משרד החינוך מאשר: תלמידים דתיים מקבלים תקציבים גבוהים יותר מחילונים וערבים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך מאשר: תלמידים דתיים מקבלים תקציבים גבוהים יותר מחילונים וערבים

בממוצע תלמיד תיכון ערבי קיבל ב-2012 תקציב של 17.7 אלף שקל לעומת תקציב של 23.4 אלף שקל שהעביר המשרד לתלמיד יהודי ■ תלמיד בזרם החינוך הממלכתי דתי לתקציב של 27.6 אלף שקל- גדול בכ-15% מהתקציב שקיבל תלמיד יהודי חילוני

28תגובות

משרד החינוך מתקצב באמצעות כספי משלמי המסים את התלמידים הדתיים בתקציב גבוה יותר מאשר תלמידים חילונים, ואת התלמידים הערבים בתקציב הנמוך ביותר לתלמיד – כך עולה מנתונים שפירסם משרד החינוך שמאשרים לראשונה ובאופן רשמי את ממצאי תחקירי TheMarker מ-2013, מ-2008 ומהחודש שעבר שחשפו את האפליה בתקציב המשרד.

המשרד הוציא דו"ח שבו נתונים חלקיים על תקצוב המערכת ל-2012. בעבר השיק המשרד מערכת אינטרנטית שקופה יותר, שאפשרה לפלח בין היתר את תקציבי החינוך לפי מעמד כלכלי ולפי ישובים, אך הוא ביטל את האפשרות להפיק ממנה נתונים כספיים. בנוסף, המשרד בחר להציג את הנתונים ל-2012, בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר החינוך, למרות שהנתונים ב-2014 בתקופת כהונתו של שי פירון, ידועים במשרד ולא השתנו באופן משמעותי.

אמיל סלמן

לפי נתוני המשרד, תלמיד תיכון ערבי ממצב כלכלי חלש מקבל תקציב נמוך ב-42% מתלמיד יהודי במצב כלכלי דומה. בממוצע, תלמיד תיכון ערבי קיבל ב-2012 תקציב של 17.7 אלף שקל לעומת תקציב של 23.4 אלף שקל שהעביר המשרד לתלמיד יהודי, ואילו תלמיד ערבי מרקע כלכלי מוחלש מקבל תקציב נמוך בכ-22% מתלמיד יהודי מרקע כלכלי דומה.

ב-2012 זכה תלמיד בזרם החינוך הממלכתי דתי לתקציב של 27.6 אלף שקל – גדול בכ-15% מהתקציב שקיבל תלמיד יהודי חילוני, שלמד בזרם החינוך הממלכתי – זרם החינוך המרכזי בישראל שלפי כל נתוני משרד החינוך מופלה מבחינה תקציבית. התלמיד הערבי זכה לתקציב נמוך ב-35% משל תלמיד דתי – 17.7 אלף שקל ב-2012. התלמידים החרדים זכו לתקציבים גבוהים במיוחד בבתי הספר היסודיים – בעיקר ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה – למרות שאינם מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא, אך לתקציבים נמוכים בבתי הספר התיכונים.

תלמידי תיכון יהודים המגיעים מהמעמד הכלכלי החלש ביותר קיבלו תקציב של 31.9 אלף שקל בשנה, לעומת 18.2 אלף שקל שקיבלו התלמידים הערבים. ככל שהמעמד הכלכלי של התלמידים עולה כך התקצוב שלהם יורד בממוצע – התקציב של תלמיד התיכון הערבי מרקע כלכלי חזק ירד ל-14.8 אלף שקל, אך של יהודי באותו מעמד ל-20.5 אלף שקל – והפערים נשמרים.

 

מנתוני המשרד עולה כי תלמידי בתי הספר היסודי ברשתות החינוך החרדיות הפרטיות של המפלגות ש"ס ויהדות התורה - מעיין החינוך של ש"ס והחינוך העצמאי של יהדות התורה - זוכים לתקציבים גבוהים במיוחד - למרות שאינם מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא ולמרות מחדלים חמורים שנמצאו בניהול רשת החינוך של ש"ס. עם זאת, תלמידים חרדים שלא שייכים למפלגות הפוליטיות, זוכים לתקציב נמוך במיוחד. זאת, מכיוון שבתי הספר שבו הם לומדים לא עומדים בסטנדרטים של משרד החינוך, לא הוכרו על ידו כבית ספר רשמי, ולא פועלים על פי ההוראות של משרד החינוך - למשל, בתחום לימודי הליבה. 

תלמיד יהודי בבתי הספר היסודיים קיבל תקציב ממוצע של 13.7 אלף שקל בלבד בשנת 2012, בדומה לתלמיד ערבי בבית ספר יסודי שזכה לתקציב של 13.8 אלף שקל בשנת 2012.

אמיל סלמן

האפליה התקציבית הזאת, גורמת ככל הנראה, לפערים הגדולים במדינת ישראל שבאים לידי ביטוי במבחנים הבינלאומיים בהם הפערים בין השיגי התלמידים הם מהגבוהים בעולם במבחני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ובהישגי הבגרויות בתיכונים – שבהם לתלמידים היהודים הישגים גבוהים באופן משמעותי משל הערבים. והסיבה לפערים העצומים בתקציב שבאים לידי ביטוי בכך שילדים רבים בבתי הספר מקבלים פחות מילדים אחרים - לפעמים מילדים שלומדים בבית ספר סמוך באותה העיר - היא שהמשרד מתקצב בתקציב גבוה יותר בתי ספר טובים יותר, עם מורים מקצועיים יותר, שמאפשרים לתלמידים ללמוד מגמות לימוד רבות ויוקרתיות יותר וכאלה שמעניקים שירותים טובים ורבים יותר לתלמידים – כמו ספריה, מעבדות ושירותים רפואיים. כך, בתי ספר טובים יותר זוכים לתקציבים גבוהים יותר, ובתי ספר חלשים יותר לא מקבלים תקציבים שמאפשרים להם להשתפר.

לאחרונה הציג משרד החינוך את תוכנתו של שר החינוך, שי פירון, למתן שעות נוספות לתלמידים מוחלשים שכעת גורלה לא ידוע. עם זאת, התוכנית, שתקציבה השנה מסתכם בכ-250 מיליון שקל, לא מתקנת את העיוותים שתקצוב משרד החינוך ולא צפויה לגשר על כל הפערים ולא תפעל בבתי הספר התיכונים.

המשרד מודה כי בבתי הספר הטובים יותר ("החזקים") קיימים "מורים משכילים ומנוסים יותר" מאשר בבתי הספר החלשים – לכן הם מקבלים שכר גבוה יותר, שמתבטא בתקציב גבוה יותר לבית הספר. בנוסף, המשרד הסביר כי הנתונים כוללים שעות תגבור נוספות ללימודי יהדות בבתי הספר הממלכתיים-דתיים. בתי הספר בזרם הממלכתי-דתי אכן מקבלים שעות נוספות רבות בתקצוב המדינה ללימודי דת, אבל בבדיקה שביצע TheMarker בחודש שעבר עלה כי גם בנטרול רוב השעות האלו, הפערים לטובתם עדיין גדולים.

בבתי הספר התיכונים השיקול המרכזי לתקצוב התלמידים, מלבד איכות המורים, הוא הצלחת בית הספר בהגשת התלמידים לבגרות. ולכן לפי הכלל, בתי ספר בישובים מבוססים יותר מקבלים ברוב המקרים תקציבים גבוהים יותר מאשר בתי ספר בפריפריה ובתי ספר ערביים. בניגוד לבתי הספר היסודיים, משרד החינוך בכלל לא מתקצב מרכיב של העדפה מתקנת בבתי הספר התיכונים, וגם לא מתכנן לעשות זאת.

המשרד מודה גם כי הוא לא מעניק לבתי הספר הציבור הערבי הקצאה שווה ביחס לגודלם באוכלוסייה של כיתות למחוננים וכיתות לתלמידים מתקשים – ולכן מונע מהם קבלת תקציב לפתיחת כיתות כאלה.

האפליה התקציבית קיימת באופן חמור במיוחד גם בחטיבות הביניים. תלמיד יהודי מרקע כלכלי חלש זכה ב-2012 לתקציב של 21.2 אלף שקל – גבוה ב-35% מתלמיד ערבי ברמה כלכלית דומה. עם זאת, הפערים בין המעמדות הכלכליים הגבוהים יותר, נמוכים יותר, ולכן בממוצע כמעט ואין פער לטובת התלמידים היהודים (15.3 אלף שקל לתלמיד יהודי בחטיבות הביניים לעומת 15.4 אלף שקל לתלמיד ערבי).

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#