמכה מוכרת ומקובלת בשוק העבודה.

הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה מלא עם ארגוני המעסיקים, ומתחייב להתאים את נושאי הלימוד והתכנים בהתמחויות השונות לצרכים המשתנים של המשק ולהבטיח הסמכות מקצועיות איכותיות ורלוונטיות. מערכת ההסמכות תכלול תלמידים מכיתות י'־י"ב, י"ג־י"ד ועד לאקדמיה. מאמצים מיוחדים יושקעו גם בפתיחת התמחות סייבר לתלמידים מצטיינים, בשיתוף עם מטה הסייבר של צה"ל ומטה הסייבר הלאומי, וכן בהסבת מהנדסים להוראה בחינוך הטכנולוגי, ובעידוד לימודי טכנולוגיה בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים, בדגש על רובוטיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#