בדיקת TheMarker

האם ילדכם לומד באחד מבתי הספר הצפופים בישראל? צפו בנתונים

מחאת ההורים גוברת: איפה נדחסים 40 תלמידים בכיתה והיכן רק 7?

ליאור דטל
ליאור דטל

אף שחלפו שבע שנים מאז שממשלת ישראל החליטה להפחית את מספר התלמידים בכיתות הלימוד לעד 32 ילדים בכיתה — כ–20% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים עדיין לומדים בכיתות לימוד צפופות במיוחד, שבכל אחת מהן 39–40 ילדים — כך עולה מבדיקת TheMarker על סמך נתוני משרד החינוך העדכניים ל–2014.

כרבע מתלמידי בתי הספר היסודיים בישראל לומדים בכיתות של 33 תלמידים ויותר, למרות החלטת הממשלה. ייתכן כי הסיבה לכך היא שמשרד החינוך לא הקצה כלל תקציב ליישום התוכנית להפחתת התלמידים בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים ב–2013–2014, וגם בשנים קודמות הוא יישם רק סכום חלקי. במשרד החינוך טוענים כי נעשה שימוש בתקציב למטרות דומות, אך לא ניתן לאמת טענה זו. בשלב זה, התוכנית יושמה רק ביישובים המוחלשים, ברמה הכלכלית הנמוכה ביותר בישראל — אך גם בהם היא לא יושמה באופן מלא.

ברשימת עשרת בתי הספר שבהם כיתות הלימוד הצפופות ביותר מופיעים רק בתי ספר ממלכתיים יהודיים. לעומת זאת, ברשימת עשרת בתי הספר שבהם הכיתות המרווחות ביותר מופיעים רק בתי ספר ממלכתיים־דתיים וחרדיים, פרט לבית ספר ממלכתי אחד בהתנחלות קרית ארבע.

השבוע החריפה מחאת ההורים ("מחאת הסרדינים") נגד הצפיפות בכיתות הלימוד, בעקבות החלטת משרד החינוך להורות על סגירת כיתות לימוד לא תקניות. מדובר בכיתות שרשויות מקומיות הסובלות מצפיפות גבוהה במיוחד בבתי הספר פותחות על דעת עצמן, כדי להקל על העומס. המשרד דורש מהרשויות המקומיות לשבץ את התלמידים לכיתות הלימוד לפי התקן שקבע המשרד — כלומר, עד 40 תלמידים בכיתה, לפי מרחב אישי של עד 1.32–1.42 מ"ר לכל תלמיד, פרט למורה וציוד בכיתה.

הפגנה בבית ספר בגבעתייםצילום: ניר קידר

החלטת משרד החינוך צפויה להביא להחמרת העומס בכיתות הלימוד בישראל, שהן בין הצפופות במדינות המערב. דו"ח הוועדה שדנה בנושא במשרד החינוך בשנה שעברה בעקבות מחאת ההורים הקודמת — והמליצה לפעול להפחתת הצפיפות בכיתות הלימוד — לא הופץ עד כה, ובשלב זה המשרד אינו מתכנן ליישם אותו.

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מקיים דיאלוג אינטנסיבי ביחד עם מרכז השלטון המקומי וארגון ההורים הארצי, בנושא הצפיפות בכיתות, במטרה לתת מענה מיידי לכיתות צפופות במיוחד. כמו כן, מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, הנחתה את מנהלי המחוזות לקיים דיאלוג שוטף ומתמיד עם נציגי ההורים במחוזותיהם ולתת מענה ופתרון בהתאם לצרכים העולים מן השטח".

איום בשביתה כללית

היום יתקיים בוועדת החינוך דיון על הצפיפות בכיתות בעקבות מחאת ההורים, שמנוהלת על ידי פורום ועדי ההורים היישוביים. אתמול המשיכו ההורים לשבש את הלימודים ברשויות מקומיות ברחבי הארץ, ואיימו בהשבתה כללית של מערכת החינוך בשבוע הבא.

במסגרת זו, לא התקיימו לימודים בכל בתי הספר ברמת גן. היום (ב') ההורים צפויים לשבש את הלימודים באופן חלקי גם באשקלון, טבריה, אריאל, קרית שמונה וערערה, ובהמשך השבוע צפויים שיבושים גם בירושלים, נתניה ובת ים. במשרד החינוך הדגישו כי הלימודים מתקיימים כסדרם, למרות מחאת ההורים.

הסיבה להוראת משרד החינוך לסגור את הכיתות הלא תקניות, היא שעל פי התקנות, רק משרד החינוך יכול להעסיק את המורים בבתי הספר היסודיים — וכאשר רשות מקומית פותחת כיתה לא תקנית במטרה להקטין את הצפיפות, היא מעסיקה מורה מטעמה. כמו כן, לטענת המשרד מדובר בפגיעה בעיקרון השוויון — שכן לרוב, מי שפותח כיתות לא תקניות הן רשויות מבוססות וגדולות יותר, הסובלות יותר מבעיות הצפיפות. למרות זאת, בתוכנית להוספת סייעת נוספת לגני הילדים מגיל 3, משרד החינוך מתבסס על כך שהרשות המקומית תממן חצי משכר הסייעת.

ההורים דורשים מהמשרד להכיר בכיתות הלא־תקניות בכיתות א'־ו' ולתקצב אותן, וגם לפצל כיתות שבהן לומדים יותר מ–32 תלמידים. בנוסף, ההורים דורשים שכל כיתה חדשה שתיפתח תהיה בתקן של עד 23 תלמידים.

הצפיפות הנמוכה ביותר - בבתי הספר הדתיים והחרדיים

בעיית הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל אופיינית בעיקר לרשויות המקומיות במרכז, בגוש דן ובשרון, ובעיקר במגזר הממלכתי־יהודי, הערבי, הבדואי והדרוזי. בממוצע, הכיתות בבתי הספר הממלכתיים־דתיים והחרדים מרווחות יותר, אך גם כאן קיימים יוצאים מן הכלל.

לפי בדיקה שערך נחום בלס, כלכלן חינוך ממרכז טאוב, ב–2013 למדו בממוצע 28.7 תלמידים בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים הממלכתיים בישראל, בעוד שבבתי הספר הממלכתיים־דתיים הצפיפות היתה נמוכה יותר — 24.5 תלמידים בכיתה, ובבתי הספר היסודיים החרדיים למדו 23.3 תלמידים בכיתה. בבתי הספר היסודיים הערביים נרשמה הצפיפות הגבוהה ביותר — 28.2 תלמידים בכיתה. עם זאת, בעקבות החלטת הממשלה מ–2008 — שיושמה כאמור באופן חלקי — בבתי הספר היסודיים הערביים, הדרוזיים והבדואיים נרשמה הירידה החדה ביותר במספר התלמידים, מ–31.4 תלמידים בכיתה ב–2006 ל–28.2 תלמידים בכיתה ב–2013.

בלס חישב כי אם הממשלה היתה מיישמת באופן מלא את החלטתה להפחתת מספר התלמידים בכיתות לעד 32 תלמידים, היתה צפויה הפחתה של 20% במספר התלמידים בכל כיתה. בפועל, לעומת זאת, מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היסודי ירד ב–7% בלבד. "משרד החינוך התחיל בפעולה להפחתת הצפיפות בכיתות הלימוד, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מלהגיע ליעד המבוקש", אומר בלס.

בלס מסביר כי הגורם העיקרי שמשפיע על הצפיפות הנמוכה בכיתות הלימוד החרדיות והדתיות בהשוואה לכיתות הלימוד הערביות ובציבור היהודי־חילוני הוא פיזור דמוגרפי וצפיפות בערים הגדולות. היד המכוונת היחידה הקשורה לצפיפות בכיתות הלימוד, לדבריו, היא הנחיה שקובעת שביישובים המוחלשים ביותר יש לשבץ רק עד 32 תלמידים בכיתה, לעומת עד 40 תלמידים ביישובים המבוססים ביותר.

עם זאת, נתוני הצפיפות בכיתות מזכירים את נתוני התקצוב לתלמיד שפירסם משרד החינוך, המעידים כי המדינה מעניקה תקציב גדול יותר לתלמידים בחינוך הממלכתי־דתי ובבתי הספר החרדיים ברשתות המזוהות עם יהדות התורה וש"ס, בהשוואה לחינוך היהודי־חילוני.

בתי הספר הצפופים בישראל - בתל אביב

מנתוני משרד החינוך ל–2014 עולה כי בית הספר היסודי שסובל מהצפיפות הגבוהה ביותר הוא א.ד גורדון בתל אביב, שבו לומדים 38.6 תלמידים בממוצע בכיתה — גבוה בכ–10 תלמידים מהממוצע הארצי. לפי נתוני המשרד, בבית הספר הזה קיימות חמש כיתות שבכל אחת מהן לומדים 40 תלמידים — הרף העליון המותר לשיבוץ תלמידים. בבתי ספר נוספים בתל אביב קיימות כיתות של 40 תלמידים, ובהם בתי הספר היוקרתיים לטבע ולאמנויות. עם זאת, נתוני המשרד מתייחסים לתוכניות השיבוץ של המשרד לפי הנחיותיו. בפועל, רשויות מקומיות רבות מתקצבות כיתה נוספת מכספן כדי להפחית את הצפיפות.

גם בית הספר היסודי יצחק שמיר בחולון סובל מצפיפות גבוהה (38.1 תלמידים בכיתה בממוצע). בבית הספר לא פחות מתשע כיתות שבהן לומדים, על פי נתוני ותקן המשרד, 40 תלמידים בכיתה. בבית ספר ארגמן בנס ציונה 37.7 תלמידים בכיתה בממוצע, ובבתי הספר בר לב, נתן יונתן ואהוד מנור בפתח תקוה יש 36.5–36.8 תלמידים בכיתה בממוצע.

לעומת זאת, בבית הספר לבנות מעיין האמונה ביישוב חריש לומדות כ–6.6 תלמידות בכיתה. מדובר בבית ספר קטן במיוחד שבו רק כ–20 בנות חרדיות. בבית הספר הממלכתי־דתי תלפיות בחדרה לומדים בממוצע 12 תלמידים בכיתה, ובחב"ד לוד כ–15 תלמידים בכיתה, בדומה לממוצע התלמידים בבית הספר אור שמחה בכפר חב"ד. בבית הספר בנות מנחם בחולון 17.5 תלמידים בכיתה, ובבית הספר אור מנחם בעמנואל 17.6 תלמידות בכיתה. בית הספר הממלכתי היחיד ברשימת עשרת בתי הספר עם הכיתות המרווחות ביותר הוא גוונים בקרית ארבע, שהוא בית הספר הממלכתי היחיד באזור ההתנחלויות ולכן מכיל מספר נמוך במיוחד של תלמידים שהוריהם בחרו ללמוד בחינוך הממלכתי.

הפגנה בבית ספר בגבעתייםצילום: ניר קידר

19 תלמידים בעמנואל

על פי נתוני משרד החינוך, בעיית הצפיפות בכיתות הלימוד אכן מאפיינת את היישובים הגדולים והמבוססים במרכז, אך גם יישובים קטנים יותר בפריפריה. בתי הספר בתל אביב אכן מובילים את דירוג הכיתות הצפופות, הקיימות גם בבתי הספר גבריאלי־הכרמל וניצנים. בסך הכל, לומדים בתל אביב 29 תלמידים בכיתה בממוצע.

במושב בית חשמונאי לומדים בממוצע 36 תלמידים בכיתה ובבית הספר היסודי בקיבוץ עין שמר לומדים 35 תלמידים בכיתה. גם בעומר ובסביון, שניים מהיישובים המבוססים ביותר בישראל, לומדים 35 תלמידים בכיתה בממוצע. גם בכפר יונה ובאבן יהודה צפיפות גבוהה, של 34 תלמידים בכיתה.

ברמת השרון, קרית אונו והוד השרון לומדים 32 תלמידים בכיתה, וכך גם במצפה רמון. בגן יבנה, שוהם, מודיעין, הרצליה, פתח תקוה, חולון, רחובות וכפר סבא לומדים 31 תלמידים בכיתה, וברעננה ובבנימינה 30 תלמידים בכיתה. לעומת זאת, בבני ברק לומדים 25 תלמידים בכיתה בממוצע.

בירושלים לומדים בממוצע 27 תלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים, אך גם שם קיימות כיתות צפופות במיוחד. כך למשל, בבית הספר בית וגן יש שתי כיתות שבהן לומדים 38 תלמידים בכיתה, לפי נתוני משרד החינוך.

באשדוד, נשר ורמת גן לומדים 29 תלמידים בכיתה. למרות זאת, בבית הספר מגינים באשדוד קיימת כיתה שבה 39 תלמידים. בבאר שבע לומדים בממוצע 27 תלמידים בכיתה. אך למרות זאת בבתי הספר היסודיים מולדת ויובלים בעיר קיימות כיתות של 40 תלמידים בכיתה. בחיפה ובמעלות תרשיחא לומדים בממוצע 24 תלמידים בכיתה, ובאופקים 25 תלמידים בממוצע בכיתה. בערד לומדים 23 תלמידים בכיתה.

המספר הנמוך ביותר של תלמידים בכיתה היה בחריש, שם לומדים בממוצע 18 תלמידים בכיתה, ובעמנואל, שם לומדים 19 תלמידים בכיתה. בכפר תפוח לומדים 20 תלמידים בממוצע בכיתה בבתי הספר היסודיים ובשבי שומרון 22 תלמידים בכיתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ