כחלון ובנט מוסיפים סייעת שנייה לגנים ב-400 מיליון שקל - כבר בספטמבר - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון ובנט מוסיפים סייעת שנייה לגנים ב-400 מיליון שקל - כבר בספטמבר

המהלך, שמגיע בעקבות הלחץ הצבירוי ומאבק הורים נגד הצפיפות בגנים, ייושם בגני ילדים הצפופים ביותר, בגילאי 4-3 בלבד

3תגובות

לאחר איומים בעתירות משפטיות, הפגנות והתערבות ראש הממשלה, משרד החינוך והאוצר, יחד עם מרכז השלטון המקומי, יכריזו היום על הוספת סייעת נוספת לגני הילדים כבר בחודש ספטמבר הקרוב כדי להקל על הצפיפות החמורה בגני הילדים בישראל. עלות התוכנית - 400 מיליון שקל בשנה - התקציב יחולק באופן דיפרנציאלי – כך שרשויות מוחלשות יקבלו תקצוב גבוה יותר מהמדינה והרשויות המבוססות יותר יתקצבו את התוכנית. המהלך לא יפתור את הצפיפות עצמה אלא יקל עליה. המהלך ייושם בגני ילדים הצפופים ביותר, בגילים 4-3. מדובר בפתרון חלקי מכיוון שהוא יישום רק בגני ילדים בהם לומדים מעל ל-30 תלמידים בכיתה.

היום יכריזו שר החינוך, נפתלי בנט, ושר האוצר, משה כחלון על המהלך במסיבת עיתונאים שתערך בירושלים. כפי שפורסם ב-TheMarker, בפברואר האחרון בחן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את יישום התוכנית כבר בספטמבר, עוד לפני שמינה את בנט לתפקיד שר החינוך. נתניהו התחייב לבצע את המהלך גם מספר ימים לפני הבחירות, בעקבות הלחץ הציבורי ולאחר שמפלגת המחנה הציוני וכולנו התחייבו להוסיף סייעת שלישית בגנים במצע הבחירות שלהם.

גן ילדים
תומר אפלבאום

בשנים האחרונות מתחולל מאבק הורים נגד הצפיפות בגנים. בשנה האחרונה התגברה המחאה בגני הילדים הציבוריים החל מגיל 3 - שהם הצפופים ביותר בעולם המערבי. המחאה כללה הפגנות שנערכו ברחבי הארץ.

בשבוע שעבר העבירו ההורים השותפים למאבק "גן זה לא מחסן" התרעה לפני עתירה לבית המשפט העליון נגד הצפיפות הגבוהה בגני הילדים, כך שמשרד החינוך נאלץ להגיב במהרה. המאבק כלל גם את האגודה לזכויות האזרח, ארגון גננות מחנכות, והקליניקה המשפטית של אוניברסיטת חיפה וגופים נוספים.

הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגני הילדים, שנאבקו במקביל בנושא וקיבלו התחייבות ליישום המהלך מנתניהו, העבירו גם הם מכתב לבנט בו נכתב כי "הכל מסכימים כי התנאים הקיימים בגני הטרום טרום חובה אינם מותאמים לצרכים הפיזיים והרגשים של פעוטות רכים בני 3, פוגעת בהתפתחותם התקינה ומסכנים את בטיחותם. התנאים האלה עומדים בניגוד להמלצות המקצועיות של מיטב המומחים לגיל הרך בארץ ובעולם. הוספת סייעת שלישית היתה רק אחת מדרישות ההורים השותפים למאבק, שביקשו גם להפחית את הצפיפות בכיתות.

משה כחלון, נפתלי בנט
אוליבייה פיטוסי

מרכז השלטן המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, נאבק גם הוא בנושא, וביקש מנתניהו להתערב בכך לאחר הבחירות.

ציפי ברנד, ממובילת המאבק "גן זה לא מחסן" וחברת מועצת עיריית תל אביב יפו, אמרה בתגובה כי "מדובר בצעד ראשון חיובי אבל לא בפתרון מספר ל-35 ילדים בגן בגילאי 4-3. הממשלה חייבת לבחון באופן מקצועי את הצרכים בגנים ולקבוע את גודל והרכב הצוות המקצועי בגן בהתאם לגודלו, ולהורות על שיפורים בהכשרת כוח האדם והתאמת התנאים הפיסים בגנים כדי להבטיח את בריאותם של הילדים וחינוכם בטווח הארוך. נמשיך בלחץ על בנט וכחלון עד שיורו על כך".

חברי הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגני הילדים אמרו בתגובה: "תוכנית בנט היא פלסטר על פצע פתוח ומדמם. חברי הקואליציה חוזרים על דרישתם כפי שנשלחה במכתבם משבוע שעבר וקוראים לשר לאמץ את הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים לתקינות התפתחות הילדים בגיל הרך כפי שנקבעו על ידי מיטב המומחים בתחום. אנו חוזרים על דרישתנו לסייעת מקצועית שעברה הכשרה בגני ילדים בהם יש 10 ילדים בני 3, התאמת המבנים הקיימים בהתאם לחוזר מנכ"ל, והקמת צוות משותף של הורים, גננות סייעות לבניית תכנית ממשלתית מסודרת לשיפור התנאים בגני הילדים בישראל לטווח הארוך.

"זהו צעד בכיוון הנכון אך לצערנו שוב ממהרים לשים פלסטר במקום לבנות תכנית ממשלתית מוסדרת וליישם את הסטנדרטים המקצועיים כפי שנקבעו על ידי מומחים בארץ ובעולם".

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, אמר כי "הוספת סייעת שנייה והרחבת צוות הגן היא בשורה חדשה ומשותפת של ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי. הרשויות המקומיות לוקחות חלק משמעותי בתקצוב הרפורמה הזו למרות שזו אחריותה של המדינה ולו בשל ההבנה כי מדובר במהלך חינוכי הכחרי וחשוב שיסייע בראש ובראשונה להורים ולמשפחות צעירות ויעניק לכל ילד בישראל את היחס המגיע לו". ביבס קרא למשרד החינוך לייעד ולהוסיף תקציבים גם לצורך הפחתת הצפיפות החמורה בכיתות הלימוד בישראל – שגם היא החמורה במדינות המערב.

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך בשלטון המקומי, אמר כי "יש להחיל פתרון ממלכתי כולל שיגובש על ידי אנשי מקצוע ולא אנשי תקציבים. רק פתרון בסדר גודל לאומי שיהיה לא תלוי ברשויות המקומיות יביא לפתרון מקיף של הנושא. הפתרון צריך להיות בר ביצוע ולא ניתן לשינוי ברשויות חזקות או על ידי הורים בעלי אמצעים. פתרון זה הוא חלק משמעותי מתהליך צמצום הפערים בחברה. המדינה מינתה ועדה מקצועית לבחינת הנושא ויש לבחון ברצינות הראויה את המלצות הוועדה. כמו כן, יש לכלול בחשיבה בנושא זה גם את הנושאים הנגזרים מכך, כדוגמת מציאת שטחים ובינוי וכן יכולות כלכליות נלוות לתהליכים אלו".

התוכנית כוללת מתן תקציב ייעודי לכל גן לרכישת משחקים ופעילויות. התקציב יסתכם בעד 5,000 שקל לרשויות מקומיות מוחלשות ובסכומים נמוכים יותר, ברשויות מבוססות יותר. במשרד החינוך ציינו כי התוכנית כוללת גם העמקה של תוכניות חינוכיות בשפה, חשיבה חשבונית, מוסיקה ואומנות.

כחלון אמר כי "כל השקעה בחינוך לגיל הרך מחזירה את עצמה פעמיים. מדובר בצעד שמעיד על סדר עדיפויות חדש, שמחזק רשויות חלשות, שמוביל לצמצום פערים חברתיים, שמגדיל את ההשקעה בחינוך ובילדים של כולנו".

בנט ציין כי "ילד בן שלוש בישראל יקבל את אותה הזדמנות אם הוא גר בהרצליה, בנהריה או ברהט. במדינת ישראל איכות החינוך לא תקבע לפי גובה תלוש המשכורת של ההורים".

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס גם הוא לתוכנית ואמר כי "העובדה שהיוזמה מטפלת בעניין בצורה דיפרנציאלית ובאופן חוצה מגזרים, שנותן לאוכלוסיות החלשות יתרון גדול יותר היא חשובה בפני עצמה. חברה שאינה מטפלת בחסרי הישע שבה אינה ראויה להיקרא חברה. אני ער למצוקות הילדים ולמאבק ההורים בנושא זמן רב ואני בטוח שהיוזמה תאפשר לילדים ולנכדים של כולנו ליהנות מתשומת לב אישית ומליווי חינוכי ראוי יותר כפי שמגיע להם".

הוספת הסייעת לא תפתור את הבעיה

גם לאחר הרפורמה שבה יושקעו 400 מיליון שקל בשנה, ישראל תישאר המדינה שבה גני הילדים הצפופים ביותר במערב – צפיפות שלפי ה-OECD גבוהה יותר מאשר באינדונזיה, ערב הסעודית, צ'ילה ומקסיקו.

הוספת סייעת נוספת לגני הילדים בגיל 3–4 תקל על עבודת הסגל בגן ועל מצוקת הילדים, אך לא תפתור את הבעיה העיקרית במערכת החינוך הציבורית לגיל הרך - הצפיפות בגנים, הדורשת בניית גנים נוספים והעסקת גננות נוספות. היחס בין מספר התלמידים לגננות בגנים בישראל הוא מהגבוהים בקרב מדינות OECD - כך שהוספת סייעת תקל על עבודת אנשי הצוות בגן ותאפשר תשומת לב לכל תלמיד, אך לא תפתור את בעיית הצפיפות. בישראל לומדים בממוצע כ–27 ילדי גן לכל גננת. רק באינדונזיה היחס דומה, וגם הוא נמוך יותר, 26 ילדים לכל גננת. עם זאת, בממוצע, היחס בין כלל אנשי הצוות בישראל, כולל הסייעות, לילדי הגן הוא סביר וקרוב לממוצע ב–OECD. כך שהבעיה היא לא במספר הסייעות אלא במספר התלמידים בכל גן, ששטחו קטן במיוחד.

לפי תקני משרד החינוך והאוצר, שטח הפנים (נטו) של כיתות גן חדשות הוא 60 מ"ר, כך שלפי התקן, יחד עם הגננת והסייעת לכל ילד מגיל 3 מוקצים 1.6 מ"ר. ועדת מומחים, בראשות פרופ' פנינה קליין, לבחינת דרכי החינוך בגיל הגן וזיקתן להפקת המירב מבית הספר, הגישה את מסקנותיה ב–2008 לאחר שלוש שנות פעילות. לפי הוועדה, יש לשנות באופן משמעותי את תקני משרד החינוך ולהקטין את מספר התלמידים ל–14–16 ילדים בכיתת גן בגילי 3–4; ל–16–20 ילדים בגילי 5–6; ועד 25 תלמידים בכיתה א', במקום עד 40 כיום. ואולם מסקנות הוועדה לא יושמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#