בדיקת TheMarker: בחינוך החילוני פי 2 כיתות צפופות יותר מאשר בבתי הספר הדתיים - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדיקת TheMarker: בחינוך החילוני פי 2 כיתות צפופות יותר מאשר בבתי הספר הדתיים

התוכנית שהציג בשבוע שעבר שר החינוך, נפתלי בנט, לטיפול בצפיפות בבתי הספר היסודיים אינה כוללת בניית כיתות, אלא איתור מקום בבתי הספר הקיימים, ותשפיע על כ–1,000 כיתות א' ברחבי הארץ ■ הסובלים העיקריים מצפיפות הם בתי הספר הממלכתיים החילוניים

8תגובות

הצפיפות בכיתות בתי הספר היסודיים בשנת הלימודים הקרובה צפויה להסתכם בממוצע של 26.8 תלמידים בכיתה, ללא שינוי לעומת שנת הלימודים האחרונה - כך עולה מנתוני משרד החינוך. התוכנית שהציג שר החינוך, נפתלי בנט, תפחית בוודאות את הצפיפות ברוב כיתות א׳ עד 34 תלמידים לכל היותר ובחלק מהכיתות עד 32 תלמידים לכל היותר בכיתה, אך היא צפויה להשפיע בשנה הקרובה רק על כיתות א'. תלמידי שאר שכבות הלימוד - שהוריהם מחו בשנתיים האחרונות - לא ייהנו מהקלה בצפיפות בעקבות התוכנית.

בתחילת השבוע הציג בנט את תוכניתו להקלת הצפיפות בכיתות ולהגבלת מספר התלמידים ברוב כיתות א' ל-34 לכל היותר, ובקרב בתי הספר שתלמידיהם הוגדרו על ידי משרד החינוך כשייכים לשתי הרמות הכלכליות הנמוכות ביותר ל-32 תלמידים. התוכנית תיפרש על פני חמש שנים, עד ליישומה המלא בכל בתי הספר היסודיים. בשלב זה אין תוכנית דומה לבתי הספר התיכוניים.

אילן אסייג

עם יישומה המלא בעוד חמש שנים, צפויה תוכניתו של בנט להשפיע על כשליש מהתלמידים שילמדו בשנים הקרובות. כיתות בתי הספר היסודיים בישראל כיום הן הצפופות ביותר בקרב מדינות OECD, ורק ביפן, סין וצ'ילה הכיתות צפופות יותר.

1. דחייה נוספת
 של חמש שנים

התוכנית של בנט היא למעשה דחייה של משרד החינוך בחמש שנים נוספות לפחות של החלטת הממשלה מ–2008 להפחית את הצפיפות בבתי הספר עד 32 תלמידים לכל היותר בכל הכיתות, שלא יושמה במלואה עד כה. בכך ידחה משרד החינוך את יישום החלטת הממשלה ב–13 שנה לפחות, וגם אז - התוכנית לא תיושם במלואה.

באחרונה עתר פורום ההורים היישוביים, שפתח השנה במחאה נגד הצפיפות, נגד משרד החינוך על היישום הממושך של החלטת הממשלה, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיפתח בחקירה בנושא.

2. תוכנית הכרחית בשכבות הצעירות

אף שמדובר בפתרון חלקי בלבד, ניתוח שערך TheMarker לנתוני משרד החינוך לשנת הלימודים הקרובה (תשע"ו), מגלה עד כמה התוכנית שהציג משרד החינוך הכרחית בכיתות א'.

ככל הנראה, משרד החינוך לא נערך כראוי לגידול בעומס בשכבות הצעירות בבתי הספר היסודיים, שגדל במידה רבה בשנים האחרונות. עוד לפני יישום התוכנית, תלמידים העולים מהגן לכיתות א' היו אמורים להצטופף בשנת הלימודים הקרובה בכיתות של 28 תלמידים בממוצע, לעומת 26.8 בממוצע בכל הכיתות בבתי הספר היסודיים.

כדי להמחיש את העומס, לפי בדיקת TheMarker, שליש (33%) מתלמידי כיתות א' בשנת הלימודים הקרובה היו אמורים ללמוד בכיתות של 32 תלמידים ויותר, וכיום רבע (25%) מכלל הלומדים בבתי הספר היסודיים נמצאים בכיתות של 32 תלמידים ויותר.

הנתון הזה ממחיש עד כמה משרד החינוך התעלם עד כה מהבעיה, ולא בנה מספיק כיתות. לא רק שהמשרד לא עמד בתוכנית הממשלה, אלא שהמצב אף הוחמר. הממשלה אמנם שינתה את החלטתה למתן עדיפות ליישום התוכנית בשכבות החלשות, אך הנתונים מראים כי ללא הצגת התוכנית, שליש מהתלמידים החדשים במערכת היו נקלטים בכיתות צפופות במיוחד. ייתכן כי רוב התלמידים ימשיכו ללמוד בכיתות של 32 תלמידים ויותר, שכן לפי התוכנית החדשה, רק בבתי הספר המוחלשים ביותר מספר התלמידים יופחת ל–32.

3. צפיפות גדולה בעיקר לחילונים

עיבוד לנתוני משרד החינוך מראה עוד כי תלמידים חילונים בבתי הספר הממלכתיים הם הסובלים העיקריים מהצפיפות בכיתות. לפני יישום התוכנית, הממוצע בכיתות א' בשנת הלימודים הקרובה היה אמור להיות 30.1 תלמידים בכיתה בבתי הספר הממלכתיים לציבור היהודי ו–29.4 תלמידים בכיתה בבתי הספר הערביים. זאת, לעומת 25.9 תלמידים בחינוך הממלכתי־דתי ו–24.4 תלמידים בכיתה בבתי הספר החרדיים.

בכיתות ב'־ו' האפליה תימשך. בממוצע, בכיתות א'־ו' לומדים 29.1 תלמידים בבתי הספר הממלכתיים החילוניים ו–27.4 תלמידים בבתי הספר הערביים. זאת, לעומת 24.8 תלמידים בבתי הספר הממלכתיים דתיים ו–23.7 בבתי הספר החרדיים.

העומס בכיתות בשנת הלימודים הקרובה יהיה גבוה במיוחד בבתי הספר הממלכתיים החילוניים: 31.4% מהתלמידים בהם ילמדו בכיתות שבהן יותר מ–32 תלמידים (לפני יישום התוכנית, שתשפיע בשלב כאמור רק על כיתות א'). בבתי הספר הערביים, כ–22% מהתלמידים לומדים בכיתות צפופות. זאת, בדומה למצב בבתי הספר החרדיים, 23%. בחינוך הממלכתי־דתי, רק כ–15% מהתלמידים לומדים בכיתות שבהן 32 תלמידים או יותר.

4. עדיפות לבתי ספר מוחלשים

ללא יישום התוכנית, העומס בכיתות היה גדל בעיקר בבתי הספר הערביים, ונותר דומה בבתי הספר החרדיים. משרד החינוך טען כי הוא מיישם את התוכנית להפחתת הצפיפות תוך מתן עדיפות לבתי הספר המוחלשים ביותר, הכוללים חלק גדול מבתי הספר הערביים והחרדיים. עם זאת, בתשע"ו היו אמורים ללמוד 40.1% מהתלמידים הערבים בכיתות שבהן 32 תלמידים ויותר, וכך גם 37.9% מהתלמידים בחינוך הממלכתי חילוני (לעומת 27.7% אצל החרדים ו–18% בלבד בממלכתי דתי - השיעור הנמוך ביותר).

5. הכסף יופנה בעיקר להוספת מורים

לפי חישוב שנערך במשרד החינוך לצורך יישום התוכנית, בשנת הלימודים הקרובה ייפתחו 321 כיתות חדשות. עם זאת, בשלב זה התוכנית לא כוללת בניית כיתות. עלות התוכנית בשלב הראשון - 167 מיליון שקל - מתייחסת לשעות הלימוד של מחנכים, מורים חדשים ומורים שיוכשרו באופן מהיר לשמש מחנכים.

בשלב זה, התוכנית מתבססת על הסדרת כיתות חדשות בתוך בתי הספר - פיצול כיתות ושימוש בכיתות ריקות ובחדרים פנויים, ומציאת פתרונות נקודתיים אם הדבר בלתי אפשרי. בטווח הארוך מתכנן משרד החינוך להגיע לסיכום עם משרד האוצר לתקצוב בנייה של כיתות חדשות, אך זהו אתגר משמעותי.

בסך הכל יש כיום כ–1,600 כיתות בשכבת א' בלבד שבהן יותר מ–32 תלמידים, וכ–1,000 כיתות שבהן יותר מ–34 תלמידים - מתוך כ–4,300 כיתות בסך הכל. מרבית כיתות א' שבהן לומדים יותר מ–32 תלמידים (54%) הן בחינוך הממלכתי חילוני (לא כולל תלמידים ערבים), וכ–26% במגזר הערבי. זאת לעומת 7% בבתי הספר הממלכתיים דתיים ו–13% בבתי הספר החרדיים.

6. צפוף בעיקר בערים הגדולות במרכז

בעיית הצפיפות בכיתות בתי הספר היסודיים מאפיינת בעיקר בתי ספר בערים הגדולות באזור המרכז, גוש דן והשרון. הסיבה היא בעיקר צפיפות האוכלוסין באזורים אלה, אך ככל הנראה היא נובעת גם מתעדוף תקציבי של משרד החינוך לבתי הספר הממלכתיים דתיים ורשתות החינוך החרדיות.

כך למשל, בשנת הלימודים הבאה ילמדו בתל אביב 27.3 (גבוה מהממוצע הארצי) תלמידים בכיתה. בבית הספר א.ד גורדון (הצפוף ביותר בארץ) יהיו כיתות של 40 תלמידים, וכך גם בבית הספר לאמנויות. זאת, לפי נתוני משרד החינוך, לפני יישום התוכנית להפחתת הצפיפות.

ברמת גן ילמדו 26.8 תלמידים בכיתה בממוצע בבתי הספר היסודיים, בעוד שיא הצפיפות בעיר הוא 37 תלמידים בכיתה. ברחובות תהיה הצפיפות גבוהה יותר - 29.1 תלמידים בכיתה, והכיתה הצפופה ביותר תהיה בת 40 תלמידים. בראשון לציון ילמדו 28.7 תלמידים בכיתה - עם שיא של 40 תלמידים; בנתניה 29.3 תלמידים בכיתה בממוצע, כמו בחולון, שבה הכיתה הצפופה ביותר תהיה בת 39 תלמידים.

לעומת זאת, מחוץ לאזור המרכז - המצב טוב יותר. בקרית שמונה ילמדו 24.2 תלמידים בכיתה בממוצע בבתי הספר היסודיים (נמוך מהממוצע הארצי), בירושלים 26.4, בירוחם 22.4, בחיפה 26.3 ובדימונה ילמדו כ–22 תלמידים בכיתה בממוצע. בהתנחלויות רמת הצפיפות מצוינת: הממוצע בקרית ארבע הוא 20.7 תלמידים בכיתה בממוצע, בעמנואל המצב מזהיר עם 12.9, ובעפרה ילמדו 21.9 תלמידים בכיתה.

מלשכתו של השר בנט נמסר: "בנט עשה בשלושה חודשים מה שלא נעשה מעולם: מפת דרכים לפתרון הצפיפות בכיתות והוספת סייעת שנייה לגני הילדים. כבר בשנה הבאה יהנו ילדי כיתה א׳ מכיתות קטנות בהרבה. בתוך חמש שנים יהיו כל הכיתות בבתי הספר היסודיים קטנות בהרבה. מטבע הדברים, לא ניתן להקים בן לילה אלפי כיתות ולגייס את המורים. על כן, התוכנית הדרגתית ועקבית. בנט מפקח מקרוב אחר יישום התוכנית״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם