פירון דוחף את תוכנית "למידה משמעותית" - 160 אלף מורים מנסים להבין מה זה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פירון דוחף את תוכנית "למידה משמעותית" - 160 אלף מורים מנסים להבין מה זה

שנת הלימודים נפתחה עם הסלוגן החדש שמקדם שר החינוך - "למידה משמעותית" ■ תקציב כבר יש, נכונות מערכתית גם יש, ואפילו אבני דרך לפרויקט יש. רק דבר אחד מפריע: המורים לא מבינים מה רוצים מהם ■ מהי למידה משמעותית, כמה זה עולה ואיך מתכוונים ליישם אותה?

4תגובות

רוח חדשה מנשבת במערכת החינוך. פתיחת שנת הלימודים תשע"ה הביאה עמה מגוון רחב של תוכניות מהפכניות, כוונות טובות ומונחים חדשים. בין היתר הושמעו באוזניהם של אנשי החינוך מונחים כמו "תשוקה למקצוע", "חברת מופת", "כוכב צפון ערכי" ו"שיח רפלקטיבי", אבל מעל כולם ניצב הקונצפט החדש ששר החינוך, שי פירון, מנסה לקדם: "למידה משמעותית".

תקציב לקידום התוכנית כבר יש, נכונות כלל מערכתית גם יש — ואפילו אבני דרך לפרויקט יש. רק דבר אחד מפריע: המורים לא מבינים מה רוצים מהם — מהי למידה משמעותית ואיך מיישמים אותה.

אחת המורות שנאלצה להתמודד עם הסוגיה, סיפרה: "ישבנו כמה מורות ועברנו על המסמך הזה (של משרד החינוך) שוב ושוב, ולא הבנו מה רוצים מאתנו. שנת הלימודים התחילה, כולם מדברים עם ההורים במונחים החדשים, כי יש תחושה שזה מה שצריך לעשות — אבל לנו המורים לא ברור מה עושים בכיתה ואיך".

מה היא בעצם "למידה משמעותית"? יעד התוכנית הוא לשנות את אופן הלימודים בכיתה: במקום שינון החומר - שילוב של שיטות יצירתיות יותר וחוויות למידה חיוביות. בין היתר על ידי עידוד תהליכי הוראה־למידה עמוקים המערבים את הלומד והמלמד, והגברת העניין והרצון ללמידה - מה שיגרור לאורך זמן, כך מקווים במשרד החינוך, הישגים גבוהים יותר.

מדובר בתוכנית חשובה, ואין ספק שנדרש שינוי בשיטת הלימודים, שכיום היא מיושנת. המשרד מדבר על רפורמה רחבה שתשנה לחלוטין את אופן הלימוד בבתי הספר ותשפיע על כלל החברה בישראל. אלא שכלל לא בטוח שהתוכנית במצבה הנוכחי תביא לשינוי המיוחל. כנראה שיידרשו עוד שנים רבות להשגת היעד. הנה כמה דברים שחשוב לדעת על התוכנית ושיעשו להורים ולמורים קצת סדר.

אמיל סלמן

1. תקציב התוכנית - 315 מיליון שקל

התוכנית ללמידה משמעותית זוכה גם לתקציב משמעותי, שיסתכם ב–315 מיליון שקל בתום חמש השנים הראשונות למימושה. רק בשנת הלימודים הנוכחית תוקצבה התוכנית ב–215 מיליון שקל, לא כולל התקציבים שהוקדשו למסעות פרסום 
בכלי התקשורת.

התקציב מיועד בעיקר לתוספות לשכר המורים, לאחר שארגוני המורים הסכימו ליישם את הרפורמה בתמורה לתוספות עבור עבודה נוספת שתידרש מהם — כמו בדיקת עבודות, תכנון מערכי שיעור מורכבים יותר ופיתוח תכנים לימודיים.

בנוסף, בבתי הספר ימונה מורה מיוחד שיהיה אחראי להתנדבות התלמידים, והוא יקבל שכר על כך. המורים בתיכונים יקבלו שכר של כ–2,500 שקל עבור כל תלמיד בעבודות חקר שנתיות וכ–190 שקל לשעה עבור בדיקת העבודות.

2. אין עדיין תוכנית מעשית

יש פער אדיר בין אופן הצגת התוכנית לבין הנעשה בשטח. בתי הספר אמנם החלו ליישמה, אך התוכנית עצמה עדיין לא גובשה במלואה, ורק בדצמבר יפורסם המסמך הרשמי של משרד החינוך בעניינה.

בינתיים, פירסם המשרד מסמך מקיף של "אבני דרך" ללמידה משמעותית שלפיו אפשר לעבוד, הכולל את עקרונותיה ועשרות מאמרים ורעיונות העוסקים בפיתוח שיטות הוראה. במשרד החינוך אומרים כי התוכנית שהוצגה עד כה גובשה לאחר יותר משנה של עבודה מקיפה, והסיבה ליישום התוכנית עוד לפני גיבושה הסופי היא רצון המשרד לשתף לראשונה כמה שיותר מורים ומנהלים בהכנת המסמך הרשמי. לכן, הם ממתינים בימים אלה לתגובות מהשטח.

רבים מאנשי המקצוע בשטח טוענים שהמשרד הצניח את התוכנית על בתי הספר, והוא מתחיל ליישם אותה באופן אקראי, וללא שינוי מהבסיס — מהכשרת המורים, למשל. ואולם במשרד החינוך מתגאים בשיתוף הפעולה בין המטה למורים ולמנהלים בבתי הספר ומסבירים כי השינוי כולל את כל המרכיבים במערכת החינוך, גם את הכשרת המורים.

3. מימוש התוכנית - על פני שנים

למרות הבטחות שפורסמו בתקשורת, נראה כי הורה שייכנס מחר לכיתת הלימוד של ילדיו לא ישים לב להבדל מיוחד. התוכנית רק הוצגה בבתי הספר; המורים עדיין לא הוכשרו והמנהלים והמורים עדיין לא פיתחו את כל השיטות ואמצעי ההוראה שמצופים מהם. בכלל, כל בית ספר יפתח את התוכנית בלוח הזמנים שמתאים לו.

במשרד מנסים להוביל רפורמה יסודית לטווח הארוך ומודעים לכך שיישומה יתרחש לאורך שנים, תוך ליווי צמוד של המשרד. זהו כנראה הצעד הראשון ביישום של תוכנית גדולה, בתקווה שיישומה יימשך גם לאחר תום הקדנציה של המממשלה הנוכחית. בינתיים, המשרד מספק הדרכות למורים בחלק מבתי הספר במהלך הלימודים, ומכשיר מדריכים שיגיעו לבתי הספר וידגימו את הפעלת התוכנית.

מוטי מילרוד

4. המטרה: חברת מופת בישראל

אחת מאמרות הכנף שחוזרת על עצמה במסמך שהפיץ משרד החינוך למורים היא "חברת מופת", החביבה במיוחד על השר פירון. החזון ללמידה משמעותית מרחיק לכת בהתחשב במצבה הלא ממש מתפקד של מערכת החינוך: "מערכת החינוך תהיה גורם משמעותי בהתחדשותה של החברה הישראלית, בהפיכתה לחברת מופת ובקידומו האישי והמקצועי של כל פרט".

בהמשך החוברת נכתב: "חשוב שמערכת החינוך תפתח לומד סקרן, בעל תחושות מסוגלות עצמית גבוהה, המסוגל להגדיר מטרות ויעדים אישיים וחברתיים, המשתלב בבגרותו בחברה כאדם פעיל ומעורב התורם לעיצובה של החברה בישראל כחברת מופת". החזון של ישראל כחברת מופת שייך בכלל לחוזה המדינה הרצל, אבל בראש מסמך המדיניות שנשלח למורים מופיע החזון הזה כציטוט של פירון.

5. האחריות עוברת למורים ולמנהלים

חלק גדול ממימוש התוכנית ללמידה משמעותית תלוי בבתי הספר, כלומר במנהלים ובמורים. משרד החינוך נותן חופש פעולה גדול יחסית למנהלים בעיצוב "הלמידה המשמעותית" בכל בית ספר, וגם לצוות המורים — אפילו בפיתוח תוכני הלימוד. למעשה, כדי לאפשר למנהלים ליישם את התוכנית, הוא מעניק להם עצמאות גדולה בהרבה משניתנה להם עד כה בניהול ובהקצאת תקציבי המשרד.

במסמך שהפיץ המשרד נכתב שכל אחד "מוזמן לסלול את השביל שמתאים לו ולבנות את התוכנית היישומית הייחודית לו, בהתייחס לתפישות ולעקרונות (של התוכנית) לצד החוזקות והאתגרים הייחודיים לו".

אלא שבשטח יש חילוקי דעות לגבי המהלך. במשרד החינוך מתגאים בכך שסוף־סוף העניקו למנהלים את האחריות והחופש שאותם רצו, מסבירים שמדובר ב"חופש בתוך גבולות", ומצפים לתוכניות ותהליכי הלמידה היצירתיים שיצוצו בשטח. במשרד גם אומרים שיעניקו סיוע וליווי למנהלים ולמורים בתהליך, אבל בשטח מורים קצת חוששים מהמשימות שהוטלו עליהם, ומנסים להתמודד עם ציפיות גבוהות ושאלות ההורים.

קיים גם חשש שהחופש הזה יגדיל את הפערים בין בתי הספר, כשלבתי ספר בפריפריה, ובעיקר ביישובים ערביים, ניתן תקציב נמוך יותר, קיים בהם מחסור בכוח אדם ויכולות לפיתוח התוכנית, וסדר העדיפות שלהם מופנה לעתים רק לשימור המצב הקיים.

6. כוכב הצפון של מערכת החינוך

במשרד החינוך מתגאים בתוכנית ללמידה משמעותית, ואומרים כי זו הפעם הראשונה מזה שנים שהמשרד שוקד על רפורמה מקיפה אמיתית שמטפלת בהליך הלמידה עצמו.

זה נכון חלקית. המשרד נמנע במשך שנים מלהתערב בתהליכי ההוראה, אך העניק לעשרות בתי ספר חופש לפתח שיטות הוראה ייחודיות, שכבר כיום מלמדים לפי למידה משמעותית, עוד לפני שבכלל קראו לה כך (בתי ספר ניסויים).

כעת התקבלה במשרד החלטה אמיצה ליישם את החופש הזה בכל המערכת. במסמך המדיניות נכתב כי המדיניות החדשה "מגדירה כוכב צפון ערכי, פדגוגי ומבני בתהליכי החינוך, ההוראה, הלמידה וההערכה בתוכנית הלימודים ובסביבות הלמידה". בהמשך נכתב כי "המדיניות מגדירה את כוכב הצפון המשותף שלנו".

קשה להבין מהם היעדים למימוש התוכנית וכיצד אפשר להעריך את מידת יישומה. הרי התוכנית מבקשת להסתמך פחות על הערכה ומדידה שאיפיינה את המערכת בשנים קודמות.

המנכ"לית מיכל כהן כתבה בהקדמה למסמך שהופץ למורים: "שאיפתנו היא שהלמידה עבור תלמידינו תהיה משמעותית. מטרתנו היא שהתהליך החינוכי יבטיח עמידה בהישגים הנדרשים, לצד העמקת תחושת צמיחה וערך, מסוגלות, הצלחה ומימוש אישי, חוויות גילוי ומענה לסקרנות התלמידים, לפתחם כאנשים המשתלבים בחברה ותורמים לה".

7. איך ייראו הלימודים בכיתות

מטרת התוכנית היא לשנות בסופו של דבר את אופן הלימודים בכיתה ולהחליף את שיטות הלמידה, המבוססות כיום בעיקר על שינון החומר, בשיטות יצירתיות יותר ובחוויות חיוביות מהלמידה.

במסמך של המשרד נכתב כי המדיניות החדשה "מעודדת תהליכי הוראה־למידה המכוונים להעמקה, המערבים את הלומד והמלמד, מגבירים עניין והנעה, מעוררים את הרצון ללמידה ומביאים לאורך זמן הישגים גבוהים יותר לפרט ולחברה".

איך עושים את זה? יש אמצעים רבים שפותחו בעשור האחרון ללמידה "אחרת": למידה בקבוצות, למידת חקר באמצעות עבודות או מצגות, למידה בדיונים בכיתה, למידה תוך התנסות, דרישה מהתלמידים לפתור בעיה, או עבודה בצוותים בכיתות. במלים אחרות, כל שיטה שהופכת את המורה מגורם שמוסר מידע לכזה שמתווך מידע לתלמידים.

המשרד מתכנן לתת למורים ולמנהלים אפשרויות בחירה בשיטות ההוראה שלהם, והזדמנות לפתח בעצמם שיטות שיהיו מזוהות עם בית הספר ויהפכו אותו לייחודי. כך הנחה אותם המשרד: "למידה משמעותית נוגעת בנימי נפשם של הלומדים והמלמדים, תוך שהיא מערבת היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, חברתיות, ערכיות, גופניות, אמנותיות, יצירתיות ואחרות. למידה זו מאפשרת מיצוי פוטנציאל אישי ומצוינות, חוויות צמיחה והתפתחות והעמקה בנושאים שמעניינים את הלומדים ושנותנים מענה לצורכיהם".

בהמשך נכתב כי "בתהליכי למידה משמעותית החוויה הפדגוגית והחוויה הפסיכולוגית של הלמידה משלימות זו את זו".

התוכנית כוללת דוגמאות נוספות כמו "שיח רפלקטיבי, זימון מצבים לפיתוח חשיבה, זימון מצבים המעודדים לחקור, פיתוח חשיבה ביקורתית, למידה עצמאית, עבודה בצוות, פיתוח חושי ותנועתי".

8. התלמידים יתנדבו יותר בקהילה

משרד החינוך שם דגש על מעורבות התלמידים בפעילות בית ספרית ובקהילה. בתיכונים, למשל, התלמידים יהיו מחויבים להתנדב במשך שלוש שנים בקהילה כתנאי לקבלת תעודת הבגרות.

כדי ליישם את התוכנית, המשרד ימנה בכל בית ספר — גם ביסודיים — רכז שיהיה אחראי לנושאי ההתנדבות, ויעודד תלמידים להיות מעורבים בחיי בית הספר ובקהילה.

9. פחות שינון, 
יותר עומק

כל תוכניות הלימודים הותאמו לקראת המעבר ללמידה משמעותית. עד כה, המורים התלוננו שהם חייבים לרוץ עם חומר הלימוד, שלא תואם למספר ימי הלימוד ולחופשות הארוכות שמפריעות לרצף הלימודים.

לכן, החליט המשרד להתאים את תוכניות הלימודים ליכולת המורים ללמד אותם, במיוחד בשיטות החדשות שדורשות מהם להעמיק בחומר. כל מקצועות הלימוד יפעלו מעתה לפי עיקרון בשם "70/30": 70% מהשיעורים או מהזמן בשיעור יוקדשו להוראת התכנים והמיומנויות הבסיסיות שנדרשים מהמורים, תוך ניסיון של המורה להפוך את הלימודים ל"משמעותיים", אבל הלמידה המשמעותית האמיתית תתקיים רק ב–30% מהזמן, שיוקדשו לחומר בתוכנית הלימוד שיוגדר כרשות.

המורים יוכלו לבחור את התכנים שיתאימו להם ולהרחיב עליהם בכיתה, תוך שימוש בדרכי ההוראה "המשמעותיות". גם הציון בתעודת הבגרות יורכב מהציון בבחינה (70%) וממטלות במסגרת "למידה משמעותית" (30%).

10. מערכת השעות מתגמשת

עד היום תיקצב משרד החינוך את בתי הספר לפי שעות הלימוד הדרושות לכל מקצוע, והמנהלים התחייבו לחלק את השעות בהתאם. כעת הוחלט להעניק למנהלים גמישות בחלוקת שעות הלימוד שהם מקבלים מהמשרד.

המנהלים יוכלו לקבוע עד 25% ממערכת השעות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ולבנות תמהיל שעות לפי צורכיהם. בין היתר, הם יוכלו להוסיף נושאים ומקצועות חדשים ומיוחדים לכל כיתה ושכבה.

במשרד החינוך, וגם בקרב מנהלים שפנו אלינו, אמרו שמדובר בהישג, וסוף־סוף המערכת נותנת אמון במנהלים ובמורים. עם זאת, גורמים אחרים חוששים שבחלק מבתי הספר יופנה תקציב שעות הלימוד שוב לתגבור לימודי דת, או פשוט לתגבור התלמידים במתמטיקה ובעברית.

תחקיר בתוכנית "המקור" בערוץ 10 הראה דווקא שבחלק מבתי הספר בחרו המנהלים להשתמש בתקציבים לצרכים ולשיעורים אחרים, ושהמשרד נמנע מלאכוף את סמכותו בנושא.

11. התלמידים ייבחנו פחות

אחד השינויים המרכזיים הוא הפחתת העומס בבחינות והערכות פנימיות. בבתי הספר היסודיים ייבחנו בבחינות המיצ"ב החיצוניות רק פעם בשלוש שנים, ולא פעם בשנתיים (ועדיין במיצ"ב פנימי פעם בשנה) והבגרויות ירוכזו בכיתות י"א־י"ב.

בשלב זה, בהתאם לתנאים שהציב ארגון המורים, לא יבוטלו בחינות בגרות, אלא רק בשלב מאוחר יותר. ההורים לתלמידים בבתי הספר היסודיים ישימו לב לשינוי בז'רגון של המנהלים. הם ידברו יותר על איכות הלימודים, האקלים הבית ספרי ושיפור החוויות של התלמיד, ולא על הישגים. עדיין תתקיים הערכה והתלמידים ייבדקו, אבל לא תמיד בידיעתם, והמנהלים לא יקראו לכך מבחנים, אלא "מבדקים" ו"מיפויים".

12. טאבלטים על חשבון ההורים

כבר בשנות ה–80 התחילו מערכות חינוך ברחבי העולם לשלב מחשבים בלימוד. מערכת החינוך הישראלית נותרה מאחור, וכיום קיים פער מחשוב ניכר לא רק בין ישראל לשאר העולם המערבי, אלא גם בין האופן שבו התלמידים לומדים בבית (עם מחשב), לאופן שבו מצפים מהם ללמוד בכיתה (בלי מחשב).

בנוסף, במשרד מניחים כי חלק גדול מהלמידה המשמעותית יהיה מבוסס על מחשבים ניידים וטאבלטים, המורים יבקשו מהתלמידים לחפש מקורות מידע באינטרנט (בתקווה שלא יעתיקו מוויקיפדיה), ולצפות בסרטונים ומצגות באינטרנט.

הבעיה: אין אמצעים כאלה בכיתות. הפתרון: ההורים יקנו. באחרונה התחילו בתי ספר רבים לדרוש מההורים לרכוש טאבלטים באלפי שקלים, כדי שילדיהם יוכלו להשתתתף בלימודים בכיתה. אחת המטרות היא להוזיל את ספרי הלימוד באמצעות שימוש בספרים דיגיטליים. ואולם מתברר שגם אלה הדיגיטליים יקרים למדי, ובינתיים רכישת הטאבלט והתכנים הדיגיטליים אינה מפחיתה את הוצאות ההורים.

13. האם המערכת מסוגלת ליישם את התוכנית?

תשתית מערכת החינוך בישראל גרועה במיוחד, והמערכת עצמה הגיעה לסף יכולתה להשתפר. הכיתות צפופות כל כך והעומס על מורה בכיתה של 40 תלמידים כה רב, שספק אם אפשר לקיים בהן תהליך של למידה בקבוצות או באמצעים דומים.

במערכת עצמה יש כשלים רבים, פערי תקצוב שמפלים בין התלמידים, כשלים בהכשרת המורים, מחסור במורים ובמיוחד במורים איכותיים, ושכר נמוך במיוחד למורים צעירים ומתחילים. המערכת לא הצליחה אפילו לדאוג לתנאי למידה בסיסיים שהיא מחויבת לספק לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, בעלי לקות ראייה או לקות שמיעה.

יישום של תוכנית למידה משמעותית דומה לצביעת קירות בדירה עם צנרת רקובה ויסודות מתפוררים. אחת ממטרות התוכנית היא להתאים את המערכת למאה ה–21, אבל חלקים גדולים ממנה לא מותאמים לחלוטין גם למאה ה–20.

14. 
תוכנית בת 60

אם רוצים להבין באמת מהי למידה משמעותית, אולי כדאי לחזור לחוק החינוך הממלכתי מ–1953, שעל פיו פועלת מערכת החינוך.

התוכנית ללמידה משמעותית חשובה, אבל יכול להיות שבמקום לצאת בהכרזות ובקמפיינים, מישהו פשוט היה צריך לדאוג לכך שמערכת החינוך תמלא את תפקידה המקורי, כפי שקבעו המחוקקים לפני 61 שנה: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל המכבד את הוריו ומשפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו. לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לתרבותו והשקפתו על הזולת, וכן לחנך לחתירה ולשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים (...)

"לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירותיהם ואת כישרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות, לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי המדע, ביצירה האנושית לסוגיה ודורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם (...)

"לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמית, להעניק הזדמנות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#