שהמוחות יברחו: הקמת מרכזי המצוינות הופסקה לאחר גיוס הכספים שכשל

המועצה להשכלה גבוהה תמשיך לתקצב את 16 מרכזי המצוינות הקיימים באוניברסיטאות - אבל לא תקים מרכזים חדשים ■ תקציב התוכנית בפועל יסתכם בכ–700 מיליון שקל - לעומת 1.4 מיליארד שקל על פי התוכנית המקורית

ליאור דטל
ליאור דטל

הופסקה התוכנית להקמת מרכזי מצוינות - תוכנית הדגל להשבת מוחות ולחיזוק המחקר בישראל - כך נודע ל–TheMarker. הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ‏(ות"ת‏) החליטה שלא להקים מרכזי מצוינות נוספים, אך תמשיך לתקצב את 16 המרכזים הקיימים באוניברסיטאות - כמחצית מהמרכזים שהיו אמורים לקום על פי התוכנית המקורית שאושרה בממשלה, שכללה הקמה של עד 30 מרכזים.

התוכנית נועדה להתמודד עם עזיבה של חוקרים צעירים ומובילים לחו"ל ועם תשתיות מחקר מיושנות שלא איפשרו תנאי מחקר הולמים. לאחר אישורה העריכו בכירים באקדמיה כי עשרות ואף מאות חוקרים מחו"ל יחזרו בעקבות יישומה. עד כה נקלטו במרכזים 38 חוקרים שחזרו מחו"ל, וחוקרים נוספים צפויים להתווסף למרכזים בעתיד.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הילדים שלכם נרדמים בלימודי מדעים? הטאבלט הישראלי שיעיר אותם

חברת התעופה שמציגה: כרטיסי טיסה ב-0 דולר

פרופ' מנואל טרכטנברגצילום: מיכל פתאל

במאי החלו לפעול 12 מרכזי מצוינות שהצטרפו לארבעה שהוקמו ב–2011. לאחר מכן הוחלט בות"ת שלא להמשיך בהקמה של מרכזים נוספים בשל שיקולי תקציב. מקורות בוועדה הסבירו כי בנוסף הוחלט להסתפק במרכזים הקיימים כדי לשמור על רמה גבוהה מבחינה מחקרית וכדי לשים דגש על איכות תשתיות המחקר במטרה לבסס את מעמדה של ישראל בכמה תחומים ולמשוך למרכזים חוקרים מובילים בארץ ומחו"ל.

על פי החלטת הממשלה המקורית מ–2010, התקציב המתוכנן להקמת מרכזי המצוינות אמור היה להיות 1.35 מיליארד שקל, כשליש מתוכו ‏(כ–450 מיליון שקל‏) מכספי המדינה באמצעות תקציב של הות"ת.

האוניברסיטאות היו אמורות לתקצב כ–450 מיליון נוספים והות"ת היתה אמורה לגייס את יתרת התקציב מכספי שותפים חיצוניים, כמו קרנות פילנתרופיות.

ואולם בפועל, תקציב התוכנית היה כ–705 מיליון שקל, ולא נותר תקציב להקמת מרכזים נוספים. הות"ת התקשתה להגיע לסיכומים עם שותפים חיצוניים להשלמת מימון התוכנית, ולבסוף גייסה כ–20 מיליון שקל ממשרד ראש הממשלה ומקרן פילנתרופית. בנוסף, סכום ההשתתפות של האוניברסיטאות ירד לכ–235 מיליון שקל.

גיוס הכספים לתוכנית היה הפעם הראשונה שבה ניסתה ות"ת לגייס כספים ממקורות חיצוניים - ניסיון שכשל. בוועדה התקשו למצוא קרן פילנתרופית או תורמים שאינם מעורבים כבר כיום בתרומות לאוניברסיטאות, וגופים נוספים סירבו לתרום מבלי להשפיע על הנעשה במרכזים.

תהליך קפדני וארוך מהתחזיות

בשנים האחרונות נרשמו עיכובים בלוח הזמנים להקמת המרכזים, בעיקר בשל עבודת ועדת המומחים החיצונית שליוותה את התוכנית. בוועדה כיהנו מומחים בעלי שם מרחבי העולם שייעצו לות"ת בבחירת ההצעות להקמת המרכזים שנשלחו על ידי האוניברסיטאות, והתהליך היה קפדני במיוחד וארוך יותר מהתחזיות.

בנוסף, קיצוצים בתקציב המערכת אילצו את הות"ת לדחות את הקמת חלק ממרכזי המצוינות. במהלך השנתיים שלאחר הקמת ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים באוקטובר 2011, העריכו גורמים בות"ת כי מספר המרכזים הסופי יהיה נמוך יותר מההערכות המוקדמות. בתחילה היעד ירד לעד 25 מרכזים, ולאחר מכן ל–20 מרכזים. באוקטובר 2012 הכריזה הות"ת על הקמת ארבעת המרכזים הראשונים, ובינואר השנה הכריזה על הקמת 12 מרכזי מצוינות נוספים.

בות"ת מסבירים כי בנוסף לשיקולי תקציב, הוחלט להגביל את מספר המרכזים לאחר בחינת עשרות הצעות שהתקבלו להקמת המרכזים, מתוך כוונה להסתפק ב–12 ההצעות שאיכותן גבוהה במיוחד לעומת שאר ההצעות שהוגשו לה, כדי לשמור על סטנדרט מחקרי גבוה.

מות"ת נמסר כי "מספר המרכזים שהוקמו נקבע בראש ובראשונה על פי מספר ההצעות שעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים של מצוינות שנקבעו לתוכנית. בגל השני של הקמת המרכזים הוגשו 67 הצעות מקדמיות להקמת מרכזי מצוינות בכל התחומים, אשר עברו תהליך הערכה ושיפוט על ידי ועדות שיפוט בינלאומיות, שהורכבו מחוקרים מובילים בעולם בתחומים הרלוונטיים. מתוך הערכות ועדות השיפוט עלה כי 12 מתוך כלל ההצעות עמדו בתנאי המצוינות שנקבעו לתוכנית, ואלה הן ההצעות שזכו להקים את מרכזי המצוינות של הגל השני ולקבל מימון".

התוכנית שנועדה להשיב את המוחות הבורחים

תוכנית מרכזי המצוינות אושרה במארס 2010 בממשלה והוכרזה בחגיגיות. התוכנית, שכונתה בתחילה גם "תוכנית הכוכבים", היתה נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית להשבת מוחות לישראל, כיום שמה הרשמי של התוכנית הוא Israeli Centers of Research Excellence Core.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר אז כי "יש לנו הזדמנות להביא מדענים ואנשי טכנולוגיה בשל המצב הטוב יחסית של ישראל, והמצב הפחות טוב במקומות אחרים. זה גרעין של ידע שהוא חשוב למינוף הצמיחה והקדמה בישראל".

אך כיום, גם חוקרים ישראלים מצטיינים שבמבקשים לעזוב את עבודתם בחו"ל ולחזור לישראל מתקשים למצוא משרה מתאימה באוניברסיטאות, וגם אז קיימים חסמים בדמות שכר נמוך יותר ותשתיות מחקר מיושנות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ–5% מהאקדמאים בישראל שקיבלו תואר כלשהו ב–1985–2005 חיים בחו"ל, וכך גם 10.5% מהישראלים בעלי תואר שלישי. כ–14% מבעלי תואר שלישי בתחומי המדעים וההנדסה עברו לחיות בחו"ל ועדיין לא חזרו לישראל.

התוכנית השאפתנית נוצרה ביוזמתה של הות"ת וממשלת ישראל, ותוקצבה כחלק מהרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה. היא מנוהלת בשיתוף הקרן הלאומית למדע. במסגרת התוכנית הוקמו 16 מרכזים, בהם התאגדו חוקרים מובילים מתחומים מוגדרים. החוקרים נהנים מתשתיות מחקר מתקדמות שהוקמו במרכז, תקציבי מחקר מיוחדים ומלגות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker