21% מהתלמידים בישראל בעלי כישורים נמוכים מהנדרש לתפקוד בחברה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

21% מהתלמידים בישראל בעלי כישורים נמוכים מהנדרש לתפקוד בחברה

מנתוני מבחן פיז"ה לכישורי חיים בסיסיים עולה כי חלק גדול מהתלמידים לא הצליח לתפעל שלט של מזגן, מכשיר MP3, או לרכוש כרטיסים לרכבת במכונה אוטומטית ■ ב-OECD נכתב כי תלמידים בישראל "יכולים רק לתפעל מכשיר בסיסי אך לא יכולים לתכנן קדימה"

26תגובות

פפה רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בזמן הקצר ביותר. מהו הזמן הקצר ביותר: 20 דקות, 21 דקות, 24 דקות, או 28 דקות?  התשובה לשאלה הזאת כל כך פשוטה (20 דקות) כך שעל פי ה-OECD גם שגם תלמידים שמצליחים לענות עליה נכונה מוגדרים ככאלה בעלי רמת כישורים נמוכה מהמינימום הנדרש כדי לתפקד בחברה

משרד החינוך פירסם הבוקר (ג') חלקים חדשים מנתוני מבחני פיז"ה של ארגון ה-OECD שנערך בשנת 2012. מדובר על חלק משמעותי במיוחד במבחן, העוסק בפתרון בעיות ונערך על מחשב. הוא משמעותי, משום שהוא מעיד על יכולות ומיומנויות שאינן נלמדות בבית הספר, אלא קשורות לכישורי חיים בסיסיים.

על פי הנתונים כ-21% בלבד מהתלמידים בני ה-15 בישראל נמצאים מעל רמת המינימום הדרושה לתפקוד בחברה ורוב תלמידי ישראל לא מצליחים להתמודד עם פתרון של בעיות מורכבות. שיעור התלמידים הנכשלים בישראל היה הגבוה ביותר ב-OECD, והיה גבוה גם ממדינות שאינן מפותחות.

מנתוני המבחן עולה כי חלק גדול מהתלמידים הישראלים לא הצליח לתפעל שלט של מזגן, מכשיר MP3, או לרכוש כרטיסים במכונה האוטומטית ברכבת. ניתוח המבחנים על ידי הארגון הצביע ששיעור התלמידים שנכשלו בפתרון בעיות בישראל הוא הגבוה מבין כל המדינות החברות בארגון וגם מהגבוהים בעולם. הפערים בין התלמידים על רקע פתרון הבעיות בישראל הוא הגבוה מבין 44 מדינות שהשתפו במבחנים – גם ממדינות שאינן מפותחות כמו איחוד נסיכויות המפרץ, מלזיה וברזיל.

דניאל בר און

בקריאת דו"ח הארגון נראה כי גם מומחי ה-OECD שכתבו אותו הופתעו מהכישורים הנמוכים של התלמידים בישראל ומהפערים הגבוהים. יש לציין כי המבחן לא כלל את התלמידים החרדים. הקביעה של ארגון ה-OECD קשה ונוקבת עבור מערכת החינוך הישראלית, שהישגי תלמידיה במבחני פיזה הבינלאומיים במתמטיקה, מדעים ושפת אם, גם הם מהנמוכים ביותר.

בכל מדינות הארגון 92% מהתלמידים בני ה-15 הצליחו לעמוד ברמה הבסיסית הנדרשת המצביעה כי הם יכולים לפתור בעיות בסיסיות. בבולגריה ובקולומביה המצב היה חמור יותר, אך בישראל – יחד עם איחוד נסיכויות המפרץ, מונטנגרו, מלזיה, ברזיל ואורגוואי, המצב היה חמור אפילו עוד יותר - יותר מתמיד אחד מבין חמישה תלמידים כלל לא הצליח להגיע לשלב הבסיסי ביותר. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שתלמידיה הגיעו להישגים כל כך נמוכים.

ב-OECD נכתב כי לתלמידים כמו בישראל יש "יכולת מוגבלת לפתרון בעיות. הם יכולים רק לתפעל מכשיר בסיסי ופשוט ולא יכולים לתכנן קדימה".

באחת השאלות במבחן, שמבוצע באמצעות מחשבים, התלמידים נדרשו לתפעל מכשיר מוזיקה (mp3) – הם היו אמורים להגביר את עוצמת הקול ועוצמת הבס, כאשר תפקידיהם של כל הכפתורים מוצגים בפניהם מראש בתרגום לעברית.

באחת השאלות הם נדרשים לשנות את סגנון המוזיקה למוזיקת רוק ולהעלות את עוצמת הווליום לרמה מסוימת. בשאלה שפתרון עליה מצביע על רמת הבנה גבוה במיוחד התלמידים מתבקשים לתאר כיצד ניתן היה לתכנן את תפעול המכשיר גם תוך ויתור על אחד הכפתורים. מדובר בשאלה פתוחה והתלמידים מתבקשים למצוא פתרון יצירתי. בארגון הבהירו כי כל פתרון יצירתי שיפעל יתקבל.

בשאלה אחרת התלמידים התבקשו לכוון את עוצמת הטמפרטורה והלחות בשלט של מזגן ובשאלה נוספת הם התבקשו לרכוש כרטיסים לרכבת ממכונה אוטומטית – אך את הכרטיסים הזולים ביותר או רכישת כרטיס סטודנט במקומות הטובים ביותר.

בשאלות המורכבות ביותר הם נדרשו להפעיל שואב אבק רובוטי ולתאר כיצד השואב יתנהל במצבים שונים על בסיס סרטון בו צפו.

בישראל כ-22% מהתלמידים גילו רמת כישורים נמוכה מרמת הסף שהציב ה-OECD – בדומה לשיעור התלמידים בברזיל ומלזיה. כמעט פי שלושה ממספר הנכשלים במדינות ה-OECD 8.2%. בטורקיה רק 11% מהתלמידים הגיעו לרמה הזאת, ובארה"ב כ-5.7% מהתלמידים הגיעו לרמה הנמוכה הזאת.

גם שיעור התלמידים ברמה הבסיסית ביותר – רמה 1 מבין 5 רמות – גבוה במיוחד ועומד על 17% מהתלמידים לעומת 13.2% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, רק 2.1% מהתלמידים הישראלים הצביעו כי הם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר לפתירת בעיות – שיעור נמוך מעט מהממוצע ב-OECD כ-2.2%. בסינגפור לעומת זאת, כ-9.6% מהתלמידים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר והצליחו לפתור בעיות מורכבות באופן יצירתי.

הציון הממוצע של תלמידי ישראל במבחני הכישורים הוא 454 – שמצביע על כך שבממוצע תלמידי ישראל הצליחו לרכוש כרטיסים לרכבת ממכונה אוטומטית אבל לא הצליחו להגיע לרמה הגבוה יותר – שמצביעה על יכולת לתפעל שואב אבק רובוטי.

לפי הדו"ח 83.6% מהתלמידים ב"אומת הסטארט-אפ" לא מצטיינים באף נושא: מתמטיקה, קריאה, מדעים או פתירת בעיות. רק 6.6% מהתלמידים הצטיינו בפתירת בעיות ובלפחות תחום אחד נוסף.

לצד היכולת הנמוכה של תלמידי ישראל לפתור בעיות מציג הדו"ח כי בישראל הפערים בהישגי התלמידים בכל הקשור לפתירת בעיות היו הגבוהים ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן.

במקום מבחנים בינלאומיים – לימודי יהדות

בכל השנים האחרונות אחד מיעדי משרד החינוך היה שיפור בהישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים. במבחני פיזה למשל, כדי להגיע לשיפור בהישגים יש לשפר את היכולות

והכישורים של התלמידים ולא רק את יכולת השינון והזכרון שלהם. זאת, לאחר שכל מבחני הפיז"ה מצביעים על נחיתות משמעותית של בוגרי מערכת החינוך בישראל לעומת שאר המדינות המפותחות וגם חלק מהמדינות שאינן מפותחות.

השנה החליט משרד החינוך לבטל את היעדים שעוסקים בשיפור במבחנים הבינלאומיים. במקום זאת, מתמקד המשרד בשיפור נתוני הגיוס לצה"ל ובהרחבת מערך לימודי היהדות. יעדים שכבר טופחו בשנים האחרונות – אך הפעם יושקעו בהם אפילו יותר תקציבים ושעות לימוד.

כך למשל, המשרד הכפיל השנה את מספר בתי הספר הממלכתיים (לא הממלכתיים דתיים) שבהם ניתנים לתלמידים שיעורי תגבור ביהדות ל-75 בתי ספר, והוא מקים 47 מסגרות לימוד חינוכיות בבתי ספר ל"התחדשות יהודית ופלורליסטית".

בנוסף, השנה משרד החינוך הגדיל ב-33% את מספר התלמידים שמשתתפים בתוכנית מסע ישראלי – תוכנית המבוססת על "גיבוש וחיזוק הזהות היהודית, הישראלית וציונית" ומופעלת על ידי עמותת בראשית שהוקמה על ידי הרב מוטי אלון שהורשע לאחרונה בביצוע מעשה מגונה בנער.

בנוסף המשרד מתכנן להגדיל את מספר בתי הספר שמפעילים תוכניות לעידוד תלמידים לגיוס לצה"ל ב-15% ל-508 מוסדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#