הילדה העיוורת שמחכה כבר 3 שנים למשרד החינוך - ועדיין לא יודעת לקרוא ולכתוב

מחיר כל ערכה טכנולוגית המאפשרת ללקויי ראייה להשתלב בכיתה באופן עצמאי - 10–30 אלף שקל ■ משרד החינוך הכיר בצורך ב-500 ערכות, אך סיפק רק 300 ■ "נמאס לי לשמוע שוב ושוב הבטחות. זה כמו שלא ילמדו ילד בכיתה א' לקרוא", אומרת אם לתלמידה שממתינה לערכה הטכנולוגית

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

עמית, 8.5, עלתה בתחילת השבוע לכיתה ג'. במשרד החינוך הבטיחו להוריה "שנה של מצוינות חברתית ולימודית, שנה של קבלת האחר", אולם הם יודעים שכמו בשנה שעברה, עמית תשב בכיתה - אך לא תוכל ללמוד. היא סובלת מלקות ראייה חמורה, על סף עיוורון, אך במשך שלוש שנים משרד החינוך לא סיפק לה את האמצעים הטכנולוגיים שיאפשרו לה ללמוד בכיתה, לעקוב אחרי המורה, ליצור אינטראקציה עם התלמידים ולהשתתף בשיעור באופן עצמאי.

"אני לא מאמינה שהבת שלי צריכה להתחיל עוד שנת לימודים ככה, אחרי שבכל השנים הקודמות, וגם במהלך הקיץ, ביקשתי שוב ושוב לספק לה את האמצעים האלה", אומרת קרן ברוקמן, אמה של עמית. "אין לה מה לעשות בכיתה, וזה עצוב מאוד. היא עדיין לא יודעת לקרוא ולכתוב, אבל כנראה שבמשרד החינוך מצפים ממנה שתשב בכיתה ולא תעשה כלום".

כ–200 ילדים בעלי לקות ראייה חמורה או עיוורון החלו השבוע את שנת הלימודים ללא ערכות טכנולוגיות שמאפשרות להם ללמוד ולהשתלב בכיתה באופן עצמאי. עלות כל ערכה לילד היא 10–30 אלף שקל, בהתאם לחומרת לקות הראייה. תקציב משרד החינוך הסתכם השנה בכ–50 מיליארד שקל.

מדובר באמצעים שמאפשרים לתלמידים לקרוא ולכתוב בכיתה — ובלעדיהם הם לא יכולים להשתתף בשיעורים. עבור חלק מהתלמידים זוהי שנת הלימודים השנייה, השלישית ואפילו הרביעית שבה הם מגיעים לבתי הספר ללא האפשרות ללמוד בכיתה.

הערכות לילדים לקויי ראייה כוללות מחשב נייד, מצלמה, ואמצעים טכנולוגיים המאפשרים להגדיל בעזרת המצלמה והמחשב את הלוח, המורה, והתלמידים. הערכה עבור ילדים בעלי עיוורון כוללת מקלדת ברייל וצג מיוחד שמתרגם את הכתוב על הלוח, בתוכנות לימוד ובאתרי אינטרנט לכתב ברייל ומאפשר להם לתקשר בכיתה.

משרד החינוך איתר צורך ב–500 ערכות ל–500 תלמידים לקראת שנת הלימודים ורכש 304 ערכות כאלה, כך של–196 ילדים לא נותרו ערכות. עם זאת, המשרד לא לוקח אחריות על תקצוב האמצעים, והוא באחריות הביטוח הלאומי, עמותת מחשב לכל ילד, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) והרשויות המקומיות. המשרד מתקצב רק פתרונות זולים יותר. רק לאחר החגים יקבל המשרד תקציב לרכישת 54 ערכות נוספות.

משרד החינוך מספק מתקציבו אמצעים אחרים, פשוטים יותר להפעלה, כמו מכשירי MP3 להאזנה לספרים דיגיטליים ודפי עבודה בברייל. משרד החינוך סיפק לעמית ספרי שמע להאזנה בכיתה, אך לא סיפק לה אמצעים להשמעתם. מהמשרד נמסר כי בימים הקרובים תקבל עמית מכשיר MP3 להאזנה לספרים, על אף שברור כי לא זה הפתרון שיאפשר את שילובה בכיתה או לקרוא ולכתוב בשיעורים.

"כששאלתי את המפקחת במשרד החינוך מתי נקבל את הערכה, היא אמרה לי שיש תור ושילדים רבים ממתינים. הבת שלי ברשימת ההמתנה כבר שנים, ועל אף שלפי כל הקריטריונים היא אמורה לקבל את הערכה — היא עדיין לומדת בלעדיה", אומרת ברוקמן. "נמאס לי לשמוע שוב ושוב הבטחות. ככל שהזמן עובר היא מפספסת יותר. זה בדיוק כמו שלא ילמדו ילד בכיתה א' לקרוא".

גילה זיידל, יו"ר עמותת אופק לילדינו, הארגון היציג של הורים לילדים בעלי לקויות ראייה ועיוורון, טוענת כי בפועל, המחסור בערכות לימוד גדול הרבה יותר. אנחנו חולקים על הנתונים שמספק משרד החינוך. על פי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה יש 1,553 ילדים בעלי תעודת עיוור, ומשרד החינוך עצמו מכיר ב–2,700 תלמידים עם לקות ראייה".

"להערכתנו, קיים פער גדול בין מספר הילדים הרב במערכת לאלה שנמצאו זכאים לקבלת ערכות. חרף ההתקדמות בהנגשת ספרי לימוד לתלמידים בשנה האחרונה, והדיונים המתקיימים עם המשרד בנושא הטכנולוגיה המסייעת, עדיין קיימות בעיות מערכתיות רבות, בהן היעדר תכנון אסטרטגי, שקיפות ותקצוב."

מכיוון שבדרך כלל חולפות שנים עד לאספקת הציוד המותאם לתלמידים העיוורים, הם נשלחים לבתי הספר ללא כל יכולת ללמוד ולהשתתף בשיעור, ותלויים רק בעזרתם של מורים תומכים שמלווים אותם בחלק מהשיעורים. במצב כזה, התלמידים צוברים פערים לימודיים אדירים, אך גם לא זוכים להכשרה מתאימה לקריאה וכתיבה בכתב ברייל. הם מפתחים תלות בסיוע, לא בקיאים בחומר הלימוד, ולבסוף מופנים בשל הסיבות האלה לבתי ספר בחינוך המיוחד, במקום לפתח חיים עצמאיים ולהשתלב במערכת הרגילה.

הערכה המתאימה הגיעה רק בחטיבה

בנייר עמדה של עמותת אופק לילדינו, שהועבר למשרד החינוך, נכתב כי "השימוש בטכנולוגיה מסייעת לילדים עם עיוורון או לקות ראייה הוא חיוני החל מגיל הגן ובגיל העשרה, והוא מרכיב חיוני להשתלבות חברתית. לצערנו, המצב בשטח אינו משביע רצון ודרושה עשייה אינטנסיבית בנושא, כדי שהתלמידים יוכלו לסיים את לימודיהם בהצלחה, להמשיך ללימודים אקדמיים ולהשתלב בעבודה. כרגע אין תקציב לשנים הבאות, אין תוכנית להמשך חלוקה או לתחזוק ושדרוג הציוד הקיים".

ר', אם לילד בעל עיוורון, קיבלה את הערכה שמתאימה לבנה באיחור של שש שנים — רק כשעלה לחטיבת הביניים. "קיבלתי ממשרד החינוך ערכה בכיתה ג', אבל סיפקו לנו את הערכה הלא נכונה, שלא מתאימה לו, אלא לליקויי ראייה, והילד שלי עיוור. לא היה לנו מה לעשות עם הערכה הזאת, ובזמן הזה ילדים אחרים שהיו זקוקים לערכה מסוג זה לא קיבלו אותה. רק אחרי מלחמות של שנים קיבלנו את הערכה הנכונה".

תלמידים בכיתה

לדברי ר', "כל שנות לימודיו בבית הספר היסודי עברו עליו ללא התוכנה שמתאימה לו. זה לא הוגן עבור ילדים בגילו, ולא נכון לעשות את זה כדי לשלב אותו כמו שצריך. אני לא רוצה שכל החיים הילד שלי יזדקק לסייעת. ניהלנו מלחמת עולם כדי שיאפשרו לנו לעזור לו להיות עצמאי".

רויטל לן כהן, מקואליציית הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אומרת כי "קשה לגלות שמשרד החינוך 'מופתע', כאילו לא ידע שהילדים האלה לומדים במערכת או שהתעוורו לפתע, ועכשיו מתקשים במשרד למצוא תקציבים. במשרד מכירים את הילדים ויודעים מה צריך לספק להם".

לדבריה, "הילדים מפסידים חומר וצוברים תסכול. כשילד מתוסכל הוא מפתח בעיות התנהגות, ואז למערכת נוח יותר להעביר אותו לבית ספר לילדים עם בעיות התנהגויות, אבל גם אז הוא לא זוכה לתמיכה שהוא זקוק לה — והבעיה רק מחמירה".

מורה תומכת - שלא יודעת ללמד ברייל

לדברי ברוקמן, בתה צברה פערים לימודיים ופערים ביכולת לקרוא ולהקליד בשפת ברייל — כישורים שהיא נדרשת ללמוד כבר מהגן — מכיוון שבמשך שנים משרד החינוך סיפק לה מורות תומכות ללקויי ראייה ללא הכשרה מתאימה להוראת קריאה, הקלדה וכתיבה בשפת ברייל לילדים עיוורים.

"עמית היתה אמורה ללמוד כישורי קריאה והקלדה עיוורת כבר מגיל הגן, ואז כיום היא היתה יודעת לקרוא ולכתוב. בפועל, המורה התומכת בגן היתה חסרת ניסיון ולא לימדה אותה, המורה שהחליפה אותה לא היתה בעלת הכשרה ללימודי ברייל, ולכן לא לימדה אותה כראוי. עכשיו עמית נכנסת לכיתה ג' ועדיין לא יודעת להשתלב בכיתה". ברוקמן החלה לשכור מורה פרטית שתלמד את בתה שפת ברייל, על אף שהאחריות לכך היא של משרד החינוך.

"כשפניתי למפקחת במשרד החינוך ואמרתי שגם את המעט שהמשרד סיפק — הספרים המוקלטים — אין אפשרות להשמיע בכיתה, היא אמרה לי שהיא בכלל מתנגדת שעמית תשמע ספרים בכיתה מבלי ללמוד לכתוב ולקרוא. מצד אחד, המשרד לא רוצה שהיא תקשיב לספרים, ומצד שני לא לימדו אותה כמו שצריך שפת ברייל, לא מספקים את האביזרים שיעזרו לה ללמוד לקרוא ולכתוב".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד לא מתקצב ערכות טכנולוגיות לתלמידים עם לקויות ראייה, אלא מכשירים שבאמצעותם ניתן להאזין לספרי לימוד מוקלטים (MP3, MP4ׂׂ), מכונת ברייל, טלוויזיה במעגל סגור (כדי להקל על הלמידה) וכן דפי ברייל על פי כל הסוגים. באשר למקרה הפרטני, המשרד הודיע לאם שבתה תקבל בימים הקרובים מכשיר שבאמצעותו תוכל לשמוע את הספר המוקלט וכן הכשרה לשימוש במכשיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום