בדרך לפשרה עם החרדים: לימודי ליבה תמורת הכרה בבתי ספר קטנים

המשא ומתן מתנהל גם על הרכב מקצועות הליבה החלקית שיילמדו בבתי הספר החרדיים: אנגלית, עברית ומתמטיקה יילמדו באופן מלא, חילוקי דעות לגבי הכללת שאר מקצועות הליבה - ספרות, היסטוריה ואזרחות ■ 60 בתי ספר דמוקרטיים ואנתרופוסופיים הסכימו להצטרף לחינוך הממלכתי בתמורה לוויתור על סינון תלמידים והגבלה של אגרת הלימודים

מירב ארלוזורוב

משרד החינוך, בראשות השר שי פירון, מקיים משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים על הסכמת החרדים ללמד לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים שלהם. מדובר בלימודי ליבה חלקית, בתמורה לקבלת מימון של 75% מהמדינה. בתמורה שוקל משרד החינוך לאפשר לחרדים לפתוח בתי ספר קטנים, של 150–200 תלמידים בלבד, לכל חצר רבנית. המגעים בין הצדדים מוגדרים "מתקדמים".

על פי ההצעה המתגבשת, בתי הספר החרדיים הקיצוניים, שכיום מקבלים תקציב של 55%–75% מזה של בתי ספר ממלכתיים ‏(ומתחייבים ללמד 55%–75% מלימודי הליבה, אבל בפועל אינם עושים כן‏), יקבלו רק 35% מהתקציב אם לא יסכימו ללמד מקצועות ליבה. פירון חתם באחרונה על תקנה שאינה מאפשרת קבלת תקציב של יותר מ–35% למוסד חינוכי שאינו מלמד ליבה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הוצאות השכר בשיא: כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - לשכר וגמלאות

לפיד הורה לפקידי האוצר להגיש לו תוכנית להכרה בהוצאות מטפלת

שר החינוך שי פירוןצילום: אוליבייה פיטוסי

כדי להימנע ממשבר תקציבי חריף, מוסדות החינוך החרדיים מוכנים ללמד מקצועות ליבה חלקיים. כרגע מתנהל משא ומתן בין משרד החינוך לבין החרדים לגבי הגדרת לימודי הליבה: הלימודים יכללו בכל מקרה את המקצועות אנגלית, מתמטיקה ועברית באופן מלא. לגבי שאר מקצועות הליבה - ספרות, אזרחות, היסטוריה, מדעים ותנ"ך (בשונה מבתי ספר חילוניים, החרדים לומדים תלמוד, שולחן ערוך וכדומה) - מתקיים משא ומתן לגבי היקף הלימוד. לא ידוע אם המשא ומתן הוא רק לגבי היקף הלימודים, או לגבי עצם הלימוד של נושאים אלה.

כדי לוודא שהחרדים אכן עומדים בדרישות, להבדיל מהמצב כיום שבו בפועל הם אינם מלמדים ליבה אף שהתחייבו לכך, יחויבו כל בתי הספר החרדיים לעמוד בחובת מבחנים מלאה - כולל מבחנים בינלאומיים ומבחני מיצ"ב.

בתמורה להסכמת החרדים, יקבלו בתי הספר היסודיים של המגזר מימון של 75% מידי המדינה. בנוסף הם דורשים הכרה בזכות של כל קהילה חרדית לפתוח בית ספר משלה, משמע, הכרה בבתי ספר חרדיים קטנים מאוד.

ככל הידוע, החרדים דורשים שיאפשרו להם לפתוח בתי ספר לכל 80 תלמידים, בשעה שהמינימום המותר הוא של 250 תלמידים. משרד החינוך מציע בשלב זה בתי ספר של 200 תלמידים, אבל ההערכה היא שהמשרד עשוי להסכים גם ל-150 תלמידים, אם זה המחיר שיידרש כדי להשיג את הסכמת החרדים.

גם גני הילדים על הפרק

הצעת הפשרה של משרד החינוך שנויה במחלוקת. גורמי חינוך סבורים כי בתי ספר קטנים מאוד הם גם יקרים מאוד וגם קשים מאוד לפיקוח. כלומר, עולה החשש כי באמצעות הקמת בתי ספר קטנים רבים יצליחו החרדים להמשיך ולחמוק מפיקוח אפקטיבי עליהם.

במשרד החינוך מודים כי זו פשרה בעייתית, אבל בשל הרגישות של לימודי הליבה במגזר החרדי, במשרד רואים זאת כמחיר סביר עבור קבלת ההסכמה החרדית למהלך ההיסטורי.

בנוסף, המשרד ממשיך לנהל משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים, בעיקר עם שתי רשתות החינוך הגדולות - החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני - כדי להעביר את גני הילדים של הרשתות לניהול מלא של משרד החינוך או של הרשויות המקומיות. משמע, להפוך את הגנים לחלק ממערכת החינוך החרדית־ממלכתית, שמשרד החינוך עומל עתה על הקמתה, ושהצטרפות הגנים אליה היא קפיצת המדרגה הנדרשת בביסוס המערכת החדשה.

בגנים אלה לומדים כ–100 אלף ילדים, וההערכה היא שהחרדים מגלים פחות רגישות לגביהם מאשר בתי הספר היסודיים. לכן, זו הזדמנות ליצור עמם יחסי אמון ולבסס את מערכת החינוך החרדית־ממלכתית גם בתוך בתי הספר היסודיים.

המהלך של שינוי מעמד בתי הספר החרדיים, המקובצים כיום במשרד החינוך תחת זרם החינוך "מוכר שאינו רשמי", משפיע על בתי הספר החילוניים

הסמי־פרטיים המשתייכים לזרם זה. משרד החינוך הגיע להסכמה עם 60 בתי ספר דמוקרטיים ואנתרופוסופיים על כך שהם יחזרו אל חיקה של המערכת הממלכתית המלאה, ובתמורה יחזרו לקבל תקציב מלא ‏(100% ממשרד החינוך‏).

משרד החינוך גם מבטיח לבתי הספר החילוניים הייחודיים עצמאות פדגוגית מלאה בנוגע לשיטות הלימוד ועצמאות פדגוגית של 30% בבחירת תכני הלימוד ‏(עד שליש מחומרי הלימוד יוכלו להיות שונים מהליבה שקובע משרד החינוך‏).

בתמורה נדרשים בתי הספר הייחודיים לקבל על עצמם את כללי המשחק של המערכת הממלכתית: לא יהיה יותר סינון של תלמידים בקבלה לבתי הספר ואגרת הלימודים שהם גובים תוגבל ל–400 שקל בחודש (כ–4,800 שקל בשנה), לעומת עשרות אלפי שקלים שבתי ספר אלה גובים כיום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker