סדר העדיפויות של נפתלי בנט: חינוך ממלכתי־דתי, לימודי דת ומדרשות לנשים - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סדר העדיפויות של נפתלי בנט: חינוך ממלכתי־דתי, לימודי דת ומדרשות לנשים

לפי ההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי לליכוד, יועברו מאות מיליוני שקלים לחינוך הממלכתי־דתי ■ תקציבים נוספים יועברו ללימודי יהדות בישראל ובחו"ל ולהסדרת תקצוב האוניברסיטה באריאל ■ עוד סוכם כי תקציב משרד החינוך, שהוא גם כך השני בגודלו בין משרדי הממשלה, יגדל בכ–830 מיליון שקל בשנה - 630 מיליון שקל יחולקו לפי רצונו של בנט ו–200 מיליון שקל יוקצו לחינוך הממלכתי־דתי

65תגובות

כשיו"ר הבית היהודי, ח"כ נפתלי בנט, סיפר לפני כשבועיים כי התאהב במשרד החינוך - רגע אחרי שזילזל בתפקיד - לא היה ברור אם השר המיועד, שניסה להיות רפורמטור במשרד הכלכלה, מעוניין להוביל רפורמות חברתיות חשובות גם במשרד החינוך, או שהוא התאהב בעיקר באפשרות להעביר מאות מיליוני שקלים לטובת ציבור מצביעיו. אם ההסכם הקואליציוני שעליו חתמו הליכוד והבית היהודי ישקף את הקדנציה של בנט, נראה כי האפשרות השנייה היא הנכונה.

אמנם לעתים חלקים גדולים מההסכמים הקואליציוניים נותרים על הנייר, אך ניתן להבין מהם מהו סדר העדיפות האמיתי של החותמים. בהסכם בין הבית היהודי לליכוד אין אפילו התייחסות אחת לחינוך הממלכתי, לפערים הגדולים במערכת החינוך או לשאר המצוקות בה - פרט לניסוח מעורפל על תקציב שיינתן ל"שיפור המערכת", מבלי פירוט או הסבר כיצד. קשה לא להשוות את ההסכם הזה להסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד ליש עתיד לפני שנתיים, שכלל תוכניות לשיפור מערכת החינוך בגיל הרך, למשל, או לחיוב לימודי ליבה בחינוך החרדי - גם אם סעיפים אלה לא יושמו.

כמעט כל סעיפי ההסכם בין הבית היהודי לליכוד בתחום החינוך מתייחסים להעברת כספים לחינוך הממלכתי־דתי, ולביצור מעמדו העליון על פני החינוך הממלכתי, להעברת תקציבים ללימודי יהדות בישראל ובחו"ל, להסדרת תקצוב האוניברסיטה באריאל ולמדרשות לנשים.

אמיל סלמן

כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה לפתות את בנט להצטרף לממשלתו, הוא פירסם הודעה שלפיה תקציב החינוך יוגדל משמעותית, "ומאות מיליוני שקלים יוקצו למוסדות חינוך של הציונות הדתית ולשורה של פעילויות שיבצע שר החינוך המיועד" - והוא עמד בהבטחתו.

לפי ההסכם, תקציב משרד החינוך - שהוא בין כה וכה השני בגודלו בין משרדי הממשלה, יגדל בכ–830 מיליון שקל לפחות (לעומת תוספת של מיליארד שקל שדרש בנט). תוספת התקציב הזאת תצטרף לבסיס תקציב המשרד, כלומר תהיה תוספת שנתית. ב–2015 צפוי תקציב משרד החינוך להסתכם בכ–48 מיליארד שקל.

מתוך התוספת של 830 מיליון שקל, 200 מיליון שקל מיועדים לחינוך הממלכתי־דתי. שאר הכסף - 630 מיליון שקל - יחולק באופן חופשי, לפי רצונו של בנט, "כדי לאפשר לו לשפר את מערכת החינוך", כפי שנכתב בהסכם וללא פירוט נוסף לגבי האופן שבו הדבר יבוצע.

בכל מקרה, הוחלט כי תקציב החינוך יהיה זהה לזה שאושר בממשלה ב–2014, כלומר יכלול תוספת של כ–3 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב 2013. עוד הוסכם כי הדרישות הקואליציוניות של המפלגות האחרות, כמו יהדות התורה וש"ס, ימומנו גם הן על ידי תוספות תקציביות - כך שתקציב החינוך צפוי עוד לגדול.

תיקונים בחוק 
חינוך ממלכתי

במהלך המשא ומתן הקואליציוני, דובריו של בנט טענו כי הוא דורש תוספת תקציב כדי להוציא לפועל כמה תוכניות חשובות, שיטיבו עם כלל התלמידים והוריהם. בין השאר, דובר על הוספת סייעת נוספת לגני ילדים והמשך הפעלת והרחבת מערך הקייטנות המסובסדות בחופש הגדול והצהרונים אחרי הלימודים. מבחינה פוליטית, צעדים כאלה היו מאפשרים לבנט להציג בטווח קצר מאוד הישגים לציבור הרחב בכלל ולציבור מצביעיו בפרט.

עם זאת, מבחינה חינוכית ההסכם הוא גרוע מאוד לטווח הארוך, ומקבע את מצבה העגום של מערכת החינוך לשנתיים נוספות - ללא כלים לחולל בה את שינויי העומק הנדרשים כדי להפוך אותה למערכת ראויה.

רק בשבוע שעבר פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על משרד החינוך - שפירט ליקויים בחינוך לגיל הרך ובפריסת התוכנית לחינוך חינם בגיל 3–4, העסקה פוגענית של מורי קבלן ופערים בין המגזר היהודי למגזר הערבי. לאף אחת מהסוגיות האלה אין התייחסות בהסכם. רק שבוע חלף מאז הפגנת הענק של יוצאי אתיופיה, שילדי הקהילה מופלים לרעה בבתי הספר ושהתוכנית לקידומם מהווה רק 0.04% מתקציב משרד החינוך — וגם הם אינם מוזכרים בהסכם.

בשנתיים האחרונות הבית היהודי היתה הכוח הדומיננטי ביותר במשרד החינוך, והתגאתה במערכת הבחירות בתוכניות הרבות ובתקציבים שהצליחה להעביר למוסדות הציונות הדתית, לחינוך הדתי וללימודי יהדות, שהמשרד היטיב עמם במיוחד בתקופה הזאת.

ההסכם הנוכחי מחזק עוד יותר את התמיכה בחינוך הממלכתי־דתי. אחד הסעיפים הבולטים בו קובע כי הממשלה תתקן את חוק חינוך ממלכתי מ–1953 - אחד מחוקי הבסיס שעליו מושתתת מערכת החינוך הישראלית, שביטל את שיטת הזרמים בחינוך וקבע את יעדי המערכת במדינה. לפי ההסכם, התיקונים יהיו לצורך "חיזוק וייצוב מעמדו של החינוך הממלכתי־דתי". לבית היהודי יינתן חופש פעולה גדול בתיקון חוק חינוך ממלכתי - מכיוון שנקבע כי יו"ר הוועדה יהיה ח"כ מטעם הבית היהודי.

כבר כיום, זוכה החינוך הממלכתי־דתי להעדפה על פני החינוך הממלכתי, שמהווה את הזרם המרכזי של החינוך בישראל וכולל בעיקר תלמידים חילונים, מסורתיים וערבים. לפי נתונים רשמיים של משרד החינוך, תלמידים בזרם החינוך הממלכתי־הדתי זוכים כיום לתקציבים גבוהים יותר מאשר תלמידים יהודים בזרם הממלכתי, וגבוהים משמעותית יותר מאשר תלמידים ערבים, שזוכים לתקציבים הנמוכים ביותר. ההעדפה הזאת מתקיימת גם בבתי הספר היסודיים וגם בתיכונים.

המדינה תסבסד לימודי דת

סעיפים נוספים בהסכם קובעים כי תקציבים הקשורים לחינוך הדתי, כמו תקציב לימודי הדת ותקציב הרבנים בבתי הספר, לא ייפגעו, וגם תקציב הגרעינים התורניים יישמר.

סעיף אחר קובע כי ועדה שתפעל בתיאום עם שר האוצר הנכנס, משה כחלון, תטפל בהפחתת שכר הלימוד הגבוה שמשלמים הורים עבור תוספת לימודי דת בבתי הספר הדתיים. תשלומים אלה גבוהים, מכיוון שהלימודים מתבצעים באופן פרטי לאחר שעות הלימודים. לפי ההסכם, נראה כי התשלומים האלה יסובסדו על ידי המדינה.

בהסכם נכתב כי "לאור העובדה שתנועת הליכוד רואה חשיבות גדולה בקידום ופיתוח מערכת החינוך, ובכללה מערכת החינוך הממלכתית־דתית, הממשלה תדאג לכך שהתקציב בתקנות חינוך ממלכתי־דתי לתגבור לימודי יהדות, רכישות, שעות תפילה ורבנים בבתי ספר, לא יפחת מהיקפו ב–2014. בנוסף, הממשלה תדאג שפעילות הגרעינים התורניים והתמיכה בישיבות ההסדר לא יפחתו מתקציבם".

סעיף נוסף בהסכם הקואליציוני מתייחס לחיזוק החינוך היהודי בחו"ל. בזמן שמערכת החינוך הישראלית נמצאת על סף קריסה, הוחלט בליכוד ובבית היהודי לעגן את תקצוב התוכניות של משרד החינוך למניעת התבוללות בקרב צעירים יהודים בחו"ל והפעלת בתי ספר יהודים בחו"ל - תוכניות שמתוקצבות כיום על ידי משרד החינוך בעשרות מיליוני שקלים.

ההסכם הקואליציוני מתייחס לתוכנית מורשה, שבמסגרתה מגיעים צעירים יהודים מחו"ל לסיור בישראל, שנועד לחזק את זהותם היהודית. כיום מתוקצבת התוכנית, שפועלת במקביל לתוכניות דומות כמו תגלית ומסע, ב–20 מיליון שקל - מחצית מהסכום מגיע מהממשלה, ומחציתו מהסוכנות היהודית.

פטור מנגישות לנכים

סעיף נוסף בהסכם מסדיר את תקצוב אוניברסיטת אריאל. שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הבטיח ב–2012 תקציב של כ–130 מיליון שקל לאוניברסיטה, כתוספת לתקציב ההשכלה הגבוהה, כדי לא לפגוע בתקצוב המוסדות הקיימים. הממשלה העבירה עד כה רק כ–50 מיליון שקל. לפי ההסכם עם הבית היהודי, תוך שלוש שנים תעביר הממשלה את יתרת הסכום (80 מיליון שקל), ותפעל להסדרת תקצוב אוניברסיטת אריאל בדומה לשאר האוניברסיטאות - שתקציבן מסתכם ב–500 מיליון עד 1.5 מיליארד שקל - בהתאם לעמידה בקריטריונים ויעדים שמציבה הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

אחד הסעיפים המפתיעים בהסכם משותף גם לבית היהודי וגם להסכם בין הליכוד ליהדות התורה. מדובר בסעיף שמטרתו לקבל דחייה או פטור בחובה על פי חוק להנגיש מוסדות חינוך לנכים, כולל מוסדות חינוך דתיים פרטיים כמו ישיבות למשל, שעל פי ההסכם ישוחררו מחובת הנגישות. מדובר בחוק חשוב, והיחידים שמבקשים להתחמק מיישומו הן המפלגות הדתיות.

סעיף נוסף מתייחס להגדלת תקציבי למדרשות לנשים, מתוך רצון של הממשלה "לעודד לימודי תורה בקרב נשים". לפי ההסכם, תקציבי המדרשות לבנות יושווה לתקציבי ישיבות ההסדר, בכפוף לתוספת תקציב למשרד החינוך או דרך הסטה פנימית של משאבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם