התוכנית הלאומית למתמטיקה: יוכפל מספר התלמידים בחמש יחידות לימוד

התוכנית "מתמטיקה תחילה" נועדה להכפיל את מספר התלמידים המסיימים תיכון עם 5 יחידות במתמטיקה ולהגדיל ל-20% את בוגרי מגמות הפיזיקה, הכימיה וההנדסה ■ בתי ספר שיעודדו לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה יקבלו תמריצים ■ משרד החינוך יוביל את התוכנית ויממן אותה בשיתוף הרשויות המקומיות

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים48
ליאור דטל

משרד החינוך צפוי ליישם החל משנת הלימודים הקרובה, שתפתח בעוד כשבועיים, תוכנית לאומית להצלת לימודי המתמטיקה בישראל. המטרה המרכזית של התוכנית, שזכתה לשם "מתמטיקה תחילה", היא להכפיל בתוך חמש שנים את מספר התלמידים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה. מטרה נוספת של התוכנית היא להכפיל בתוך פרק זמן דומה את מספר בוגרי מגמות הפיזיקה, הכימיה ולימודי ההנדסה בתיכון.

במשרד החינוך מקווים כי לפחות 20% מהתלמידים בכל מחזור ילמדו מקצועות מדעיים, "כדי להציג את ישראל בין 20 המדינות המובילות בחינוך למצוינות". התוכנית תתוקצב ב–13 מיליון שקל בשנת הלימודים הראשונה ליישומה — תקציב שכבר אושר במשרד החינוך.

לימודי המתמטיקה כיום נמצאים במשבר: בשנים האחרונות מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות צנח לשפל, קיים מחסור במורים מקצועיים והישגי התלמידים הישראלים במבחני פיז"ה שעורך הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מצביעים על נחיתות משמעותית של תלמידי ישראל במקצוע.

שר החינוך, שי פירון, אמר כי "התוכנית נועדה לעודד את המצוינות במערכת החינוך ולמצות את הכישרון והמצוינות של כל תלמיד ותלמידה. המטרה שלנו היא לעצור את מגמת ההידרדרות ולהגדיל את מספר הניגשים לבגרויות. הרחבת המצוינות היא גם שליחות חברתית של פתיחת דלתות ומתן הזדמנויות. תלמידים רבים בישראל מסוגלים לכך, במרכז ובפריפריה, יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, בנים ובנות כדי למצות את הכישרון והמצוינות בחברה הישראלית" .

בחינת הבגרות במתמטיקהצילום: דניאל בר און

ב–2012 צנח מספר התלמידים הניגשים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה — ופחות מ–10% מהתלמידים (9,000) ניגשו באותה שנה למבחן. מספר התלמידים הניגשים לבחינת הבגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה צנח ביותר מ–30% ב–2006–2012 מ–12.9 אלף תלמידים ל–8,869 תלמידים ב–2012. רמת הלימודים הפופלרית ביותר כיום בתחום המתמטיקה היא שלוש יחידות (הנמוכה ביותר).

היעד הראשון של התוכנית הוא לעצור את מגמת ההידרדרות במספר התלמידים במתמטיקה ולחצות את רף ה–10,000 תלמידים שניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות כבר בתוך שנה — גידול של 15%. אחת מהמטרות בתוכנית היא לשלב אותה בתוכנית המשרד להציע לתלמידים המצטיינים פטור ממבחן הפסיכומטרי.

100 תיכונים יקבלו תמריצים כבר השנה

היוזמה לחיזוק לימודי המתמטיקה בפרט ואת החינוך המדעי והטכנולוגי בכלל נוסדה ב–2013 ושותפים בה כ–100 גופים מובילים המעורבים במערכת החינוך וכן חברות היי־טק שהביעו דאגה ממצב החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל ומיכולות משרד החינוך לשפר אותו. הם הגיעו למסקנה כי נדרש תיאום ושיתוף פעולה ביניהם לבין משרד החינוך, שהצטרף לשותפות.

משרד החינוך יוביל את התוכנית ויממן אותה באופן מלא, בשיתוף הרשויות המקומיות, כאשר לרשויות מקומיות באשכולות הכלכליים־חברתיים הנמוכים ביותר יינתן מימון מלא ממשרד החינוך לצורך הפעלת התוכנית. המשרד צפוי להיות אחראי על מימון ויישום התוכנית - ולא הגופים השותפים לו. זו הפעם הראשונה שבה משרד החינוך רותם ומאגד יוזמות של גופים שונים ופרטיים הפועלים בתוך מערכת החינוך תחת תוכנית אחת.

כך למשל, אינטל מפעילה תוכנית בבתי ספר שבמסגרתה מהנדסים של החברה מרצים בפני תלמידים בניסיון לעודד אותם להתמקד בלימודי המתמטיקה והמדעים. לתוכנית שותפים גם מוזיאונים, אוניברסיטאות וחברות היי־טק, שיציעו לתלמידים ביקורים במוזיאונים ובמפעלים והרצאות על ידי עובדי החברה כדי לעודד אותם ללמוד את התחום.

במסגרת התוכנית, משרד החינוך צפוי להעניק תמריצים החל בשנת הלימודים הקרובה לכ–100 בתי ספר תיכון שיעודדו את לימודי המתטיקה ברמות הגבוהות. בשנת הלימודים הבאה התמריצים יתמקדו בכיתות י"א־י"ב, ובשנים הקרובות בכל כיתות התיכון.

בשלב זה, התמריצים יתמקדו בתמיכה במורים ובתקצוב שעות לימוד נוספות בבתי הספר. במסגרת התוכנית, עמותות וארגונים ילוו תלמידים בלימודים על ידי שיעורי העשרה ותמיכה בהם לאחר הלימודים, תוך התמקדות בתלמידים מהשכבות החלשות.

התמריצים יכללו תוספת של חמש שעות לימוד שבועיות שיוקצו בכל בית ספר ויחולקו לפי שיקול דעתו של המנהל. תוספת השעות יכולה לשמש לתגבור הלימודים במתמטיקה, ללמידה בקבוצות קטנות יותר או לפיצול כיתות.

משרד החינוך יקצה תקציבים נוספים לטובת השתלמות מורים לרמה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה. מדובר במורים למתמטיקה שאינם מוכשרים כיום ללימוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות, במטרה להעלות את מספר המורים הזמינים ללימודי המקצוע ברמה הגבוהה ביותר.

בנוסף, תקציבים נוספים ישמשו לייעוץ ולליווי למורים על ידי מורים מקצועיים ותיקים, ולהקמת רשת מקצועית של מנהלי בתי ספר במטרה להפוך אותם "לסוכני שינוי" לקידום לימודי המתמטיקה.

ההיי־טק צומח, מספר המהנדסים צונח

מזה שנים רבות קיים בישראל משבר בתחום לימודי המתמטיקה. במבחן פיז"ה של ארגון OECD שנערך ב–2012 הגיעו תלמידי ישראל למקום ה–40 במבחן במתמטיקה, למקום ה–40 במדעים ולמקום ה–33 בקריאה. המבחנים הצביעו על כך כי הפערים בין התלמידים הישראלים במתמטיקה הם הגבוהים ביותר בקרב כל מדינות המערב - רק בטייוואן הפערים היו גבוהים יותר מבכל המדינות שהשתתפו במבחן - וכי שיעור התלמידים הנכשלים בו בישראל הוא מהגבוהים ביותר.

לפי השותפים לתוכנית, לצד הירידה במספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה, בתי ספר רבים כבר אינם מציעים מגמות לימוד בפיזיקה ובכימיה וגובר המחסור במורים. המצב הזה מקשה על תלמידים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ועל צמצום הפערים בחברה.

בדו"ח של ועדת היגוי ממשלתית בנושא היצע כוח האדם הנדרש לתעשייה ולתעשייות עתירות הידע שיצא השנה, נכתב כי "בעוד שמתווספות בענף ההיי־טק כ–7,000 משרות חדשות בשנה, מעמידה מערכת החינוך בכל שנה כ–6,600 בוגרים המסיימים בגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות בהצטיינות (בציון הגבוה מ–85). בנוסף, חוסר זה מחריף והולך לאורך זמן שכן בעוד שענף ההיי־טק ממשיך לצמוח מדי שנה, מספר הסטודנטים במקצועות הנדסת המחשבים, האלקטרוניקה ומערכות המידע במוסדות האקדמאים נמצא בקיפאון מתמשך".

רק 9.4% הצטיינו במבחן במתמטיקה

במבחני הפיז"ה של OECD עלה כי שיעור התלמידים הישראלים ברמה טובה במיוחד (ציון גבוה מ–607 בסולם של 200–800) הוא רק 9.4%, בדומה למצב בנורווגיה. עם זאת, בשנחאי, למשל, יותר מ–55% מהתלמידים הצטיינו במבחן. מניתוח של נתוני OECD שביצע TheMarker עלה כי הציון הממוצע של 5% מהתלמידים הגרועים ביותר בשנחאי (435) גבוה יותר מהציון של יותר משליש מתלמידי ישראל.

עם השותפים בתוכנית נמנים גופים בתחום החינוך ובמגזר העסקי, בהם קרן טראמפ, הפועלת לשיפור הישגי התלמידים במיוחד בתחומי המתמטיקה והמדעים; קרן רש"י, הפועלת בתחומי החינוך והרווחה; חברת אינטל, חברת סאנדיסק, מכון ויצמן, חותם, חמד"א (המרכז לחינוך מדעי בתל אביב), קרן וולף, מכון דוידסון, הטכניון, ארגון קדימה מדע, מוזיאון המדע בירושלים וארגון שיתופים — המתמחה בבנייה והובלת תהליכים בין מגזריים ואחראי על ריכוז היוזמה ושיתוף הפעולה בין הגופים השונים. בנוסף, לתוכנית הצטרף מרכז השלטון המקומי, לצד מנהלי בתי ספר ומורים. את התוכנית מוביל מוהנא פארס, הממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך.

"התלמיד ילמד מתמטיקה בצורה אחרת - יותר עניינית, בלמידה משמעותית שמעודדת את הסקרנות ולא בלמידה טכנית", אמר פארס. לדבריו, "האוניברסיטאות שמחו על המהלך משום שכך הם יקבלו יותר תלמידים למקצועות ההנדסה והמדע, והם יגיעו לאוניברסיטאות כשהשליטה שלהם בחומר טובה יותר מאשר בעבר. אנחנו שומעים בתעשייות ההיי־טק על מחסור במהנדסים ובאנשי מדע, וגידול במספר התלמידים בחמש יחידות במתמטיקה הוא הבסיס ללימוד של כל מקצועות ההנדסה והמדעים בהמשך חייהם".

פארס הוסיף כי במסגרת התוכנית ימנה משרד החינוך מורה בעל ותק בלמידת מתמטיקה כמדריך לקידום התוכנית בכל מחוז גאוגרפי. "נתמקד בשיפור הכשרת המורים ונלחם בתופעת נשירת התלמידים מלימודי חמש יחידות. אנחנו מרגישים שיש פוטנציאל אדיר בקרב התלמידים שלא ממומש, ואנחנו רוצים לעודד אותו", אמר.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, אמר: "כולנו מוקירים תודה למערכת כיפת ברזל, וזה הרגע להזכיר שמאחורי היכולת המופלאה הזו עומדים מהנדסים ומדעניות שהתעקשו, התמידו והשקיעו בלימודי חמש היחידות שלהם במתמטיקה בתיכון. הם למדו עם מורים מעולים שהציבו יעדים שאפתניים, לא ויתרו כשהיה קשה, ותמכו גם כשזה היה נראה כמעט בלתי אפשרי. אם למישהו לרגע היה ספק, כיום זה ברור שללמוד מתמטיקה וללמד מתמטיקה זו שליחות לאומית של ממש. אני מאמין שהתוכנית והשותפות הרחבה והעמוקה שנבנתה סביבה מסמנים סיכוי משמעותי לכך שבשנים הקרובות נחזה בהיפוך מגמה ובעלייה משמעותית במצוינות במתמטיקה".

"אסור לנו להשתכר מהמוניטין של אומת הסטארט־אפ ולחשוב שהוא יחזיק מעמד לעד", אומרת בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי חוץ של אינטל ישראל. "אם לא נשכיל לטפח דור צעיר וסקרן, מעודכן ומיומן, שמסוגל להצעיד את האנושות קדימה בזכות פיתוחים טכנולוגיים - נאבד את ההובלה לפני שבכלל נשים לב". לדבריה, "מקצועות הלימוד הטכנולוגיים הם המפתח. אם מערכת החינוך תוציא לשוק מדי שנה אלפי מצטיינים במקצועות האלה, הם יבטיחו את עתידם האישי, וגם כלכלת ישראל תוכל לשמור על חוסנה והאטרקטיביות שלה למשקיעים בינלאומיים".

אברמס הוסיפה כי "כבר כיום יש מחסור של כ–2,500 בוגרי מדעי המחשב והנדסת מחשבים ואלקטרוניקה מדי שנה. אם יהיו פחות עובדים מיומנים בשוק, עלויות הפיתוח יעלו וחברות רב־לאומית עלולות לחפש השקעות במדינות אחרות. אנו מחויבים לסייע למשרד החינוך לקדם את היעד הלאומי של הצטיינות במדעים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker