"במקום להמשיך ללמוד במכללה מצאתי עבודה במוקד טלפוני ואני מנסה להתקיים בקושי רב"

במרבית המוסדות להשכלה גבוהה נפתחת היום שנת הלימודים ■ סקר חדש מעלה כי 51% מהסטודנטים איבדו את עבודתם, ורבע מהסטודנטים שוקלים לפרוש מהלימודים או להקפיא אותם

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת סטודנטים (למצולמים אין קשר לכתבה)
הפגנת סטודנטים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אמיל סלמן

שנת הלימודים האקדמית שנפתחת בימים אלה היתה אמורה להיות שנת הלימודים האחרונה בלימודי התואר הראשון של ענבר אשואל, 25, סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת ספיר בנגב. אבל במקום לסיים את התואר, היא נאלצה לפרוש מהלימודים. כשחבריה יחזרו לקמפוס, היא תישאר בביתה.

״משבר הקורונה התחיל באמצע שנת הלימודים השנייה שלי. ההכשרה שלי הופסקה והתחילו לימודים בצורה מקוונת. אני אמא לתינוקת שהיתה בת פחות משנה עם פרוץ המשבר. מסגרות החינוך הושבתו, לא יכולתי להתחבר ללימודים בזום, ונרשמו לי היעדרויות. פניתי כמה פעמים למכללה, ולא קיבלתי מענה עד סוף סמסטר ב׳. הבנתי שאין לי ברירה. במצבי לא ניתן ללמוד ולגשת למבחנים באמצעות זום. סיימתי את השנה בלי להיבחן בקורסים שהייתי רשומה אליהם. במכללה בכלל לא שאלו מדוע ולא הציעו לי אלטרנטיבה. ויתרו עלי. בשנת הלימודים החדשה לא אוכל להמשיך ללמוד. בשבועיים האחרונים מצאתי עבודה מהבית במוקד טלפוני ואני מנסה להתקיים בקושי רב״.

אשואל הוסיפה: "שמעתי ברדיו שיש זינוק במספר הנרשמים ללימודים באקדמיה. נדמה כאילו יש מספיק סטודנטים, ולכן המוסדות האקדמיים לא נלחמים על אלה שנושרים בגלל מצב כלכלי קשה״.

מהמכללה האקדמית ספיר נמסר כי "בית הספר לעבודה סוציאלית והמכללה האקדמית ספיר עושים כל שביכולתם על מנת לתמוך בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו לאורך כל שנות הלימודים האקדמיות ובתקופת הקורונה בפרט. כך גם במקרה שלפנינו, הסטודנטית זכתה לליווי צמוד ותומך, נעשו נסיונות רבים ליצירת קשר וכן נקבעה פגישה עם ראש בית הספר שאליה בחרה לא להגיע. צר לנו על תחושותיה ועל המקרה שהובא לפניכם בחוסר דיוק. נמשיך לפעול למען ולרווחת הסטודנטיות והסטודנטים בספיר".

אנסטסיה סורינוב
אנסטסיה סורינוב. "איבדתי את הביטחון הכלכלי שלי. אני לא יודעת כיצד להתקדם"צילום: אליהו הרשקוביץ

אנסטסיה סורינוב, 23, סטודנטית לעיצוב תעשייתי בבצלאל, נמצאת אף היא במצב של אי־ודאות כבר חודשים רבים. ״עבדתי קשה במשך שנה וחצי כדי לחסוך כסף ללימודים בבצלאל. זה תואר עם הוצאות נוספות מעבר לשכר הלימוד הרגיל, כי צריך לקנות חומרים וציוד מיוחד. אין לי הורים ואני מפרנסת את עצמי. תכננתי להמשיך לעבוד במהלך חופשות בין הסמסטרים כדי לחסוך עוד כסף לטובת המשך התואר - אבל בחופשת הסמסטר בשנה הראשונה התחיל הסגר הראשון וכעת בין השנה הראשונה לשנייה אנחנו שוב בסגר.

"חיפשתי עבודה, אבל קשה למצוא בתקופה כזאת. הגעתי למצב קשה במיוחד. גרתי עם בן זוגי בירושלים, ובינתיים עזבנו את העיר ועברנו לאשקלון כדי לעזור לסבא וסבתא שלי בתקופת המשבר. איבדתי את הביטחון הכלכלי שלי. אני לא יודעת כיצד להתקדם״, אומרת סורינוב. ״הכסף שנשאר לי יספיק לשנה הקרובה אם נחיה בצמצום רב״.

לאחר הגל הראשון, הממשלה הודיעה על הגדלת תקציב המלגות לסטודנטים מתקשים בכ–90 מיליון שקל - חלקו מתקציב מפעל הפיס, שהקים קרן שסייעה לסטודנטים בעבור התנדבות בבתי הספר בחופש הגדול. סורינוב מספרת: ״שמעתי בחדשות שחילקו מלגות, אבל אצלנו לא שמעו על זה. אני לא מכירה אף אחד שקיבל את המלגה״.

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו בשבוע שעבר עולה כי בעקבות משבר הקורונה, נרשם גידול, בראשונה זה כמה שנים, של 2.5% במספר הסטודנטים - כ-8,000 סטודנטים. עם זאת, במקביל, סטודנטים רבים נושרים מהלימודים או מתכננים לפרוש מהם בעקבות פגיעה במצבם הכלכלי.

52% מהסטודנטים הערבים שוקלים לפרוש

75% מהסטודנטים

מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים בקרב מדגם מייצג של 10,000 סטודנטים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה הגדולים, בשיתוף מכון מאגר מוחות, עולה כי 24% מהסטודנטים בישראל - 75 אלף סטודנטים - שוקלים לפרוש מהלימודים בסמסטר הקרוב או להקפיא את לימודיהם. המצב חמור במיוחד בציבור הערבי: 52% מהסטודנטים הערבים השיבו כי הם שוקלים לפרוש מהלימודים. כך גם 25% מהסטודנטים החרדים.

הפגיעה במכללות הפרטיות צפויה להיות גדולה יותר: 32% מהסטודנטים במכללות הפרטיות - כמו המכללה למינהל, הקריה האקדמית אונו והמרכז הבינתחומי - אמרו כי הם שוקלים לעזוב את הלימודים. המכללות הפרטיות אינן מתוקצבות על ידי המדינה ושכר הלימוד בהן גבוה במיוחד - 30–40 אלף שקל לשנה.

עוד עולה מהסקר של התאחדות הסטודנטים כי 51% מהסטודנטים איבדו את מקום עבודתם במהלך המשבר - 14% פוטרו ו–37% הוצאו לחל״ת. 24% נוספים אמרו כי במהלך התקופה חלה הרעה בהיקף העסקתם ובשכרם. כלומר, 75% מהסטודנטים דיווחו על כך שעבודתם הופסקה או נפגעה. כמו כן, 13% עזבו את דירתם בגלל המשבר. השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים ב–2020 מסתכם ב–3,895 שקל - נמוך ב–750 שקל משכרם הממוצע ב-2019.

מגפה חדשה

שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארציתצילום: ללא קרדיט

שלומי יחיאב, יו״ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אומר כי ״בהשכלה הגבוהה בישראל מתחילה להתפשט מגפה חברתית קשה: רק החזקים שורדים את המשבר. כישלון הממשלה בצמצום אבטלת הצעירים ואחוזי הנשירה הגבוהים משקפים תמונת מציאות עגומה שבה הסטודנטים מאבדים את עבודתם ודירתם ונושרים מהתואר. השנה אמנם יש עלייה במספר הנרשמים, אך סטודנטים שנפגעו כלכלית נשארים מאחור, ומחליפים אותם כעת סטודנטים שמגיעים עם גב כלכלי מבית ההורים״.

יחיאב הוסיף כי "הנתונים צריכים לעורר את מקבלי ההחלטות. הפניית עורף לדור הצעיר כעת היא הפניית עורף לעתיד המדינה״.

שכר הלימוד בישראל מסובסד על ידי המדינה ומסתכם ב–11 אלף שקל לשנה ללימודי תואר ראשון ו–13.8 אלף שקל בשנה ללימודי תואר שני. שכר הלימוד במכללות הפרטיות אינו מפוקח. ההשקעה בסטודנטים בישראל נחשבת לנמוכה ביחס למדינות OECD, שחלקן מסבסדות באופן מלא או כמעט מלא את הלימודים במוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה.

בשבוע שעבר הפילה הכנסת את הצעת החוק של יוראי להב־הרצנו (יש עתיד), המבוססת על הצעת התאחדות הסטודנטים, להפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות בכ–30%. להפחתת שכר הלימוד עלולות היו להיות השלכות הרסניות על המוסדות האקדמיים, ששכר הלימוד הוא חלק משמעותי מהכנסותיהם, במיוחד לאור הפגיעה בהכנסות מתרומות בעקבות המשבר. לכן, כדאי לסייע ספציפית לסטודנטים נזקקים באמצעים אחרים, כמו מלגות.

36% מהסטודנטים לא מרוצים מאיכות הלמידה מרחוק

שיחת זום
שיחת זוםצילום: LOREN ELLIOTT/רויטרס

כתוצאה מהמעבר ללמידה מרחוק באקדמיה, שביעות הרצון הכללית של הסטודנטים שהשתתפו בסקר על איכות ההוראה ירדה לשפל. הסטודנטים העניקו לאיכות ההוראה הממוצעת במוסדות ההשכלה הגבוהה בשנה שעברה ציון של 2.6–3.2 (בסולם של 1–5), לעומת ציון ממוצע של 3.5–4 בשנה שקדמה לה.

רק 15% מהסטודנטים השיבו שהלמידה המקוונת עדיפה על לימודים בקמפוס. 45% אמרו שהם מעדיפים שילוב בין למידה מרחוק ללמידה בקמפוס, והיתר העדיפו ללמוד בקמפוסים בלבד. בנוסף, 23% מהסטודנטים אמרו שהם לא מרוצים מאיכות ההוראה של המרצים בלמידה מרחוק, 30% אמרו שהשיעורים ארוכים מדי, 36% אמרו שאינם מרוצים מאיכות הלמידה ו–27% הביעו שביעות רצון נמוכה במיוחד מהשימוש בפלטפורמת זום.

שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה מרחוק היתה של הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. למקום השני בשביעות הרצון של הסטודנטים מאיכות ההוראה הגיעה אוניברסיטת בר אילן, למקום השלישי אוניברסיטת תל אביב ולמקום הרביעי הגיע הטכניון. נרשמה שביעות רצון גבוהה גם בשנקר, הקריה האקדמית אונו, ובמכללות לחינוך גורדון, אורות ישראל ואורנים. הסטודנטים הביעו שביעות רצון נמוכה במיוחד מאיכות ההוראה מרחוק באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת אריאל.

"מהירות המעבר ללמידה מקוונת אינה המדד המרכזי להתמודדות מוצלחת של האקדמיה עם המשבר", אמר יחיאב. "הטכנולוגיה צריכה לתמוך בלימודים בקמפוסים ולא להחליפם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker