נתניהו בוחן: הוספת סייעת שנייה לגני הילדים בגיל 3 בשנת הלימודים הקרובה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו בוחן: הוספת סייעת שנייה לגני הילדים בגיל 3 בשנת הלימודים הקרובה

המהלך נבחן כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני לאחר שנתניהו התחייב לפעול בנושא בעקבות מחאת ההורים ופנייה של מרכז השלטון המקומי ופורום 15 הערים העצמאיות ■ במשרד ראש הממשלה מעריכים כי עלות התוכנית תסתכם ב-700-500 מיליון שקל בשנה

10תגובות

משרד ראש הממשלה בוחן תוכנית להוספת סייעת שנייה לגני הילדים בגילי 3–4 במימון המדינה כבר בשנת הלימודים הקרובה - כפתרון לצפיפות החמורה ולמחסור באנשי סגל בגני הילדים. על פי הערכות ראשוניות, עלות התוכנית תסתכם ב–500–700 מיליון שקל בשנה.

במשרדו של בנימין נתניהו התחילו לבחון את התוכנית ואת עלותה התקציבית במשא ומתן בין הסיעות להרכבת הממשלה, ולפני שמונה שר חינוך. נתניהו אף שוקל להוסיף את התוכנית לקווי היסוד של הממשלה במשא ומתן הקואליציוני. זאת, לאחר שהתחייב לפעול בנושא ערב הבחירות, בעקבות מחאת ההורים לילדי הגן, ובעקבות פנייה של מרכז השלטון המקומי ופורום 15 הערים העצמאיות.

במרכז השלטון המקומי ביקשו מנתניהו לדון עמם גם בתוכנית להקלה על הצפיפות בכיתות הלימוד, באמצעות בניית כיתות חדשות בבתי הספר והוספת מורים. בשלב זה לא ידוע אם נתניהו ייאמץ גם את דרישת ההורים להפחית את מספר התלמידים בגנים לעד 25 ילדים.

תומר אפלבאום

כיום מתקצב משרד החינוך את גני הילדים לפי תקן מיושן, שאינו מקובל בעולם המערבי. לפי התקן, בכל כיתת גן החל בגיל 3 לומדים עד 35 ילדים, עם גננת אחת וסייעת אחת. התקן היה קיים עוד לפני יישום התוכנית לחינוך חינם מגיל 3 ב–2012, כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג, שהגבירה את העומס על הסגל בגני הילדים.

בחודשים האחרונים, עם השלמת יישום התוכנית לחינוך חינם, התגברה מחאת ההורים נגד הצפיפות בגני הילדים. ההורים דרשו מהרשויות המקומיות ומהממשלה תקצוב של סייעת שנייה בכל גן לילדים בני 3–4 כדי להקל על העומס בגנים, וכן דרשו לנקוט פעולות לצמצום הצפיפות בגנים. בעקבות המחאה, התחייבו המפלגות המחנה הציוני ויש עתיד במצע הבחירות שלהן לתקצב סייעת נוספת בגני הילדים.

חברי הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגני הילדים, הכוללת ארגוני הורים, פורום ועדי ההורים, גננות וסייעות, נפגשו עם נתניהו לפני הבחירות והציגו בפניו מתווה לרפורמה בגני הילדים - שכולל הוספת סייעות, הפחתת הצפיפות בגני הילדים, אפשרות לשנת צהריים והקדמת ארוחת הצהריים. במקביל נפגשה קבוצת "גן זה לא מחסן" עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, כחלק מצעדה שערכו ארגונים חברתיים לפני הבחירות. במפגש ביקשו חברי הקבוצה מהנשיא לפעול לקידום הטיפול במערכת החינוך בגיל הרך.

בשבוע שעבר פנה מרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות, לנתניהו במכתב ובו קרא לו להגדיר תקצוב של סייעת שנייה בגני טרום־טרום חובה כמחויבות קואליציונית, "על סמך ההצהרות שנשמעו על ידי המפלגות השונות בתקופת הבחירות". עוד נכתב: "גני ילדים הם שירות חינוכי־ממלכתי, ולכן באחריות ממשלת ישראל לספק שירות זה ולתקצבו באופן ראוי. קיים צורך אקוטי בסייעת שנייה. הרשויות המקומיות אינן צריכות ואינן יכולות לשאת בנטל הזה".

1.6 מ"ר לילד בגן

הוספת סייעת נוספת לגני הילדים בגיל 3–4 תקל על עבודת הסגל בגן ועל מצוקת הילדים, אך לא תפתור את הבעיה העיקרית במערכת החינוך הציבורית לגיל הרך - הצפיפות בגנים, הדורשת בניית גנים נוספים והעסקת גננות נוספות. היחס בין מספר התלמידים לגננות בגנים בישראל הוא מהגבוהים בקרב מדינות OECD. בישראל לומדים בממוצע כ–27 ילדי גן לכל גננת. רק באינדונזיה היחס דומה, וגם הוא נמוך יותר, 26 ילדים לכל גננת. עם זאת, בממוצע, היחס בין כלל אנשי הצוות בישראל, כולל הסייעות, לילדי הגן הוא סביר וקרוב לממוצע ב–OECD.

לפי תקני משרד החינוך והאוצר, שטח הפנים (נטו) של כיתות גן חדשות הוא 60 מ"ר, כך שלפי התקן, יחד עם הגננת והסייעת לכל ילד מגיל 3 מוקצים 1.6 מ"ר. ועדת מומחים, בראשות פרופ' פנינה קליין, לבחינת דרכי החינוך בגיל הגן וזיקתן להפקת המירב מבית הספר, הגישה את מסקנותיה ב–2008 לאחר שלוש שנות פעילות. לפי הוועדה, יש לשנות באופן משמעותי את תקני משרד החינוך ולהקטין את מספר התלמידים ל–14–16 ילדים בכיתת גן בגילי 3–4; ל–16–20 ילדים בגילי 5–6; ועד 25 תלמידים בכיתה א', במקום עד 40 כיום. ואולם מסקנות הוועדה לא יושמו.

בנוסף, מרכז השלטון המקומי יבקש מהממשלה החדשה ליישם תוכניות נוספות בעלות של מיליארדי שקלים - בין היתר, תוכניות לפתרון משבר הדיור, להגדלת תקציבי הרשויות ולחיזוק הפריפריה והיישובים הערביים.

במרכז מתכננים לפנות לנתניהו בבקשה להגדלת מענקי האיזון – תקציבים שמעביר משרד הפנים לכמעט כל הרשויות המקומיות, כדי לסייע לאיזון תקציבם - ל–3.2 מיליארד שקל עד ל–2016. ב–2014 הסתכמו מענקי האיזון בכ–2.75 מיליארד שקל. בנוסף, במרכז מתכננים לפנות לממשלה בדרישה להסדיר את מס הארנונה ולקבוע קריטריונים קבועים לגביית המס בכל הארץ, "תוך תיקון עיוותים בשיטת המדידה המטרית הנהוגה כיום".

בתחום הנדל"ן, במרכז יבקשו מהממשלה להפשיר את תוכנית מחיר מטרה ולהחזיר את תוכנית מחיר למשתכן, שהופסקה עקב בעיות שהתגלו ביישומה. עוד ידרוש המרכז להקצות תקציב של כמיליארד שקל בשנה לחמש השנים הקרובות לצורך תוכנית חומש לסיוע ממשלתי מסיבי למגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, ולאישור תוכנית שתאגם את משאבי מפעל הפיס לבניית פרויקטים גדולים בערי הפריפריה.

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, אמר כי "השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית של השלטון המרכזי. יחד עם הממשלה החדשה נפעל כדי לקדם את המטרות החברתיות והכלכליות העומדות בפנינו". לדבריו, "הניסיון הוכיח כי רק בשיתוף פעולה מקצועי ויעיל בין הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הצלחנו לקדם תקציבים לרשויות וליישם רפורמות משמעותיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#