גם הילדים שלכם? בתי הספר הגרועים בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

גם הילדים שלכם? בתי הספר הגרועים בישראל

מערכת החינוך כשלה בניסיונה לשפר את עתידם של תלמידים מרקע כלכלי נמוך ■ בדיקת TheMarker, המבוססת על תוצאות מבחני המיצ"ב, מגלה התאמה בין הישגים נמוכים של בתי ספר לאשכול החברתי־כלכלי של היישוב

47תגובות

יותר מ–16 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לומדים בבתי ספר שרמת ההישגים בהם היא הנמוכה ביותר בישראל - כך עולה מבדיקה שערך TheMarker על סמך תוצאות מבחני המיצ"ב ב–2011 ו–2012 ‏(ראו תיבה על האופן שבו נערכה הבדיקה‏). מדובר בעיקר בבתי ספר ערביים ודתיים־לאומיים ביישובים חלשים בדרום הארץ ובצפונה, שציוני המיצ"ב בהם נמוכים לא רק בהשוואה לממוצע הארצי, אלא גם בהשוואה לציונים שהשיגו תלמידים מאותם יישובים ומאותו מעמד כלכלי בבתי ספר אחרים.

המצב בבתי ספר אלה, כמו גם בבתי ספר אחרים שנבדקו בשנים קודמות ‏(ושהמידע עליהם לא פורסם בציבור‏), ידועים למשרד החינוך. במשך שנים סירב המשרד לחשוף נתונים מדויקים על בתי הספר הגרועים בישראל, ולאור החלטת שר החינוך, שי פירון, להקפיא את מבחני המיצ"ב, לא ניתן יהיה לפרסם נתונים מסוג זה בשנים הבאות.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מנגנון המעוות של רשות השידור: גובים יותר מהציבור, מפחיתים הפקות ומגדילים שכר

סורק תלת מימד חדש חושף: הסכנות שבעקבים גבוהים

קובי גדעון

הבדיקה איתרה 45 בתי ספר ברחבי הארץ, שתלמידיהם השיגו את הציונים הנמוכים ביותר במבחני המיצ"ב בארבעת המקצועות ‏(שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים‏). ב–14 מתוכם, הציונים בכל מקצוע היו נמוכים מהציונים שהושגו ב–95% מבתי הספר שהשתתפו במבחן.

מלבד ציונים נמוכים, בבתי הספר האלה שביעות הרצון של התלמידים מבית הספר נמוכה מהממוצע, או ששיעור גבוה מהתלמידים ציינו כי הם פוחדים להגיע לבית הספר. בחלקם נרשמו דיווחים רבים יותר מהממוצע על אלימות של תלמידים, ואף על אלימות קשה.

בפועל, מספר בתי הספר שבהם הציונים גרועים במידה דומה גבוה בהרבה. הרשימה לא כוללת את בתי הספר שנבדקו בשנים קודמות ‏(המבחן נערך כל ארבע שנים, ולכן אין נתונים על בתי הספר שלא נבחנו בשנתיים האחרונות‏) ואת בתי הספר החרדיים מרשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה. זאת מכיוון שרוב בתי הספר החרדיים סירבו להיבחן במיצ"ב. ממדגם חלקי של בתי ספר חרדיים שכן נבחנו עולה כי מרביתם כלולים בשתי הדרגות הנמוכות מבחינת ממוצעי הציונים.

השנה אמורים היו התלמידים בבתי הספר החרדיים להיבחן בראשונה במבחני המיצ"ב, אך לאור החלטתו של פירון להקפיא את המבחנים הם לא ייבחנו. נוסף על כך, המדגם לא כולל את התיכונים, שכן משרד החינוך מסרב למסור פרטים על שיעורי הזכאות לבגרות או הנשירה בפילוח בית ספרי. שמות בתי הספר לא ייחשפו כאן כדי לא לפגוע בתלמידים שלומדים בהם.

מניתוח גיאוגרפי של בתי הספר הנחשלים עולה כי מערכת החינוך נכשלה בניסיונה לשפר את עתידם של תלמידים מרקע כלכלי נמוך. מבין בתי הספר הנחשלים, כמעט מחצית ‏(21 מ–45‏) הם בדרום, ורבים הם ביישובים בדואיים. 13 בתי ספר ‏(28%‏) הם בצפון, ביישובים יהודיים וערביים. תשעה מהם ‏(20%‏) נמצאים ביישובים חלשים במרכז הארץ ובאזור ירושלים. שני בתי ספר ‏(4%‏) ממוקמים באזור השרון. ביישובים אחדים יש כמה בתי ספר נחשלים, ושמונה מהם מצויים ביישוב אחד.

כל היישובים שבהם מצויים בתי הספר האלה משתייכים לאשכולות החברתיים־כלכליים 1–6, כפי שהגדירה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(אשכול 1 הוא הנמוך ביותר, 10 הוא הגבוה ביותר‏). 16 מבתי הספר הנחשלים ‏(35%‏) מצויים ביישובים משני האשכולות הנמוכים ביותר ‏(1–2‏), 17 נוספים ‏(37%‏) בשני האשכולות הבאים ‏(3–4‏), 12 באשכולות 5–6, ואף אחד מהם לא מצוי ביישוב שבו רמת חיים גבוהה יותר.

50% מהתלמידים חשופים לאלימות

כיצד נראים הלימודים בבתי הספר האלה? באחד מבתי הספר הממלכתיים־דתיים ברשימה, הציון הממוצע במדעים בכיתה ח' היה 14 ‏(מתוך 100‏), לעומת 45 בכלל בתי הספר בישראל ו–47 בבתי הספר דוברי העברית. 90% מהתלמידים בבית הספר נכשלו במבחן, ואף אחד מהם לא קיבל ציון גבוה מ–60. כ–25% מהתלמידים דיווחו כי היו מעורבים באירועי אלימות בחודש האחרון, וכמעט 50% דיווחו כי הם חשופים באופן תדיר לאלימות, כולל אגרופים ובעיטות - יותר מכפליים מהממוצע הארצי.

אילן אסייג

הציון הממוצע במדעים בבית ספר ממלכתי־דתי נוסף היה 36. כמעט 70% מהנבחנים נכשלו במבחנים, ואף תלמיד לא קיבל ציון מצוין. במבחן באנגלית הציון הממוצע היה 48, לעומת 70 בבתי הספר דוברי עברית. 25% מהתלמידים דיווחו כי הוכו או נדחפו על ידי מורים, ולא על ידי תלמידים. יותר מ–66% מהתלמידים אמרו שהמורים לא מכבדים אותם וכ–60% אמרו שהם זוכים ליחס מזלזל מהמורים.

באחד מבתי הספר הבדואיים, הממוצע במבחן במתמטיקה בכיתות ח' היה 23, לעומת 39 בבתי הספר הערביים ו–48 בבתי הספר היהודיים. כמעט 66% מהתלמידים קיבלו ציון נמוך מ–25. באחד מבתי הספר, כ–25% מהתלמידים דיווחו כי הם פוחדים להגיע לבית הספר.

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בבתי הספר הנחשלים הוא 26.4 - מעט נמוך יותר מהממוצע הארצי בכיתות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, 26.6. עם זאת, כמעט בכל בתי הספר הערביים והבדואיים מספר התלמידים בכיתה גבוה מהממוצע הארצי, בעוד בבתי הספר היהודיים מספר התלמידים הממוצע נמוך יותר.

מעמיקים את 
האי־שוויון

מערכת החינוך בישראל נחשבת לאחת האי־שוויוניות בעולם המערבי: תלמידים שהמצב הכלכלי של הוריהם טוב יותר, גם הישגיהם בלימודים טובים יותר. אבל בבתי הספר הנחשלים הפערים לא רק מונצחים אלא אף מעמיקים, והישגי התלמידים נמוכים אף בהשוואה לתלמידים מרקע כלכלי־חברתי דומה. כך למשל, באחד מבתי הספר שנבדקו הציון הממוצע של תלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך במדעים היה 35, לעומת ממוצע של 48 בקרב תלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך בכל המדינה. הציון הממוצע של תלמידים ממעמד הביניים היה 44, לעומת 45 בממוצע של תלמידים מרקע דומה בכלל בתי הספר.

נתוני OECD מאששים את הדעה הרווחת שככל שרמת ההשכלה של התלמידים גבוהה יותר כך גוברים סיכוייהם למצוא תעסוקה במשרות המקנות שכר גבוה, וסיכוייהם להיות מובטלים נמוך יותר. כך למשל, שכרם של אקדמאים בישראל גבוה בכ–51% משכרם של בוגרי תיכונים ללא השכלה אקדמית, ושיעור האבטלה של אקדמאים הוא 4%, לעומת 6% בקרב מסיימי תיכון ללא השכלה אקדמית.

הנתונים גם חושפים את חולשת הזרמים השונים במערכת החינוך בישראל. מבין בתי הספר הנחשלים רק שמונה ‏(18%‏) הם מהזרם הממלכתי. 18 בתי ספר ‏(40%‏) הם מהזרם הממלכתי־דתי, המקיים לימודי דת במקביל ללימודי החול. 19 בתי ספר ‏(42%‏) הם ערביים או בדואיים. נתוני משרד החינוך מצביעים על פערים בין התלמידים היהודים לערבים בכל המבחנים הנערכים בישראל ובמבחנים הבינלאומיים דוגמת פיזה של ארגון OECD.

לדברי שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, המתמקדת בקידום החינוך הדתי בישראל, "החינוך הממלכתי־דתי לוקח אחריות על תלמידים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך יותר מאשר החינוך הממלכתי, ויש לשפוט את הנתונים בהתחשב בכך". לפי נתוני ועדת דברת מ–2003, שגיבשה את הרפורמה במערכת החינוך, 20% מהלומדים בחינוך הממלכתי־דתי הם מהאשכול הכלכלי־חברתי הנמוך ביותר, לעומת 7% מהלומדים בחינוך הממלכתי.

"הנתונים מורכבים יותר ממה שעולה בבדיקה", אומר שטח. "יש לשים לב להישגי התלמידים במבחני הבגרות, שבהם החינוך הממלכתי־דתי זוכה לא פעם בהישגים יפים". שטח תולה את ההישגים הנמוכים בשנים האחרונות במגמות של התחרדות בחינוך הממלכתי־דתי ובהתגברות האלימות בבתי הספר. לדבריו, במקומות רבים ניתן "דגש על לימודי קודש, לעתים על חשבון לימודי חול. במקומות רבים נהפכו לימודי הקודש ללימודי שינון, על חשבון לימודי קודש המחייבים חשיבה והבנה".

בכמה מבתי הספר הנחשלים מהזרם הממלכתי־דתי מונהגת הפרדה בין תלמידים לתלמידות. שטח מציין כי להפרדה יש גם מחיר כלכלי, מאחר שנדרשת השקעה בגיוס מורים נוספים. לדבריו, "בחלק מבתי הספר צוות ההוראה אינו מאמין בשילוב הרוחני של תורה ומדע".

"בכל העולם, עוני מלווה בהישגים נמוכים בלימודים. יותר ממחצית מהחברה הערבית היא מתחחת לקו העוני, אז לאיזה תוצאות אתה מצפה?" אומר מוחמד אמארה, יו"ר משותף בעמותת סיכוי, הפועלת לקידום השוויון בין ערבים ליהודים. "יש משבר לא קטן במערכת החינוך הישראלית, אבל כשמגיעים למערכת החינוך הציבורית־ערבית, מדובר במערכת כושלת. ההישגים הנמוכים באים לידי ביטוי גם באלימות, וההשקעה של המדינה נמוכה יותר".

לדבריו, "המדינה היתה צריכה להציע פתרונות לסגירת הפערים וליישם אפליה מתקנת. אבל המצב הפוך, ההשקעה בחינוך נמוכה באופן משמעותי אצל הערבים, והרשויות הערביות בדרך כלל לא יכולות להשקיע בחינוך כמו הרשויות היהודיות. בה במידה שהערבים אינם בעדיפות ראשונה מבחינת המדינה, כך גם מערכת החינוך הישראלית־ערבית לא בעדיפות ראשונה. התוצאה היא שהורים רבים העבירו את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, שבחלקם ההישגים גבוהים יותר אפילו מבחינוך היהודי. אתה רואה יותר ויותר בתי ספר פרטיים בחברה הערבית".

"הערבים היו תורמים הרבה יותר למדינה אילו היא היתה משפרת את מערכת החינוך ואילו שיעור המשכילים הערבים היה דומה לשיעור המשכילים היהודים. המדינה מפסידה בגלל זה". על המספר הגבוה יחסית של בתי ספר ברשימה מדרום הארץ הוא אומר: "הנגב מנותק כמעט לגמרי לא רק מהחברה הערבית, אלא מכל מדינת ישראל. שם המצב חמור במיוחד".

ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.

כך בוצעה הבדיקה

בדיקת TheMarker התמקדה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ‏(כיתות א'־ט'‏), שבהם הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב ב–2011–2012 היו הנמוכים ביותר. מבין כלל בתי הספר בישראל אותרו 45 שבהם הציונים של יותר ממחצית מהתלמידים היו נמוכים מאלה של 80% מכלל הנבחנים.

הבדיקה לא כללה את החינוך החרדי, שהשתתף במיצ"ב באופן חלקי בלבד, ולא את התיכונים. כמו כן, היא לא כללה את תלמידי החינוך המיוחד ואת בתי ספר שבהם כיתות חינוך מיוחד רבות, בתי ספר המיועדים לאוכלוסייה מוחלשת במיוחד, בהם בתי ספר למהגרים וכפרי נוער.

עוד נכללו בבדיקה בתי ספר שבהם שיעור התלמידים שדיווחו על תחושות שליליות כלפי בית הספר, כמו פחד והיעדר הגנה, היה גבוה יותר מהממוצע הארצי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#