מה ההבדל בין הנמלים וחברת החשמל לבין האוניברסיטאות? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה ההבדל בין הנמלים וחברת החשמל לבין האוניברסיטאות?

במשרד האוצר דורשים נתוני שכר שוטפים כדי שיוכלו לעקוב ולפקח על התשלומים בזמן אמת, אך האוניברסיטאות מעכבות את המהלך ונאבקות בו

10תגובות

האוניברסיטאות מסרבות לענות על דרישות הממונה על השכר במשרד האוצר, ולאפשר לו גישה שוטפת לנתוני השכר שהן משלמות לעובדיהן מתקציב המדינה. בשנים האחרונות פנה אגף הממונה על השכר לגופים המפוקחים על ידו, וביקש גישה ישירה לתשלומי השכר במערכות הממוחשבות של כל מוסד.

עד לשלב זה הגיעו לאוצר נתונים מקופות החולים, מחברת החשמל ואף מהנמלים. לפני יותר מחצי שנה התבקשו גם האוניברסיטאות להעביר את המידע על תשלומי השכר, אך הן מעכבות את מתן הנתונים.

במכתב ששלח בשבוע שעבר סגן הממונה על השכר, קובי בר נתן, לפרופ' מנחם בן ששון, המשמש נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, כתב: "יש טעם לפגם בכך שדווקא המוסדות להשכלה גבוהה נמנעים מלפעול בשעה שמרבית הגופים המפוקחים, ובתוכם קופות החולים, נמלי הים וחברת החשמל כבר פעלו מזמן".

אריאל שליט

האוצר פנה לאוניברסיטאות במאי 2014. בתחילה הודיעו האוניברסיטאות כי הן מנסות לקדם את הנושא, אך כיום הן טוענות שהן עדיין בודקות את המהלך. משרד האוצר הקפיא כבר ב–2009 חלק מתקציבה של אוניברסיטת בר אילן, עקב סירובה להעביר נתונים על שכר העובדים.

בשנת הלימודים הנוכחית תיקצבה המדינה את האוניברסיטאות בכ–5 מיליארד שקל. לפי חוק יסודות התקציב, כל מוסד שמוגדר כנתמך על ידי המדינה מחויב לאשר הסכמי שכר חדשים מול האוצר, ולהעביר לידיו נתונים לפי בקשתו. עם זאת, כבר שנים שהאוניברסיטאות טוענות כי החופש האקדמי, המעוגן בחוק ההשכלה הגבוהה, גובר על חוק יסודות התקציב, וב–2014 הן עתרו לבג"ץ בדרישה שלא לכנות אותן מוסד נתמך. זאת, כדי שרק המועצה להשכלה גבוהה תפקח על פעילותן ועל תשלומי השכר בהן.

מסתפקים בדיווח שנתי בלבד

כבר כמה שנים שמשרד האוצר מנהל מגעים עם האוניברסיטאות להסדרת השכר וההטבות לבכירים בהן ואת חריגות השכר שמשולמות לכאורה באוניברסיטאות, אך המגעים עדיין לא הבשילו.

ב–2009, בעקבות דו"ח חריף שכתב מבקר המדינה על ניהול הכספים באוניברסיטאות, נקלעו הצדדים למשבר לאחר שחלק מהאוניברסיטאות סירבו להעביר מידע שהממונה על השכר באוצר ביקש מהן. הצדדים הגיעו לבסוף להסכמות, וכיום האוניברסיטאות מעבירות לממונה על השכר מידע שנתי על השכר הממוצע של העובדים. כעת דורשים באגף השכר גם גישה לנתונים שוטפים, כדי להגביר את הפיקוח, לאחר שהגיעו להסכמות דומות עם שאר הגופים המפוקחים 
על ידו.

במאי 2013 עתרו האוניברסיטאות העברית, בר אילן, חיפה, בן גוריון והטכניון לבית המשפט העליון נגד הממונה על השכר ושר האוצר, בדרישה להפסיק את סמכויות האכיפה כלפיהן על פי חוק יסודות התקציב, ולהתיר רק למועצה להשכלה גבוהה לפקח עליהן גם בתחומי השכר. זאת, לאחר שהמחלוקת, לפי האוניברסיטאות, נמשכת כבר כ–15 שנה.

בעתירה טענו האוניברסיטאות כי "החופש המינהלי קשור בטבורו לחופש האקדמי, ואין קיום לחופש האקדמי ללא עצמאות מינהלית ומשקית מלאה. במהלך השנים נוצר מצב שבו משרד האוצר חוזר להפעיל על מה שהוא מבין כסמכותיו לפי חוק יסודות התקציב, בעוד שהעותרות מחזיקות בעמדה עקבית כי משרד האוצר נעדר סמכות לגביהן". העתירה עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט.

על רקע המאבקים עומדים בין היתר גם חריגות השכר המשולמות לכאורה באוניברסיטאות. במשרד האוצר מציינים כבר שנים כי יש חריגות שכר בחלק מהאוניברסיטאות, אך הם מקבלים רק מידע חלקי פעם בשנה ובדיעבד, ואינם יכולים להגיע לנתונים המדויקים בכל השנה ולגלות חריגות נוספות, מכיוון שהאוניברסיטאות מסרבות להעביר את הנתונים באופן שוטף.

שכר גבוה בהרבה מהתקרה המאושרת

לפני שנתיים פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף במיוחד על אוניברסיטת בר אילן. הדו"ח כלל נתונים על כך שנשיא האוניברסיטה הקודם, פרופ' משה קווה, פעל למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים. בית היתר, נטען בדו"ח כי בכירים בתפקיד מינהלי קיבלו תוספות שכר והטבות המיועדות אך ורק לחברי הסגל האקדמי. כעת מתברר שגם ב–2013 קיבלו לכאורה בכירים באוניברסיטת בר אילון תוספות שכר חורגות שמיועדות רק לסגל האקדמי, ללא אישור של הממונה על השכר.

כך למשל, שכרו של מבקר הפנים בבר אילן היה 54.8 אלף שקל ב-2013 - גבוה בכ–16,500 שקל מתקרת השכר שאושרה עבורו במשרד האוצר; שכרו של סמנכ"ל משאבי האנוש הסתכם בכ-54 אלף שקל - גבוה בכ–10,700 שקל מהשכר שאושר לו. חריגות שכר נמצאו גם בשכרם של סמנכ"ל בינוי ותחזוקה (כ–58.9 אלף שקל בחודש ב–2013, אף שמשרד האוצר אישר שכר של 43.4 אלף שקל), ושכרו של היועץ המשפטי (השתכר 50.3 אלף שקל ב-2013, למרות תקרה מאושרת של 43.4 אלף שקל).

חריגות שכר נמצאו גם באוניברסיטה העברית, שמתמודדת כבר שנים עם משבר תקציבי. זו שילמה לסמנכ"ל שכר גבוה בכ–7,800 שקל מזה שאושר על ידי האוצר. בנוסף, מתברר ששכרו של אחד מראשי האגפים באוניברסיטה הסתכם ב–46.3 אלף שקל, אף שבאוצר לא מאפשרים לראשי אגפים להשתכר יותר מהסמנכ"ל. זו חריגה לכאורה של כ–8,000 שקל. גם שכרו של מבקר האוניברסיטה (47.7 אלף שקל בממוצע בחודש) חורג לכאורה מהשכר שאושר לו.

באוצר מצאו חריגות שכר לכאורה גם בגופים נוספים. כך למשל, נמצאו חריגות לכאורה בשכרו של סמנכ"ל מחשוב וטכנולוגיות ושל מבקר הפנים באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, בגובה השכר של נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, קיים חשד לחריגת שכר. לפי דו"ח הממונה על השכר, שפורסם באחרונה, שכרו של זייפמן הסתכם בכ–75.2 אלף שקל - הגבוה ביותר בקרב נשיאי האוניברסיטאות. זאת למרות תקרה מאושרת של של 69.1 אלף שקל.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי "הוועד נמצא במשא ומתן עם הממונה על השכר, לשם הסדרה מוסכמת של נושא השכר. האוניברסיטאות הציעו פתרונות והן נכונות לפעול לקידום ולסגירה של הפרטים. במסגרת המשא ומתן העבירו האוניברסיטאות את כל המידע שבידיהן לממונה על השכר, אך הממונה ביקש גישה שוטפת וישירה גם למערכות השכר ולפרטים האישיים של העובדים, על אף שהוא אינו נדרש לכך לשם ביצוע תפקידו. חוות הדעת של משרד המשפטים קובעת שחיבור למאגר המידע הרלוונטי לא יפגע בשום אופן בפרטיות של העובדים. לאור כך, פנינו לממונה על מאגרי המידע מטעם משרד המשפטים, שייתן התייחסותו לגבי חוקיות הבקשה".

ממכון ויצמן נמסר: "שכרו הנוכחי של נשיא המכון למדע תואם את הנחיות הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ושל הממונה על השכר באוצר, באשר לשכרם של נושאי תפקידים בכירים במוסדות להשכלה גבוהה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#