מה טוב יותר למשכורת שלכם - ציון 80 בבגרות 5 יחידות במתמטיקה או 95 ב-4 יחידות? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה טוב יותר למשכורת שלכם - ציון 80 בבגרות 5 יחידות במתמטיקה או 95 ב-4 יחידות?

כך מפסידה ישראל מדי שנה כמעט מחצית מהתלמידים שהיו יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה בינונית–גבוהה, ובכך להזין את מאגר המדענים ואנשי ההיי־טק, הנחוצים כל כך ל"אומת הסטארט-אפ"

129תגובות

משהו מסתורי מתרחש בלימודי המתמטיקה בתיכונים בישראל. מאז 2006 ועד 2012 מספר התלמידים שניגשו לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמתה הגבוהה ביותר, 5 יח"ל, צנח מ-12,900 ל-8,870 בלבד. ירידה של יותר מ-30% בתוך שש שנים, כך שמספר הניגשים לבחינה כיום עומד על פחות מ-10% מהתלמידים בכל מחזור. קשה להניח שהיכולות של תלמידי ישראל נסוגו לפתע במידה כזו, ש-30% פחות מהתלמידים מסוגלים להיבחן בבגרות במתמטיקה ברמתה הגבוהה ביותר, ולכן ההנחה היא שזאת אינה בעית כישורים כי אם בעית תמריצים.

ניתוח של מערכת התמריצים שפועלת על התיכונים העלה שלוש סברות עיקריות. האחת, התיכונים בישראל הם החלק היחיד במערכת החינוך שחשוף לתמריץ תחרותי משמעותי: התיכונים מתחרים זה בזה בפראות על שיעור הזכאות בבגרות של בוגריהם. כידוע, לא ניתן לקבל תעודת בגרות בלי להיבחן במתמטיקה, וכידוע בחינת הבגרות ברמת ה-5 יח"ל היא בחינה קשה - תלמיד שנכשל במתמטיקה לא יקבל תעודת בגרות, וכמובן יפגע בכך בשיעור הזכאות הבית ספרי. לכן, כדי לא לסכן את שיעור הזכאות הגבוה שלהם, התיכונים ככל הנראה מנשירים תלמידים מרמת ה-5 יח"ל לרמת ה-4 יח"ל, ומרמת ה-4 יח"ל לרמת ה-3 יח"ל: הם מעדיפים שהתלמידים יעברו בשלום את בחינת הבגרות, ולא משנה באיזו איכות של בגרות.

השניה, גם התלמידים והוריהם לא ממש רוצים להתאמץ. בחינת הבגרות ברמת ה-4 יח"ל היא ככל הנראה לאין ערוך יותר קלה מזו של ה-5 יח"ל, ובעידן של מימוש עצמי, ושל רצון להנות מהחיים - התלמידים מעדיפים לבחור באופציה הקלה על פני האופציה הקשה. ההורים, כפי שנהוג לאמר, "זורמים" איתם. השלישית, גם האוניברסיטאות, שלכאורה מאוד רוצות לראות גידול במספר הנבחנים ברמת ה-5 יח"ל, לא ממש מסייעות. הבונוס ללומדי 4 יח"ל הוא 15 נקודות, וללומדי 5 יח"ל הוא 25 נקודות - פער של 10 נקודות בונוס בין ה-4 ו-5 יח"ל. בונוס כזה אינו מפצה על ההבדלים ברמת הקושי של הבחינות, ותלמידים המעריכים שיש להם סיכוי להוציא 90 ב-4 יח"ל אבל רק 75-70 ב-5 יח"ל, יעדיפו בצדק להשאר ברמת ה-4 יח"ל.

תלמידים בזמן בגרות במתמטיקה
דניאל בר און

התוצאה היא פוטנציאל אבוד של תלמידי מתמטיקה ברמה גבוהה. מתברר שבד בבד עם הירידה במספר הנבחנים במתמטיקה ברמות הגבוהות, יש התייצבות ברמה גבוהה של מספר העוברים בהצלחה את הבחינה - שיעור המעבר נע בין 94% ל-99% - וזינוק בשיעור המצטיינים. שיעור המצטיינים (ציון של מעל ל-85) ב-3 יח"ל הגיע ב-2012 ל-37%, ב-4 יחל שיעור המצטיינים הגיע ל-42%, וברמת ה-5 יח"ל שיעור המצטיינים מגיע כבר לנתון המדהים של 55%. הצפי הוא ששיעור המצטיינים בכל רמה אמור היה לעמוד על 10%-20%, והעובדה ששיעור המצטיינים גבוה פי שלושה מכך מייצגת פוטנציאל מבוזבז. אין ספק שמצטייני ה-3 יח"ל היו יכולים להיבחן גם ב-4 יח"ל, ולהוציא ציון סביר לכל הפחות. ואין ספק גם שמצטייני ה-4 יח"ל היו יכולים להבחן ב-5 יח"ל, ולהוציא ציון סביר לכל הפחות. לו זה היה קורה, הרי שמספר הניגשים לבחינות ברמת ה-4 ו-5 יח"ל היה כמעט ומכפיל את עצמו. מדינת ישראל, כלומר, מפסידה מידי שנה כמעט מחצית התלמידים שהיו יכולים ללמוד מתמטיקה ברמה בינונית–גבוהה, ובכך להזין את מאגר המדענים ואנשי ההיי־טק, הנחוצים כל כך ל"אומת הסטארט-אפ".

השאלה הגדולה היא האם ניתן למצות את הפוטנציאל האבוד הזה, כלומר להסב את המצטיינים ב-4 יח"ל ל-5 יח"ל, והאם זה משתלם להם? את הנקודה הזו בדקו הפרופ' אייל קמחי ואריק הורוביץ עבור מכון טאוב, בהשתתפות קרן טראמפ. המחקר שלהם בדק מחזור של תלמידים, בגיל 29, לפי רמת בחינת הבגרות שהם ניגשו אליהם - ופוטנציאל השכר שלהם. תוצאות המחקר, שכבר פורסמו באופן בלעדי בשבוע שעבר ב-TheMarker, מלמדים על פערים גדולים גם במקצועות הלימודי באוניברסיטה, גם במשלח היד בחיים, וגם בפוטנציאל השכר בין רמות הבחינה השונות.

הממצא המעניין ביותר נוגע לפערים בין בוגרי 4 ו-5 יח"ל, בהנחה שמדובר בתלמידים שההבנה המתמטית שלהם היא בכל מקרה בינונית-גבוהה, וכי מעבר בין רמות הבחינה הוא אפשרי. המחקר לימד על פער שכר של 10%, וזאת גם כאשר מנטרלים הבדלי כישורים. המחקר, כלומר, השווה שני תלמידים סינטתיים, שבאים מאותו רקע סוציו-אקונומי, והכישורים שלהם זהים (ציוני הבגרות שלהם זהים בכל המקצועות האחרים), ואפילו הם הולכים ללמוד באותו חוג באוניברסיטה. די היה בהבדל של בחינת הבגרות במתמטיקה, 4 או 5 יח"ל, כדי ליצור פער שכר של כ-5%.

כאשר מוסיפים לכך גם את ההבדל בבחירת החוג באוניברסיטה - המחקר לימד כי מעבר ל-5 יח"ל מגביר משמעותית את הנטייה לבחור חוגי לימוד מבוקשים כמו הנדסה או מחשבים - הרי שפער השכר צומח ל-10%. וזה, כאמור, כאשר מדובר בשני תלמידים זהים מבחינת כישוריהם - משמע, השכר הגבוה יותר לא נובע מכך שמי שהולכים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה הם מלכתחילה מוכשרים יותר, אלא עצם הבחירה ב-5 יח"ל היא זאת שמעניקה את הפוטנציאל הנוסף בשכר. ההסבר לכך הוא שהבחינה ב-5 יח"ל גם מאפשרת ללמוד ביותר חוגים מבוקשים, גם משפרת את היכולות וההבנה המתמטיות, וגם מאותת איתות חיובי לאוניברסיטאות ולמעסיקים לגבי רמת המוטביציה של התלמיד.

ניר קידר

המחקר מצא שקיים קשר מובהק לא רק עם רמת בחינת הבגרות, אלא גם עם הציון שהושג בה. הנתון הזה מעורר התלבטות לגבי התמריץ הפועל על תלמידים לעבור מרמת ה-4 לרמת ה-5 יח"ל, בהנחה סבירה שהדבר יפגע בציון שלהם - בכל זאת, בחינת ה-5 יח"ל היא קשה בהרבה מבחינת ה-4 יח"ל. מכון טאוב בדק גם את השאלה הזו - מה יקרה לרמת השכר של מי שעובר מ-4 ל-5 יח"ל, בהנחה שהדבר יגרע ציון (10 נקודות) אחד בבחינה שלו. המחקר לימד כי גם במקרה כזה, פוטנציאל השכר עדיין עולה ב-7%. במחקר לא נבדק מה קורה אם הציון צונח ב-20 נקודות, אבל ההנחה של פרופ' אייל קמחי היא שגם במקרה כזה נשארים עדיין עם פוטנציאל שכר חיובי.

לדברי קמחי, ההשפעה העיקרית של שיפור פוטנציאל השכר היא בקרב נשים, והיא עוברת בעיקר דרך הבחירה בחוג הלימוד באוניברסיטה. "מי שעובר מ-4 ל-5 יח"ל, בעיקר נשים", הוא אומר, "יש גידול משמעותי בסיכוי שלו לבחור ללמוד בחוגים נחשבים כמו מדעי המחשב או מדעים מדויקים - ואלו הם החוגים שפוטנציאל ההשתכרות שלהם הוא גבוה בהרבה בהמשך".

המחקר מצא שבוגרי מדעי המחשב משתכרים 77% יותר מחסרי תואר, 90% (!) יותר מבעלי תואר במדעי הרוח, ואפילו 40% יותר מבוגרי הנדסה ומדעים מדויקים. ההטיה לבחור בחוגים משתלמים יותר כלכלית, לכן, היא כנראה ההסבר העיקרי לפער השכר שנוצר כתוצאה מהמעבר מ-4 ל-5 יח"ל. בחלק מהמקרים לומדי ה-4 יח"ל אינם נושאים את הכישורים המתאימים להתקבל לחוגים היוקרתיים, אבל אין ספק שלפחות חלק מ-42% המצטיינים ב-4 יח"ל היו יכולים לבצע את המעבר, ולפתוח לעצמם את הדלת הזו. המחקר מלמד שזה גם עשוי להשתלם להם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#