"להאריך את החופש הגדול עד אחרי החגים, לפצל כיתות ולבטל את ימי שישי והבגרויות"

נחום בלס חוקר ועוסק בחינוך כבר 50 שנה. והוא לא מבין את התנהלות משרד החינוך בתקופת הקורונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נחום בלס
נחום בלסצילום: אייל טואג

נחום בלס, בן 78, ראש תחום החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות הציבורית, לשעבר עוזר למנכ"ל משרד החינוך, מנהל פרויקט תכנון החינוך בשנות ה-80, יועץ לוועדת שושני לתקצוב החינוך, ומרכז ועדת דברת.

אתה חוקר ועוסק בחינוך כבר 50 שנה. האם משרד החינוך ערוך לפתיחת שנת הלימודים ב–1 בספטמבר?

לא, אבל הגישה של המשרד היא לפתוח אותה ב–1 בספטמבר בכל מחיר.

גם שר החינוך יואב גלנט אמר שהלימודים ייפתחו.

וברור שלא ניתן ליישם את המתווה של משרד החינוך לפתיחת השנה, וגם שר החינוך הודה שלא יהיו מספיק מורים ומספיק מחשבים. אבל עד שההורים יבינו שהמורים החדשים הם לא באמת מורים, ועד שהמורים יבינו שהמחשבים החדשים שהבטיחו לא מגיעים — אז כבר יהיו בחירות.

אז מה עושים?

זה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. קודם כל, אני מציע לדחות את פתיחת השנה לאחרי החגים.

למשוך את החופש הגדול עד כמעט אמצע אוקטובר.

כן, כדי שיהיה זמן להתארגן, לשפץ, לגייס עובדים, לרכוש ציוד ולהגיע להסכמות עם ארגוני המורים. זה עדיף מאשר לפתוח את השנה ככה.

מה הבעיה כרגע עם פתיחת השנה?

"אם לפני הקורונה היו משקיעים עשירית ממה שמוכנים להשקיע היום במערכת החינוך, - יכול להיות שלא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה תקציבי חירום"

לימודים בבית בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבה
לימודים בבית בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

המתווה של משרד החינוך על הפנים. הוא יקר מאוד ולא ריאלי.

אבל הוסיפו עכשיו לתקציב החינוך 4.2 מיליארד שקל.

עלות המתווה שלהם תהיה גדולה מ–4 מיליארד שקל, או שהוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן.

מה בכלל רוצים לעשות?

התוכנית של משרד החינוך היא שתלמידי כיתות א'־ב' ילמדו כרגיל, תלמידי כיתות ג'־ד' ילמדו בקפסולות ותלמידי כיתות ה'־י״ב ילמדו מרחוק ויגיעו רק פעמיים בשבוע לבתי הספר, ואז ילמדו בקפסולות.

זה מזכיר את החזרה לשגרה באפריל — מתווה שהחזיק מעמד שבועיים.

החזרנו את בתי הספר לשגרה בלי תוכנית.

והכל התחרבש.

התלמידים נדבקו והדביקו, גם לא למדו, גם היו בעיות בבגרויות, גם רבנו עם המורים וגם לא יצא מזה כלום.

אז איך זה שאחרי כל כך הרבה חודשים מצליחים רק לשכפל מתווה שלא הצליח?

גן ילדים בגבעתיים, במאי. למצולמים אין קשר לידיעה
גן ילדים בגבעתיים, במאי. למצולמים אין קשר לידיעהצילום: תומר אפלבאום

אין לי הסברים. אבל כמו שאלברט איינשטיין אמר: אי־שפיות זה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. במשרד החינוך יש קו מקובע, שאומר שאי אפשר לדחות את פתיחת הלימודים כי זה ייחשב כישלון, שחייבים לעשות בגרויות כי אחרת האוניברסיטאות ישתוללו, שחייבים ללמד בימי שישי כי זה מה שנקבע פעם.

לא צריך ללמוד בימי שישי?

עדיף שלא. יש תפישה שלפיה אסור להילחם באילוצים. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה קורים כל הזמן דברים שלא היו הגיוניים. הממשלה החליטה לסגור את בתי הספר לחודשיים — מישהו חשב שדבר כזה יכול לקרות? הממשלה החליטה להעביר באופן מידי 4.2 מיליארד שקל לתקציב החינוך — אף אחד לא העז לחשוב שאפשר היה לקבל כזאת תוספת למערכת.

אז זה הזמן לשינויים גדולים.

זה הזמן, זה הרגע. צריך להכניס רגל בדלת ולעשות שינויים.

אנחנו מדינת ההיי־טק והחדשנות. אף אחד בממשלה לא מצליח לחשוב מחוץ לקופסה?

אנשים רוצים להימנע מאי־ודאות, אבל זה קורה גם מפני שמשרד החינוך מאוד ריכוזי. ההצעה שלי, וגם הצעות אחרות, דורשות להעניק חופש פעולה לכל הרשויות המקומיות. זה לא בדנ"א של המשרד לתת חופש. אולי הם משוכנעים שהם יודעים יותר טוב מאחרים.

הפעם המתווה מוגבל רק לחלק מהתלמידים. מה ההיגיון?

אין. תלמידים בכיתה א'־ב' שילמדו ללא קפסולות מדביקים פחות מתלמידי כיתה ג'? ולמה תלמידי ג׳־ד׳ צריכים להגיע לבתי הספר ותלמידי ה'־ו' לא? המשרד לא פירסם עד כה את הנימוקים לאף החלטה שהוא קיבל. ובכל מקרה זה אומר שבתור התחלה צריך לגייס כ–13 אלף מורים, רק עבור כיתות ג'־ד'.

זה אפשרי?

"הרעיון לגייס מובטלים אקדמאים? זו זילות של המקצוע. אם אפשר לקחת מורים מן הגורן ומן היקב, אז בשביל מה אתה מכשיר מורים שלוש שנים?"

חיטוי בגימנסיה העברית בירושלים
חיטוי בגימנסיה העברית בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

סביר שלא. מורים ללא הכשרה לא יצליחו להחזיק את הכיתות. אם לפני הקורונה היו משקיעים עשירית ממה שמוכנים להשקיע כיום בבתי הספר ובמערכת החינוך, בבתי החולים, בשירותים החברתיים ובאיכות הסביבה — יכול להיות שלא היינו צריכים להשקיע כל כך הרבה תקציבי חירום, בזמן שהכל בוער ובלי לחשוב. זה מה שמשגע אותי — שמשקיעים בלי לחשוב.

אז מה אתה מציע?

להשקיע את המיליארדים הנוספים בתלמידים ובמורים. הפתרון של משרד החינוך מאפשר לפתוח את הלימודים רק בכיתות א'־ה'. הפתרון שאני מציע מאפשר לכל התלמידים בכיתות א'־י״ב להגיע לבתי הספר וללמוד בקבוצות קטנות של עד 18 תלמידים.

איך בדיוק?

על ידי צמצום שעות הלימוד ותוספת של כיתות במקום תוספת של מורים. אם נצמצם את היקף תוכניות הלימודים ב–15%–30% נוכל לאפשר לכולם ללמוד בבתי הספר עם המורים הקיימים. לפי התוכנית שלי, תלמידי כיתות א׳ ילמדו עשר שעות פחות בשבוע. זה יותר חינוכי ויותר הגיוני.

זה לא בעייתי?

עדיף שילמדו פחות מאשר שילמדו עם מורים ללא הכשרה ראויה, ועדיף לאפשר לכל התלמידים ללמוד במקום רק לחצי מהם.

ילמדו פחות שעות או פחות מקצועות?

אני מציע שילמדו פחות שעות בכל מקצוע. בבתי הספר היסודיים שלנו לומדים 18% שעות יותר מאשר במדינות OECD ו–50% יותר שעות מאשר במדינות המצטיינות בחינוך, כמו פינלנד, דרום קוריאה ואסטוניה. כך שאני לא חושב שאם נקטין את מספר השעות נפגע באיכות הלימודים. זה בטח יפגע פחות בתלמידים מאשר הפתרון הנוכחי.

אבל איפה כולם ילמדו? אם מפצלים כיתות, לא יהיה מקום לכולם בבתי הספר.

"יש גם מחסור גדול בתשתיות של מחשבים — רק בשליש מבתי הספר יש בכל כיתה מחשב וחיבור אינטרנט שמאפשרים קישור בין הלמידה מרחוק לנעשה בכיתה, ולכ–150 אלף תלמידים אין בכלל מחשב בבית"

לימודים בתקופת הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבה
לימודים בתקופת הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

מדברים על המחסור בכיתות לימוד כאילו זו גזרת גורל, ולכן חייבים להשאיר את רוב התלמידים בבית בלמידה מרחוק. זה מטופש. אפשר למצוא מספיק כיתות.

יש כיתות רזרביות שלא ידענו עליהן?

חלק מהכיתות הדרושות כבר נבנו, והן קיימות בבתי הספר. קודם כל, בכל בית ספר שנבנה לפי הכללים יש עוד חדר נוסף של 30 מ״ר לכל שש כיתות.

איפה החדרים האלה?

בחלק מבתי הספר הם משמשים ללימודים בקבוצות קטנות, ובחלק מבתי הספר יש בהן שימושים זמניים, לפעמים כספריות או אפילו כמחסנים. בנוסף, יש חדרי ביטחון ומקלטים. כך שיש חללים שניתן להסב לכיתות. ויש עוד פתרונות.

שהם?

אפשר להפוך שתי כיתות לימוד לשלוש — אם מזיזים קירות, אפשר לבנות כיתה חדשה בקצה המסדרון. בחמש השנים האחרונות נסגרו יותר מ–400 בתי ספר ובכ–600 בתי ספר נוספים התפנו לפחות שתי כיתות, כך שיש מבנים וכיתות שאפשר להשמיש ללימודים. אפשר להשתמש במתנ"סים. יש גם משרדים שאפשר לעשות להם הסבה. הרי לא חסרים היום משרדים פנויים. כל רשות מקומית יכולה להתארגן ולבצע את זה. אולי זה לא נוח, אבל אם אנחנו רוצים לאפשר לכל התלמידים להגיע ללימודים בבתי הספר, למורים ללמד ולהורים לצאת לעבודה — אפשר לעשות את זה. זה פתרון פחות גרוע והוא נותן פתח לשינוי מהותי במערכת החינוך — גם אחרי שימצאו את החיסון לקורונה אפשר יהיה לחזור ללימודים בכיתות קטנות יותר של עד 26 תלמידים במקום עד 40 תלמידים כיום.

משרד החינוך מציע לגייס סטודנטים, אקדמאים מובטלים, עובדים עצמאים, מורות חיילות ופנסיונרים. מה הבעיה עם זה?

רוב הפנסיונרים בקבוצת סיכון וחלקם שחוקים, בוודאי מורים שפרשו כבר בגלל שחיקה. בנוסף יש מורים במערכת שירצו לפרוש בעצמם כי הם חוששים לחזור ללמד בימים כאלה. והרעיון לגייס מובטלים אקדמאים? זו זילות של המקצוע. אם אתה יכול לקחת מורים מן הגורן ומן היקב אז בשביל מה אתה מכשיר מורים במשך שלוש שנים? בכל מקרה, גם אם יצליחו לגייס את כל המורים שמתכננים לגייס, הם יבינו במוקדם או במאוחר שזה לא מספיק לתוכנית שלהם, כי הם יצטרכו מורים נוספים לכיתות ז'־י״ב.

אומרים שאלה יהיו תומכי הוראה ולא מורים.

"במשרד החינוך יש קו מקובע, שאומר שאי אפשר לדחות את פתיחת הלימודים כי זה ייחשב כישלון, שחייבים לעשות בגרויות כי אחרת האוניברסיטאות ישתוללו"

למידה מרחוק בימי קורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
למידה מרחוק בימי קורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אייל טואג

אבל אם הם יעבדו כמורים בפועל, ובלי כישורים מתאימים, אז כל מה שהם יוכלו לעשות זה להחזיק מקל כדי לשמור על שקט בכיתה. יש גם מחסור גדול בתשתיות של מחשבים — רק בשליש מבתי הספר יש בכל כיתה מחשב וחיבור אינטרנט שמאפשרים קישור בין הלמידה מרחוק לנעשה בכיתה, ולכ–150 אלף תלמידים אין בכלל מחשב בבית.

או שיש להם מחשב אחד שהם חולקים עם בני המשפחה.

או שיש להם מחשב ואין להם חדר שקט ללמוד בו, או שההורים צריכים לצאת לעבודה והם לא יכולים לשבת עם הילדים ולעזור להם. ומה עם החרדים או עם הציבור הבדואי שאין לו תשתיות מתאימות? אין למשרד פתרון. כך שמכיוון שתלמידי כיתות ה׳־י״ב ילמדו מרחוק, הפערים ביניהם יגדלו. לפי המתווה הזה, הקבוצות החלשות ביותר בחברה יפסידו שנת לימודים שלמה.

אבל איך אפשר להסתדר בכיתות יותר קטנות בלי לגייס מורים חדשים?

נדרש גיוס מורים, אבל בהיקפים קטנים הרבה יותר. כיום לכל כיתה ביסודי מוקצית משרה מלאה של מורה ועוד שני־שלישים משרה של מורים נוספים. לפי הנתונים של משרד החינוך יש בבתי הספר היסודיים מורה לכל 15 תלמידים. לכן אפשר להסתדר עם מה שיש. את התקציבים הנוספים אפשר להשקיע בחוגים ובהעשרה, למחשב את כל בתי הספר, לעודד את תוכנית "קרב" במקום לסגור אותה. עם חלק מהכסף אפשר לתת תוספות שכר למורים הקיימים וגם לבנות כיתות חדשות. בתקציב שמשרד החינוך מייעד למורים חדשים לשנה אחת, 2.6 מיליארד שקל, אפשר לבנות בהשקעה הזאת 8,000 כיתות שיחזיקו 50 שנה.

כמה זה עולה?

עלות בניית כיתה היא כ–325 אלף שקל. כלומר, בשכר של מורה לשנתיים אפשר לבנות כיתה.

מה לגבי ההצעות לקיים לימודים במשמרות — חלק מהכיתות יגיעו ללימודים בבוקר וחלק בצהריים?

זה לפחות מאפשר לכל התלמידים להגיע לבתי הספר, אבל גם זה דורש להכפיל את מספר המורים וגם לצמצם את חומרי הלימוד בחצי, כך שעדיף למצוא פתרון ביניים שמאפשר לכל התלמידים להגיע, מבלי לגייס כמות כה גדולה של מורים. אני מודאג גם ממה שיקרה בעל־יסודי. בתיכונים יש חשש משמעותי לחינוך המדעי והטכנולוגי. איך ילמדו במגמות ובשיעורי הבחירה ואיך תלמידים ילמדו במעבדות או בחדרי מחשב אם הם חייבים להישאר באותה קפסולה? אין לזה פתרון כרגע. גם בחטיבות לא ניתן יהיה לקיים לימודים בהקבצות במתמטיקה ובאנגלית, ואני חושש שהמנהלים יחלקו את הקפסולות מראש לפי הרמה של התלמידים במתמטיקה.

למה תלמידים בישראל לומדים יותר ומקבלים פחות?

זה עוד דבר שהתקבע במערכת, ואולי הגיע הזמן לשנות אותו. כל מדינה קובעת מדיניות שונה לגבי תקציב החינוך. זה הכל משחק בארבעה פרמטרים: מספר התלמידים בכיתה, מספר שעות לימוד, היקף שעות העבודה של המורים וגובה שכר המורים. המטרה היא להוציא את התוצאות הכי טובות. בישראל הלכנו על מודל של הרבה שעות לימוד, כיתות צפופות ושכר נמוך למורים. מערכות אחרות מדברות על כיתות קטנות, שכר גבוה למורים ומעט שעות לימוד.

כי חשבנו שאם הילדים ילמדו יותר, הם יידעו יותר?

אבל זה לא מסתדר. אם יש לך כיתה של 40 תלמידים שלומדת 40 שעות בשבוע ובצד השני של המסדרון כיתה של 20 תלמידים שלומדת 20 שעות בשבוע, אתם חושבים שהם יידעו רק חצי מהחומר?

איך אתה מציע ללמוד בתיכונים ובחטיבות בתקופת הקורונה?

ניתן ללמוד בקבוצות של עד 18 תלמידים בתיכונים ובחטיבות ולא להסתפק רק בלמידה מרחוק.

מה עם הבגרויות?

חייבים להודיע השנה על ביטול הבגרויות. זאת הזדמנות חגיגית.

למה לבטל את הבגרויות?

כי אנחנו לא יודעים כמה ערים אדומות יהיו וכמה אזורים יהיו בסגרים. יהיו תלמידים שילמדו יותר ויהיו תלמידים שילמדו פחות. אם לא יהיה שוויון בזה, אי אפשר לבחון את כולם באותו מבחן. במקום זה אני מציע לקבוע שהממוצע השנתי של התלמידים בכל המקצועות יהיה הציון שלהם בתעודת סיום התיכון. הייתי מוסיף הערכה של המורים על כישורי התלמיד, פעילות חברתית, או אם הוא ספורטאי מצטיין או תורם לקהילה. במוסדות הכי יוקרתיים בארה״ב שואלים גם על האישיות ולא רק נותנים ציונים.

אבל האוניברסיטאות מתנגדות לביטול הבגרויות.

לא תהיה להן ברירה. במצב הנוכחי הן יקבלו את כולם. הן גם נאלצו לקיים בחינות חיצוניות מרחוק אף על פי שכולם יודעים שהן לא שוות שום דבר.

למה אין להן ברירה?

כי כבר כיום האוניברסיטאות מתחרות על כל תלמיד, וככל שהתלמידים יראו שיש יותר אפשרויות ללמוד מרחוק, הביקוש ללימודים באקדמיה יירד עוד יותר. אז שלא יספרו סיפורים. אם הם כל כך רוצים, שיעשו בחינות קבלה לכל פקולטה בנפרד. אם המדינה ממש תתעקש לתקף את הציונים של התלמידים בתיכון, היא יכולה לקיים בחינות חיצוניות בארבעה־חמישה מקצועות במרכזים חיצוניים מחוץ לבתי הספר, כמו מרכזי בחינות לנהיגה, ולאפשר לכל תלמיד ללמוד ולהיבחן בזמנו הפנוי.

יכול להיות שגם התלמידים בתיכונים יבינו שאפשר ללמוד מרחוק במקום להגיע לבתי הספר.

בתיכונים יש דגש יותר גדול על קשרים חברתיים. למידה מרחוק תשנה את מבנה ההוראה בבתי הספר, אבל היא לא תוכל להחליף את המגע האישי בין המורים לתלמידים ובין התלמידים עצמם. ייתכן שהקורונה דווקא יעצים את בתי הספר. הם ייהפכו למקומות מוגנים ובטוחים שמפתחים את התלמידים ותורמים להם.

ומה אם פתאום יהיה שוב סגר וכולם יידרשו ללמוד מרחוק?

"מדברים על המחסור בכיתות לימוד כאילו זו גזרת גורל, ולכן חייבים להשאיר את רוב התלמידים בבית בלמידה מרחוק. זה מטופש. אפשר למצוא מספיק כיתות"

חידוש לימודים מתכונת קורונה
חידוש לימודים במתכונת קורונהצילום: אמיל סלמן

במצב כזה משרד החינוך יהיה חייב להעמיד צוותים מסייעים שיעזרו למורים ולתלמידים. הרבה יותר חשוב לשמור על קשר עם התלמידים ולראות איפה הם, מה הם מרגישים, איך אפשר לעזור להם נפשית וחברתית ולדאוג שלא ינשרו — אפילו לדבר איתם בטלפון או בזום וגם לסייע טכנולוגית. צריך לעזור להם ללמוד לבד. זה גם תפקיד המורה.

בשיא הגל הראשון באפריל הצעת לצאת לחופש הגדול במקום להמשיך את הלימודים, זה אומר שעכשיו היינו כבר צריכים להיות בתחילת השנה הבאה.

הצעתי לפתוח את שנת הלימודים הבאה בתחילת יולי. רוב ההורים עדיין היו בבית באותה תקופה, ולשאר היה ניתן לספק פתרונות כמו הקייטנות שפעלו בבתי הספר. אסור היה לדבר על חזרה ללימודים בלי תוכנית מסודרת.

מה זה היה פותר?

המורים היו יוצאים לחופש הגדול שמגיע להם, והיינו חוסכים את הריבים עם הארגונים. לא היינו חוזרים ללימודים עם קורונה וזה היה מאפשר זמן לחשוב על איך לפתוח את שנת הלימודים.

למה לא חשבו על זה במשרד החינוך?

או שלא מוכנים שם לשמוע ביקורת או שהם מתקשים לצאת מאיזה קיבעון מחשבתי. יש במשרד החינוך אנשי מקצוע טובים עם המון ניסיון, ואני משוכנע שיש להם כוונות טובות, אבל אני לא מבין את הסגירות המחשבתית. אנחנו נמצאים במציאות של משבר וחייבים לנסות דברים חדשים.

למידה מרחוק זה גם משהו חדש.

בסקר שערכנו בקרב 6,000 מורים, מרביתם אמרו שלימדו מרחוק אף שלא היתה להם שום הכשרה קודמת בנושא.

אתה לא מאמין שאפשר לקיים לימודים מלאים מרחוק, כמו בבית ספר וירטואלי?

זה תוסף מצוין אבל לא תחליף. זה לא יכול להחליף את בתי הספר. שיעורי הנשירה בבתי ספר וירטואליים בעולם גבוהים מאוד. ככל שהתלמידים יורדים בסולם החברתי־כלכלי, התועלת שהם מפיקים מהלמידה מרחוק יורדת. בתוך בתי הספר המורים יכולים לאתר את התלמידים שמתקשים ולעזור להם, אבל קשה לעשות את זה מרחוק. בחלק מהמקרים גם ההורים לא יכולים לעזור עם החומר, במיוחד בכיתות הגבוהות, או שהם צריכים לעבוד ואין להם זמן.

זה יוביל לנשירה?

בהחלט, נראה גידול משמעותי בנשירה של תלמידים ממערכת החינוך. בכל יום שבו תלמידים שמתקשים לא מגיעים לבית הספר — הם מפסידים. בכל יום שבו תלמידים רואים שיש בבית בעיות כלכליות, הם ירגישו שהם צריכים לצאת לעבוד כדי לעזור. אני מאמין בלמידה היברידית שמשלבת לימודים בבתי הספר עם למידה מרחוק, ושמה דגש על האינטראקציה בין התלמידים ובינם לבין המורים. למידה מרחוק היא השלמה למה שקורה בכיתה ולא תחליף.

אם כבר רגל בדלת, מה עוד אתה מציע?

להקים מועצה לאומית לחינוך, כמו המועצה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה. גוף שיאתגר את משרד החינוך, שיאפשר לדון בכמה מתווים ברצינות. אני מרכז פורום של כ–600 אנשי חינוך, כולל בכירים בהווה ובעבר, חתני פרס ישראל ושרי חינוך לשעבר. יש תמימות דעים בין כולם בצורך להקים מועצה לאומית לחינוך.

על מה עוד אתם מסכימים?

שהקורונה מגביר את הפערים החברתיים, שצריך לתת יותר אוטונומיה לרשויות המקומיות ולמנהלים, שצריך לבצע שינויים בבחינות הבגרות. על הנושאים האלה אין חילוקי דעות.

אנחנו במצב נוראי בחינוך?

לא. זה אולי יפתיע אתכם, אבל אני חושב שמערכת החינוך שלנו היא מערכת טובה. נעשו בה הרבה דברים חשובים בעשור האחרון. ראינו תוספת שכר למורים וראינו צמצום פערים. יש לנו מדענים, סופרים ומהנדסים לא פחות טובים מאלה שבמדינות הטובות בעולם.

אבל התוצאות שלנו במבחני פיז"ה לא משהו.

אני לא מתרשם כל כך ממבחני פיז"ה. אני לא חושב שמבחן של שלוש שעות נותן תמונת מצב מלאה על מערכת חינוך שלמה. אני לא מפקפק בהם, אבל מדובר בעוד נתון מתוך סט של נתונים שיש במערכת שהיא בסך הכל טובה. בבתי הספר הערביים יש התפתחות אדירה שהיא מוחמצת תקשורתית.

התלמידים הערבים התקדמו? בתקופת הקורונה הפערים בין יהודים לערבים בולטים יותר.

יש פערים ובעיות בתשתית, אבל יש גם אינדיקציות שמצביעות על כך שבתי הספר הערביים הם סיפור הצלחה: הצפיפות בכיתות ירדה, שיעור הנשירה ירד, הזכאות לבגרות עלתה. כשמשווים בין תלמידים ערבים ליהודים מאותה רמה חברתית־כלכלית, רואים שהם מצליחים להדביק את הפער ולפעמים להציג הישגים טובים יותר. זה לא קרה רק בגלל משרד החינוך, אלא גם בגלל צמצום הילודה.

בכל זאת יש פערים גדולים במערכת.

חייבים לטפל בפערים ובקבוצות החלשות. חשוב שהממשלה תגבש ותעביר חוק לצמצום פערים בבתי הספר. זו הבעיה הכי קריטית במשרד החינוך: הפערים העצומים בין התלמידים, שהקורונה רק הגדיל. צריך חקיקה שתקבע העדפה מתקנת בכל שכבות הגיל. היום יש העדפה מתקנת רק בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ולא בגני הילדים. אין הבדל בתקציב שמועבר לתלמידי גן ילדים בירוחם, רעננה, רהט או כפר ורדים. כולם מקבלים את אותו תקציב, אבל העדפה מתקנת בגיל הרך היא קריטית. אם נעשה את זה, מערכת החינוך תקפוץ קדימה. בנוסף אסור לבטל את התוכניות שמקדמות את התלמידים החלשים, אסור לפגוע בתקציבים שלהם. להפך, זה הזמן להגדיל את ההשקעה בהם.

מה לגבי החרדים?

מבחינת מידע זה חור שחור. אף אחד לא יודע מה קורה שם. אנחנו יודעים ששיעור הנשירה בחינוך החרדי הרבה יותר גבוה משיעור הנשירה בחינוך הממלכתי, ושיעור הזכאות לבגרות נמוך יותר. רק מעטים נבחנים במבחני פיז"ה או במיצ״ב. מה הם לומדים? אני לא יודע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום