אקדמיה ללא מבחני בגרות? לראשונה: האוניברסיטאות תומכות בצמצום הבגרויות

במשך שנים טענו במשרד החינוך כי לא ניתן לשנות את מבנה הבגרויות בגלל התנגדות האוניברסיטאות ■ כעת, המכשול היחיד לשינוי שיטת הבגרויות המיושנת הוא משרד החינוך עצמו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבחן בגרות במתמטיקה
מבחן בגרות במתמטיקהצילום: אילן אסייג

אוניברסיטאות המחקר מגבשות רפורמה בבחינות הבגרות, שתאפשר לצמצם את מספר הבחינות לשלוש או ארבע בלבד, ולהחליף את רובן באמצעי הערכה פנימיים בתוך בתי הספר. עוד מוצע שמבנה הבחינות שייוותרו ישתנה כדי שישקפו מיומנויות כמו חשיבה יצירתית, ביקורתית ועצמאית - ולא כישורי שינון.

הרפורמה המתגבשת עשויה להיות בשורה למערכת החינוך, מכיוון שבמשך שנים טענו במשרד כי האוניברסיטאות הן שחוסמות את הרפורמה בבחינות הבגרות, אף שקיימת הסכמה רחבה על כך שנזקיהן של בחינות הבגרות - שעלותן מסתכמת במיליארדי שקלים בשנה - גדולים בהרבה מהתועלת בהן. כעת, הרצון לשינוי המצב מגיע מכיוון האוניברסיטאות - ואילו משרד החינוך, שניסה בשנה האחרונה לשמר את המבנה המוכר של בחינות הבגרות, ייאלץ להתאים את עצמו. 

נשיאי אוניברסיטאות המחקר והרקטורים מתכוונים לדון בנייר עמדה שניסח צוות בראשות ד"ר אדר כהן מהאוניברסיטה העברית, שהיה המפקח (מפמ"ר) על לימודי האזרחות במשרד החינוך, וד"ר יריב פניגר מאוניברסיטת בן-גוריון. נייר העמדה קורה לצמצם את בחינות הבגרות ולערוך בהן שינויים. הוא נוסח על ידי צוות רחב של חוקרי חינוך ובכירים מהאוניברסיטאות ומהמכללות להוראה, שפירטו את הנזקים שגורמות הבגרויות. הממצאים יוצגו בקרוב לבכירי משרד החינוך ולנציגי ארגון המורים. 

לפני משבר הקורונה, תלמידי התיכון נדרשו להיבחן בכשמונה בחינות בגרות חיצוניות בממוצע כתנאי לקבלת תעודת בגרות מלאה. במשך עשורים רבים הוגשו למשרד החינוך המלצות של ועדות ומסמכי מדיניות שתמכו בצמצום הבגרויות ובמעבר להערכה פנימית בתוך בית הספר - אך האוניברסיטאות התנגדו למהלך, בטענה שההערכה הפנימית לא תשקף כראוי את הישגי התלמיד. חוקרים בפקולטות השונות ומפקחים במשרד החינוך הביעו חשש שביטול מבחני הבגרות החיצוניים יביא לירידה ברמת הלימודים בבתי הספר. 

בחינות הבגרות נחשבות "מבחנים טיפשים". הן מופקות ונבדקות בעלות גבוהה ובהליך מסורבל, אך אינן מכוילות ולכן אינן יכולות להעיד על מגמות במערכת החינוך או על איכות תלמידים ממחזור מסוים בהשוואה למחזור הקודם - ולכן התועלת מהן נמוכה מאוד. תפקידן מסתכם בהיותן חלק מאמצעי הסינון של מועמדים ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה - ונמצא כי הן פוגעות בהליך החינוכי ומעמיקות את האי-שוויון. 

ב-2013 הוביל שר החינוך דאז, שי פירון, תוכנית לצמצום בחינות הבגרות - אך היא נבלמה ברובה כתוצאה מהתנגדות פנימית בתוך משרד החינוך, וגם של אקדמאים ופוליטיקאים. 

שר החינוך, יואב גלנטצילום: הדס פרוש

עם זאת, בשנת הלימודים הנוכחית והקודמת מספר בחינות הבגרות צומצם לכחמש בגלל מגבלות הקורונה. בשנת הלימודים האחרונה משרד החינוך נאלץ לצמצם את מספר הבחינות ברגע האחרון, בגלל התמשכותה של מגפת הקורונה, לאחר שניסה בתחילת השנה לקיים את רובן. 

"אנו סבורים שניתן לנצל את המשבר הנוכחי כהזדמנות לתהליך עומק שמטרתו עיצוב מחדש של מטרות הלמידה, דרכי הלמידה ואופני ההערכה בבתי הספר", נכתב בנייר העמדה שניסחו יחד בכירות ובכירי המחקר בתחום החינוך בארץ. "חשוב שהמוסדות להשכלה גבוהה יהיו שותפים מובילים לתהליך זה. אין לחזור אחורה - אלא חיוני להמשיך במגמה זו, שמצמצמת את תרבות הבחינות השלילית במערכת".

"מחסום קריטי"

לפי נייר העמדה, שיטת הבגרויות אינה מתאימה יותר למציאות במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. במסמך נכתב כי הבגרויות פוגעות במוטיבציה ובהתפתחות האינטלקטואלית של התלמידים - ואף בכישורים הנדרשים להם באקדמיה, כמו חשיבה עצמאית ומעמיקה ויכולת להתמודד עם שאלות מורכבות. בכך, נטען, נוצר מצב אבסורדי שבו הבגרויות פוגעות ביכולתם של התלמידים להצליח בעתיד במערכת ההשכלה הגבוהה. 

כותבי נייר העמדה מציעים לפעול לצמצם את מספר בחינות הבגרות משמונה לשלוש או ארבע בלבד - במתמטיקה, שפת אם, אנגלית ואפשרות לבחינה חיצונית במקצוע נוסף. ביתר המקצועות תתאפשר הערכה חלופית בבית הספר, באופן שישקף למידה משמעותית ועמוקה יותר. לפי כותבי המסמך, שיטה זו תסייע לצמצם פערים ותגדיל את שוווין ההזדמנויות במערכת החינוך. כותבי המסמך מציינים כי ההערכה הפנימית בבתי הספר תלווה במדדים מוסכמים ואחידים, באופן שיקל את תהליכי המיון לאוניברסיטאות. בנוסף, כותבי המסמך מציעים לשנות את מבנה הבחינות החיצוניות באופן שהשאלות בהן יחזקו כישורים כמו חשיבה עצמאית וביקורתית. 

"זיהינו את בחינות הבגרות כמחסום קריטי בפני שינויים עמוקים בגישות פדגוגיות בבית הספר", אמר פניגר, חוקר מדיניות חינוך ואי-שוויון השכלתי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון. "כולנו מסכימים על הצורך לבצע שינוי מהותי בבחינות הבגרות".

אוניברסיטת תל אביבצילום: עופר וקנין

לדברי שותפו של פניגר בריכוז הצוות - כהן, איש בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית - "למוסדות האקדמיים יכול וצריך להיות תפקיד מרכזי במתן גיבוי למשרד החינוך לאמץ גישה זו, הקוראת לשינוי שמתבקש כבר שנים רבות. כעת נוצר חלון ההזדמנויות למימושו. ההסכמה והמעורבות של האוניברסיטאות בתהליך יוכלו להרגיע את החששות מפגיעה במעמדם של מקצועות שבהם יומרו הבחינות החיצוניות בהערכה פנימית. לטעמנו, דווקא המעבר להערכה פנימית מגוונת ישפר את איכות הלמידה וההוראה".

בצוות שגיבש את ההמלצות השתתפו גם ד"ר אימן אגבאריה מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה; פרופ' אודרי אדי-רקח מהחוג למינהל ומדיניות בחינוך באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי להוראה; פרופ' הרבה יהודה ברנסה, נשיא המכללה האקדמית הרצוג; ד"ר צפריפר גולדברג מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה; פרופ' יהודית וינברגר, רקטור מכללת סמינר הקיבוצים; ד"ר ניר מיכאלי, רקטור מכללת אורנים ולשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך; וחוקרים ומומחים נוספים מהאוניברסיטאות ומהמכללות להוראה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker