כל מה שצריך לדעת על הרפורמה בבריאות הנפש - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל מה שצריך לדעת על הרפורמה בבריאות הנפש

הקופות יקבלו 2 מיליארד שקל - ומספר המטופלים יוכפל

תגובות

מהם עיקרי הרפורמה ומה מטרתה?

הרפורמה ביטוחית בעיקרה, כלומר - מעכשיו קופות החולים, ולא המדינה, יהיו אחראיות על שירותי בריאות הנפש. מעתה יידרש טופס 17 (התחייבות כספית של הקופה) כדי לקבל טיפול במימון ציבורי. המרפאות הממשלתיות לא נסגרות - מעתה קופות החולים ירכשו מהן שירותים. נוספות להן מרפאות חדשות שפתחו הקופות. הרפורמה אמורה להכפיל את מספר המטופלים באופן ציבורי בבריאות הנפש, שהוא כיום התחום הרפואי המופרט ביותר ששיעור המימון הפרטי בו שני שלישים.

האם תהיה מגבלה על מספר הטיפולים שמקבל אדם במסגרת הרפורמה?

במשרד הבריאות עומדים על כך שלא. בעבר היתה כוונה להגביל את מספר הטיפולים, אך לדברי מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, משה בר סימן טוב, בעקבות ההערות והביקורת בנושא הוחלט שלא להגביל את מספר הטיפולים. "מה שהיה נהוג לפני הרפורמה יתקיים גם לאחריה וכל ההבדל יהיה בזהות המבטח", אומרים במשרד הבריאות. "הטיפולים יינתנו כתמיד מתוך שיקול דעת רפואי ועל פי צורכי המטופל.

"כחלק מההיערכות לרפורמה, נקבעה יחד עם קופות החולים תוכנית מדורגת לפתיחת מרפאות חדשות לבריאות נפש ברחבי הארץ. "עד כה נפתחו 61 מרפאות חדשות של קופות החולים, ומרפאות נוספות ייפתחו בתקופה הקרובה, שמהן 28 מרפאות קטינים. כל מרפאה חדשה עוברת בקרה ואישור של האגף לבריאות הנפש, לאחר שעמדה בסטנדרטים הנדרשים. מ–52 אלף מטופלים במגזר הציבורי ממשלתי ערב חתימת הצו, אנו עומדים כיום על קרוב ל–120 אלף מטופלים".

האם תידרש אבחנה פסיכיאטרית כדי לקבל טיפול בקופות החולים?

ד"ר טל ברגמן, ראשת שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מסבירה: "אין צורך להיות מאובחן באבחנה פסיכיאטרי מז'ורית - מרבית האבחנות מתייחסות למצוקות שכולנו חווים על רקע משברים בחיים, ואין כאן שינוי. יש אבחנות על רקע מצבי חיים (כמו גירושים למשל) והן זמניות".

האם ייסגרו מרפאות שטיפלו באוכלוסיות ייחודיות?

לדברי ברגמן, מרכזי טיפול יחודיים, למשל לדוברי ערבית, ימשיכו לפעול - "יש לכך תקציב ייעודי". במשרד הבריאות מצהירים כי מרפאות ביישובים ערביים לא ייסגרו, וכי הקופות עצמן כבר פתחו 17 מרפאות חדשות במגזר הערבי.

מהו תקציב הרפורמה?

במסגרת הרפורמה מעבירה המדינה לקופות החולים 1.9 מיליארד שקל, שכוללים את התקציב שהוקצה עד היום על ידי המדינה לבריאות הנפש ועוד תוספת של 300 מיליון שקל לבסיס סל הבריאות בשנה. מעבר לסכום המשודרג שמוקצה לרפורמה, החידוש הגדול הוא שהתקציב הזה יתעדכן מדי שנה ויגדל יחד עם כלל עלות סל הבריאות, ובלי קשר לתנודות בתקציב המדינה. זאת בניגוד למצב הקיים כיום, שבו אין מנגנון עדכון לשירותים שבאחריות משרד הבריאות, ותקציביהם נשחקים קשות משנה לשנה. היעד של משרד הבריאות הוא כי 4% מהמבוגרים ו–2% מהילדים יטופלו באופן ציבורי בעקבות הרפורמה - שיעורים גבוהים בהרבה מהמצב הנוכחי.

מדוע הכסף שמיועד לרפורמה לא "צבוע" לטובת שירותי בריאות הנפש, אלא מצטרף לתקציב הכולל של קופות החולים והן יכולות לנהוג בו כרצונן?

אף תחום רפואי אינו מסומן בתקציבי הקופות, אפילו לא הסכומים שמוקצים לתרופות וטכנולוגיות חדשות. הקופות אמורות לספק שירותים ברמה מסוימת, ולחלק את תקציבן בהתאם. קופות החולים יידרשו לעמוד בסטנדרטים של טיפול ונגישות לטיפול, ותפקידו של משרד הבריאות יהיה לעקוב אחר הביצוע ולוודא כי הקופות מנצלות את התקציב כדי לספק שירותים באיכות וזמינות ראויות.

מדוע הרפורמה עברה בצו ולא בחקיקה?

ב–2012, אחרי שנים שבהן הרפורמה היתה תקועה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בלי להתקדם, ולאחר שבמסגרת עתירה של ארגוני מתמודדים לבג"ץ, נזפו השופטים במשרד הבריאות שאינו מקדם את הרפורמה - נקט משרד הבריאות, אז ביוזמתם והובלתם של המנכ"ל פרופ' רוני גמזו וסגן השר ליצמן, מהלך של העברת הרפורמה בצו ולא בחקיקה. מאז ועד היום יש מי שמאשים את משרד הבריאות בכך שמדובר היה במחטף שנועד לעקוף את הכנסת. גמזו אמר היום כי "הצו הוא דרך המלך. תהליך החקיקה היה מיותר, מסובך ובעיקר איפשר ל'חולמים' למיניהם להשתמש בחקיקה כדי להגביל הוצאות וזכאות".

מה לגבי חששם של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים כי הקופות יעדיפו משיקולי תקציב להפנות מטופלים למטפלים שעלותם נמוכה יותר, כלומר בעלי הכשרה מועטה, וכי הטיפול הפסיכולוגי השיחתי יצטמצם מאד בעקבות הרפורמה?

במשרד הבריאות אומרים כי אינם יכולים לקבוע בעבור הקופות את מי להעסיק במסגרת הרפורמה, אך מביעים ביטחון כי הקופות יקפידו על טיפול איכותי עם כוח אדם מתאים, וכי סביר שבשל הגידול בשירות - ייגדל גם הביקוש לפסיכולוגים ועובדים סוציאלים, והשימוש בשיטות טיפול מתקדמות וחדשניות. עוד מציינים שיקדישו משאבים לבחינת נושא כוח האדם בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ואולם אין ספק שמשרד הבריאות יידרש להיות עם אצבע על הדופק בנוגע לעניין הזה.

ההסכם עם קופות החולים קובע שלא יהיה שינוי בהסכמים בשלוש השנים הקרובות. איך ייעשו התאמות ברפורמה?

במשרד הבריאות אומרים: "נבוא עם הקופות בדין ודברים".

דניאל צ'צ'יק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם