"מערכת החינוך עלולה להתפרק - כל שבט ידרוש עוד משאבים לעצמו" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מערכת החינוך עלולה להתפרק - כל שבט ידרוש עוד משאבים לעצמו"

"תוכניות הלימודים אינן מתייחסות לעלייה בשיעור החרדים והערבים באוכלוסייה", אומר כלכלן החינוך נחום בלס ממרכז טאוב ■ כך הוא מציע לשפר את רמת החינוך בישראל - ולהוביל אותה לעשירייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים

9תגובות

ללא השקעה מאסיבית בצמצום הפערים במערכת החינוך, היא עלולה להתפרק ולהתפצל למערכות חינוך נפרדות ושבטיות - כך מזהיר כלכלן החינוך נחום בלס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ומהמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. בלס יציג את הממצאים בכנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שייערך היום באוניברסיטה הפתוחה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן.

התחזית הקודרת של בלס מבוססת בעיקר על השינויים הדמוגרפיים במערכת החינוך בעשורים האחרונים: בעוד שבשנות ה–80 הזרם הממלכתי היה הגדול ביותר וכלל 59% מהתלמידים, ב–2014 הוא הצטמצם לכ–37% מתלמידי כיתה א׳; בשנים אלה גדל שיעור התלמידים הערבים מ–20% ל–29%; ושיעור התלמידים החרדים גדל מ–4% ל–21%. כלומר, כיום כמחצית מתלמידי כיתות א׳ הם חרדים או ערבים.

אמיל סלמן

״המצב כיום במערכת החינוך לא יכול להימשך. בנקודה מסוימת הוא יכול להגיע לכדי פיצוץ, פיצול מערכת החינוך או אפילו פירוקה לגזרים. אנחנו נמצאים במצב שבו, לפי הלמ"ס, כמחצית מהאוכלוסייה במערכת מאופיינת ברמה כלכלית־חברתית חלשה מאוד, ומצד שני לא מזדהה עם אחד משני מרכיבי היסוד בזהות של ישראל - היהודית או הדמוקרטית״, טוען בלס.

״ב–1960 היו 85% מהאוכלוסייה בקונצנזוס של מגילת העצמאות, אבל ב–2015 אנחנו כבר לא נמצאים שם. אם לא נפעל לחפש נקודת מגע ושיתופי פעולה בין המגזרים ובלי העדפה מתקנת משמעותית במערכת החינוך, יש חשש כבד שהמערכת תתפצל לתת־מערכות שאין ביניהן קשר. זהו סיכון קיומי לחברה בישראל", אומר בלס.

לדבריו, ״כל קבוצה תרצה אוטונומיה חינוכית, ונמצא את עצמנו מקיימים מערכות נפרדות שרק יידרשו יותר ויותר משאבים, כפי שכיום קיימת מערכת חינוך חרדית נפרדת שמפוצלת למגזרים. מערכת החינוך הלאומית חייבת ליצור חישוקים מחברים בינה לבין הציבור הערבי והחרדי״.

מודרים ממוקדי 
קבלת ההחלטות

בלס עוקב זה שנים אחרי ההתפתחויות הדמוגרפיות במערכת החינוך ויציג את ממצאיו היום בכנס דב לאוטמן לחינוך ודמוקרטיה שייערך ברעננה. לדבריו, השקעה מאסיבית בתלמידים החלשים במערכת החינוך בישראל, תוך הפעלת מנגנון של תקצוב דיפרנציאלי משמעותי (אפליה מתקנת) יביא לצמצום הפערים הגדולים בין התלמידים ולהבטחת עתידם, וכתוצר לוואי גם לשיפור משמעותי בהישגים ובתוצאות המבחנים הבינלאומיים במתמטיקה, למשל, שבהם ישראל מדורגת במקום 40.

בלס מצא שדווקא בגני הילדים נבלמה מגמת הגידול של התלמידים הערבים ואף קיימת ירידה קטנה בשיעור התלמידים החרדים מ–25% ב–2012 לכ–23.2% ב–2013. ״אם נראה שמדובר במגמה, יחד עם הנכונות הגוברת של החרדים והערבים להשתלב בשוק העבודה ובעולם ההשכלה, קיים סיכוי גבוה יותר שהתחזית הקודרת שלי לא תתממש או שתרוסן", אומר בלס.

השינוי נדרש לא רק בתקציבים. תוכניות הלימודים, ובהן לימודי הליבה, אינן מתייחסות לקבוצות אלה, שמודרות ממוקדי קבלת ההחלטות של משרד החינוך. "לא מוצאים אותם בהנהלת המשרד והמחוזות, ולא בצוות האחראי על תוכניות הלימודים. גם ההשפעה של הפוליטיקאים החרדים היא תוך־מגזרית ולא על המגזר כולו. אם רוצים להשפיע על החרדים, צריך לתת להם אפשרות להשפיע עלינו, אחרת אנחנו מדירים אותם״, אומר בלס.

בלס קורא למקבלי ההחלטות ״לחפש נקודות מגע ושיתופי פעולה בין זרמי החינוך השונים״, לעודד מעבר של מורים ממסגרות שונות, להרחיב את לימודי הליבה בחינוך החרדי ולהגדיל את מספר בעלי התפקידים בציבורים החרדי והערבי במשרד החינוך וברשויות המקומיות.

אמיל סלמן

ירידה במתמטיקה 
בגלל הדמוגרפיה

משרד החינוך נוקט כיום מדיניות של העדפה מתקנת ומחלק את תקציביו כך שתלמידים מרקע כלכלי־חברתי נמוך יקבלו תקציבים גבוהים יותר. עם זאת, במשרד מודים כי תלמידים ערבים חלשים מקבלים תקציבים נמוכים יותר מתלמידים יהודים באותו מצב כלכלי. בנוסף, קיימת העדפה תקציבית לתלמידים בציבור הדתי ולתלמידים הלומדים ברשתות החינוך החרדיות המזוהות עם ש״ס ויהדות התורה. לעומת זאת, תלמידים ערבים ותלמידים בבתי ספר חרדים פרטיים, שאינם שייכים למפלגות, מופלים לרעה.

מנגנון ההעדפה המתקנת של משרד החינוך לא מיושם בתיכונים ובגני הילדים, ומתייחס רק ל–7% מתקציב שעות הלימוד המופנה לתלמידים. לפני סיום תפקידו הציג שר החינוך לשעבר, שי פירון, תוכנית להעמקת האפליה המתקנת, אך היא, לפי בלס, תגדיל את תקציב השעות המיועדות לכך רק ב–10% בבתי הספר היסודיים, ולא תיושם בתיכונים ובגני הילדים. לדבריו, גם התוכנית הזאת לא מספקת: ״מחקרים מצביעים כי אפליה מתקנת אפקטיבית דורשת תקציב דפרנציאלי של לפחות 50%״.

לפיו, ״תקציב החינוך גדל דרמטית ב–15 השנים האחרונות, בסדר גודל של כ–25% לתלמיד. המערכת קיבלה תוספות תקציביות גדולות שיכולות לאפשר לה לבצע העדפה מתקנת בצורה נכונה. מערכת החינוך קיבלה תוספת של מאות אלפי שעות לימוד ויש לנצל אותם לא באופן שווה, אלא איפה שהם נדרשים הכי הרבה".

שר החינוך החדש, נפתלי בנט, הביע עם כניסתו לתפקיד דאגה ממספרם הנמוך של תלמידי י״ב שלומדים 5 יחידות במתמטיקה, כאשר ב–2013 נבחנו פחות מ–9,000 תלמידים בבחינה. לדברי בלס, אחת הסיבות לכך נובעת, בין היתר, משינויים דמוגרפיים: בעקבות הירידה בשיעור תלמידי התיכון היהודים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי־דתי - והעלייה בשיעור התלמידים הערבים והחרדים בשכבת גיל 17.

לאור זאת, אומר בלס, הגידול בשיעור הזכאות לבגרות מרשים במיוחד. כיום כ–47.5% מהתלמידים שמסיימים תיכון הם יהודים שלומדים בחינוך הממלכתי (לעומת כ–60% ב–2000), כ–15% מהתלמידים הם חרדים (לעומת 10% ב–2000) וכ–22% נוספים הם ערבים, דרוזים ובדואים. עם זאת, הישגי הערבים המתוקצבים בשיעור נמוך יותר - נמוכים יותר. לכן, לפי בלס, תידרש השקעה ממוקדת יותר בציבור זה. לפי הערכות, המבוססות על מדגמים שונים, הישגי התלמידים בציבור החרדי נמוכים עוד יותר.

לדבריו, ״הנתונים ברורים: ככל שהרקע החברתי נמוך יותר, גם ההישגים נמוכים יותר, והישגי התלמידים הערבים נמוכים יותר משל התלמידים היהודים. כך, למרות הירידה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי, שבו הישגי התלמידים גבוהים יותר, נרשמה עלייה בזכאות לבגרות. הנתון הזה מצביע על הצטרפות של תלמידים מהאוכלוסיות החלשות לקבוצת הזכאים לבגרות".

ההישגים הנמוכים של התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים, בעיקר במבחני פיזה, מדאיגים במיוחד. לא רק שממוצע הציונים של התלמידים נמוך, גם שיעור התלמידים שנכשלו במבחנים והפערים בין התלמידים הם מהגבוהים בעולם המערבי. כך למשל, שיעור התלמידים הישראלים שנכשלו במבחן במתמטיקה היה הגבוה ביותר מבכל מדינות OECD.

לפי סימולציה שערך בלס, השקעה ממוקדת רק בתלמידים החלשים תוכל להזניק את הישגי התלמידים לאחת המדינות המובילות במבחנים הבינלאומיים. כך, אם ציוני התלמידים החלשים ביותר יגדלו ב–25%, ציוני התלמידים שברמה אחת גבוהה יותר יגדלו ב–20%, והציונים בשתי הרמות הגבוהות מהן ישתפרו בשיעור נמוך יחסית. לעומת זאת, שיפור של הישגי התלמידים בכל הרמות ב–10% גם היה מביא לשיפור בהישגים, אך נמוך יותר.

איל ורשבסקי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#