כך מממן הציבור את הפנסיות באוניברסיטה העברית - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מממן הציבור את הפנסיות באוניברסיטה העברית

המוסד האקדמי צפוי לסיים את 2014 בגירעון של כ-20 מיליון שקל - לאחר שהעביר 655 מיליון שקל לתשלומי פנסיה

31תגובות

משבר תקציבי מקשה על תפקודה של האוניברסיטה העברית. עיון בדו"חות הכספיים של האוניברסיטה, שמדורגת בדירוגים בינלאומיים כמוסד האקדמי המוביל בישראל, חושף כי הבעיה רק תחריף בשנים הקרובות. עם זאת, לצד הגירעונות הכבדים מחזיקה האוניברסיטה בתיק נכסים עשיר - הכולל קמפוסים בירושלים, מבנים ברחבי המדינה, קרקעות ופרדסים באזורי ביקוש ותיק השקעות בסך 1.6 מיליארד שקל.

האוניברסיטה העברית צפויה לסיים את 2014 בגירעון שנתי של כ–20 מיליון שקל, לאחר שהעבירה כ–655 מיליון שקל - סכום שמייצג כרבע מתקציבה - לצורך תשלומי פנסיה שנתיים, שכוללים גם תנאי פרישה ייחודיים ומופלגים של סגל המרצים שלה בהיקף של כ–90 מיליון שקל. מחצית מהסכום הוזרם ישירות מתקציב המדינה.

העול הכבד ביותר שהאוניברסיטה סוחבת על גבה הוא הגירעון האקטוארי - התחייבויות לתשלומי פנסיה תקציבית לעובדיה - שהוערך באחרונה בסכום עתק של 12.6 מיליארד שקל. הוצאות הפנסיה התקציבית יגדלו בכל שנה עד שיגיעו לשיא ב–2019, וילוו את האוניברסיטה לאורך רוב המאה הקרובה - עד 2080. חובה האקטוארי של האוניברסיטה העברית הוא גבוה משמעותית מחובן של שאר האוניברסיטאות בישראל.

דניאל בר

אף שהמשבר הוא מתמשך וסיומו אינו נראה באופק, חמש השנים הקרובות הן קריטיות במיוחד. עד 2020, תיאלץ האוניברסיטה לשלם סכום נכבד של 3.6 מיליארד שקל רק עבור ההוצאות השוטפות של הפנסיה התקציבית.

מקצצים עשרות מיליוני שקלים בשנה

במצבה הנוכחי, האוניברסיטה משקיעה חלק גדל והולך מתקציבה - שיותר ממחציתו ממומן על ידי המדינה - בתשלום תנאי הפנסיה של המרצים שלה ולא במחקר ובהוראה. הוצאות הפנסיה הגבוהות האלה מאלצות את האוניברסיטה לקצץ מדי שנה בחמש השנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים מתקציבה, כדי להימנע מגירעונות שנתיים.

ב–2012 נקלעה האוניברסיטה לגירעון שנתי של כ–150 מיליון שקל, ומאז הורחבה תוכנית ההתייעלות שלה באופן משמעותי. אף ש–2013 הסתיימה באיזון יחסי, 2014 צפויה להסתיים בגירעון נוסף.

במסגרת תוכנית ההתייעלות, שמובילים נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן ששון וההנהלה, קוצצו עד כה כ–115 מיליון שקל מבסיס התקציב של המוסד. בין היתר, קוצצו תקני כוח אדם ובוטלו קורסים לא מבוקשים במדעי הרוח.

נראה כי מאמצי ההתייעלות רק מאפשרים למוסד לאזן את התקציב מדי שנה, ויש צורך להגדילם כל שנה בגלל הגידול השנתי בתשלומי הפנסיה. קשה להאמין, אבל רק לפני כשנתיים, במסגרת תוכנית ההתייעלות, החלה האוניברסיטה לעבוד עם תוכניות עבודה, תקצוב והליכי בקרה מסודרים. עם זאת, האוניברסיטה אינה מסוגלת לקצץ בתנאי הפנסיה של עובדיה ללא התערבות משרד האוצר.

באוניברסיטה העברית מדגישים שללא התשלומים הגדולים לפנסיה התקציבית, ההתנהלות הכלכלית של המוסד היתה רווחית - ומבקשים שהאוצר יתערב במשבר. "לולא הפנסיה התקציבית, היה לאוניברסיטה העברית תקציב מאוזן שאף נמצא ביתרות", אומר סמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה, ליאור אגאי. "אנחנו רוצים להגיע להסכם עם האוצר. אין באפשרותנו לפתור את הבעיה הזאת ללא סיוע ממשלתי".

בנוסף, ללא פתרון ארוך טווח, מצבה הכספי של האוניברסיטה העברית עלול לסכן את מעמדה האקדמי. בין היתר, מתכננת האוניברסיטה לצמצם את מספר חברי הסגל הבכיר במוסד - שבכל מקרה שליש מהם צפויים לפרוש בשנים הקרובות.

"אנחנו לא הדסה"

המשבר התקציבי באוניברסיטה העברית, שצפוי להחמיר בשנים הקרובות, ידוע זמן רב - אך לא טופל עד כה. במערכת ההשכלה הגבוהה מניחים כי אם המשבר לא יטופל בטווח המיידי, הוא עלול לסכן את מעמדה ועתידה של האוניברסיטה, שהיא גם אחד הארגונים הגדולים בישראל ומהמעסיקים הגדולים בירושלים, לצד משרדי הממשלה ובית החולים הדסה.

ההשוואה בין האוניברסיטה העברית לבית החולים שקרס בשנה שעברה אמנם מתבקשת, אך עיון בדו"חות הכספיים של האוניברסיטה מגלה כי יש הבדלים מהותיים במצבם של שני הגופים. הדסה סבל מהוצאות מוגזמות וגירעונות שוטפים גדולים. לעומת זאת, החוב העיקרי של האוניברסיטה הוא לעובדיה והיא עושה מאמצים גדולים כדי לאזן את תקציבה - אך בהצלחה מעטה ורק בזכות סיוע רב מתקציב המדינה - 1.34 מיליארד שקל רק ב–2013.

במערכת ההשכלה הגבוהה וגם באוניברסיטה העברית לא חוששים מפשיטת רגל או מקריסה כלכלית של המוסד, אלא מכך שאילוצי התקציב והקיצוצים השנתיים יסבו נזק למעמדה המחקרי של האוניברסיטה ולאיכות ההוראה בה. מכיוון שתקצוב האוניברסיטה על ידי המדינה נקבע על פי תפוקות המחקר ואיכותו ומספר הסטודנטים, קיים חשש שפגיעה באיכותה תוביל להפחתת תקציבים ממשלתיים ויחמיר 
את מצבה.

אמיל סלמן

לדברי אגאי, "אנחנו לא הדסה, וההשוואות אינן במקום. 70% מהחובות שלנו הם לגורמי פנים. רק השנה אנחנו משקיעים 55 מיליון שקל בקליטת סגל אקדמי ובהחזרת מוחות. גוף בקריסה לא היה יכול לעשות את זה".

מדו"חות האוניברסיטה העברית עולה כי היא מחזיקה בנדל"ן שהיתה יכולה לממש כדי לכסות על חלק מהחוב האקטוארי שלה ולהקל על מצבה בשנים הקרובות.

הנדל"ן של האוניברסיטה רשום אמנם במאזנים בשווי של 257 מיליון שקל, אך ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה משמעותית. זאת, מכיוון שהדו"חות הכספיים של האוניברסיטה העברית אינם ערוכים על פי התקינה הבינלאומית החדשה (IFRS), ולכן היא אינה מחויבת להציג את הנדל"ן או את נכסיה האחרים על פי השווי הכלכלי המעודכן שלהם - והם מוצגים על פי ערך הרכישה ההיסטורי שלהם בניכוי פחת.

בין היתר, מחזיקה האוניברסיטה בקרקעות ובדירות במרכז, בפרדסים בקדימה, בחדרה ובראשון לציון ובתיק השקעות בסך 1.6 מיליארד שקל (ראו תיבה), שכולל מזומנים שניתן למשוך ללא הגבלת השימוש בהם. האוניברסיטה מימשה בשנים האחרונות נדל"ן כחלק מתוכנית ההתייעלות שהחלה ליישם, אך מתברר שהיא ממשיכה להחזיק בנכסים רבים בשווי של מאות מיליוני שקלים.

המרצים דרשו ערבויות מהמדינה

בשנים האחרונות מתקיימים מגעים בין האוניברסיטה העברית לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, עד לאחרונה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שפרש ממנה בשבוע שעבר, בניסיון לפתור את המשבר. לעתים מעורב במגעים גם משרד האוצר.

בניגוד לדיווחים, האוצר לא דרש לאחרונה לקצץ בפנסיות של סגל האוניברסיטה העברית. כבר שנים רבות שבמשרד האוצר מתנים את הסיוע הכספי מתקציב המדינה לאוניברסיטה בקיצוץ הפנסיות בה, ובמערכת ההשכלה הגבוהה מניחים שכל הסדר עתידי יכלול קיצוץ בתנאי הפנסיה של הסגל הבכיר באוניברסיטה - אך באוצר לא פנו לאוניברסיטה באחרונה בדרישה חד־צדדית לקיצוץ כזה.

ממשרד האוצר נמסר כי "הוועדה לתכנון ותקצוב, משרד האוצר והנהלת האוניברסיטה העברית פועלים במשותף בחודשים האחרונים לגיבוש מתווה לפתרון מצבה הכלכלי של האוניברסיטה. בשלב זה נבחנות החלופות השונות, וכשיגובש המתווה הסופי נעדכן בהתאם".

באוניברסיטה העברית מדגישים כי היא היתה הגוף הראשון בישראל שהסכים לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בתחילת שנות ה–2000, וכל העובדים שנקלטו מאז (דור ב') אינם זכאים לפנסיה תקציבית אלא צוברת (שמופרשת בשיתוף העובדים לקרן פנסיה).

ב–2010 התחדש המשא ומתן בין האוצר לות"ת ולנציגי הסגל הבכיר באוניברסיטאות. המרצים הסכימו לוויתורים בתנאי פרישתם, אך דרשו ערבויות מהמדינה להבטחת הפנסיה שלהם בעתיד. מאז לא התקדם המשא ומתן. בתקופה האחרונה בוחנים באוצר ובות"ת לחדש את המשא ומתן בכל אוניברסיטה בנפרד.

סגירת הקמפוס ברחובות ירדה מהפרק

נוסף על חובות הפנסיה, האוניברסיטה מתקשה להתנהל גם בגלל גודלה העצום - שנפרש על פני שישה קמפוסים שונים ברחבי המדינה: שלושה בירושלים (קמפוס הר הצופים, קמפוס ספרא בגבעת רם והקמפוס בעין כרם), בית החולים הווטרינרי בראשון לציון (בית דגן), הפקולטה לחקלאות ברחובות וקמפוס משותף עם אוניברסיטת בן־גוריון באילת. כל אחד מהם דורש תחזוקה וניהול שונים. זאת, בנוסף לתחנת מחקר בנגב שבבעלות האוניברסיטה.

דניאל בר און

לאחרונה עלתה על הפרק הצעה מטעם ות"ת לסגור את הקמפוס ברחובות ולשקול למכור את השטח שעליו הוא בנוי, כדי להקל על תפקודה של האוניברסיטה, ולהעביר את הלימודים בו לאחד מהקמפוסים בירושלים.

ההצעה נבחנה על ידי האוניברסיטה והות"ת, אך לא יצאה אל הפועל עד כה - ועל פי הערכות ירדה מהפרק. זאת, לאחר שנמצא שלצד החסכון הכספי, סגירת הקמפוס תפגע גם בהכנסות האוניברסיטה בטווח הרחוק משכר הלימוד וגם בהיצע תחומי הלימודים של הסטודנטים במרכז.

מקור באוניברסיטה העברית אמר כי "האוניברסיטה תהיה מוכנה לבחון כל מהלך ללא התייחסות לחלופה זו או אחרת שתסדיר באופן סופי את נושא הפנסיה התקציבית".

הדו"חות לא מבליטים את הוצאות הפנסיה

עיון בהוצאות האוניברסיטה העברית מגלה עד כמה הפנסיה התקציבית מקשה על פעילותה השוטפת. רואי החשבון של האוניברסיטה, שביקרו את הדו"חות, העירו על כך והפנו את תשומת הלב למצוקת הפנסיה התקציבית. למעשה, אילולא התשלומים לפנסיה התקציבית, האוניברסיטה היתה מסיימת את 2014 ברווח של כ–300 מיליון שקל במקום בגירעון של כ–20 מיליון שקל.

ב–2013 הסתכמו הוצאות האוניברסיטה לתשלומי הפנסיה ב–589.6 מיליון שקל - גידול של כ–6% לעומת שנה קודמת. מעבר לכך, האוניברסיטה שילמה 91.4 מיליון שקל לטובת זכויות נוספות לעובדים בעת פרישה, כך שבסך הכל ב–2013 הועברו 681 מיליון שקל לטובת תשלומי הפנסיה - 25% מכלל הוצאות האוניברסיטה בשנה זאת, לעומת כ–23% מהוצאותיה ב–2012.

האוניברסיטה העברית מחויבת לתת פנסיה תקציבית לעובדיה הקבועים החל מ–1982. כלומר, מאז אותה שנה, לעובדי האוניברסיטה ניתנה פנסיה המשולמת באופן חד־צדדי, ללא הפרשה של העובדים, מתקציב האוניברסיטאות - ולא על ידי הפרשה לקרנות הפנסיה. רק בתחילת שנות ה-2000 הנוהג הופסק.

מקורות באוניברסיטה סיפרו כי המחויבות לפנסיה תקציבית במוסד החלה ב–1967, לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר המדינה ביקשה לאייש מחדש את הקמפוס בהר הצופים מתקציב קרנות הפנסיה של האוניברסיטה.

מאז 1982 התנפחה החבות האקטוארית במוסד לממדים חריגים. ב–2008 מצא מבקר המדינה כי האוניברסיטה סובלת מגירעון אקטוארי של 9.2 מיליארד שקל. בדיקה שביצע TheMarker גילתה כי ב–2011 הגירעון התנפח ל–11.4 מיליארד שקל. דו"ח שהוכן על ידי אקטואר חיצוני ב–30 בספטמבר 2013 מראה כי ההתחייבויות הנוכחיות של האוניברסיטה מסתכמות כיום ב–12.6 מיליארד שקל, לעומת 11.9 מיליארד שקל ב–2012.

על אף זאת, על פי הנחיות ות"ת, הדו"חות הכספיים של האוניברסיטה העברית אינם מבליטים את ההתחייבויות לפנסיה התקציבית. פירוט של תשלומי הפנסיה התקציבית מופיע רק באותיות הקטנות של הביאורים בסוף הדו"חות - ולכן הם אינם משקפים באופן מדויק את מצבה של האוניברסיטה.

הסיבה לכך היא גם אי עריכת הדו"חות על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית החדשה, שמחייבת לרשום את הנכסים וההתחייבויות של חברה על פי השווי ההוגן שלהם - כלומר ערכם הכלכלי. באוניברסיטה הסבירו כי הם מציגים את הדו"חות, בדומה לשאר האוניברסיטאות, על פי הנחיות הות"ת, האחראית על פיקוח על 
תקציב האוניברסיטה.

ב–2015–2020, אם לא יימצא פתרון למצבה, יסתכמו תשלומי האוניברסיטה לפנסיה תקציבית ב–3.6 מיליארד שקל, כשבשנת השיא - 2019 - התשלומים יסתכמו ב–613.4 מיליון שקל וב–2020 ב–611 מיליון שקל. עד אז, תשלם האוניברסיטה כל שנה 600–610 מיליון שקל לטובת מחויבותה לפנסיה תקציבית.

TESS SCHEFLAN

בעשר השנים 2021–2031 תשלם האוניברסיטה כ–6 מיליארד שקל נוספים (540–610 מיליון שקל מדי שנה), ובעשור שאחריו תשלם 320–530 מיליון שקל מדי שנה. רק ב–2052 תשלומי הפנסיה יירדו מתחת ל–10 מיליון שקל בשנה, ורק ב–2080 הם יסתיימו. זאת, על פי ההערכת האקטואר מ–2013, במידה ותוחלת החיים לא תעלה.

פרישה בגיל 60 וקרנות קשרי מדע

הפנסיה התקציבית אינה ההטבה היחידה שלה זכאים החוקרים באוניברסיטה עברית. בדו"חות נכתב כי הם זכאים לפרישה מוקדמת כבר בגיל 60, שבע שנים לפני גיל הפרישה לגברים בישראל, שהוא 67. במקרים מסוימים, יכולים החוקרים לפרוש בגיל 60 וליהנות מתשלומי פנסיה מלאים.

מהאוניברסיטה נמסר כי ההסכמים הקיבוציים שמאפשרים פרישה ביוזמת החוקר בגיל 60 אושרו על ידי משרד האוצר. לפי ההסכם, העובד זכאי לקבל את אחוזי הפנסיה שנצברו לטובתו עד לשנת פרישתו, ולא בהכרח פנסיה מלאה. בנוסף, עובדים בפנסיה תקציבית לא זכאים למענק פיטורים, שניתן רק במצב של פיטורי עובדים לפני גיל 60.

עם זאת, הסכמי העבודה באוניברסיטה מאפשרים לעובדים שפרשו לאחר גיל 60 ועבדו יותר מ–30 שנה במוסד לקבל בנוסף לפנסיה גם מענק שנתי בגובה שכר פנסיוני של חודש אחד.

הטבה נוספת שניתנת לחוקרים באוניברסיטאות היא שימוש בכספים בקרן לקשרי מדע, שתקציבה בעברית היה 181.2 מיליון שקל ב–2013. כל חוקר רשאי למשוך כל שנה כספים מהקרן לטובת עידוד הקשרים עם חוקרים בחו"ל. מבקר המדינה בדק את השימוש בכספי הקרן באוניברסיטאות כמה פעמים, ומתח ביקורת שממנה עולה כי היא משמשת בעיקר לצורך הטבות שכר לעובדים ורכישת ציוד.

דוברות האוניברסיטה

חוקרי האוניברסיטה העברית יכולים להשתמש בכספי הקרן גם כשהם בגמלאות. רק לפני ארבע שנים הכניסה האוניברסיטה שינוי בתקנון, שלפיו רק עובדים בגמלאות שממשיכים בפעילות מחקרית זכאים למשוך כספים מהקרן.

באוניברסיטה העברית קיים סעיף ייחודי המציין שלא רק העובדים הפעילים זכאים להשתמש בקרן אלא גם הגמלאים, ולא רק הגמלאים - הזכויות של החוקרים בקרן ניתנות לפדיון או להעברה לבני משפחתם לאחר פטירתם.

אגאי מסר בתגובה לתנאי הפרישה באוניברסיטה העברית: "יש תחושה שמצפים מאנשים להתנצל ולחיות במגננה תמידית על דברים שניתנו להם כדין. התרומה למדינה כתוצאה מהפעילות של חוקרי האוניברסיטה היא ענקית. בזכות האוניברסיטה, גורמי חוץ מכניסים מאות מיליוני שקלים בשנה למימון מחקר וכתרומות למשק הישראלי".

תיק ההשקעות של העברית: 1.6 מיליארד שקל

על אף מצבה התקציבי המשברי, מהדו"חות הכספיים של האוניברסיטה העברית עולה כי בספטמבר 2013 היא החזיקה במזומנים בשווי 291 מיליון שקל, שאותם ניתן למשוך בזמן קצר והם אינם מוגבלים לשימוש כלשהו. בנוסף, לאוניברסיטה תיק השקעות בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - רובו, כמיליארד שקל, מנוהל בהשקעות בטווח קצר, בעיקר באג"ח ובמניות.

מפירוט נכסי האוניברסיטה עולה כי היא מחזיקה בכמיליארד שקל בניירות ערך ופיקדונות (לא כולל מזומנים ושווי מזומנים), בעוד כחצי מיליארד שקל שמושקעים לטווח ארוך בניירות ערך ובפיקדונות, ובכ–83 מיליון שקל שמוחזקים בתאגידים שקשורים לאוניברסיטה.

מהאוניברסיטה נמסר כי תיק ההשקעות שלה (כספי קרנות ותרומות מיועדות) "מנוהל במנגנון נפרד מהאוניברסיטה, באמצעות גוף עם הנהלה נפרדת, המורכבת מאנשים בכירים במשק בתחום הפיננסי, המבצעים את עבודתם בהתנדבות".

בסך הכל, תיקי ההשקעות לטווח קצר וארוך של האוניברסיטה מתחלקים כך: 25% מושקעים במניות בישראל ובחו"ל, 20% בנדל"ן, 20% במט"ח - והיתר במזומן ובהשקעות שקליות בבנקים.

בדו"חות הכספיים של האוניברסיטה מצוין כי היא מחזיקה בבעלויות בעמותות שונות, כמו למשל מחצית ממוזיאון המדע בירושלים, מחצית מעמותת סנונית הפועלת בתחום החינוך הממוחשב, בעלות מלאה בעמותת קוסל לחינוך גופני ובעלות חלקית בגן הבוטני בירושלים.

החברה המשמעותית ביותר עבור האוניברסיטה העברית היא חברת היישום שלה, שמאתרת מחקרים בעלי פוטנציאל כלכלי, רושמת עליהם פטנטים ומנסה לממש אותם. ב–2013 הכנסות חברת היישום הסתכמו בכ–38 מיליון שקל.

סגרו עשרות קורסים, מאות עובדים יצאו לפנסיה

טס שפלן

צעדי ההתייעלות האחרונים באוניברסיטה העברית כללו בין היתר את צמצום הפעילות בחוג למדעי הרוח, כולל הפסקת עבודתם של כ–90 חברי סגל זוטר באוניברסיטה וסגירת עשרות קורסים קטנים במדעי הרוח, שאליהם נרשמו פחות מעשרה תלמידים. נוסף על כך, בחמש השנים האחרונות קיצצה האוניברסיטה 110 תקנים של עובדי סגל מינהלי (קיצוץ של 16.5 מיליון שקל בשנה).

בחמש השנים הקרובות צפויים לפרוש מעבודתם באוניברסיטה 330 חוקרים (כשליש מהסגל הקיים), לאחר שבחמש השנים האחרונות פרשו ממנה כ–250 חברי סגל אקדמי. כחלק מתוכנית ההתייעלות, האוניברסיטה אינה מתכוונת בשלב זה לאייש את כל תקני הסגל האקדמי בחזרה, אלא להותיר כעשרה תקנים שנתיים ריקים. עד כה, נחסכו כך כ–7.5 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, לצעד הזה עלולה להיות השלכה משמעותית על תפוקת המחקר של האוניברסיטה ועל איכות ההוראה בה, שנמדדת בין היתר ביחס שבין מספר הסטודנטים למספר המרצים בסגל הבכיר, וגם משפיעה על ההכנסות מהמדינה, מהסטודנטים ומהמחקר. עם זאת, באוניברסיטה ציינו בתגובה כי האוניברסיטה מסננת היטב את המועמדים לסגל הבכיר, וקולטת בעיקר סגל צעיר ו"מוחות חוזרים", בדגש על איכותם ויכולתם המחקרית, כדי לעודד את איכות המחקר וההוראה.

כמו כן, בשנים האחרונות האוניברסיטה הגדילה את מאמצי השיווק ומניעת הנשירה של סטודנטים, והצליחה לעצור את מגמת הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון. נוסף על כך, בשנים האחרונות יישמה האוניברסיטה הליך של התייעלות אנרגטית, וחסכה כ–12 מיליון שקל בתקציב השנתי בהוצאות חימום, מיזוג, מים וחשמל.

השינוי הארגוני במוסד כלל גם את מינויו של ליאור אגאי, לשעבר יועץ כלכלי למפכ"ל המשטרה וראש מינהל הרכש הממשלתי, לסמנכ"ל הכספים ב–2013, לצד מינוי מבקר פנים ומנהל מערכות מידע חדשים. במקביל, באוניברסיטה נקטו כמה צעדי זהירות פיננסיים. כך למשל, הם הציבו תנאי לתורמים שמעוניינים להקים מבנים או לתרום להקמת מחלקות או לשיפוצים באוניברסיטה, שלפיו הבינוי יתחיל רק לאחר הפקדת 75% מכספי התרומה בחשבון האוניברסיטה.

נוסף על כך, באוניברסיטה מציינים כי חוקריה הכפילו את מענקי המחקר שקיבלו בעשור האחרון, שהסתכמו ב–185 מיליון דולר ב–2013, לעומת כ–85 מיליון דולר ב–2004.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם