בכיר ב-OECD: התפקוד של ישראל נמוך מהממוצע - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכיר ב-OECD: התפקוד של ישראל נמוך מהממוצע

קלוד ג'ורנו, כלכלן בכיר בארגון, אמר בכנס השנתי של ג'וינט־ישראל אשלים כי ישראל מציגה ביצועים נמוכים מהממוצע בתחומים רבים - ובשנתיים האחרונות המצב לא השתפר

5תגובות

התפקוד של ישראל נמוך מהרמה הממוצעת בארגון המדינות המפותחות (OECD), וביצועיה גרועים בתחומים רבים המתייחסים לאיכות החיים של תושביה - כך אמר קלוד ג'ורנו, כלכלן בכיר וחבר דסק ישראל ב-OECD, בנאומו בכנס השנתי של ג'וינט־ישראל אשלים.

הכנס עוסק בתכנון אסטרטגי של פיתוח השירותים החברתיים העתידי עבור ילדים ונוער במצבי סיכון ובני משפחותיהם בישראל ל–2020. זו הפעם הראשונה שנעשה בישראל מהלך של שיתוף הציבור בתכנון אסטרטגי. בתהליך שותפים משרדי ממשלה, עמותות, אנשי אקדמיה, הציבור הרחב ואנשי מקצוע מרשויות מקומיות ברחבי הארץ.

ג'ורנו הציג בכנס את מדד איכות החיים של OECD, מדד רב־ממדי שנועד לשקף באופן טוב יותר את רמת החיים במדינות הארגון. הנתונים שהציג פורסמו ב-2013, אך ג'ורנו טען כי מיקומה של ישראל לא השתפר בשנתיים האחרונות - לפי המדד שיוציא הארגון ל–2015. מדד איכות החיים של הארגון נועד לספק מענה למדידת רווחתם ואושרם של התושבים בכל מדינות OECD כאמצעי נוסף להצגת התקדמות המדינות, מלבד מדד הצמיחה (תמ"ג). ג'ורנו הסביר באריכות את חסרונות מדידת רמת החיים בכל מדינה רק על פי התייחסות לתוצר, וטען כי התמ"ג אינו משקף באופן מלא את רמת החיים בכל מדינה.

לדבריו, "ישראל מתפקדת ברמה טובה יחסית בשלושה מדדים בלבד: בבריאות - יש לכם מערכת בריאות עם ביצועים טובים יחסית, בקשרים החברתיים הטובים - שככל הנראה נובעים מהקשרים שצוברים בשירות הצבאי, ובתחושת האושר של התושבים. המדד השלישי הוא סוביקטיבי.

"יש תחומים שבהם התפקוד של ישראל רק קרוב לממוצע של מדינות הארגון", אמר ג'ורנו, "כמו שיעור התעסוקה - האבטלה בישראל נמוכה - אבל רמת ההשתכרות מהעבודה אינה גבוהה. בכל שאר התחומים התפקוד בישראל גרוע - בדיור, ברמת החינוך, באיכות הסביבה, בפערים בחברה, באיזון בין חיים לעבודה, בביטחון האישי, בכישורים בחברה, במעורבות אזרחית ובמשילות - בכל התחומים האלה ישראל מציגה תפקוד גרוע בהרבה משאר המדינות בארגון.

"אנחנו מזהים שהאי־שוויון בישראל גבוה יותר מאשר בכל מקום אחר במדינות OECD. לא מדובר רק במצב חומרי, כי גם במערכת החינוך בישראל יש אי־שוויון גדול, והפער בין הישגי התלמידים הוא גדול יותר מהממוצע במדינות המפותחות.

"אפשר לראות שישראל אינה מצליחה היטב כי יש לה שיעור בעלי הכנסה נמוכה מהגבוהים 
ב–OECD. גם השפעת המיסוי בישראל על השוויון ועל ההכנסה היא 
מהנמוכות ב–OECD".

אילן ספירה

"רק בישראל רמת ההשכלה יורדת"

ג'ורנו שיתף את הקהל בכמה תובנות על המצב בישראל, והזכיר קודם כל את תחום החינוך: "החינוך הוא תחום קריטי שבו יש להשתפר, בגלל התועלת הכלכלית שיכולה להגיע כתוצאה מכך. בכל מדינות OECD רואים שהדור הצעיר משכיל יותר מהדור הוותיק, מלבד במדינה אחת - ישראל".

גו'רנו הוסיף כי "שירות צבאי יוצר קשרים חברתיים, ואנחנו רואים שמי שאינו משרת בצבא מודר מהחברה. נראה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת על כך את הדעת. ייתכן שיש צורך לחשוב על חיוב 
בשירות אזרחי". בעניין המצב הביטחוני אמר כי "אנחנו מודעים לבעיות הביטחוניות של ישראל ובכך שמדובר בחלק חשוב מהתקציב שלכם, אבל אם אתם מבודדים את ההוצאות הביטחוניות ומתייחסים רק להוצאות החברתיות - אפשר לראות שבישראל ההוצאות החברתיות הן הנמוכות ביותר מכל מדינות הארגון. כשבוחנים את ההכנסות ממסים רואים שנטל המסים בישראל נמוך מהממוצע ב–OECD, ויש מקום להרחיב את מדיניות הרווחה על ידי העלאת ההכנסות ממסים. הבעיה היא שבישראל יש חוסר לכידות חברתית גבוהה ואנשים מתנגדים להעלאת מסים. אולם יש דרכים טובות להגדיל את ההוצאות החברתיות ולייעל אותן כדי להבטיח שכספי המסים יוצאו כהלכה, בין היתר על ידי הפחתת הביורוקרטיה".

ג'ורנו התייחס גם להצעה להטיל מס ירושה בישראל, ואמר כי "זו דרך טובה להגדיל את הכנסות המדינה, בתנאי שמנגנון הגבייה יעוצב בדרך נכונה. ברוב מדינות הארגון המס הזה נהוג. אני משוכנע שהוא יכול לתרום בתנאי שהמדינה תנקוט זהירות בעיצובו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#