בוגרי חינוך מקצועי - מזרחים עם פחות השכלה ושכר נמוך - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
למה סילבן שלום התעצבן?

בוגרי חינוך מקצועי - מזרחים עם פחות השכלה ושכר נמוך

מחקר של בנק ישראל מצא: רוב תלמידי החינוך המקצועי לפני כ–50 שנה היו ממוצא מזרחי - ורק 27% מהם הביעו רצון ללמוד במסלול זה

53תגובות

רוב תלמידי החינוך המקצועי בסוף שנות ה–60 בישראל היו ממוצא מזרחי, לא רכשו השכלה אקדמית בבגרותם ועבדו בעבודות בשכר נמוך מזה של בוגרי החינוך העיוני - כך עולה ממחקר על תרומת החינוך התיכוני המקצועי לעומת העיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה, שערך בנק ישראל ב–2011.

מהמחקר, שאותו ערכו נעם זוסמן ושי צור מחטיבת המחקר בבנק ישראל, עולה כי "הישגי תלמידי החינוך המקצועי היו נמוכים בהרבה מאלה של בוגרי חינוך עיוני דומים. הם רכשו פחות השכלה על־תיכונית, היוקרה של משלחי ידם נחשבה לפחותה, ועל פי חלק מהתוצאות - שכרם היה נמוך יותר".

המחקר מתייחס לבוגרי מערכת החינוך בישראל בסוף שנות ה–60 שנבחנו במבחני הסקר - מבחנים שנערכו לכל תלמידי כיתות ח', ושימשו למיון בין נתיבים בתיכון. הצלחה במבחנים אלה היתה שער הכניסה לחינוך העיוני, וגם הגדילה את הסיכוי לסבסוד שכר הלימוד בו. בנוסף, נבדקו נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו–1995. בסוף שנות ה–60, החינוך המקצועי בישראל כלל בעיקר מקצועות מסורתיים ובוגריו לא ניגשו לבחינות הבגרות. כיום, בתי הספר המקצועיים מוטים יותר למקצועות טכנולוגיים, ומאפשרים לימודים לבגרות.

מהמחקר עולה כי כמחצית מהנבחנים במבחני הסקר ב–1967–1968 הופנו לחינוך מקצועי. עם זאת, רק כ–27% מהתלמידים ששולבו בחינוך המקצועי באותן שנים הביעו רצון ללמוד במסלול לימודים זה, והיתר - 73% - הופנו ללימודים אלה בעל כורחם. לפי הנתונים, מרבית התלמידים בתיכונים המקצועיים היו ממוצא מזרחי (56%), פחות משליש היו ממוצא אשכנזי, והיתר היו דור שני בישראל. לעומתם, כ–48% מהתלמידים בתיכונים העיוניים היו ממוצא אשכנזי, ורק כשליש היו ממוצא מזרחי.

עוד נמצא כי עד אמצע שנות ה–90, רק 11.6% מהגברים ו–4.5% מהנשים שלמדו בחינוך המקצועי השלימו לימודי תואר ראשון, לעומת כ–44% מהגברים ו–32% מהנשים בוגרי החינוך העיוני. למעשה, רק שליש מהנשים וכ–42% מהגברים שלמדו בשנים אלה בבתי הספר המקצועיים השיגו תעודת בגרות, לעומת כ–77% מהגברים והנשים שלמדו בחינוך העיוני. עוד נמצא כי שיעור התעסוקה של נשים בוגרות חינוך מקצועי היה 73%, לעומת כ–84% בקרב בוגרות החינוך העיוני - אך שיעור התעסוקה של הגברים היה דומה וגבוה מ–90%.

המחקר מצא פערי שכר גדולים בין בוגרי תיכונים עיוניים למקצועיים: שכרם של גברים בוגרי תיכון עיוני היה 51.4 שקל לשעה באמצע שנות ה–90 - גבוה ב–32% משכרם של גברים שסיימו חינוך מקצועי (38.7 שקל). שכרם החודשי הממוצע של גברים בוגרי חינוך עיוני היה 9,780 שקל, פער של 25% לעומת 7,260 שקל שהשתכרו בוגרי חינוך מקצועי. השכר לשעה של נשים בוגרות החינוך העיוני היה 38.1 שקל, לעומת 29.6 בקרב בוגרות החינוך המקצועי. שכרן החודשי הממוצע של בוגרות החינוך העיוני היה 4,740 שקל, לעומת 3,608 שקל של בוגרות החינוך המקצועי.

עם זאת, באחת משיטות המחקר שבהן השתמשו החוקרים, שבחנה את ההבדל בשכר בין בוגרי מסלולים עיוניים לבין בוגרי מסלולים מקצועיים בעלי ציונים גבוהים במיוחד במבחן הסקר, לא התגלו פערים מובהקים.

אלון רון

לפי המחקר, 54% הגברים שסיימו תיכון עיוני הועסקו באמצע שנות ה–90 בעבודה שמוגדרת יוקרתית יותר, כלומר במקצועות אקדמיים, חופשיים או כמנהלים. זאת, לעומת 29.8% בלבד מהגברים שסיימו חינוך מקצועי.

מבדיקה נוספת של הבנק עלה כי הסיכוי של תלמיד בחינוך המקצועי להשיג תעודת בגרות נמוך בכ–22 נקודות אחוז משל בוגרי תיכון עיוני, וכי הסיכוי של בוגרי החינוך המקצועי להשיג תואר ראשון ומעלה נמוך בכ–15 נקודות אחוז משל בוגרי החינוך העיוני. כן נמצא כי השכר החודשי של בוגרי החינוך המקצועי נמוך בכ–10% מבוגרי החינוך העיוני שמועסקים בהיקף משרה דומה.

"תוצאות המחקר מצביעות על חיסרון יחסי של תיכון מקצועי לעומת עיוני ברכישת השכלה ובהצלחה בשוק העבודה. עומדת לפתח מקבלי ההחלטות הכרעה: האם מנקודת הראות של הפרט והמשק, שיעור הלומדים בחינוך המקצועי ותכניו הם אכן מיטביים", נכתב במחקר. בבנק ישראל ממליצים לחשוב על הרחבת מערך הקורסים להכשרה מקצועית לאחר סיום הלימודים בתיכון עיוני ועל הכשרה פנים מפעלית כתחליף חלקי לחינוך המקצועי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#