תג מחיר - לכל תלמיד: על הפערים העצומים במערכת החינוך בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תג מחיר - לכל תלמיד: על הפערים העצומים במערכת החינוך בישראל

בישראל קיימת העדפה ברורה לאוכלוסיות מסוימות

5תגובות

הנתונים הרבים על פערים בולטים במערכת החינוך שנחשפו בתקופה האחרונה, בין השאר בבדיקות TheMarker, מלמדים כי התקציבים שמקבלים התלמידים - החל מגני הילדים, דרך בתי הספר היסודיים ועד לתיכונים - מתחלקים באופן לא שוויוני, עם העדפה ברורה לאוכלוסיות מסוימות.

הפערים האלה צריכים להדליק נורה אדומה בממשלה, במערכת החינוך ואצל ההורים - שעם שאר אזרחי ישראל מתקצבים את מערכת החינוך בסכום אדיר של כ-50 מיליארד שקל בשנה. עוד מיליארדים רבים זורמים למערכת דרך תשלומי ההורים, מסי ארנונה ומורים פרטיים.

ירון קמינסקי

בתמורה לתקציב השני בגודלו בממשלה, התלמידים והוריהם רואים איך כספם מתחלק באופן לא שוויוני - ואם הם חילונים בני מעמד הביניים או ערבים, כיצד הם מופלים לרעה במקרים רבים. משרד החינוך מכיר את הנתונים כבר שנים, אך נמנע מלחשוף אותם.

המשרד נענה חלקית להפצרות התקשורת ופירסם חלק מהנתונים רק לאחר סיום כהונתו של שר החינוך היוצא, שי פירון. עוד קודם הוצגה תוכניתו של פירון לתקצוב דיפרנציאלי, שנותנת מענה חלקי לבעיית הפערים החמורה. התוכנית של פירון כוללת תגבור של שעות לימוד לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, אבל בכל מקרה אינה פותרת את המצב בבתי הספר התיכונים, ולא ברור מה יעלה בגורלה בממשלה הבאה. בכל מקרה, על פי הערכות, התוכנית לא היתה מצליחה לסגור את הפערים - אלא רק לצמצם אותם.

ישראל נחשבת כבר שנים לאחת המדינות המקוטבות ביותר בעולם המערבי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הפערים העצומים בחינוך. בכל הנתונים הקיימים מתגלים פערים בהישגי התלמידים על בסיס רקע כלכלי או בין ערבים ליהודים. במבחן פיז"ה במתמטיקה, הפערים בין תלמידי ישראל הם מהגבוהים בעולם.

לאחר שהתפרסמו נתוני התקציב גם לגני הילדים, ברור שהסיבה היא שכבר מגיל שלוש, עוד לפני שהילדים מכירים את מערכת החינוך, הם כבר מקבלים "תג מחיר" שילווה אותם עד לסיום התיכון.

הפער הממוצע בין תלמיד באזור המרכז או תלמיד ערבי לבין תלמיד בהתנחלויות מסתכם בכמה מאות שקלים בלבד. ואולם בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים, הפערים כבר גדלים באופן משמעותי ומסתכמים באלפי שקלים בשנה.

מטרפדים הזדמנות

בבתי הספר היסודיים תלמידים דתיים מקבלים כ-17% יותר מתלמידים חילונים. בתיכונים הפערים בין התלמידים הדתיים לחילונים נשמרים, אבל נפתח פער של כ-60% מול התלמידים הערבים. הין היתר, בתי ספר מקבלים תקציב נמוך יותר מכיוון שהם מעסיקים מורים משכילים וותיקים פחות, רמת השירותים שניתנים לתלמידים בהם נמוכה יותר, והיצע מגמות הלימוד בהם מצומצם יותר. כלומר, התלמידים החלשים יותר לא רק שלא מקבלים זריקת עידוד - אלא אף מקבלים פחות מהחזקים.

מבט בנתוני משרד החינוך מגלה כי כל עשרת בתי הספר היסודיים שקיבלו את התקציב הגבוה ביותר מהמשרד ב-2012 הם בתי ספר בזרם הממלכתי־דתי, פרט לבית ספר אחד שממוקם בהתנחלות קרית ארבע. בבתי הספר התיכונים מתקבלת מגמה דומה. בצד השני של הרשימה, מופיעים בתי ספר ערביים ובתי ספר של המגזר החרדי שלא נכללים ברשתות הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה.

אחרי עשור וחצי במערכת החינוך שבו נחשפו לפערים, התיכונים הם השלב המכריע עבור התלמידים. אז נקבע אם הם ישיגו תעודת בגרות שתאפשר להם להשתלב באקדמיה ובתעסוקה איכותית. בפועל, רק כמחצית מהתלמידים מצליחים להגיע לתעודת בגרות.

כל הנתונים מצביעים על כך שככל שרמת ההשכלה עולה, כך מובטחת תעסוקה בשכר גבוה יותר וסיכויי האבטלה יורדים באופן משמעותי. בפועל, שיטת התקצוב של משרד החינוך לא רק שאינה שוויונית, אלא גם מטרפדת את הסיכויים להתקדם של מי שנקודת ההתחלה שלהם נמוכה מלכתחילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#