תוכניות הלימודים בבתי הספר לכלכלה: בעיקר ידע כמותי, מעט נושאים חברתיים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכניות הלימודים בבתי הספר לכלכלה: בעיקר ידע כמותי, מעט נושאים חברתיים

לפי מחקר ראשון מסוגו שערך פורום הסטודנטים לכלכלה בישראל, במוסדות ההשכלה הגבוהה כלל לא נלמדים נושאים כמו יוקר המחיה בישראל, אי השוויון והמשבר הפיננסי העולמי של 2008 ■ "המערכת שמוציאה כלכלנים אל השוק הפרטי והציבורי נמצאת בבעיה קשה"

תגובות

יוקר המחיה, הפערים החברתיים בישראל, המשבר הפיננסי העולמי של 2008 - לנושאים החשובים שעוררו את תודעת הציבור לחשיבות הכלכלה אין זכר בחוגי הכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל; כך עולה ממחקר מקיף וראשון מסוגו שערך פורום הסטודנטים לכלכלה בישראל.

לפי המחקר, רק מוסד אחד - אוניברסיטת תל אביב - מקדיש קורס למשבר שזיעזע את המערכת הכלכלית העולמית, וגם הוא קורס בחירה שלא מחייב את כל הסטודנטים. עוד עולה כי אף מוסד לא מציע קורס בנושאי אי־שוויון ופערים חברתיים, שבישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי.

המחקר בחן סילבוסים של מסלולי הלימוד לתואר ראשון ב–19 החוגים לכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, והשווה את הנתונים למצב בשמונה מדינות נוספות. תוצאותיו יוצגו היום בכנס שייערך בסינמטק תל אביב בשיתוף המכללה החברתית כלכלית. הפורום הישראלי הוא חלק מארגון עולמי של סטודנטים לכלכלה, המבקשים לשנות את תוכנית הלימודים בכלכלה (ISIPE).

תומר אפלבאום

"המערכת שמוציאה כלכלנים אל השוק הפרטי והציבורי נמצאת בבעיה עמוקה", אומר עמיר רוזנטל, סטודנט בשנה השלישית בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה. המחקר מאשש את טענתם של סטודנטים לכלכלה בישראל כי לימודי הכלכלה לוקים בחסר, ועוסקים ברובם במודלים מתמטיים ובכלי ניהול - כמעט ללא התייחסות לביקורת, להיסטוריה, לפילוסופיה ולעובדות כלכליות.

מהמחקר עולה עוד כי סטודנטים לכלכלה בישראל לומדים קורסים מיושנים, וכי קורסים המקנים ידע מתמטי וכלים בניהול תופסים יותר משני שלישים מהתואר הראשון. רק 0.1% בממוצע מחומר הלימוד בתואר הראשון מוקדש להיסטוריה של המחשבה הכלכלית, ורק 0.1% לפילוסופיה של המדע. פחות מ–4% מהתואר הראשון בכלכלה עוסקים בכלכלת ישראל, בסוגיות אקטואליות בכלכלה או במשברים כלכליים.

דודו בכר

דרוש מגוון רב־תחומי

לפורום הסטודנטים הישראלים שתי טענות מרכזיות: לימודי הכלכלה בישראל מבוססים בעיקר על התיאוריה הניאו־קלאסית, ומעניקים כלים מעטים מדי לסטודנטים. "המחלוקות הכלכליות שאנו שומעים עליהן בעיתונים כלל לא באות לידי ביטוי בכיתות הלימוד", אומר רוזנטל. "אנחנו יודעים שיש ויכוח, אבל אנחנו לומדים בעיקר תיאוריה אחת שמוצגת כאילו היא הדרך ואין בלתה".

הדרישה השנייה היא לייצר מגוון רב־תחומי בלימודי הכלכלה. "בוגר תואר בכלכלה הולך לעמוד בצמתים מרכזיים בחברה ובכלכלה בישראל ולקבל החלטות שנוגעות לאנשים שיש להם היסטוריה והם חלק מחברה, אבל התחומים האלה כמעט אינם מופיעים בלימודים. סטודנט לכלכלה יכול לסיים את התואר כמעט בלי שנגע בהיסטוריה הכלכלית של ישראל או בהיסטוריה העולמית, ובלי שלמד תיאוריות בנושא מוסר או סוציולוגיה", מוסיף רוזנטל.

בפורום הסטודנטים הדגישו כי לימודי הרפלקסיה, המוקדשים ללימודי תיאוריות כלכליות ולפיתוח חשיבה ביקורתית, תופסים בישראל רק 0.3% מהתואר, לעומת 2.1% בממוצע בתשע המדינות שנבדקו. "הנתונים מראים באופן מובהק ששני שלישים מהתואר מוקדשים לנושאים של ידע כמותי, ורק שליש לכל השאר. רק 4% מוקדשים למציאות הכלכלית, לפילוסופיה ולהיסטוריה של הרעיונות הכלכליים", אומר רוזנטל.

"מצב משברי"

מהשוואת הנתונים בתשע המדינות שנבדקו עולה כי בתי הספר לכלכלה בישראל מקדישים את הזמן הרב ביותר ללימודי מיקרו כלכלה, 14.3% מהתואר, לעומת 11% בממוצע במדינות שנבדקו. תחום הניהול תופס כ–24% מהלימודים לתואר ראשון בכלכלה, בעוד בתי ספר לכלכלה במדינות אחרות מקדישים הרבה פחות זמן לתחומי הניהול בתואר הראשון. כך למשל, בספרד רק 10% מהקורסים עוסקים בניהול, ובצרפת כ–14%.

המחקר בוצע בהובלת הקבוצה הישראלית ובסיוע סטודנטים מרחבי העולם. במסגרת המחקר נבנה מאגר נתונים שמכיל את שמות הקורסים ומספר נקודות הזכות המוענקות לכל קורס. "אפשר לראות שיש דמיון גדול בין ישראל לבין מדינות אחרות. גם במדינות נוספות שבדקנו שיעור ניכר מהלימודים מוקדש ללימודי מתמטיקה וניהול. זו בעיה שמאפיינת את לימודי הכלכלה בעולם, ולכן קמו תנועות של סטודנטים בכל כך הרבה מדינות. המשבר לא ייחודי לישראל, אלא קיים גם במקומות נוספים", אומר רוזנטל.

ב–2008 פירסמה ועדת מומחים בינלאומית שמינתה המל"ג חוות דעת קשה על לימודי הכלכלה בישראל. "אנו מאמינים שזהו מצב משברי", כתבו המומחים. הבעיה העיקרית, לטענתם, היא המחסור החמור באנשי סגל, וכן בריחת המוחות.

בדומה לסטודנטים, מחברי הדו"ח סבורים כי קיים חוסר איזון בתוכניות הלימוד בין לימודי תיאוריה ליישום, וכי אין קישור מספק בין לימודי הכלכלה לנושאים האחרים שנלמדים. כמו כן, הם ציינו כי ראוי שמחקרים בנושא כלכלת ישראל יזכו למעמד נכבד יותר במערכת.

המכללה למינהל
תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#