הנתון המדהים שחושף את הקיפוח: כמה יוצאי אתיופיה ניגשו לבחינת 5 יחידות במתמטיקה? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתון המדהים שחושף את הקיפוח: כמה יוצאי אתיופיה ניגשו לבחינת 5 יחידות במתמטיקה?

המצוקה שממנה סובלים יוצאי אתיופיה באה לידי ביטוי גם בחינוך, וספציפית בבגרויות המוגברות, שפותחות את הדלת למקצועות יוקרתיים בשכר גבוה

36תגובות

המחאה הסוערת של יוצאי אתיופיה בשבוע האחרון אמנם התעוררה על רקע טענות על אפליה ואלימות מצד שוטרים - אבל המצוקה שממנה סובלים יוצאי אתיופיה באה לידי ביטוי במקומות רבים נוספים בחברה הישראלית. נתונים שנחשפים כאן לראשונה שופכים אור על נקודות הפתיחה המוחלשת של תלמידים יוצאי אתיופיה - שרק מיעוטם משלימים בגרויות מוגברות במתמטיקה ובאנגלית. בהתאם, בהמשך מסלול הלימודים והקריירה הם נותרים מיעוט במוסדות להשכלה גבוהה ובמקצועות המקנים שכר גבוה ויוקרה, כמו היי־טק, רפואה או עריכת דין.

הפער הגדול בין התלמידים יוצאי אתיופיה לשאר התלמידים אינו רק בכמות הנבחנים הזניחה יחסית, אלא גם בציונים. מהנתונים עולה כי בכל רמה שבה נבחנו התלמידים האתיופים באנגלית, הם השיגו ציון נמוך בממוצע ב–10% בהשוואה לכלל הנבחנים היהודים ב–2011–2013.

במתמטיקה הפער גדול אף יותר: בכל רמת לימוד הציון הממוצע שהשיגו התלמידים האתיופים נמוך בכ–14% מהציון הממוצע של תלמידים במגזר היהודי. הנתונים התקבלו ממשרד החינוך, בעקבות בקשה במסגרת חוק חופש המידע שהגישה עמותת מנהיגי העתיד, שפועלת למען פיתוח כישורי מנהיגות והישגים אקדמיים בקרב בני ובנות נוער אתיופים בישראל.

ליאור מזרחי

המצב העגום של התלמידים האתיופים משתקף היטב בפערים החריפים בלימודי המתמטיקה: רק שלושה תלמידים יוצאי אתיופיה נבחנו בבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה בשנת הלימודים 2013 (תלמידים שנולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם נולד באתיופיה). הציון הממוצע שלהם היה 68. לעומתם, 7,679 תלמידים במגזר היהודי נבחנו בבחינת הבגרות במתמטיקה באותה שנה, והשיגו ציון ממוצע 83.

ב–2011–2013 ניגשו בסך הכל 26 תלמידים יוצאי אתיופיה לבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה. 59 תלמידים אתיופים בלבד ניגשו ב–2013 לבגרות ברמת 5 יחידות באנגלית וסיימו בציון ממוצע 83.4. שיעור התלמידים האתיופים מתוך מספר התלמידים היהודים שניגשו שלמדו מתמטיקה ואנגלית ברמות של 4 ו–5 יחידות לימוד ב–2011–2013 הוא פחות מ–0.6%.

ככל שעולים בכיתות - הפערים מתרחבים

בחינוך היסודי והעל־יסודי למדו בתשע"ג 35.2 אלף תלמידים יוצאי אתיופיה - 3% מכלל התלמידים בחינוך העברי. הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים האתיופים לבין כלל התלמידים במערכת החינוך מתרחבים ככל שהתלמידים נמצאים יותר שנים במערכת החינוך — כך לפי מידע שהוצג בנייר עמדה שכתבה לפני שנה קרן דיוויד, שייסדה את עמותת מנהיגי העתיד, ומבטא את עמדתם של ארגונים ופעילים חברתיים בקרב יוצאי אתיופיה. המגמה מתעצמת בחטיבות הביניים, ומגיעה לשיאה בתיכון. מחברי נייר העמדה טוענים שהפערים הלימודיים אינם מוסברים במלואם על ידי השונות ברקע החברתי־כלכלי של התלמידים.

"הנתונים משקפים תמונה עגומה של התמוטטות מערכת החינוך הפורמלית של משרד החינוך. זה נובע מחוסר מתן אוזן קשבת ותשומת לב לצרכים ולהזנחה של הקהילה באופן ספציפי", אומר אייל דגן, מנכ"ל עמותת מנהיגי העתיד. "במבחן התוצאה יש כאן אפליה — איך אפשר אחרת להסביר פערים כל כך גדולים בין אוכלוסיות מובחנות שלומדות באותם בתי ספר? זה מתחיל מגיל צעיר מאוד ונבנה לאורך בשנים בתוך המערכת".

לדבריו, קיים פער ידע של שנתיים בין תלמידים אתיופים בכתה ז' לתלמידים מהאוכלוסייה הכללית לפי מבחני המיצ"ב. "פעמים רבות בתי הספר משבצים את התלמידים מהקהילה האתיופית לרמות הלימודים הנמוכות יותר, כי שם יש להם סיכוי גבוה יותר הוא לצאת עם תעודת בגרות וזהו המדד על פיו נמדדים בתי הספר", אומר דגן. כמו כן, הוא מצביע על כך שקיים ניכור בין בתי הספר להורים. לדבריו, "קל יותר לבית הספר לא להעמיד את עצמו במקום שהוא צריך להשקיע משאבים ולערב את ההורים בתהליך החינוכי של הילדים שלהם".

שיעור הזכאות לבגרות נמוך ב-20%

בנוסף לפערים בציוני הבגרות, התלמידים האתיופים משיגים ציונים נמוכים משמעותית בכל מקצועות המיצ"ב — כך לפי ממצאי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מ–2011. ב–2012 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה הגיע ל–54% מהנבחנים, בהשוואה ל–73% בקרב כלל הנבחנים היהודים, לפי נתוני הלמ"ס.

במדרגה הבאה של התהליך הלימודי, לקראת רכישת מקצוע, נושרים עוד רבים מהתלמידים האתיופים: רק 56% מבעלי תעודות הבגרות יוצאי אתיופיה עומדים בדרישות הסף של הקבלה לאוניברסיטאות, בהשוואה ל–84% בקרב כלל הזכאים היהודים.

לאור כמות התלמידים הקטנה שמשלימים בגרויות מורחבות וממוצע הציונים הנמוך שלהם, הממצא אינו מפתיע. לפי נתוני הלמ"ס, אכן יש תת־ייצוג בולט של יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים: בתשע"ג, 2,694 סטודנטים יוצאי אתיופיה למדו בכל מוסדות ההשכלה בגבוהה בישראל — 0.9% מכלל הסטודנטים. באוניברסיטאות שיעור זה הוא 0.4% בלבד, במוסדות כמו הטכניון מוערך מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בפחות מ–20. שיעור זה, מדגישים בנייר העמדה, נמוך משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה — 1.6%. בקרב האוכלוסייה הרלוונטית ללימודים אקדמיים — בגילי 18–39 — 4.5% מיוצאי אתיופיה למדו לקראת תואר ראשון ושני, בהשוואה לממוצע בכלל האוכלוסיה היהודית, שהיה יותר מכפול — 10.2%.

"תחושת מסוגלות נמוכה ודימוי עצמי נמוך מהווים קושי מרכזי הנחווה על ידי רבים מן התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. התלמידים מפנימים מסרים שליליים של חוסר אמונה ביכולתם להצליח וציפיות נמוכות להגיע להישגים גבוהים", נכתב בנייר העמדה.

גם במסגרות הצבאיות - שהיו עשויות לשמש כור היתוך ובמקרים רבים משמשות מקפצה למקצועות אזרחיים, בייחוד אצל בוגרי יחידות טכנולוגיות — יוצאי אתיופיה נשארים מאחור. לפי נייר העמדה, 86% מבני הנוער האתיופים מתגייסים לצה"ל ומביעים מוטיווציה גבוהה לשרת ביחידות לוחמות — אך הם מתקשים להשתלב ומרבים לנשור במהלך השירות. כמחצית מהבנים נשלחים לכלא צבאי. אחד הגורמים לכך שכמעט ואין חיילים יוצאי אתיופיה ביחידות הנחשקות הוא פערים בציוני הקב"א של יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל המתגייסים, שתורמים לשיבוצם בתפקידים פחות יוקרתיים.

משרד החינוך מקצה 0.04% בלבד מתקציבו לקידום יוצאי אתיופיה

משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות תוכנית לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ולשילובם באופן מיטבי. התוכנית פועלת בהתאם להחלטת ממשלה ב–2008, ומבוססת בין היתר על תגבור בשיעורים לקראת בחינות הבגרות. במשרד מציינים כי בעקבות יישום התוכנית, חל גידול משמעותי בשיעור הזכאים לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה. עם זאת, תקציב התוכנית הוא 20 מיליון שקל בשנה בלבד - 0.04% מתקציבו השנתי של המשרד.

במקביל, משרד החינוך מפעיל תוכנית נוספת, בשיתוף המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך ובהיקף קטן, המתמקדת בעידוד הקריאה בבתי ספר יסודיים.

שיעור הזכאים לבגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה עלה מ–37.3% ב–2007 ל–49.2% ב–2013 — אך נותר נמוך ביחס לשיעור הזכאות בקרב כלל התלמידים היהודים, ש–59.8% מהם זכאים לבגרות, ובקרב תלמידים עולים, ש–58% מהם זכאים לבגרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#