אוניברסיטת בר־אילן במו"מ להסדרת חריגות שכר של כ-20 מיליון שקל בשנה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוניברסיטת בר־אילן במו"מ להסדרת חריגות שכר של כ-20 מיליון שקל בשנה

אם ההסכם ייושם, שכרם של חלק מהעובדים יקוצץ לרמת השכר המאושרת עבורם - והתקציב יועבר למחקר והוראה ■ לפי הערכות, 
משרד האוצר ידרוש מהאוניברסיטה להחזיר חריגות שכר של 40 מיליון שקל, בכפוף להסדר - אך ההיקף המלא של החריגות עדיין נבדק

2תגובות

אוניברסיטת בר אילן ומשרד האוצר במשא ומתן מתקדם להסדרת חריגות השכר שמשלמת האוניברסיטה, לכאורה, לעובדיה. המשמעות היא כי שכרם של חלק מהעובדים במוסד יקוצץ בהתאם לגובה השכר המאושר עבורם באוצר. במשא ומתן בין האוצר להנהלת האוניברסיטה, נציגי הסגל וההסתדרות הכללית הוסכם כי בשלב זה האוניברסיטה תבחן את היקף חריגות השכר במוסד ואת תוספות השכר שניתנות לעובדיה, כדי להציג בהמשך תוכנית להסדרת כל תוספות השכר החריגות.

באוניברסיטה הודיעו לאוצר כי יגבשו מתווה להחזרת הכספים. על פי הערכות, האוניברסיטה משלמת מדי שנה שכר חורג לכאורה בהיקף של כ–20 מיליון שקל — סכום שייחסך במידה שההסכם ייושם, ויועבר על פי התחייבות האוצר לתקציב לשיפור המחקר וההוראה באוניברסיטה.

בנוסף, במסגרת המשא ומתן משרד האוצר דורש מהאוניברסיטה גם להחזיר חריגות שכר באופן רטרואטיבי. על פי הערכות, האוניברסיטה תשיב לאוצר חריגות שכר בהיקף של 40 מיליון שקל, אך הסכום כפוף להסדר בין האוניברסיטה, עובדיה והאוצר. עם זאת, קיימים עדיין חילוקי דעות על הדרישה הזאת.

בחלק גדול מהאוניברסיטאות בישראל מתגלות מדי שנה חריגות שכר לכאורה, ובשנים האחרונות משרד האוצר מנסה להסדיר את הנושא במשא ומתן עם ועד ראשי האוניברסיטאות. עם זאת, באוניברסיטת בר אילן נמצאו חריגות שכר לכאורה בוטות במיוחד, שכוללות תשלום של מענקי שכר שמאושרים לסגל אקדמי בלבד גם לעובדי מינהלה.

אלכס קולומויסקי

לפני שנתיים פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף במיוחד על בר אילן. הדו"ח כלל נתונים על כך שנשיא האוניברסיטה הקודם, פרופ' משה קווה, פעל למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים. בין היתר נטען כי בכירים בתפקיד מינהלי קיבלו תוספות שכר והטבות המיועדות רק לחברי סגל אקדמי. כעת מתברר שגם ב–2013 קיבלו לכאורה בכירים באוניברסיטה תוספות שכר חורגות שמיועדות רק לסגל האקדמי, ללא אישור של הממונה על השכר.

כך למשל, שכרו של מבקר הפנים בבר אילן היה 54.8 אלף שקל ב–2013 — גבוה בכ–16.5 אלף שקל מתקרת השכר שאושרה עבורו במשרד האוצר; שכרו של סמנכ"ל משאבי האנוש הסתכם בכ–54 אלף שקל — גבוה בכ–10,700 שקל מהשכר שאושר לו. חריגות שכר נמצאו גם בשכרם של סמנכ"ל בינוי ותחזוקה (כ–58.9 אלף שקל בחודש ב–2013, אף שמשרד האוצר אישר שכר של 43.4 אלף שקל), ושכרו של היועץ המשפטי (השתכר 50.3 אלף שקל ב–2013, על אף תקרה מאושרת של 43.4 אלף שקל).

מאז דו"ח הביקורת מונה באוניברסיטה נשיא חדש, שר המדע לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ, ומנכ"ל חדש, שהתחילו ליישם את מסקנות מבקר המדינה.

לאחר המשא ומתן בבר אילן יפנה אגף הממונה על השכר באוצר להחלת הסכמים דומים גם עם יתר האוניברסיטאות. לפני כשנתיים חתם משרד האוצר על הסכם דומה גם עם אוניברסיטת תל אביב. בינתיים האוניברסיטאות מעכבות את דרישות הממונה על השכר באוצר לאפשר לו גישה שוטפת לנתוני השכר שהן משלמות לעובדיהן מתקציב המדינה, מהלך שנועד לאפשר לו לפקח באופן הדוק יותר על השכר במוסדות האקדמיים המתוקצבים.

במאי 2013 עתרו האוניברסיטאות העברית, בר אילן, חיפה, בן גוריון והטכניון לבית המשפט העליון נגד הממונה על השכר ושר האוצר, בדרישה להפסיק את סמכויות האכיפה כלפיהן על פי חוק יסודות התקציב, ולהתיר רק למועצה להשכלה גבוהה לפקח עליהן גם בתחומי השכר. זאת, לאחר שהמחלוקת, לפי האוניברסיטאות, נמשכת כבר כ–15 שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#