מבחני פיז"ה: שיעור התלמידים הנכשלים בישראל - הגבוה במערב

השיפור המזערי בתוצאות של תלמידי ישראל לא צריך להטעות: שיעור הנכשלים בבחינה במתמטיקה הוא מהגבוהים במערב, והפערים בין התלמידים החזקים לחלשים הוא מהגבוהים בעולם ■ הציון הממוצע של 5% התלמידים הגרועים ביותר בסינגפור גבוה מהציון של יותר משליש מתלמידי ישראל (לא כולל חרדים)

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

אין סיבה לחגוג את השיפור המזערי בתוצאות תלמידי ישראל במבחני פיז"ה של OECD. שיפור של 19 נקודות במתמטיקה (בטווח של 200–800 נקודות),לעומת המבחן הקודם ב-2009, ושל 15 נקודות במבחן במדעים, הותירו את ישראל באותו דירוג שבו היתה בשנים הקודמות (השיפור הגדול ביותר היה במבחן הקריאה, וגם כאן מדובר בשיפור קטן). כל זאת חרף העובדה שבשנים שחלפו עד המבחן של 2012 השקיע משרד החינוך מאות מיליוני שקלים בתגבור מקצועות הליבה ועדכון תוכניות הלימוד בניסיון לשפר את הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים.

ניתוח תוצאות המבחנים במתמטיקה מלמד שלא זו בלבד שכישורי התלמידים הישראלים נמוכים ביחס לתלמידים במדינות המפותחות, אלא שגם שיעור התלמידים הישראלים שהשיגו את התוצאות הגרועות ביותר במבחן הוא מהגבוהים בעולם המערבי, ואילו הפערים בין התלמידים בישראל הם מהגבוהים ביותר בכל המדינות שהשתתפו במבחנים.

הארגון קובע בסקירתו כי בכלכלה הגלובלית המדד להצלחה בחינוך אינו רק השיפור ביחס לשנים קודמות, אלא גם התחרות עם תלמידי שאר העולם. בעקבות פרסום התוצאות הדגיש משרד החינוך כי השיפור בציוני התלמידים הישראלים הוא מהחדים בקרב המדינות שהשתתפו במבחן, אך יש לזכור כי ככל שההישגים נמוכים יותר מלכתחילה, כך יש מקום רב יותר לשיפור. כך למשל, המדינות שרשמו את השיפור הגדול ביותר, לצד ישראל, הן מדינות מתפתחות כמו ברזיל, מלזיה, קטאר וקזחסטאן.

ניתוח מפורט של תוצאות מבחני הפיז"ה במתמטיקה עשוי לשפוך מעט אור על הכשלים של מערכת החינוך בישראל:

לפערים העצומים ולעוני בישראל תפקיד מרכזי בתוצאות הגרועותצילום: ניר כפרי

1. לחלק גדול מהתלמידים הישראלים אין כישורי בסיס במתמטיקה, שעשויים לאפשר להם להשתלב בשוק התעסוקה לאחר סיום הלימודים. שיעור התלמידים בישראל שכלל אינם עומדים בתנאי הסף של הבחינה (פחות מ–358 נקודות) הוא מהגבוהים במדינות המערב, 16% - פי שניים משיעור זה במדינות OECD (בממוצע), בארה"ב ובבריטניה. בקרב מדינות OECD, רק במקסיקו ובצ'ילה שיעור זה היה גבוה יותר. בטורקיה ובקזחסטן שיעור ההתלמידים שאינם עומדים בתנאי הסף מעט נמוך יותר. בסין כמעט אף תלמיד לא נכלל בקטגוריה זו.

מרבית תלמידי ישראל, 76%, היו בשלוש הרמות הנמוכות ביותר או שלא עמדו בתנאי הסף של הבחינה. רק 24% מתלמידי ישראל דורגו בשלוש הרמות הגבוהות ביותר. המצב חמור במיוחד בקרב התלמידים הערבים - 37% מהם לא עמדו בתנאי הסף של הבחינה במתמטיקה, לעומת 10% מהתלמידים היהודים. בשני המגזרים רק כ-3% מהתלמידים הצטיינו.

2. מבחני פיז"ה מנסים למדוד את כישורי התלמידים, ולא את הידע שצברו. מטרתם המוצהרת היא לבדוק אם התלמידים יכולים ליישם את מה שהם יודעים במצבים חדשים ולא מוכרים. "מקומות העבודה בעולם המודרני מודדים הצלחה לא לפי מה שאנשים יודעים, אלא לפי מה שהם יכולים לעשות עם מה שהם יודעים", נכתב בסקירת OECD. בראי הגדרה זו מתקבלת תמונה עגומה ביותר על הישגי התלמידים בישראל: הארגון קבע רמה המוגדרת כ"קו בסיס" למיומנות מתמטית הנחוצה להשתלבות בתעסוקה ובחברה המודרנית, ולאחר מכן בדק כמה תלמידים בכל מדינה עומדים בה. בישראל יותר משליש מהתלמידים (33.5%) לא עומדים ברמה הזאת, ולפיכך מוגדרים כחסרי כישורים הנחוצים להשתלבות בשוק התעסוקה. גם כאן, מדובר בשיעור גבוה במיוחד של תלמידים בהשוואה למדינות OECD. רק ביוון, בטורקיה, בצ'ילה ובמקסיקו השיעור היה גבוה יותר, ובדובאי המצב היה דומה.

התלמידים ברמות הנמוכות ביותר הפגינו יצירתיות נמוכה ואי־יכולת ליישם תהליכים בסיסיים ולפתור בעיות. במרבית המקרים הם הצליחו לפתור בעיות בסיסיות, בעיקר כשכל הנתונים הרלוונטים הוצגו בפניהם מראש, השאלה היתה ברורה והתשובה מובנת מאליה. “הם יכולים לבצע תהליכים שגרתיים וידועים מראש”, נכתב בדו"ח של הארגון בנוגע לתלמידים ברמה הנמוכה ביותר. יש לציין כי התוצאות לא משקפות את המצב בישראל במלואו, שכן התלמידים החרדים אינם משתתפים במבחנים הבינלאומיים, ויש להניח כי אילו השתתפו, שיעור הנכשלים היה עולה וההישגים הכלליים של ישראל היו יורדים.

3. יש כמה נקודות אור בהישגי התלמידים. שיעור התלמידים הישראלים שהצטיינו במבחנים עלה בשנים האחרונות, בעוד שיעור התלמידים שנכשלו במבחנים ירד. כ-2.2% מהתלמידים בישראל הצטיינו במתמטיקה וקיבלו מעל 670 נקודות במבחן. מדובר בשיעור נמוך ביחס לממוצע בארגון – 3.3% (השיעור עלה בעקבות הגידול במספר המצטיינים במדינות אסיה) - אבל הוא דומה לשיעור המצטיינים במתמטיקה בארה"ב, אירלנד ואיטליה, ואף גבוה מבכמה מדינות אירופיות כמו שוודיה (1.6%) ונורווגיה (2.1%). שיעור התלמידים הישראלים ברמה טובה במיוחד (ציון גבוה מ-607) הוא 9.4%, בדומה למצב בנורווגיה. בארה"ב שיעור התלמידים ברמה הזאת נמוך יותר (8.8%), וכך גם בשוודיה ובספרד. אגב, שיעור הבנים שהצטיינו במתמטיקה בישראל הוא יותר מפי שלושה משיעור הבנות המצטיינות (3.4% מצטיינים בקרב הבנים לעומת 1% מהמצטיינות בקרב הבנות).

4. בתוצאות התלמידים הישראלים המצטיינים יש נקודה חיובית נוספת. הישגיהם במבחנים היו מהגבוהים ביותר מבין המדינות שהשתתפו במבחן במתמטיקה. הציון של 5% המצטיינים בישראל הסתכם ב-737 בממוצע. רק בטייוואן ובסינגפור הישגי התלמידים המצטיינים היו גבוהים יותר (738 ו-765 בהתאמה). גם הציון הממוצע של התלמידים הנכשלים (5% בעלי ההישגים הנמוכים ביותר) היה גבוה יותר מאשר רוב הנכשלים במדינות הארגון, והסתכם ב-393 בממוצע – בדומה לציון הממוצע של התלמידים הגרועים בבלגיה ואירלנד. ואולם, אין בהישג זה יותר מנחמת עניים, בהתחשב בשיעור הגבוה של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בישראל. אגב, הציון הממוצע של 5% מהתלמידים הגרועים ביותר בסינגפור – 435 – גבוה יותר מהציון של יותר משליש מתלמידי ישראל.

שיעור התלמידים ברמות הנמוכות והגבוהות והפערים ביניהם

5. הפערים בין הישגי התלמידים החזקים והחלשים בישראל הם מהגבוהים בעולם, והגבוהים במערב. רק בטייוואן הפערים בין הישגי התלמידים במבחן במתמטיקה היו גבוהים מבישראל (הפערים הם בין ההישגים של 5% המצטיינים לאלה של 5% הגרועים ביותר). הפער בישראל הוא 347 – המקום השני מבין 65 מדינות שהשתתפו במבחן, וגבוה מהפערים בין התלמידים בקטאר (330 נקודות), סינגפור (344 נקודות) וקוריאה (323 נקודות). במדינות OECD הפער הוא 301 נקודות, ובארה"ב הוא 294 נקודות.

6. בדיקה שערכנו מגלה כי הפערים בישראל אינם רק בין המצטיינים לנכשלים. הם גם הגבוהים במערב, ובמקום השלישי מבין כלל המדינות שהשתתפו במבחן, בקרב התלמידים הבינוניים - אלה שהציון שלהם היה נמוך מזה של 25% מהתלמידים הטובים לעומת אלה שהציון שלהם היה גבוה משל 25% מהתלמידים הגרועים. עוד בדקנו את הפערים בין התלמידים בחלק הנמוך של המדד - אלה שהציון שלהם היה נמוך משל 90% מהתלמידים לעומת אלה שהציון שלהם היה נמוך מ-75% מהתלמידים. גם בפילוח זה הפערים בישראל הם מהגבוהים בעולם – במקום השלישי אחרי טייוואן וסינגפור.

7. מי אשם במצב הזה? מבט על כלל הנתונים מגלה כי במצב הקיים, תלמידי ישראל פשוט לא יכולים להגיע להישגים גבוהים יותר. ההישגים שלהם הם לא תוצר של מערכת חינוך כושלת אלא של מדיניות וסדר עדיפויות נתונים. ההוצאה הציבורית לתלמיד בישראל היא מהנמוכות ב-OECD ולא הותאמה לגידול במספר התלמידים, בעוד במרבית מדינות הארגון היא עלתה בשל החשיבות העולה של השקעה בחינוך.

ניתוח של ארגון OECD מצא יחס חיובי בין הוצאה לתלמיד והציון הממוצע במתמטיקה – ככל שהתקציב עולה, כך גם הישגי התלמידים עולים. על פי OECD ההוצאה לתלמיד מסבירה 30% מהשונות בין המדינות שהשתתפו במבחן (17% מהשונות במדינות החברות בה). 27% נוספים מהשונות (23% במדינות הארגון) תולה הארגון בהשכלת ההורים – ככל שההורים משכילים יותר, כך הישגי התלמידים גבוהים יותר. לפערים העצומים ולעוני בישראל תפקיד מרכזי בתוצאות הגרועות. עוני בקרב תלמידים מסביר 24% מהשונות בין המדינות ו-46% מהשונות בין מדינות הארגון. שאר הפער בציונים נובע משיעור התלמידים המהגרים, שמסביר כ-4% מהשונות בהישגים.

תגובות