OECD: שכר האקדמאים בישראל גבוה ב-51% משכר בוגרי השכלה מקצועית

ללימודים מקצועיים־טכנולוגיים בישראל יש תועלת נמוכה במיוחד במונחי שכר לעומת החברות בארגון המדינות המפותחות ■ פחות מ-40% מבוגרי המכללות הטכנולוגיות בישראל זכאים לתעודת גמר וכ-60% מהם לא מצאו עבודה במקצוע שאותו למדו

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

ללימודים במסלולים מקצועיים־טכנולוגיים על־תיכוניים בישראל יש השפעה כמעט אפסית ולעתים אף שלילית על שכר הבוגרים, ותועלת נמוכה במיוחד במונחי שכר לעומת מדינות OECD. מנתוני הארגון עולה כי שכרם של בוגרי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל גבוה ב–51% משכרם של בוגרי מסלולים על־תיכוניים במכללות הטכנולוגיות ובבתי הספר המקצועיים. זאת, לעומת פער של 34% לטובת האקדמאים בממוצע במדינות OECD.

הארגון בחן את התוספת לשכר בוגרי מסלולי לימוד על־תיכוניים ביחס לשכר של בעלי השכלה תיכונית בלבד. בין היתר, נבחנה המשכורת היחסית של עובדים שסיימו לימודים אקדמיים (תואר ראשון ותוכניות מתקדמות), למסיימי לימודים "מוטי מקצוע" שאינם אקדמיים. לפי ההגדרה שבה השתמשו, לימודים אלה מתאפיינים בתוכניות לימוד קצרות יותר, שמתמקדות ברכישת כישורים מעשיים וטכניים או כאלה שנדרשים לקליטה ישירה בשוק התעסוקה.

לפי OECD, שכרם של בוגרי לימודים במסלולים מקצועיים-טכנולוגיים בגילי העבודה (25–64) בישראל גבוה רק ב-12% משכרם של בעלי השכלה תיכונית, ואילו שכרם של בעלי השכלה אקדמית גבוה ב-70% משל בעלי השכלה תיכונית. הנתונים משקפים פער של כ-51% בין ההבדל בין גובה השכר היחסי של העובדים האקדמאים לזה של בעלי ההכשרה המקצועית־טכנולוגית. הנתונים פורסמו ב-2014, והם מתייחסים ל-2011–2012.

איור: אילה טל

התועלת היחסית לשכר בוגרי המסלולים המקצועיים והטכנולוגיים בישראל היא מהנמוכות ביותר במדינות שנבדקו. רק בחמש מדינות - ארה"ב, שוודיה, ספרד, ניו זילנד ויפן - נמצא הבדל נמוך יותר. עבור שבע ממדינות הארגון לא היו נתונים מלאים, ובהן איטליה, מקסיקו, פולין וטורקיה.

בגרמניה למשל, שכרם של בעלי השכלה מקצועית היה גבוה ב–46% מבעלי השכלה תיכונית בלבד, ובפורטוגל הפער היה 61%. בממוצע במדינות OECD, שכרם של בעלי הכשרה על־תיכונית מקצועית היה גבוה ב-27% משל בעלי השכלה תיכונית בלבד. שכרם של בעלי השכלה אקדמית במדינות הארגון היה גבוה ב-70% משל בעלי השכלה תיכונית וב-34% משל בעלי השכלה מקצועית.

נתוני OECD מתמקדים גם בשכר העובדים הצעירים יותר, בגילי 25–34, שסיימו רק בשנים האחרונות את הלימודים במסלולים הטכנולוגיים והמקצועיים. לפי הנתונים, שכרם בממוצע היה אפילו נמוך משכרם של בעלי השכלה תיכונית בלבד. שכרם של עובדים בעלי הכשרה מקצועית בגילי 25–34 בישראל הסתכם ב-96% משכרם של בעלי השכלה תיכונית בלבד, לעומת 119% בממוצע במדינות OECD. השכר היחסי של בעלי הכשרה מקצועית בגילי 55–64 בישראל היה גבוה ב–9% משכרם של בעלי השכלה תיכונית בלבד, לעומת 31% בממוצע במדינות OECD.

בישראל מתקיימים לימודים טכנולוגיים מקצועיים בכיתות י"ג־י"ד ובמכללות הטכנולוגיות. המקצועות הפופולריים ביותר במכללות אלה הם הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, הנדסת תעשייה וניהול, אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסת תוכנה והנדסת חשמל ואלקטרוניקה.

דו"ח מבקר המדינה מ–2008 מתח ביקורת על פעילות המכללות הטכנולוגיות, בעיקר מכיוון שרוב בוגריהן כלל לא זכאים לקבל תעודת גמר (דיפלומה). ממחקר שערך משרד הכלכלה ב–2009 עלה כי רק 34.5% מבוגרי המכללות הטכנולוגיות זכאים לדיפלומה - כך שרוב הבוגרים יתקשו להשתלב בשוק התעסוקה במקצוע שלמדו.

ואכן, מנתוני מינהל כלכלה ומחקר במשרד הכלכלה ב–2008–2009 עולה כי רק כמחצית מכלל בוגרי המכללות הטכנולוגיות השתלבו ומצאו עבודה בתחום שלמדו: בסקר שבחן את בוגרי המכללות כשנה עד שנה וחצי ממועד סיום לימודיהם נמצא כי כ-84% מהבוגרים עבדו בעבודה כלשהי, אך רק 46% מהם עבדו במקצוע שלמדו.

השכר הממוצע למשרה מלאה של הבוגרים במקצוע הנלמד היה 6,970 שקל בחודש, נמוך בכ-11% מהשכר הממוצע במשק באותה תקופה (2008), שהיה 7,909 שקל בחודש. שכר הבוגרים שקיבלו דיפלומה היה 7,180 שקל בחודש - נמוך ב-9% מהשכר הממוצע במשק אז.

למרות התלונות החוזרות ונשנות מבכירי התעשייה על המחסור העצום בבוגרי חינוך מקצועי, בעיקר בתחומי המחשב, מהמחקר של משרד הכלכלה עלה כי 41% מבוגרי המכללות הטכנולוגיות שלא עבדו במקצוע שלמדו דיווחו כי לא מצאו עבודה או שלא קיים ביקוש בתחומם, כאשר 51%–55% מהם למדו הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה וביוטכנולוגיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker