תלמידי ישראל נכשלו בבחינה - האם אתם מסוגלים לקבל החלטות כלכליות נכונות?

OECD: רבע מתלמידי ישראל חסרי כישורים לקבל החלטות כלכליות בסיסיות ■ ישראל דורגה במקום 15 מבין 18 מדינות שנבחנו במבחן פיז"ה מ-2012 באוריינות פיננסית ■ 22% מהנבחנים בישראל נכשלו במבחן, ו-18% הגיעו לרמת הישגים גבוהה במיוחד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

לתלמידי ישראל כישורים נמוכים במיוחד בנושאים פיננסיים, וידע מוגבל גם בהבנת מושגים בסיסיים בכלכלה - כך עולה ממבחני פיז"ה שערך OECD בתחום אוריינות פיננסית ב-18 מדינות.

שיעור התלמידים בישראל שנכשלו במבחן היה הגבוה ביותר מכל המדינות שהשתתפו בו. לפי הארגון, הכישורים של כרבע מהתלמידים בישראל כה נמוכים, עד שאין להם מספיק כישורים כדי לקבל החלטות פיננסיות בחיים האמיתיים. בנוסף, הפערים במבחן בישראל הם מהגבוהים מבין המדינות שנבחנו - בייחוד הפערים בין ערבים ליהודים ועל רקע כלכלי־חברתי. במבחנים לא השתתפו תלמידים חרדים.

ההישגים של תלמידי ישראל במבחן הזה, שנערך ב-2012 יחד עם שאר מבחני פיז"ה במתמטיקה, שפה ומדעים, ושאלונים נוספים של OECD מ-2012 ומשנים קודמות, מצביעים על כך שמערכת החינוך בישראל מפגרת באופן משמעותי ביחס למדינות המפותחות. כישורי תלמידי ישראל שנבחנו במבחן, ויגיעו בקרוב לשוק התעסוקה ויידרשו לנהל חיים עצמאיים - נמוכים באופן משמעותי משל עמיתיהם במדינות המערב ולחלק גדול מהם כישורים כל כך נמוכים עד שיתקשו להשתלב בחברה ובתעסוקה.

כיתה בבי"ס מופת רמות ירושליםצילום: אמיל סלמן

התלמידים הסינים מצטיינים בפיננסים

מטרת מבחני פיז"ה היא לבדוק אם תלמידים מוכנים לחיים כבוגרים ורכשו בבתי הספר כלים והבנה המאפשרים להם להתמודד עם סביבתם. לפי משרד החינוך, במבחן באוריינות פיננסית התמקד הארגון "בידע, ההבנה והמיומנות הנדרשים כדי להתנהל נכון מבחינה כלכלית, ולקבל החלטות פיננסיות מושכלות בכלכלה בת ימינו".

במבחן נבדקו מושגים כמו ריבית ואינפלציה, יכולת לחשב אחוזים, להמיר ערכי מטבעות, להבין נוסח של חוזה ולהבין פעולות פיננסיות כמו לקיחת הלוואה.

הציון הממוצע של תלמידי ישראל, שרובם למדו בכיתה י' כשנבחנו במבחן של OECD, היה 476 (בסולם של 200–800 נקודות). הציון נמוך ב–24 נקודות מהציון הממוצע ב–13 מדינות OECD שהשתתפו במחקר. ישראל דורגה במקום 15 מבין 18 המדינות והקהילות שהשתתפו במבחן. רק לתלמידי סלובקיה, איטליה וקולומביה היו ציונים נמוכים יותר. ההישגים הגבוהים ביותר היו בקרב תלמידי שנחאי שבסין (603 נקודות), ואחריהם בקהילה הפלמית בבלגיה. ארה"ב דורגה במקום התשיעי.

22.1% מתלמידי ישראל שנבחנו במבחן נכשלו בו ודורגו ברמת הבקיאות הנמוכה ביותר מתוך חמש רמות של הישגים. זהו שיעור הנכשלים ("מתקשים", לפי הגדרת משרד החינוך) הגבוה ביותר בקרב מדינות OECD שהשתתפו בחלק זה של מבחן פיז"ה לעומת שיעור ממוצע של 15% מכלל התלמידים שנכשלו במבחן. רק באיטליה וסלובקיה שיעור הנכשלים היה דומה לזה שבישראל. בקולומביה 55.1% מהתלמידים נכשלו.

לעומת זאת, 18% מתלמידי ישראל הגיעו לרמת הישגים גבוהה במיוחד במבחן (ודורגו ברמה 5) - מדובר בשיעור קרוב לממוצע המצטיינים בכל מדינות OECD, שהיה 21.2%. בסין, שאינה חברה בארגון אך משתתפת במבחני פיז"ה, 63.5% מהתלמידים הצטיינו במבחן. . שיעור המצטיינים בישראל נמוך מעט מבארה"ב (19.5%) ופולין (18.7%). במשרד החינוך הבהירו כי 70% מהתלמידים הישראלים שהצטיינו במבחן הפיננסי הם בעלי רקע כלכלי־חברתי גבוה.

הישגי התלמידים הישראלים בפתרון בעיות, שמעיד על יכולות ומיומנויות הקשורות לכישורי חיים בסיסיים היו נמוכים גם הם, ורק 21% מהם היו מעל רמת המינימום שהוגדרה כדרושה לתפקוד בחברה.

ב-2011 החל משרד החינוך להטמיע תוכנית לחינוך פיננסי בבתי הספר, אך רק כ–140 בתי ספר משתתפים בתוכנית.

זהו המבחן הבינלאומי הראשון הבודק את האוריינות הפיננסית בקרב תלמידים. נבחנו יותר מ–29 אלף בני 15 מ–18 מדינות בעולם, בהן סין, אוסטרליה, ארה"ב, ספרד וישראל. "חשוב לסייע לצעירים להבין סוגיות פיננסיות, היות שהדורות הצעירים צפויים להתמודד עם מוצרים ושירותים פיננסיים מורכבים מאי פעם", הסבירו ב–OECD  את חשיבות הדו"ח. מבחן פיז"ה באוריינות פיננסית "בוחן את מוכנותם של התלמידים לחיים מעבר לחינוך החובה ואת יכולתם להשתמש בידע ובכישורים באמצעות איסוף וניתוח של מידע".

השאלות עסקו בנושאים יומיומיים כמו הוצאות שוטפות, שכר ומסים. בשאלה אחת הוצגה קבלה שנשלחה לשרה מרשת אופנה דמיונית על רכישת בגדים, כשבתחתית הקבלה נכתב: הסכום לתשלום: 153 זד (מטבע דמיוני שהומצא לצורך המבחן); שולם: 0 זד. "מדוע נשלחה הקבלה לשרה?" נשאלו התלמידים, שקיבלו ארבע אפשרויות לענות: א. משום ששרה צריכה לשלם כסף לרשת; ב. כי הרשת צריכה לשלם את הכסף לשרה; ג. כי שרה שילמה את הכסף לרשת; ד. כי הרשת שילמה את הכסף לשרה.

ללא התערבות - הפער יימשך גם בדור הבא

הפערים בין תלמידי ישראל בהישגים במבחן היו מהגבוהים ביותר בקרב המדינות שהשתתפו בו. במבחן נמצא פער גדול במיוחד של 108 נקודות בממוצע הציונים של תלמידים ערבים לעומת תלמידים יהודים. במשרד החינוך הדגישו כי הישגי דוברי העברית היו דומים לממוצע ב–OECD 
כ–503 נקודות לעומת 500. במשרד ציינו גם כי 15% מהתלמידים היהודים קיבלו ציון נמוך במיוחד, בהשוואה ל–49% מהתלמידים הערבים. הפערים הם השניים בגודלם מבין מדינות OECD.

לפי ניתוח שערך משרד החינוך, הפערים בין הישגי התלמידים על רקע כלכלי וחברתי היה גבוה יותר בקרב התלמידים היהודים. קיים פער של 94 נקודות בין התלמידים היהודים המבוססים למוחלשים, ופער של 45 נקודות על רקע כלכלי בקרב התלמידים הערבים.

ב-OECD ממליצים לצמצם את הפערים באוריינות פיננסית בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים. "ללא התערבות ממשלתית שתתמקד בתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת, הפערים יתרחבו ויימשכו גם בדור הבא".

בקרב היהודים לא נמצאו פערים בין בנים לבנות. בקרב דוברי ערבית נמצא פער ממוצע של 38 נקודות בציונים בני בנים לבנות. בקרב מדינות OECD שהשתתפו אין הבדל בין הישגי הבנים והבנות (500 נקודות).

אף שנמצא כי הפערים המגדריים במבחנים היו קטנים מאוד, ממליץ הדו"ח לעודד את הידע הפיננסי של בנות. "בהתחשב בכך שתוחלת החיים של נשים ארוכה משל גברים ובכך שהן בדרך כלל מרוויחות פחות מגברים, יש לתת להן כישורים מסוימים בקבלת החלטות פיננסיות כדי להבטיח את רווחתן הפיננסית לטווח הארוך", מסבירים ב-OECD.

צילום: TheMarker
צילום: TheMarker
צילום: TheMarker
צילום: TheMarker
צילום: TheMarker
צילום: TheMarker
צילום: TheMarker

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker