האם תקום אוניברסיטה ערבית בנצרת? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם תקום אוניברסיטה ערבית בנצרת?

בנצרת מאוד רוצים את הקמפוס החדש בעיקר על רקע התמוטטות המכללה האקדמית המקומית ■ המגעים ישנם, אך עדיין דרושים 50 מיליון שקל וחסות ישראלית

6תגובות

בשנה האחרונה מחוללים נציגיה של אוניברסיטת טקסס A&M המדורגת 91 במדד שנחאי, מהומה קלה בישראל.  נציגיה של האוניברסיטה הנחשבת, המתמחה בהנדסה ואנרגיה, מסתובבים בארץ במטרה לאתר את השותף להקמת קמפוס חדש של האוניברסיטה בישראל, כפי שעשתה לפני מספר שנים באחת ממדינות המפרץ.

הסיבה לביקור היא לחץ מצד תורמיה, שחלקם מגיעים מקהילות של נוצרים אוהבי ישראל, הנחושים להשקיע בארץ. בשלב החיפוש הראשון התלבטו הנציגים בין הקמת קמפוס בשני מקומות שונים – ירושלים או נצרת, כדי לסייע לשילוב המגזר הערבי בשוק העבודה בישראל. הפור נפל ונצרת נבחרה, מה שהביא להודעתו החגיגית של ראש עיריית נצרת עלי סלאם, על הקמת אוניברסיטה חדשה בעיר.

סלאם לא רוצה לדבר בנושא - ניסיון לקבל ממנו תגובה הסתיים בטריקת טלפון – כנראה כיוון שגם הוא יודע שבין הצהרות וגישושים, להקמה עצמה, קיים פער גדול.

נציגי האוניברסיטה שפגשו את אנשי המל"ג-ות"ת, גילו כי אלה זהירים מאוד בהענקת אישורים, לאחר שמספר גדול של מכללות קרסו או נסגרו רק בשנה האחרונה, בשל אי יכולת אקדמית וכלכלית.

דן פרץ

כיוון שקמפוס ההנדסה המתוכנן לא אמור להיות מתוקצב על ידי המדינה (גדי פרנק מנכ"ל המלג הודיע לאחרונה כי לתפיסת המלג לא ייפתחו עוד מוסדות בארץ, אלא יחוזקו הקיימים) נדרשת האוניברסיטה האמריקאית להוכיח כי יש לה יכולת כלכלית ארוכת שנים. לשם כך נדרשים לא פחות מ-50 מליון דולר, שהאוניברסיטה אמורה לגייס בעצמה ולשמור בקרן סגורה שתממן את פעילותה, עד שהמדינה תחליט האם להפוך אותה למוסד מתוקצב. מובן שמדובר בסכום לא קטן עבור מוסד אקדמי, ועירית נצרת, למרות רצונה הטוב, לא ממש יכולה לעזור.

בנצרת מאוד רוצים את הקמפוס החדש בעיקר על רקע התמוטטות המכללה האקדמית המקומית שהוקמה בעיר לפני כארבע שנים על ידי עמותה בראשה עמדו אנשי עסקים מן המגזר הערבי. אלה גייסו כסף עבור הקמת המוסד הלא מתוקצב, בין היתר מן המיליארדר הפלסטיני מוניב אל מסרי שחי בשכם, ופתחו שני מסלולי לימוד בתקשורת וכימיה.

סטודנטים  מקומיים, כ-100 בסך הכל, החלו להירשם, והלימודים יצאו לדרך. בשיטה המקובלת ערכה המל"ג בדיקות אקדמיות במקום וגילתה כי החוג לתקשורת אינו עומד בתנאים  נאותים, ואילו לימודי הכימיה סבירים, אך לא יותר. בינתיים הסתבר כי המכללה סובלת גם מקושי תקציבי ואינה מסוגלת להמשיך לפעול. 

"לפני כמה חודשים הבנו כי אחרי שלוש שנות לימודים אנחנו עלולים להישאר בלי תואר, וגם בלי החזר שכר לימוד" מספרת עיישה, שלמדה במקום תקשורת. "בשנה הראשונה שילמנו כ-10,000 שקל ובכל שנה שכר הלימוד עלה בעוד 1,500 שקל. שילמנו, והלימודים התקיימו אבל רק בסוף השנה השלישית הבנו שיש כאן בעיה".

כדי לא לפגוע בסטודנטים פרסה המל"ג רשת ביטחון בדמות שני מוסדות מוכרים: תלמידי התקשורת קיבלו אישור להשלמת התואר במכללת עמק יזרעאל ותלמידי הכימיה באוניברסיטת בר אילן. אלה גם אלה נדרשו לשלם עבור סימסטר נוסף אחד לפחות כדי להשלים מטלות שלא נדרשו מהם במכללה. עיישה למשל נדרשה לשלם 5,500 שקל עבור שני קורסים ועוד סמינריון. בעקרון אמורה הייתה המכללה לשלם עבורה את שכר הלימוד, אלא שלדבריה היא קיבלה עד היום רק 2,000 שקל, כשכל השאר יוצא מכיסה.

במקביל נחתם גם הסכם עם אוניברסיטת חיפה שפתחה במקום מכינה, כך שהמכללה לא עברה לחלוטין מן העולם, אלא אוחדה עם האוניברסיטה.

הכישלון הזה הסעיר את העיר וגרר לא מעט תחקירים באתר האינטרנט הערבי בוקרא שחשף את תלונות הסטודנטים וגם תהה להיכן בדיוק הלכו כספי התרומות. ראש העיר החדש, שהגיע אחרי ראש העיר הוותיק ראמז ג'ראייסי, נחוש לתקן את המעוות על ידי הקמת הקמפוס האמריקאי, אך זו, כאמור, לא משימה פשוטה

בנוסף  להוכחת היכולת, קבעה המל"ג כי התואר שיינתן במקום יחשב ישראלי לכל דבר רק אם הקמפוס יפעל בחסות או בשיתוף מוסד ישראלי מוכר. כך נודע ל-TheMarker כי אוניברסיטת חיפה כבר נפגשה עם הנציגים האמריקאים (בחיפה לא לומדים הנדסה, והקמפוס יהפוך אותה לתחרותית גם בתחום הזה) ובמקביל נפגשו הנציגים עם מספר מכללות צפוניות נוספות .

במל"ג מבינים כי נדרש מוסד אקדמי משמעותי בעיר ערבית גדולה, שלא הוקם  עד היום, אך לא מוכנים להסתכן בעוד כישלון שיפגע בסטודנטים. "דווקא האוניברסיטה הטקסנית יכולה להוות פתרון מצוין", אומר גורם במל"ג. "לא מדובר בעוד לטביה או דרבי, אלא במוסד בינלאומי ברמה גבוהה שיכול לסייע להרחבת לימודי ההנדסה במגזר הערבי, ולהגדלת מספר המהנדסים בישראל. אחד התחומים בהם חזקה  טקסס A&M היא הנדסת גז, מקצוע שעוד לא נלמד בישראל, וככל הנראה יהיה דרוש פה בשנים הקרובות, עם זאת המל"ג לא תתפשר על  תנאי הבסיס. מוסד לא יפתח עוד ללא הוכחה ברורה באשר ליכולתו לעמוד בתנאים אקדמיים וכלכליים לאורך זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#