תרומת ענק לטכניון: לי קא-שינג יעביר 130 מיליון דולר עבור הקמת שלוחה בסין - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תרומת ענק לטכניון: לי קא-שינג יעביר 130 מיליון דולר עבור הקמת שלוחה בסין

המיליארדר הסיני לי קה־שינג תרם לטכניון 460 מיליון שקל, כדי שיקים שלוחה בסין ■ נשיא הטכניון פרץ לביא: "אנחנו מצטרפים לאחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה של החינוך האקדמי בעולם - המהפכה של החינוך האקדמי בסין. כל התרומה תנוצל לצורכי הטכניון בישראל - ולא תועבר לסינים"

88תגובות

שיתוף פעולה בין הטכניון למיליארדר הסיני לי קה־שינג: נשיא הטכניון פרץ לביא חתם אתמול עם לי על מזכר הבנות לפיו תוקם שלוחה של הטכניון בסין. לצורך הקמת השלוחה תרם לי, האיש העשיר בסין, 130 מיליון דולר - התרומה הגדולה ביותר של תורם יחיד שניתנה לטכניון מאז הקמתו, ואחת הגדולות שניתנו לאקדמיה הישראלית. בשלוחה שתיבנה צפויים ללמד דוקטורנטים וחוקרים סינים שיוכשרו בטכניון בישראל, לתארים שיינתנו על ידי המוסד.

"הסינים רוצים העתק של הטכניון", אמר נשיא הטכניון פרץ לביא בראיון ל-TheMarker אתמול. "התנאי של הסינים היה שהמכון יוקם על פי תכנון שיבוצע בטכניון, תוכנית הלימודים תאושר בטכניון והתארים יינתנו על ידי הטכניון. נתחיל ללמד את הסטודנטים הסינים כאן עד להקמתו של המכון, נביא לכאן סטודנטים לתואר שלישי ופוסט-דוקטורנטים סינים ומרחבי העולם ונכשיר אותם לרמה של חברי הסגל שלנו. הם יהוו גרעין סגל ההוראה בסין".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פוליטיקאים, רוצים מצביעים? תציעו חברה שוויונית

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

לאחר שנים של ניצול: המתמחים באירופה ובארה"ב לא מוכנים לעבוד בחינם

עד להקמתו של הקמפוס בסין, סטודנטים סינים שיבחרו ללמוד בטכניון ילמדו בבית הספר הבינלאומי של המכון בחיפה בשפה האנגלית . בטכניון אומרים כי תנאי הקבלה לקמפוס בסיןיהיו דומים לאלה של הטכניון בחיפה, ולפיכך הם לא צופים ביקוש מצד ישראלים ללימודים בסין.

לדברי לביא, "זו תהיה האוניברסיטה היחידה בסין שתעשה רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה הסינית. האוניברסיטה תנוהל על פי מודל מערבי, וכבר יצרה קשרים עם האוניברסיטאות המובילות בעולם. אנחנו מצטרפים לאחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה של החינוך האקדמי בעולם - וזו המהפכה של החינוך האקדמי בסין".

בשנים האחרונות משקיעה ממשלת סין משאבים רבים בהזנקת מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והמחקר במדינה, במטרה לייצר מרכזי חדשנות ולהתחרות מול מרכזי ההיי-טק הגדולים בארה"ב, באירלנד ובישראל. על אף שהקמפוס של הטכניון בסין מיועד בעיקר במטרה לקדם את ההיי-טק במדינה, בין היתר, נבחנת האפשרות כי סביב השלוחה יוקם פארק תעשייה לחברות היי-טק וטכנולוגיה ישראליות, שיבקשו לגייס את בוגרי השלוחה. זאת, בדומה לתעשיית פיתוח השבבים הגדולה בישראל, שהתפתחה סביב מבנה הטכניון בחיפה.

השלוחה, שתתרכז בלימודי טכנולוגיה, מדעים והנדסה, תוקם בשיתוף אוניברסיטת שנטאו הסינית שבמחוז גואנדגונג, שביחד עם הממשלה המקומית של המחוז ועיריית שנטאו ישקיעו במיזם כ-147 מיליון דולר . כמו כן, במחוז גואנגדונג הקצו להקמת השלוחה 330 אלף מ"ר בסמוך לאוניברסיטה, וצפויים ללמוד בה כ-5,000 סטודנטים בתוך כ-20 שנה. שמה של השלוחה צפוי להיקרא מכון טכניון־גואנגדונג לטכנולוגיה.

"הסינים חיפשו מהפכנים"

"הסינים חיפשו אוניברסיטה שהבוגרים שלה עשו מהפכה כלכלית במדינה שבה הם נמצאים והגיעו למסקנה שהטכניון הוא המודל שיתאים להם", אמר לביא. "כך התחיל הרומן בינינו לבין לי. זה פרויקט גדול, שאם מישהו לפני שנתיים היה אומר לי שנגיע למעמד הזה היום, לא הייתי מאמין לו".

המגעים בין המחוז הסיני, לי והטכניון החלו לפני כשנתיים והתנהלו בסודיות. על פי הטכניון, המוסד נבחר מבין 74 מוסדות ברחבי העולם שנבחנו על ידי צוות של לי - אחד התומכים העיקריים באוניברסיטת שנטאו, שמאז הקמתה ב-1981 תרם לה כ-800 מיליון דולר - אוניברסיטת שנטאו וראשי המחוז. בהודעה שמסר אתמול הטכניון נכתב כי הקמת השלוחה מסמלת "עידן חדש בחינוך הגבוה, מחקר וחדשנות בתחומי ההנדסה והמדעים בסין". הטכניון לא צפוי לאייש באופן קבוע אנשי סגל בכיר בסין, אך ישלח נציגים מטעמו לתקופות קצובות בשלוחה.

הקמת השלוחה צפויה להימשך כמה שנים, ולכן הלימודים יחלו באופן מצומצם בטכניון בחיפה. ב-2014 יפתח המכון מסלול לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. הלימודים יתקיימו בשפה האנגלית. בטכניון ובאוניברסיטה הסינית יפתחו במאמצים לגיוס חברי סגל מהאוניברסיטאות בסין, וינסו לגייס חברי סגל מאוניברסיטאות מובילות בעולם. עד 2020 יציע המכון תוכניות לימוד נוספות בתחומי הנדסה אחרים.

לפי פרץ, בתוך 20 שנה יציע המכון לימודים לתארים שונים בשמונה מסלולים. במקביל, החוקרים באוניברסיטת שנטאו ובטכניון ישתפו פעולה במחקרים בתחומי מדעי החיים.
על פי ההסכם, בסוף 2014 יגיעו לטכניון 40 סינים שיחלו את לימודיהם בבית הספר הבינלאומי בטכניון, וב-2015 יחל את לימודיו מחזור נוסף בן 40 תלמידים. מספר הסטודנטים הסינים שילמדו בטכניון בחיפה צפוי לגדול בהדרגה.

לביא התייחס לתרומה הגדולה של לי ואמר: "היה ברור שאנחנו לא נוכל לקחת על עצמנו משימה כזאת מבלי לחזק את התשתיות במכון בחיפה, לצורך פיתוח הפרויקט המשותף. לי תורם מאות מיליוני דולרים למוסדות השכלה גבוהה ברחבי העולם".

עופר וקנין עופר וקנין

למה ישמשו כספי התרומה?

"נדרש חיזוק בתשתיות הטכניון, לא רק לצורך קבלת הסטודנטים, אלא כדי לחזק את היכולת של הטכניון לקחת על עצמו את הפרויקט, להכשיר את סגל ההוראה במכון החדש, לבנות תוכנית לימודים, לגייס סגל סיני, לחזק את מעבדות המחקר ולבנות כיתות הוראה. כל התרומה תנוצל לצורכי הטכניון בישראל, ולא תועבר לסין".

לביא מוסיף: "לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שסין עוברת מהפכה מבחינת המעמד שלה ואנחנו חייבים להיות שם. אין אוניברסיטה מובילה בארה”ב או במערב אירופה שלא פתחה שלוחה בסין".

מדובר בתרומה עם אינטרס ברור של לי.

"זו תרומה עם אינטרס, אבל לי היה יכול לבחור גם בהרווארד, ייל, אוקספורד וקמברידג’. מדובר באחת התרומות הגדולות בהיסטוריה שלו והיא ניתנה בישראל".

השקיע גם ב-Waze

מזכר ההבנות נחתם אתמול בטקס בתל אביב בהשתתפות לביא, לי, רקטור אוניברסיטת שנטאו, פרופ’ גו פאיהואה, מושל מחוז גואנדגונג ג’ו שיאודן ושר המדע יעקב פרי. המזכיר יובא לאישור בממשלה המקומית בסין.

בטכניון מסבירים כי השותפות עם לי החלה ב-2011, כשנציגי הקרן שקרויה על שמו ביקרו בטכניון, בתקופה שקרן ההון סיכון של לי השקיעה בחברת הניווט הישראלי Waze. לאחר מכן ביקר לביא במשרדי הקרן בהונג קונג ופגש את לי. לפי הטכניון, חלק מכספי התרומה התקבלו מרווחי הקרן לאחר מכירת Waze לגוגל.

באירוע שנערך אתמול אמר לי כי "פעמים רבות ראיתי כיצד מה שנחשב לבלתי אפשרי נהפך למציאות. בעולם חדש זה של גבולות דינמיים, נדמה שכוחה המשתנה של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות במהירות שקשה לנו להדביקה.

"עם זאת, שרביט קסמים לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, שיעצימו את היכולות הפנימיות ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת-קיימא לכל. אילו היה בידי שרביט קסמים, הייתי מבקש לאפשר למחוללי השינוי להגביר ככל האפשר את יעילותם; הייתי מכנס אותם במוסדות מעולים כמו הטכניון וקמפוס הטכניון החדש שייבנה בקרוב בשנטאו".

לי הוסיף: "מי היה מעלה בדעתו שבאותו יום עצמו שבו יצא לדרך שיתוף הפעולה שלנו עם הטכניון, תשקיע הקרן שלי בחברת Waze, שהיתה ההשקעה הראשונה שלנו בזירת ההון־סיכון הישראלית. החזון של Waze לגבור בצוותא על הפקקים הוא דוגמה מצוינת כיצד איחוד של מאמצים, ומינוף כוחן של טכנולוגיות פורצות דרך יכולים לחולל שינוי עמוק בחייהם של אנשים בכל העולם. אני גאה למלא את חלקי בהגשמתו של חזון זה ובהפיכתו למציאות".

התרומה הסינית לטכניון מגיעה בהמשך לרצף אירועים בשנה האחרונה שמצביעים על התקרבות בתחום ההיי-טק בשתי המדינות. לאחר שנים שבהן נתפשה סין אך ורק כבית חרושת עולמי לייצור מוצרי אלקטרוניקה בעזרת כוח אדם זול, בשנים האחרונות חל שינוי וסין נהפכת למעצמה טכנולוגית גם בכל הקשור להשקעות ושותפים אסטרטגיים.

הנוכחות הסינית בהיי-טק הישראלי הגיעה לשיא עם התגברות ההשקעות הסיניות בחברות ישראליות, לצד מעורבות גוברת של הגורמים הממשלתיים הישראלים בסין. מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית ביקרו בסין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הכלכלה, נפתלי בנט, והמדען הראשי, אבי חסון. בכל הביקורים ניתן משקל משמעותי לשיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה בין המדינות.

בסוף אפריל הודיעה חברת פוסון פארמה הסינית כי תרכוש 95.6% ממניות אלמה לייזרס ‏(Alma Lasers‏) הישראלית תמורת 240 מיליון דולר. העסקה היא אקזיט משמעותי ראשון לסטארט אפ ישראלי שנרכש על ידי תאגיד סיני. ביוני השלימה תוכנית ההאצה לסטארט אפים Elevator גיוס קרן של כ-10 מיליון דולר ממשקיעים סינים פרטיים ומוסדיים, שמיועדת להשקעות בחברות בשלבי סיד. גם לי עצמו, באמצעות קרן Horizons Ventures, ממשיך להיות אחד המשקיעים הפעילים בסטארט אפים ישראלים.

כובשים את ארה"ב וסין

בלומברג

בשנים האחרונות מושך הטכניון תשומת לב מקהילת המדע הבינלאומית, ונמנה באופן קבוע ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם מבחינה מחקרית. בשנים האחרונות זכו שלושה חברי סגל של הטכניון בפרסי נובל. כמו כן, לפני כשנה וחצי נבחר הטכניון על ידי עיריית ניו יורק להקים יחד עם אוניברסיטת קורנל קמפוס טכנולוגי בעיר.

בשנתיים האחרונות מובילה המועצה להשכלה גבוהה בישראל תוכנית משותפת עם ממשלות סין והודו, שבמסגרתה מגיעים ללימודים במוסדות בישראל סטודנטים מסין ובוגרי תואר שלישי לתקופת הכשרת הפוסט-דוקטורט. בנוסף, החודש נחתם מזכר הבנות בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת צ’ינגחואה הסינית, שנמצאת בבייג’ין. על פי ההסכם, שתי האוניברסיטאות יקימו מרכז מחקר משותף באוניברסיטה הסינית, שיתמקד במחקר בעל פוטנציאל לפיתוח טכנולוגי על ידי התעשייה הסינית והישראלית.


מספר הסטודנטים בשלוחת הטכניון בסין - כפול מבזו שבקורנל

ב-2011, בתקופה שבה נרקם ההסכם בין הטכניון ללי קה-שינג, מחוז גואנדגונג ואוניברסיטת שנטאו, נבחר הטכניון להקמת הקמפוס המשותף לטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק. לפני כשנתיים בחרה עיריית ניו יורק בהצעה של קורנל והטכניון להקמת קמפוס לימודים ענק בעיר. גם בתוכנית הזאת, הטכניון לא משקיע מתקציבו ועיקר שיתוף הפעולה נוגע למכון טכניון-קורנל לחדשנות - שיוקם בלב הקמפוס הטכנולוגי.

במסגרת הפרויקט צפויים ללמוד במרכז כ-2,500 סטודנטים עם סיום הקמת הקמפוס ב-2042 - כמחצית מהסטודנטים שילמדו במיזם הסיני של הטכניון, שבמסגרתו ילמדו כ-5,000 סטודנטים. על פי החזון של עיריית ניו יורק, הקמפוס החדש צפוי להיות אחד המוסדות האקדמים המובילים בעולם.

בינתיים, פרופ’ חיים גוסטמן, מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, מונה לשמש מנהל המייסד של המכון לחדשנות, והוא נמצא בשלבים של גיוס סגל ההוראה. לפני כשנה הודיע ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, כי בחמש השנים הקרובות תתרום גוגל לטכניון וקורנל שטח שישמש את המוסד לצורכי לימודים, עד להקמת הקמפוס החדש.

דורון גולן / ג'יני

מנכ"ל Waze: "זה כמו לתרום את כל הרווח של לי קה־שינג ממכירתנו לגוגל"

"היכולת לדמיין את הבלתי אפשרי היא תנאי הכרחי וחיוני כדי לשנות את חוקי המשחק, לעצב מהפכות של פתרונות ולהפוך אותן למציאות" - כך תיאר אתמול במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב לי קה-שינג את החזון שלו לעולם שבו טכנולוגיה פורצת דרך תהפוך את החיים לטובים יותר.

לאחר יותר משעה של נאומים עלו לבמה כל הגורמים הקשורים לפעילותו של לי בישראל. מפגן הכוח המחיש את הדומיננטיות של לי בהיי-טק הישראלי. בין הנוכחים היו גלעד נוביק, נציג קרן Horizons Ventures בישראל, שבבעלות לי - אחת הקרנות הפעילות ביותר בהשקעות הון סיכון בסטארט אפים מקומיים בשנתיים האחרונות.

הקרן השקיעה בשורה של סטארט אפים, שהמשותף להם הוא הגשמת החזון של לי - יצירת הזדמנויות ופריצת גבולות באמצעות טכנולוגיה, ויצירת מוצרים שמשפרים את איכות החיים. בין החברות שבהן השקיעה הקרן: מג’יסטו, שעוסקת בעריכה אוטומטית של וידאו, hola!, שיוצרת רשת אינטרנט טובה יותר ו-Wibbitz שהופכת טקסט לווידאו.

ההשקעה האחרונה של לי בישראל היתה בחברת קיימא - הקרן הצטרפה לסבב השקעה גדול של 65 מיליון דולר בחברה שעוסקת ביצירה של זני גידולים חקלאיים עמידים ובעלי תנובה גבוהה. כמו כן, האצ’יסון, שבבעלות לי, החזיקה בפרטנר העולמית. ב-2009 היא מכרה את פרטנר ישראל לאילן בן דב תמורת 5.3 מיליארד שקל.

לי הוכיח בהשקעות שלו בישראל שהוא לא רואה לנגד עיניו יצירת ערך כלכלי בלבד, אלא גם שואף להביא להשפעה חיובית על האנושות. "החזון של חברת Waze, להתגבר ביחד על הפקקים, הוא דוגמה מצוינת כיצד איחוד של מאמצים ומינוף כוחן של טכנולוגיות פורצות דרך יכולים לחולל שינוי עמוק בחייהם של אנשים בכל העולם", אמר אתמול לי בסוף דבריו.

קרן הורייזון גרפה יותר מ-100 מיליון דולר בעקבות האקזיט של אפליקציית הניווט החברתית, שנמכרה לגוגל תמורת מיליארד דולר במזומן. חלק מההחזרים מהאקזיט שימשו כעת לתרומה לטכניון. מייסדי Waze ומנכ"ל החברה, נועם ברדין, פירגנו למשקיעים האסייתיים שלהם והגיעו אתמול לאירוע בהרכב מלא.

אורי לוין, נשיא Waze, התייחס לאירוע בסטטוס שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו וכתב: "הורייזון, זרוע ההשקעות של לי, הרוויחה ממכירת Waze סדר גודל דומה - זה בערך לקחת את כל הרווח ולתרום אותו חזרה לישראל. המודל של הקרן מיוחד - אם יש רווחים, הרווח נתרם, ואם יש הפסדים, לי מכסה את ההפסדים מכיסו. לא רק משקיע מעולה, אלא גם איש יקר בעל ערכים נדירים".

לרגל ההכרזה על התרומה הגיע לי לביקור בן שבוע, שבמהלכו גם אירח את המשלחת שלו, שכללה אנשי עסקים ישראלים וסינים, במלון בים המלח. אל לי הצטרפה רעייתו סולינה צ’או. ביום שישי הוא ביקר בחיפה, אז כנראה גם נסגרו הפרטים האחרונים בנוגע לתרומה.

הטכניון: יצרן המהנדסים הגדול בישראל

אחת מאבני הבניין החשובות לקיומו של ההיי-טק הישראלי הוא הטכניון. מוסד הלימודים החיפאי הוא יצרן המהנדסים הגדול בישראל. אלפי מהנדסים שהשלימו את לימודיהם בטכניון צברו ידע שסייע להם בהמשך בהקמת סטארט אפים, המצאת פטנטים או השתלבות בתפקידי ניהול בכירים בחברות הטכנולוגיה הגדולות.

חיפה נהפכה לעמק הסיליקון הישראלי והיא מובילה עולמית בתחום פיתוח השבבים. הנתונים בנוגע לרמות השכר של מהנדסים בחיפה ולגבי רמות היזמות והחדשנות של בוגרי הטכניון, מסבירים מדוע לי קה-שינג מעוניין לשכפל את המוסד לסין.

המהנדסים בחיפה זוכים לשכר הגבוה ביותר בישראל לאנשי פיתוח: עלות העבודה למשרה מלאה - הכוללת שכר והוצאות נוספות הכרוכות בהעסקת העובד - הגבוהה ביותר ב-2009 ‏(השנה האחרונה לגביה פורסמו נתוני הלמ"ס‏) היתה באזור חיפה, בעיקר בגלל מרכזי הפיתוח בתחום השבבים, שריכזו 78% מההוצאה. עלות העבודה למשרה מלאה במרכז ופיתוח ‏(מו"פ‏) בחיפה היתה 372 אלף שקל, בהשוואה ל-315 אלף שקל בלבד בשנה בתל אביב, 307 אלף שקל בירושלים ו-214 אלף שקל בדרום.

לפני כשנה וחצי פרסם מוסד שמואל נאמן שבטכניון תוצאות מחקר שבחן את השפעת בוגרי הטכניון על המשק הישראלי. המחקר, שנערך על ידי החוקרים פרופ’ אמנון פרנקל ופרופ’ שלמה מי-טל נכתב לפי סקר שבו השתתפו כ-4,000 משיבים.

לפי האומדן שביצעו החוקרים, שנעשה לפי הערכת חסר, התרומה למשק הישראלי הנובעת מההשקעה בהכשרת בוגרי הטכניון ב-50 שנות מחזור בוגרים במונחים מוחלטים, נאמדת בטווח שבין 35 עד 60 מיליארד דולר. תחת ההנחה כי עלות ההשקעה בהכשרת בוגרים אלה היא כ-1 מיליארד דולר, ניתן לחשב כי שיעור התשואה על השקעה בידע של בוגרי הטכניון היא לפחות 80%. תשואה זו התפרשה על פני כל שנות הקריירה של בוגרים אלה.

75% מבוגרי הטכניון מועסקים בתעשיות הטכנולוגיה העילית - פי 2.8 מהשיעור הממוצע במשק כולו. החוקרים מעריכים כי בוגרי הטכניון המועסקים בסקטור זה מייצרים תפוקה שנתית של כ-13 מיליארד דולר. בנוסף, מהנדסים בוגרי הטכניון שעובדים בסטארט אפים ובחברות שירותים ותוכנה אחראים לתפוקה שנתית של 8 מיליארד דולר נוספים.

מדד נוסף המצביע על רמת החדשנות הטכנולוגית הוא מספר הפטנטים שנרשמו על ידי בוגרי הטכניון. מהמחקר עולה כי 24% מבוגרי הטכניון הגישו בקשה לרישום פטנט או רשמו פטנט. מרבית הבקשות והרישומים הם של בוגרים מהפקולטות להנדסת חשמל והנדסת מכונות. מספר הפטנטים הממוצע לבוגר שרשם פטנט הוא 4.9.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#