האם השר לשעבר פירון צריך לבקש סליחה מבית הספר הריאלי בחיפה? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם השר לשעבר פירון צריך לבקש סליחה מבית הספר הריאלי בחיפה?

שר החינוך הקודם הצר את צעדי בתי הספר הלא־רשמיים - גם חרדיים וגם חילוניים, למשל בית הספר הריאלי ■ ואולם ההסכמים הקואליציוניים החדשים יוצרים אפליה, שתאפשר לבתי ספר חרדיים ליהנות מתמיכה מלאה של המדינה מבלי להיות כפופים לפיקוח

55תגובות

לפני כשנה ערכה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ביקורת עומק ברשת מעיין החינוך התורני של ש"ס. הביקורת העלתה ממצאים מעניינים.

בביקורת התגלה, למשל, כי הרשת מפעילה יותר מ-20 בתי ספר שאינם חוקיים, מכיוון שמספר התלמידים בהם קטן מהמותר לפי תקנות משרד החינוך. בבית ספר אחד ממוצע התלמידים בכיתה היה שמונה, אף שמשרד החינוך דורש סף של 20 תלמידים בכיתה לפחות. התגלו גם כיתות עם ארבעה תלמידים בלבד. שני בתי ספר המשיכו לפעול אף שהוצא להם צו סגירה מסיבה בטיחותית. בסך הכל, הרשת הוציאה 95 מיליון שקל בשנה על בתי ספר לא־חוקיים, תוך שהיא מעבירה על כך דיווחים מטעים לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.

ביקורת העומק העלתה עוד כי הרשת מחזיקה משרדים מפוארים עבור המטה שלה, המאויש ב–40 עובדים, שחלקם הגדול עובדים חצי יום בלבד. התברר עוד שעובדים קיבלו תשלומי פרישה אף שהמשיכו להיות מועסקים ברשת; ש-1,064 מהעובדים היו בני זוג; שישנם עובדים שקיבלו תשלומי שכר כפולים; ושישנם אפילו מי שקיבלו תשלומי שכר פיקטיביים - כלומר קיבלו שכר מבלי לעבוד. המבקר מטעם אגף החשב הכללי גם ציין בדו"ח שלו שהוא חושד שנמחקו חלק מהפריטים בגיליונות האקסל שהועברו אליו על ידי הרשת.

הרשת מקבלת מהמדינה תקציב של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה, והיא כפופה גם לכללי תוכנית הבראה, לאחר שב-1999 המדינה חילצה אותה מקריסה. תנאי תוכנית ההבראה, כולם או חלקם, לא נשמרו. גם תנאי החוק שעל פיהם מקבלת הרשת את תקציבה - תקציב של 100% מסל השעות הבסיסי של כל תלמידי ישראל - אינם נשמרים.

מדובר בתנאים כמו פיקוח מלא של משרד החינוך (במעיין החינוך התורני יש פיקוח, אבל לא מלא), לימודי ליבה מלאים, עמידה בחובת בחינות, וכמובן איסור על סינון תלמידים. ככל הנראה - בהיעדר פיקוח הדוק, התמונה המדויקת אינה ידועה - אף אחד מארבעת התנאים האלה אינו מקוים במלואו.

ההסכם שלא נחתם

התמונה המזעזעת שנחשפה בביקורת ברשת מעיין החינוך התורני, שרק כפסע היה בינה לבין חשדות פליליים לכאורה, העירה את המדינה מתרדמתה. 15 שנה לאחר שנחתם הסכם הבראה עמה, הסכם שהרשת לא עמדה בו, המדינה החלה במשא ומתן על חתימת הסכם חדש עם הרשת. הפעם - הסכם שיסדיר אחת ולתמיד את הניהול ברשת, ויחייב אותה לעמוד גם בדרישות ניהוליות וגם בדרישות חינוכיות, כמו לימודי ליבה, מספר תלמידים מינימלי בכיתה ורישוי מוסדר של בתי הספר שלה. רק שההסכם לא נחתם, הממשלה נפלה, ובמקומו נחתם עתה ההסכם הקואליציוני בין ש"ס לליכוד.

אלכס ליבק

יש קשר ישיר בין הסכם ההסדרה שלא נחתם להסכם הקואליציוני שכן נחתם. למעשה, האחרון עוקף את הראשון - ומכשיר בדיעבד את מרבית הליקויים שהתגלו בביקורת שנערכה ברשת.

בעקבות הכשלים הניהוליים ברשת הודיע משרד החינוך בתקופת השר הקודם, שי פירון, כי הוא מבטל את מרבית תקציב המטה שלה. הרשת התבקשה לתקצב את עצמה מתוך תקציבי בתי הספר שלה, כמו שעושות כל רשתות החינוך האחרות. התקציב התפעולי שבוטל מסתכם ב–35–50 מיליון שקל בשנה, וההסכם הקואליציוני מחזיר אותו לחיים.

הגילוי כי הרשת מפעילה כיתות רבות שאינן תקניות, בגלל מספר התלמידים הקטן בהן, הביא לביטול תקציב של כ–15 אלף שעות לימוד (כ–30 מיליון שקל). גם הביטול הזה מבוטל עתה - והכיתות הקטנות ימשיכו לקבל תקציב לא תקין מהמדינה.

בהסכם הקואליציוני מופיעה גם הדרישה כי הגנים של ש"ס יועברו לניהול הרשת, אף שהרשת לא עמדה בכללי תוכנית ההבראה, ואף שביקורת העומק חשפה כשלים ניהוליים חמורים. מבלי לטפל בכשלים, לפיכך, מעיין החינוך התורני גדלה עתה ובולעת לתוכה את כל מערך הגנים של ש"ס. לא רק, אלא שעל הדרך הרשת עושה לעצמה תוכנית הבראה דה־לוקס: הגנים יועברו לרשת, בלי החובות שצברו לאורך השנים. תספורת נוסח ש"ס.

הדרישה להסדרת הרישוי והבינוי של בתי הספר מתבטלת גם היא. בסעיף שהועתק מההסכם הקואליציוני של יהדות התורה, דורשת לעצמה ש"ס מסלולים פטורים מרישוי להקמת בתי ספר. בפועל, החרדים פועלים להכשיר את כל בתי הספר הלא־תקניים והלא־בטיחותיים שלהם, לרבות בתי ספר מזעריים הפועלים מתוך דירות, ולרבות בתי ספר רבים שפועלים דרך עמותות צינור לא חוקיות - ולקבל על כך גם הכשר וגם תקצוב מהמדינה.

קובי גדעון / באובאו

בהסכם הקואליציוני מופיעה גם הדרישה, שגם היא מועתקת מיהדות התורה, כי מעתה לא ניתן יהיה להטיל קנסות על בתי ספר חרדיים שייתפסו עוברים על החוק. רק כדי לסבר את האוזן: הטלת הקנסות על מי שמפר את כללי התמיכות של המדינה היא חלק מההסדרה של משרד האוצר לכל העמותות המקבלות כספי תמיכות. רק שמה שטוב לכל העמותות בישראל, לא מספיק טוב לחינוך החרדי - שיהיה מעתה נישא מעם ומורם מהחוק, לפחות בכל הקשור לאכיפת כללי התמיכות של תקציב המדינה.

ההינשאות מחוק עוברת כחוט השני בהסכמים הקואליציוניים החרדיים. רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס ורשת החינוך העצמאי של יהדות התורה נהנות שתיהן ממעמד מיוחד בחוק. שתיהן כלולות בסעיף מיוחד בחוק יסודות התקציב, המכוון רק להן, שבו נקבע כי התקצוב של שתי הרשתות יהיה "ככלל ילדי ישראל". משמע, שתי הרשתות החרדיות מקבלות תקציב זהה ב–100% לתקציב הסל הבסיסי של תלמיד בבית ספר ממלכתי רשמי - אף ששתי הרשתות אינן רשמיות - הן אינן כפופות לפיקוח (במעיין החינוך יש פיקוח חלקי, ובחינוך העצמאי כמעט שאין פיקוח כלל), אינן מלמדות ליבה, אינן עומדות בחובת בחינות, וככל הנראה גם מסננות תלמידים בקבלה לבתי הספר.

בכך, שתי הרשתות הן חריגות בחוק. שאר בתי הספר בישראל, שאינם עומדים במלוא התנאים של בתי הספר הרשמיים, נאלצים לקבל תקציבים חלקיים בלבד. התקצוב המקובל הוא בשיעור של 75% מהסל הבסיסי (מרבית בתי הספר החרדיים שאינם ברשתות, וכן כל בתי הספר החילוניים החצי פרטיים) או 55% ממנו (בתי ספר חרדיים קיצוניים).

העובדה ששתי הרשתות מקבלות תקציב גדול יותר מזה של בתי ספר אחרים שאינם רשמיים אמורה היתה להיות מלווה ביותר פיקוח ויותר חובות - מי שמקבל יותר גם צריך לתת יותר. בפועל, כאמור, אין פיקוח אמיתי, וכשיש פיקוח - כמו ביקורת העומק שהיתה במעיין החינוך - הממצאים הם מזעזעים. כלומר בפועל יש בסיס איתן לחשדות כי הרשתות מקבלות יותר זכויות (תקציב) מכולם, מבלי לעמוד ביותר חובות.

אפליה בסיסית

האפליה הבסיסית הזאת קיימת בחוק התקציב כבר שנים ארוכות, רק שבהסכמים הקואליציוניים העכשוויים היא נפרצת. מעתה הרשתות אינן מוכנות להסתפק ב-100% מהסל הבסיסי של כלל ילדי ישראל, אלא רוצות 100% מסל התקצוב המלא. הסל המלא כולל דברים שאינם נכללים בסל הבסיסי, כמו בינוי, שעות טיפוח, שעות יועצת והסכמי שכר (עוז לתמורה ואופק חדש). ההערכה היא שהסל המלא גבוה בכ-30% מהסל הבסיסי.

עד עתה העיקרון של משרד החינוך היה שבתי ספר שאינם רשמיים נקנסים בכך שהם מקבלים תקציב הנגזר מהסל הבסיסי בלבד. זה נכון גם לגבי בתי הספר החרדיים, וגם לגבי בית הספר הריאלי בחיפה. רק שהכלל השוויוני הזה נפרץ עתה, כשהחרדים תופסים להם נתח בסל החינוך המלא.

כך, מעיין החינוך התורני דורשת לקבל הסעות חינם לבתי הספר שלה בפריפריה. משמעות הדרישה הזאת היא אפליה לרעה של בתי הספר הממלכתיים־דתיים, שאינם מקבלים הסעות - ובפועל ריקון החינוך הממלכתי־דתי בפריפריה לטובת בתי הספר החרדיים של ש"ס. זאת ועוד, בסעיף דרמטי דורשת ש"ס לקבל ממשרד הפנים הקצאת קרקעות ומבנים לבתי הספר שלה כמו כל בתי הספר הממלכתיים - עד היום בתי הספר שאינם רשמיים היו צריכים לרכוש או לשכור מבנים בכוחות עצמם. הסעיף הזה לבדו יעלה ככל הנראה מאות מיליוני שקלים.

באופן ישיר כוללים שני ההסכמים, של ש"ס ושל יהדות התורה, סעיף המדבר על כך ש"שר החינוך יקים צוות שיבחן את דרכי החישוב של 55% או 75% לצורך הגדרת התקצוב במוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי". במלים פשוטות, הסעיף הזה מדבר על שינוי שיטת התקצוב החלקית של בתי הספר שאינם רשמיים, כך שהתקצוב לא יחושב עכשיו לפי הסל הבסיסי אלא ככל הנראה מהסל המלא, הגדול ממנו בכ–30%.

התקצוב של כל בתי הספר שאינם רשמיים הוא תקצוב חלקי, בדרך כלל 75% מהסל הבסיסי, והכלל הזה הוא שוויוני לגבי בתי ספר חרדיים או בתי ספר אנתרופוסופיים חילוניים. השר פירון, שהאמין בזרם הממלכתי, ניסה להפעיל לחץ על בתי הספר שאינם רשמיים והתחיל להגביל את התקציב שלהם. הוא הטיל הגבלות גוברות על החרדיים, אבל גם על החילוניים - בין השאר הוא קבע תקרה לתשלומי הורים, מה שיצר משבר תקציבי גדול בבית הספר הריאלי בחיפה והביא את בית הספר להגיש עתירה נגד משרד החינוך.

בדיעבד, המהלך השוויוני של פירון נראה מגוחך למדי. הריאלי שורד בקושי את המשבר התקציבי שלו, ובה בשעה החרדים סוללים לעצמם את הדרך לפרוץ את כללי התקצוב, ולהגיע כמעט לשוויון מלא מול בתי הספר הממלכתיים. זאת, בלי פיקוח, בלי ליבה, בלי בחינות - ועם סינון תלמידים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#