"עבדנו קשה מסביב לשעון, אבל רק מעטים נשארו. יש תלמידים שהידרדרו לפשע"

עוד לפני התפרצות הקורונה סבלו התלמידים הערבים מאפליה תקציבית ומפערים גדולים, שרק הלכו והתרחבו בחסות המשבר ■ כך, גם כשבשאר הארץ התלמידים חזרו ללמוד, הם נותרו בבית ■ "משרד החינוך מתעלם מהקשיים שלנו. אין אפילו הנגשה לערבית באתרים שלו, ואין מספיק תכנים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית הספר התיכון סנט ג׳וזף אקלירקי בנצרת בזמן שהיה סגור. השערים היו נעולים שבעה חודשים
בית הספר התיכון סנט ג׳וזף אקלירקי בנצרת בזמן שהיה סגור. השערים היו נעולים שבעה חודשיםצילום: גיל אליהו
ליאור דטל
ליאור דטל

ב–8 בספטמבר, שבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים, הגיעו תלמידי בית הספר התיכון סנט ג׳וזף אקלירקי בנצרת לעוד יום לימודים. אף אחד מהם לא ציפה שלאחר היום הזה ייסגר בית הספר לשבעה חודשים שלמים. אבל באותו היום נסגר בית הספר עבור רוב התלמידים כחלק ממודל הרמזור, והם בילו את רוב שנת הלימודים בביתם.

בניגוד לרוב תלמידי חטיבות הביניים בישראל, שהספיקו להגיע ללימודים בין הסגרים לכמה ימים בודדים, בערים האדומות כמעט שלא התקיימו לימודים השנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker