הפערים בשיא: התלמידים הדתיים מקבלים 30% יותר מהחילונים ו-60% יותר מהערבים

ב-2019-2015 זינק התקציב לתלמיד תיכון דתי ב-40%, בעוד התקציב לתלמיד ערבי עלה ב-36%, והתקציב של תלמיד יהודי-חילוני טיפס ב-27%

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנט ורפי פרץ בטקס חילופי השרים במשרד החינוך, בחודש שעבר
ליאור דטל

הממשלה ממשיכה לתעדף תלמידים בזרם החינוך הממלכתי-דתי על פני תלמידים חילונים וערבים - כך עולה מנתוני משרד החינוך שפורסמו היום (רביעי), לקראת פתיחת שנת הלימודים. הנתונים מצביעים על העדפה תקציבית ברורה שניתנת לתלמידים היהודים, בעיקר בתיכונים.

תלמיד תיכון יהודי במצב הכלכלי הנמוך ביותר מקבל תקציב שנתי של 45 אלף שקל, ואילו מקבילו הערבי מקבל תקציב נמוך ב-40% (26.7 אלף שקל בשנה). מדובר רק בתקציבים המועברים מהמדינה, ולא בהשקעה הכוללת גם תשלומי הורים ותקציבים נוספים מהרשויות המקומיות. למעשה המדינה גורמת לאפליה תקציבית ולפערים. עוד עולה מהנתונים כי הפערים בהישגי התלמידים בישראל במבחני הפיז"ה הם הגדולים ביותר בין כל המדינות שהשתתפו במבחנים.

ב-2019, בתקופת כהונתו של רפי פרץ כשר החינוך, התקציבים המועברים לתלמידי התיכונים בזרם הממלכתי-דתי שברו שיא. התקציב לכל תלמיד תיכון בזרם זה השלים גידול של 40% מאז 2015, והגיע ל-43.1 אלף שקל לתלמיד - גבוה ב-60% מהתקציב הממוצע לכל תלמיד ערבי (26.8 אלף שקל) וגבוה ב-31% מהתקציבים שהועברו לתלמידי התיכון החילונים (32.8 אלף שקל).

הפערים העמוקים ביותר - בתיכונים

בתיכונים - מוסדות החינוך שאחראיים על הכנת התלמידים לבחינות בגרות ומעניקים להם את האפשרות להשתלב בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה - פערי התקצוב אף התרחבו. שם מתקיימת בפועל העדפה מתקנת לתלמידים מוחלשים רק במגזר היהודי, ואפליה תקציבית באשר לתקצוב תלמידים חילונים וערבים. 

ב-2019-2015 עלה התקציב לתלמיד תיכון דתי ב-40%, בעוד התקציב לתלמיד ערבי עלה ב-36%, והתקציב של תלמיד יהודי-חילוני עלה ב-27%. התקציב שהועבר לתלמידים הערבים והיהודים-חילונים היה נמוך יותר מלכתחילה, ולכן המשיך להתרחב. מאז 2012 עלה התקציב לתלמידים דתיים ב-60% - הגידול הגבוה ביותר בין כל המגזרים. בשנה שעברה הכריז משרד החינוך על תוכנית להשקעה של 500 מיליון שקל ב-160 תיכונים ערביים - שאמורה להוביל לצמצום מסוים בפערי התקצוב. עם זאת, משרד החינוך עדיין לא מוכן ליישם את התוכנית.

מהנתונים עולה כי בתיכונים, תלמידים ממשפחות מוחלשות מקבלים תקציב נמוך יותר: התקציב הכללי שניתן לתלמידים המוחלשים ביותר הוא 31 אלף שקל לתלמיד, לעומת שאר התלמידים מהמעמדות הכלכליים המבוססים יותר (פרט למעמד הגבוה ביותר), שקיבלו תקציב גבוה יותר ב-4,000-1,000 שקל בשנה. בציבור היהודי, התלמידים המוחלשים מקבלים תקציב גבוה ב-50% משל התלמידים המבוססים ביותר, ואילו בציבור הערבי, תלמידי כל השכבות זוכים לתקציב זהה.

התקציב לתלמידים חרדים בגילי תיכון מתייחס בפועל בעיקר לתקציב שניתן לתלמידות החרדיות, מאחר שהוא לא כולל מוסדות שאינם מגישים לבגרות, או מוסדות בבעלות של עמותות חיצוניות ולא של המדינה. לכן, הוא נמוך יותר ומסתכם ב-24.4 אלף שקל לתלמידה, לאחר גידול של 30% מאז 2015, ושל 52% מאז 2012.

ככל שמתבגרים - הפער גדל

בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - שבהם יושמה תוכנית להעדפה תקציבית מתקנת - הפערים הצטמצמו, אך לא נסגרו. תלמידים יהודים במצב הכלכלי הנמוך ביותר קיבלו תקציב של 21.6 אלף שקל בשנה, ואילו תלמידים ערבים מרקע כלכלי זהה קיבלו תקציב שנתי של 18.9 אלף שקל, פער של 12.5%. מדובר בשיפור מסוים, שכן הפער ב-2015 הסתכם ב-20%. ב-2019 יושמה במלואה תוכנית משרד החינוך לצמצום פערי התקציב בין המגזרים, שהצליחה לצמצם את הפערים אך לא לבטל אותם.

בחטיבות הביניים, תלמיד ערבי מהמצב הכלכלי הנמוך ביותר מקבל תקציב של 23 אלף שקל בשנה - נמוך ב-25% מהתקציב שמקבל תלמידי יהודי בחטיבת הביניים מרקע כלכלי זהה (30.8 אלף שקל בשנה). 

בניגוד למתרחש בתיכונים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים המדינה מעבירה את התקציבים לבתי הספר בהתאם לדירוג הכלכלי שלהם (תקצוב דיפרנציאלי). כך, בתי ספר בפריפריה או כאלה שנמצאים בשכונה חלשה ביישוב מבוסס, זוכים לתקציבים גבוהים יותר. 

גם בבתי הספר היסודיים, תקציב התלמידים בזרם הממלכתי-דתי היה גבוה יותר מאשר תקציב התלמידים החילונים. כל תלמיד בזרם הממלכתי-דתי קיבל בממוצע  ב-2019 תקציב של 17.8 אלף שקל - גבוה ב-15% מהתקציב שניתן לתלמידים החילונים, שהסתכם ב-15 אלף שקל לתלמיד. התקציב הממוצע של התלמידים הערבים היה 18.3 שקל לתלמיד. הפערים בין תלמידים יהודים לערבים קיימים בעיקר בשכבות החלשות.

התקציב לתלמידים חרדים ברשתות החינוך מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי הסתכם בממוצע ב-13.9 אלף שקל. התקציב נמוך יותר מאחר שרוב התלמידים לומדים בבתי ספר שמופעלים באופן פרטי על ידי עמותות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker