התועלת ממבחני הבגרות לא שווה את המחיר שהם גובים ברידוד הלמידה

לאחר שנים רבות של התנגדות, באוניברסיטאות מיישרים קו עם היוזמה לשינוי מקיף במודל בחינות הבגרות ■ היוזמה צפויה להיתקל בהתנגדות מצד תעשיית המבחנים, שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הסכמה רחבה של אנשי חינוך לרפורמה במבחני הבגרות

האוניברסיטאות צפויות לדון בקרוב בהצעה שגיבשו חוקרים ובכירים במכללות להוראה — לצמצום מספר מבחני הבגרות ושינוי הבחינות הנותרות. יו"ר פורום הרקטורים של אוניברסיטאות המחקר, רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' חיים היימס, תומך בהצעה ויעלה אותה לדיון בפורום. החוקרים שגיבשו את התוכנית יציגו אותה בקרוב לארגון המורים ולמשרד החינוך.

היימס מקדם את ההצעה גם מול משרד החינוך, והוא פנה בנושא למנכ"ל המשרד עמית אדרי וליו"ר ארגון המורים רן ארז. "גם אם ישנו את השיטה ויצמצו את מספר בחינות הבגרות, יש לאוניברסיטאות יכולת להעריך את מידת ההצלחה של המועמדים", אומר היימס. "רפורמה כזאת תועיל להן ותשפיע לטובה על המועמדים, על שוק העבודה ועל החברה כולה. מדובר בחלון הזדמנויות שחשוב לנצל".

"התפישה במשרד החינוך היתה בעבר שהאוניברסיטאות הן בלם בכל שינוי אפשרי בבחינות הבגרות. המסר הסמוי היה שלא סומכים על המורים", אומר ד"ר אדר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית וממובילי היוזמה עם ד"ר יריב פניגר מאוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו מציעים שהאוניברסיטאות יפסיקו לשמש בלם ויתחילו להיות זרז לשינוי. התועלת ממבחני הבגרות לא שווה את המחיר שהם גובים ברידוד הלמידה והידבקות בשינון".

ואולם, כיום יש נסיבות חדשות שמקלות על ביצוע הרפורמה: משרד החינוך כבר צימצם בפועל בשנת הלימודים הקודמת והנוכחית את מספר בחינות הבגרות מ–8 לפחות ל–5 בגלל מגבלות הקורונה, והוא מתכוון לקיים בגרות במתכונת מצומצמת גם בשנת הלימודים הבאה. אם האוניברסיטאות אכן יתמכו בשינוי, שר חינוך חדש יוכל לקדם אותו בקלות יותר מבעבר.

באוניברסיטאות קיים שיח בשנים האחרונות על נזקי בחינות הבגרות ועל כך שאינן משקפות כראוי את סיכויי ההצלחה של המועמדים ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה, מאחר שהמבחנים האלה פוגעים בפיתוח הכישורים הנדרשים להצלחה באקדמיה. בנוסף, בהצעה שהוגשה לראשי האוניברסיטאות עולה כי קיימת הסכמה רחבה של אנשי חינוך לרפורמה במבחני הבגרות.

פחות שינון, יותר הכשרה תעסוקתית

את היוזמה הובילו ד"ר כהן וד"ר פניגר, עם חוקרי חינוך ובכירים מהאוניברסיטאות והמכללות להוראה. לפי היוזמה, תלמיד ייבחן בשלוש בחינות בגרות בלבד, שיתקיימו בשפת אם — אנגלית ומתמטיקה, עם אפשרות לקיים בחינה חיצונית נוספת במקצוע נוסף. מבנה מבחני הבגרות במקצועות אלה יותאם לכישורים הנדרשים מהתלמידים באוניברסיטאות ובתעסוקה — כלומר, פחות שינון ותרגול. שאר המקצועות ימשיכו להיות חובה, אך הציון בהם יינתן על ידי הערכה פנימית של בתי הספר.

בעבר האוניברסיטאות התנגדו להחלפת בחינות הבגרות החיצוניות בהערכה פנימית בבית הספר. כדי לתת לכך מענה, צוות החוקרים מציע לקבוע קריטריונים ברורים ואחידים להערכה פנימית בבתי הספר, ולהכשיר את המורים בנושא.

ביקורת נוספת צפויה להתקבל מכיוונם של אקדמאים ושל מפקחי המקצוע במשרד החינוך, על שהרפורמה תביא לזילות במקצועות שמבחני הבגרות בהם יבוטלו. כדי להתמודד עם הטענה הצפויה, מובילי היוזמה קבעו שתעודת הבגרות לא תשתנה אלא רק שיטת ההערכה של התלמידים, והמקצועות הקיימים בה ימשיכו להיות מקצועות חובה.

כהן הוסיף כי הם מציעים להתנות את הבחינות הפנימיות בהסכמות על מנגנוני הערכה פנימית תקפים ומהימנים. "תעודת הבגרות עדיין תורכב ממקצועות החובה, אך יוסכם כי ההערכה של חלקם תהיה פנימית ושוות מעמד לציונים החיצוניים. רק במצב כזה נוכל להבטיח שמקצועות הלימוד והיקף ההעסקה של המורים לא ייפגעו".

פרט להתנגדויות אלה, ייתכן שהיוזמה תיתקל בהתנגדויות נוספות. השיטה הנוכחית מעודדת תעשייה של מיליארדי שקלים שסובבת אותם — החל בגופים שמנסים, מפיצים, מאבטחים, ובודקים את בחינות הבגרות, ועד למורים פרטיים, מכוני הכנה והוצאות ספרי לימוד לבגרות שתלויים בהכנסות מהמבחנים. גם ארגון המורים הביע בעבר התנגדות לצמצום הבגרויות, מאחר שכיום מורי התיכון שמכינים למבחני הבגרות מקבלים תוספות שכר על כך, אך לפי הערכות ניתן יהיה להעניק להם תגמול חלופי על ההערכה הפנימית.

40 שנה של ניסיונות לביטול מבחני הבגרות

תלמידי ישראל מחויבים להיבחן בשמונה מקצועות בגרות לפחות כתנאי לקבלת תעודת בגרות מלאה. הם רשאים להיבחן במקצועות נוספים כדי לשפר את תעודת הבגרות. במהלך שנת הלימודים מתקיימים כמה מועדים לכל מבחן. כתוצאה מכך, משרד החינוך משקיע מיליארדי שקלים בשנה — חלקם להפקה ובדיקה של הבחינות, וחלקם בשעות לימוד להכנה לבחינות.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב (למצולמים אין קשר לכתבה). ייקבעו קריטריונים ברורים ואחידיםצילום: דודו בכר

הביקורת על בחינות הבגרות נשמעת כבר עשרות שנים: הן יוצרות עומס בלתי נסבל על התלמידים, ולפי מקורות במשרד החינוך גם על המשרד עצמו, שנאלץ להפנות משאבים רבים לנושא; הן מרחיבות פערים בין התלמידים ומעודדות את האי־שוויון ופוגעות בהליך החינוכי, מכיוון שהן מקדשות יכולות שינון על חשבון יכולות אחרות הנדרשות כיום מבוגרי מערכת החינוך.

מאחר שאין בבחינות תועלת רבה, בפועל המדינה והתלמידים משקיעים מיליארדי שקלים בשנה, וזמן ומאמץ רבים, רק כדי לסנן תלמידים באוניברסיטאות. כבר בסוף שנות ה–70 קבעה ועדה שמינה שר החינוך לשעבר זבולון המר (ועדת שילד), שיש לצמצם את מספר בחינות הבגרות ולהמיר חלק מהן בעבודות גמר או בקורסים אקדמיים; ב–1986 הגישו חוקרים מאוניברסיטאות שונות למשרד החינוך הצעה למעבר מבחינות להערכה חלופית, אך המשרד דחה את ההצעה.

ב–1993 מינתה שרת החינוך לשעבר שלומית אלוני ועדה נוספת, בראשות פרופ׳ מרים בן פרץ, שהמליצה גם היא לצמצם את מספר הבחינות החיצוניות ולעודד הערכה חלופית. המשרד החל בפיילוט בנושא שבוטל לאחר כמה שנים.

שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, הנהיג את שיטת ההגרלות כדי להקל על העומס, אך גם היא בוטלה ב–1999. גם מסקנות ועדת דברת מ–2005 קבעו שיש לשנות את שיטת הבגרויות ולבסס את ציוני תעודת הבגרות בעיקר על הערכה בית ספרית ועשייה חברתית; וב–2013 ניסה שר החינוך לשעבר שי פירון לחולל מהפכה בתחום, בסופו של דבר נתקל בהתנגדויות רבות, והצליח להוציא לפועל תוכנית מצומצמת בנושא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker