כך מקפח משרד החינוך את התלמידים החילונים בבתי הספר היסודיים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מקפח משרד החינוך את התלמידים החילונים בבתי הספר היסודיים

איך קרה שדווקא שרי יש עתיד הצליחו לשמר את הכספים לחינוך החרדי?

28תגובות

ערב לאחר התפטרותו של שר החינוך שי פירון הואיל משרד החינוך לפרסם נתונים על האופן שבו הוא מתקצב את תלמידי בתי הספר בישראל. הנתונים, שמשום מה התייחסו לשנת 2012 למרות שנתוני 2014 כבר ידועים במשרד ולא השתנו, לא הפתיעו את אנשי המשרד, ולמעשה מאשרים את התחקירים שפירסם TheMarker בשנים האחרונות על מערכת החינוך.

לאפליה התקציבית, שממומנת על ידי הציבור, יש כמה הסברים אבל בסופו של דבר מנתוני המשרד עולה שההעדפה המתקנת עובדת פחות או יותר, אלא אם מדובר בתלמידים ערבים (החלשים ביותר מקבלים הרבה פחות מהתלמידים היהודים), ותלמידים דתיים (בזרם החינוך הממלכתי-דתי שמקבלים מהמשרד הכי הרבה).

אמיל סלמן

את התוצאות של שיטת התקצוב של המשרד אפשר לראות בכל מדד אפשרי – במבחני הבגרות, במבחנים הבינלאומיים ובמבחני המיצב - וכולם מצביעים על כישלון עצום של המשרד בקידום תלמידים, בצמצום פערים, ובכלל במילוי תפקידו הבסיסי: חלק גדל והולך בחברה הישראלית זוכה לחינוך שלא הולם מדינה מערבית והפערים בהישגים בין התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

בסופו של דבר משרד החינוך מותיר מאחור את האוכלוסיות החלשות במיוחד, ומקדם תלמידים שמגיעים במקרה מרקע שנהנה מתמיכה פוליטית חזקה.

אחד הנתונים מלמד עד כמה השיקולים פוליטיים השתלטו על סדר העדיפויות של מערכת החינוך: מתברר שבקרב תלמידי היסודי דווקא התלמידים ברשתות החינוך הפרטיות והפוליטיות של ש"ס (מעיין החינוך התורני) ויהדות התורה (החינוך העצמאי), מקבלים תקציבים גבוהים יותר מתלמידים בזרם החינוך הממלכתי.

דווקא תלמיד בזרם הממלכתי, הציבורי, הרשמי והגדול בישראל מקבל תקציבים נמוכים מתלמידים בחינוך פרטי של מפלגה פוליטית שלא מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא, ממיינים תלמידים, לא מפוקחים כראוי, ולא עומדים בכמה תנאים בסיסיים של המשרד.

כך זה קורה:

■ אם ילדכם לומד בבית ספר יסודי רגיל "ממלכתי", שבו רוב התלמידים חילונים, סביר להניח שהוא מקבל תקציבים נמוכים יותר ממשרד החינוך מאשר תלמיד חרדי שלומד בבית ספר יסודי של ש"ס או יהדות התורה, ותלמיד בזרם החינוך הממלכתי-דתי. תלמיד חרדי קיבל כ-800 שקל יותר מתלמיד חילוני, ותלמיד דתי קיבל כ-2,100 שקל יותר מתלמיד חילוני בממוצע.

■ לפי נתוני המשרד עלותו הממוצעת של תלמיד יסודי חרדי שלומד ברשת של ש"ס או יהדות התורה למדינה מסתכמת בכ-14 אלף שקל לשנה, שנייה רק לעלות של תלמיד יסודי בזרם החינוך הממלכתי דתי שהסתכמה ב-15.3 אלף שקל.

■ התקציב הנמוך ביותר ניתן לתלמיד יהודי בזרם החינוך הממלכתי, שהוא הגדול ביותר ומורכב בעיקר מתלמידים חילונים. תלמיד חילוני קיבל כ-13.1 אלף שקל ממשרד החינוך - כ-6% פחות מהתלמיד החרדי של ש"ס או יהדות התורה וכ-15% פחות מהתקציב של התלמיד הדתי. בממוצע, תלמידים ערבים זכו לתקציב גבוה מעט יותר משל תלמידים יהודים חילונים (13.8 אלף שקל לתלמיד), אך תלמידים ערבים מרקע כלכלי חלש קיבלו תקציבים נמוכים באופן משמעותי משל תלמידים חילונים מרקע כלכלי דומה.

■ כיצד הפערים האלה באו לידי ביטוי? רוב התקציב לתלמיד (כ-89%) מורכב מעלות ההוראה, ועלות השעות של התלמידים החרדים והדתיים היתה גבוהה יותר – כלומר, ניתנו להם יותר שעות לימוד או שמשכורות המורים בהם יקרה יותר. אבל הפערים לא נגמרים כאן. גם החלק בעלות לתלמיד שמועבר לרשויות המקומיות ולרשתות החינוך עבור רכישות ציוד ומתן שירותים לתלמיד מחוץ לכיתות הלימוד היה גבוה יותר אצל החרדים ואצל הדתיים. כלומר, תלמידים בבתי ספר יסודיים ציבוריים, בזרם הממלכתי – מקבלים מהמדינה פחות.

■ שתי רשתות החינוך של המפלגות החרדיות הן פרטיות, והמשרד לא מצליח לפקח עליהן בהצלחה גדולה. בבתי הספר של ש"ס מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא רק בבתי הספר של הבנות, ובבתי הספר של יהדות התורה מלמדים את לימודי הליבה באופן חלקי  וקשה לדעת מה קורה שם בגלל פיקוח לקוי. לאנשי משרד החינוך ברור שאיכות הלימודים בשתי הרשתות בעייתית מאוד.

■ כל בתי הספר הפרטיים בארץ מקבלים ממשרד החינוך תקציב חלקי של 55%-75% לתלמיד: למשל בתי ספר יסודיים חרדיים וגם חילוניים אחרים -שאינם שייכים לש"ס או ליהדות התורה - מקבלים תקציב נמוך בהרבה לתלמיד, 4,262-5,728 שקל ב-2012.

גם בתי הספר של ש"ס ויהדות התורה הם פרטיים אבל בניגוד לשאר בתי הספר הם מקבלים תקצוב מלא. כיצד זה קרה?

בשנת 1991 סערה ממשלתו המתפוררת של יצחק שמיר סביב חילוקי דעות בין המפד"ל לסיעות החרדיות סביב החוק לביטול "הכספים הייחודיים" – סעיף שאיפשר לחברי ועדת הכספים בכנסת להעביר מאות מיליוני שקלים למוסדות חרדיים משיקולים פוליטיים צרים.

בסופו של דבר הגיעו נציגי המפד"ל ונציגי המפלגות החרדיות לסיכום, שנחתם בלשכת שר החינוך באותה תקופה זבולון המר (מפד"ל). הצדדים סיכמו שהחוק לא יפגע ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה אלא רק בשאר המוסדות החרדיים, אבל גם שמשרד החינוך יקצה לרשתות הפוליטיות שלהם  את התקציבים כמו לשאר ילדי ישראל.

המהלך ששם קץ "לגניבת הקופה הציבורית" עוגן לבסוף בחוק יסודות התקציב בממשלת רבין, בתמיכת המפלגות החרדית שכאמור סיכמו כי רשתות החינוך שלהם יוחרגו מהמהלך ויקבלו תקציב דומה כמו ל"כלל ילדי ישראל".

בסוף השבוע שעבר גילו נתוני משרד החינוך כמה הרוויחו הסיעות החרדיות מתמיכתן במהלך. התלמידים שלומדים בהם מקבלים תקציב גבוה בכ-144% מתלמידים חרדים שלומדים בבתי ספר פרטיים אחרים, אשר אינם קשורים אליהם. (14,013 לתלמיד ברשתות החרדיות לעומת 5,728 לתלמידים במעמד מוכר שאינו רשמי שכוללים בתי ספר פרטיים חרדים וחילונים).

ההפתעה היא שהרשתות החרדיות לא מתוקצבות רק כמו "כלל ילדי ישראל" אלא אפילו יותר מכך. עלותו של תלמיד ברשת החרדית גבוהה בכ-1,500 שקל מהעלות הממוצעת של תלמיד יסודי, ובכ-200 שקל מתלמיד בחינוך "הרשמי" הציבורי במדינת ישראל – שבו לומדים רוב התלמידים בארץ.

אליהו הרשקוביץ

האם הנתונים האלה השתנו לאחר כמעט שנתיים שבהן ישבו שרי יש עתיד במשרד החינוך ובמשרד האוצר? לא. ב-2013, לאחר כניסתו של יאיר לפיד למשרד האוצר, ושי פירון למשרד החינוך – שהבטיחו לפני הבחירות לחייב חרדים בלימודי ליבה ולקצץ בתקציבם, ניסו במשרד האוצר לנצל את ההזדמנות שנוצרה במפלגה ללא הסיעות החרדיות ולממש את הבטחתם של פירון ולפיד.

באותה שנה, התגלו שוב, הפעם על ידי משרד האוצר, ליקויים חמורים, מחדלים ניהוליים, ושימוש לרעה בכספי ציבור ברשת של ש"ס. במשרד האוצר טענו שמכיוון ששתי הרשתות החרדיות הן פרטיות, אינן מלמדות לימודי ליבה באופן מלא, לא מפוקחות כראוי, לא עומדות בתנאי משרד החינוך בנוגע לתוכניות לימודים והכשרת מורים - אזי אין סיבה לתקצב אותן באופן מלא,. באוצר הציעו לקצץ 25% מתקציבן בחוק ההסדרים –צעד  שהיה חוסך למדינה כ-500 מיליון שקל. עם זאת, לפיד חזר בו במהרה לאחר שגילה שלצורך כך יש לבטל את התקנה הרלוונטית בחוק יסודות התקציב מ-1992.

הביקורת הציבורית על ההתקפלות של לפיד הרתיחה אותו, בעיקר בגלל הקרדיט שלקח אריה דרעי על המהלך. "דרעי עשה עלינו סיבוב ומכר לתקשורת שנכנענו לו", טען אז לפיד, שהבטיח לקצץ בתקציב הרשתות החרדיות בעוד כחצי שנה, "כשהתקנה תבוטל – ואל תטעו היא תבוטל - כמובן שהתקציב של אל המעיין ירד".

תקציב הרשתות החרדיות לא נפגע מאז ועד ליום פירוק הממשלה. במקום זאת, במשרד החינוך ניהלו מו"מ עם ש"ס להסדרת הפעילות של מעיין החינוך התורני כרשת חינוך רשמית לתלמידים חרדים ממוצא ספרדי במדינה, בתקצוב ובפיקוח מלאים.

לצורך כך החלו במשרד החינוך להקים מחוז חדש שיהיה אחראי על כל התלמידים החרדים בישראל – וגם הגדול ביותר – שיפקח בין היתר על הרשת של ש"ס. עם זאת, כפי שנחשף בדהמרקר  משרד החינוך ניסה למנות לתפקיד מנהל המחוז מקורב לבכירי ש"ס (ניסיון שטורפד בעקבות הפרסום).

בהמשך נחשף כי במקביל לקיום מו"מ להסדרת פעילות הרשת מול אריאל אטיאס, לשעבר שר התקשורת והשיכון מסיעת ש"ס, מינה המשרד את רעייתו אסתר אטיאס לתפקיד מפקחת במחוז ,יחד עם עובדים נוספים שעבדו ברשת של ש"ס.

כיום, עם פיזורה הצפוי של הכנסת עתידו של ההסכם לוט בערפל, ובכל מקרה לא התקיימו מגעים דומים עם יהדות התורה, שאינה מפוקחת.

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שחר אילן אמר בתגובה כי "קשה לחשוב על מצב הזוי מזה שחושפים הנתונים, לפיהם משתלם יותר להיות בית ספר חרדי פורש מאשר בית ספר ממלכתי. קשה לחשוב על השקעה גרועה יותר של מדינת ישראל מסכומי העתק שמוזרמים לרשתות החרדיות. אלה מכוונים תלמידים למסלולים שאינם כוללים צבא, בלי עבודה ובלי השכלה כללית.

"קשה שלא לראות במדיניות הכלכלית הזאת סוג של צעד אובדני. הגיע הזמן לבטל את הסעיף בחוק יסודות התקציב המקנה לרשתות החינוך החרדיות תקצוב שווה כביכול וגבוה יותר בפועל מאשר לחינוך הממלכתי. חבל מאוד שיש עתיד נבהלה ולא עשתה זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#