יהודי אתיופיה בישראל: סיפור הצלחה תעסוקתי וחינוכי

מחאת הקהילה האתיופית עדיין מהדהדת וההכנסה של משק בית ממוצא אתיופי נמוכה ב-35% מהממוצע הישראלי ■ אם כך, כיצד יכול הפער הגדול להעיד על התערות וקליטה מוצלחת?

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

אלפים מבני העדה האתיופית מפגינים בחודשים האחרונים במחאה על מצבם הקשה. הנתונים מלמדים שמצבם של יוצאי אתיופיה אכן דחוק: ההכנסה של משק בית ממוצא אתיופי נמוכה ב-35% מהממוצע בישראל, רק 5% מאיישים משרות איכותיות לעומת 33% בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית, ואילו מחצית מהנשים ו-17% מהגברים מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח.

הנתונים נובעים מהפיגור הניכר של בני העדה האתיופית בתחום ההשכלה - רק 20% רוכשים השכלה אקדמית לעומת 40% באוכלוסייה הכללית, בעיקר משום שרק 53% מבני העדה זכאים לתעודת בגרות (לעומת 73% באוכלוסייה). אם לא די בכך, הרי שגם איכות תעודת הבגרות האתיופית היא ירודה. רק שלושה תלמידים מבני העדה ניגשו בשנה החולפת לבחינת בגרות בחמש יחידות מתמטיקה.

תלמידה בת העדה האתיופית צילום: אייל טואג

על רקע הנתונים הללו קל להבין את מחאת הקהילה האתיופית, רק שנראה כי זאת אי־הבנה. למעשה, יש מקום להניח כי התפרצות המחאה מעידה על דבר הפוך לחלוטין - עדות לכך שהחברה האתיופית מתחזקת והולכת, והיא הגיעה כבר לרמת חוזק כזאת שהיא מסוגלת לתבוע בקול רם את זכויותיה.

הנתונים, כלומר, צריכים לספר שהקליטה של יהודי אתיופיה בישראל היא סיפור הצלחה תעסוקתי וחינוכי. ניתוח של מרכז טאוב, שפורסם באחרונה, התמקד בהשוואת מצבם של יהודי אתיופיה למצבן של האוכלוסייה היהודית הכללית בישראל ושל האוכלוסייה הערבית. לפי הניתוח של טאוב, במרבית הנתונים שנבדקו בני הקהילה האתיופית מפגרים אחרי היהודים שאינם אתיופים.

אבל במרכז טאוב לא הסתפקו בבחינה כללית של מצב הקהילה האתיופית, ועשו גם אבחנה פנימית בתוכם - הם בדקו אם יש פערים בין המבוגרים (אלה שנולדו באתיופיה ועלו לישראל בגיל מבוגר יחסית), לבין בני הדור השני לעלייה (ילידי ישראל, או מי שעלו בגיל צעיר והתחנכו בעיקר בארץ). כאן התגלתה תמונת ההצלחה: התגלה פער אדיר בין בני הדור הראשון והשני של העדה האתיופית, והפער הוא כל כך גדול שהוא מעיד על התערות וקליטה מוצלחת של בני הדור השני בישראל.

למשל, שיעור בעלי ההשכלה התיכונית של בני הדור השני מגיע ל-90%, אחוז כמעט זהה לשאר האוכלוסייה היהודית (93%), ופי שלושה לעומת בני הדור הראשון של יוצאי אתיופיה (36%). שיעור הזכאות לבגרות הוא "רק" 53%, אלא שזה כמעט פי ארבעה מהדור הראשון (16%). גם שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב בני הדור השני (20%), גבוה כמעט פי ארבעה מזה של הדור הראשון (5.7%).

זינוק בזכאות לבגרות עדה אתיופית

שיעור התעסוקה של בני הקהילה האתיופית - ופה מדובר בשני הדורות, משום שבני הדור השני רק התחילו את דרכם בשוק העבודה הישראלי - זינק מ-50% ל-72% בתוך 12 שנה. הזינוק המרשים ביותר היה בקרב הנשים, מ-35% ל-65% בתוך עשור. שיעור בני הדור השני שעובדים בניקיון, אגב, הצטמצם כבר ל-5% בלבד. עם זאת, הצעירים עדיין מפגרים באיכות התעסוקה שלהם; רק 19% מהם מחזיקים במשרות הנחשבות איכותיות (9% בקרב בני הדור הראשון).

הנשים האתיופיות יוצאות מהמטבח

אבל כשבמרכז טאוב בדקו את התפלגות התעסוקה של בעלי תואר אקדמי, התברר שהפיגור הזה נעלם ברובו. 55% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה הועסקו במשרות באיכות גבוהה - בדומה לאוכלוסייה היהודית הכללית. אז שכרם של האקדמאים הצעירים מהעדה נמוך מהממוצע, אבל זה נובע מהבחירה שלהם ללמוד מקצועות מתגמלים פחות, כמו הוראה או סיעוד. בחירה שמתקשרת לכך שרק ספורים מהם לומדים חמש יחידות מתמטיקה.

בכל התחומים שנבדקו על ידי טאוב, התמונה היתה כמעט זהה: יוצאי אתיופיה בממוצע מפגרים עדיין אחרי האוכלוסייה היהודית הכללית, אבל יש פער עצום בין הדורות. ההתקדמות כה גדולה, עד שאפשר לדבר על הבדל מובחן בין שני הדורות, ועל תהליך התערות מואץ של בני העדה הצעירים בשוק ההשכלה.

אין זה הישג של מה בכך: קליטת מהגרים בכל העולם נמשכת שניים־שלושה דורות. זה נובע בין השאר מכך שדור המהגרים לא יכול לעזור לילדיו בלימודים. במקרה האתיופי, המצב סבוך פי כמה, לאור העובדה שרבים מבני הדור הראשון לא שולטים בשפת האם שלהם - בלי לדעת קרוא וכתוב באמהרית, בוודאי שהם לא יכלו להקנות לילדיהם את הכישורים הבסיסיים ברכישת שפה.

עובד ניקיון בן העדה האתיופית

לאור האמור, זה לא ממש מפתיע שגם בני הדור השני של יוצאי אתיופיה עדיין מפגרים בהישגיהם, אבל באותה מידה אי־אפשר שלא להתפלא לנוכח קפיצת המדרגה העצומה שהם הצליחו לעשות. לאור עמדת המוצא המאתגרת שלהם - מדובר בהישגים מזהירים.

במשרד החינוך מדברים בזהירות על הצלחה יחסית בתוכניות מיוחדות שגובשו לבני העדה האתיופית - רק בעשור האחרון נהנו התלמידים מהעדה מהשקעה שנתית עודפת ייחודית להם של 35 מיליון שקל. ההשקעה החינוכית הזאת, ביחד עם תקציב שהקצתה המדינה לקליטת יהודי אתיופיה גם בתחומי רווחה ותעסוקה, כנראה מניבה פירות.

אז אמנם יש עוד מרחק רב שעל בני הקהילה האתיופית לגמוע בטרם יוכלו לסגור את הפער מול החברה היהודית הכללית - ראו את שלושת התלמידים שניגשו לבגרות חמש יחידות במתמטיקה - אבל הנתונים מלמדים שהכיוון הוא בהחלט נכון.

ואגב, הנתון המצער שעולה מהבדיקה של מכון טאוב היא שכמעט בכל תחום שנבדק, יוצאי אתיופיה מקדימים כבר את ערביי ישראל. ללמדנו, שבעיית האפליה וההדרה הקשה של ישראל אינה נמצאת בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, כי אם בזאת המופנית כלפי הערבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker