פירון ולפיד הבטיחו קיצוץ - תקציב החינוך החרדי ב-2014 גדל ב-220 מיליון שקל

תקציב רשת החינוך של ש"ס גדל ב-20 מיליון שקל בשנה שעברה, ותקציב רשת החינוך של יהדות התורה גדל ב-93 מיליון שקל

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7
ליאור דטל

כאשר הציג את תקציב משרד החינוך ל-2014, הוא הסתכם ב-43.6 מיליארד שקל. במהלך השנה שעברה התנפח התקציב ב-3.1 מיליארד שקל (7%), באמצעות כספים שהתווספו לו אך לא הוצגו כחלק ממנו במקור, ובסוף השנה הוא הגיע ל-46.7 מיליארד שקל. הנתונים האלה, המבוססים על נתוני משרד האוצר כפי שהוצגו באתר מפתח התקציב של , מצביעים על סדר העדיפויות האמיתי של ב-2014.

אחד הסעיפים שרשם את הזינוק הגדול ביותר בתקציבו הוא תקציב תרבות יהודית, שמועבר למדרשות, להקמת מרכזים "להעמקת החינוך היהודי". תקציב זה גדל במהלך השנה שעברה ב-220% - תוספת של 37.6 מיליון שקל, והסתכם בסוף השנה ב-120 מיליון שקל. בנוסף, תקציב אגף החינוך הדתי גדל ב-160%, לאחר שהתווספו אליו במהלך השנה 51 מיליון שקל, והוא הסתכם ב-83.1 מיליון שקל.

אף ששרי החינוך והאוצר, ו (), הבטיחו לאחר בחירות 2013 כי יקצצו משמעותית את התקציבים שמועברים לחרדים, רובם לא קוצצו ואף גדלו ב-2014. תקציב רשת החינוך של ש"ס - מעיין החינוך התורני - גדל ב-2014 ב-20 מיליון שקל, ל- מיליון שקל. זאת, למרות הבטחתו של לפיד לקצץ את תקציב זה ב-25%, ולמרות דו"ח הביקורת החריף שערך אגף , שגרסתו המלאה נחשפה השבוע, וכלל ביקורת חריפה על השימוש שעושים בכירי הרשת בתקציבים הממשלתיים.

שי פירון ויאיר לפידצילום: עופר וקנין

משרדי החינוך והאוצר ניהלו משא ומתן מול ש"ס להסדרת פעילות רשת החינוך שלהם והפיקוח על השימוש בכספים ועל לימודי הליבה - אבל דבר לא נעשה מול רשת החינוך של יהדות התורה, החינוך העצמאי, שתקציבה גבוה פי שניים מתקציב הרשת של ש"ס. תקציב החינוך העצמאי גדל ב-93 מיליון שקל (8.6%) ל-1.16 מיליארד שקל ב-2014.

בנוסף לשתי הרשתות הגדולות, משרד החינוך מתקצב גם בתי ספר חרדיים קטנים, שלרוב אינם מלמדים לימודי ליבה, תחת תקציב "מוכר שאינו רשמי אחר", המתייחס בעיקר לבתי ספר חרדיים וכולל גם בתי ספר פרטיים, חילוניים ודתיים. פירון ולפיד טוענים לקיצוץ, אך בפועל התקציב גדל ב-3% ב-2014 ל-393 מיליון שקל, גידול של 80 מיליון שקל מאז 2012.

התקציב היחיד שקוצץ בתקופת שרי יש עתיד בממשלה הוא תקציבי הישיבות החרדיות - אך בשיעור נמוך משמעותית משהובטח. מדובר בכספים שמועברים לישיבות כחלק מהסכם קואליציוני בכל פעם שמורכבת ממשלה, והיה קל לקצצם מכיוון שבממשלה לא היו סיעות חרדיות. תקציב הישיבות קוצץ ב-2014 ב-302 מיליון שקל, אך במהלך השנה הוא גדל ב-20% לאחר שלפיד ביקש להגדיל אותו פעמיים. עד דצמבר אשתקד נוספו לתקציב הישיבות 110 מיליון שקל והוא הסתכם ב-673 מיליון שקל, כך שבסופו של דבר הקיצוץ היה כ-200 מיליון שקל בלבד.

מקצצים במחשוב, מוסיפים לדוברות

בתקציב משרד החינוך מופיעים סעיפים שהוקטנו במהלך השנה, ובהם תקציב יחידת המטה של המשרד, שקוצץ ב-1.3 מיליארד שקל. אך כשבוחנים את הנתונים מגלים כי הסעיפים שקוצצו הם דווקא סעיפים שנועדו להטיב עם מערכת החינוך.

אחד הקיצוצים הדרמטיים נערך בתוכנית למחשוב בתי הספר, שקוצצה כמה פעמים בעבר. תשתיות בתי הספר בישראל מפגרות אחרי העולם המערבי גם מבחינת מספר המחשבים בכיתות, אבל המשרד הקטין שוב את התוכנית - מ-125 מיליון שקל בתקציב 2014 לכ-65 מיליון שקל בדצמבר 2014.

מנגד, תקציב לשכת הדוברות במשרד החינוך עלה מ-2.5 מיליון שקל במועד הצגת תקציב 2014 ל-12.8 מיליון שקל בסוף השנה (גידול של 492%). עלות הפקת טקס פרסי ישראל זינקה ב-60% מ-2.5 מיליון שקל ל-4.1 מיליון שקל. תקציב האמרכלות של המשרד גדל ב-21% והסתכם בסוף 2014 ב-865 מיליון שקל.

הסעיפים שבהם נרשם הגידול הכספי הגבוה ביותר הם תקציב מינהל המורים, הכולל הכשרות ותמריצים למורים, שגדל ב-603 מיליון שקל (45%) ל-1.9 מיליארד שקל, ותקציב המינהל הפדגוגי, שגדל ב-555 מיליון שקל (40%) ל-1.9 מיליארד שקל. תקציב התיכונים גדל במהלך השנה במיליארד שקל (9%) ל-12.2 מיליארד שקל (בין היתר בשל גידול של כ-186 מיליון שקל בתקציב החינוך הטכנולוגי). תקציב גני הילדים גדל במהלך 2014 ב-301 מיליון שקל והסתכם ב-5.5 מיליארד שקל, ותקציב החינוך היסודי גדל ב-820 מיליון שקל והסתכם ב-16 מיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker