שיעור בבלגן: החינוך בישראל צועד לכישלון ידוע מראש

פחות מ-3 שבועות לפתיחת שנת הלימודים, ו-5 חודשים אחרי פרוץ משבר הקורונה – איש אינו יודע מתי יפעלו מוסדות החינוך וכיצד ■ הגיוס של 13 אלף מורים חדשים החל רק השבוע, תוכניות הלימודים לא אושרו – ועל התקציב עדיין נלחמים

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר החינוך, יואב גלנט, מציג את תוכניתו לפתיחת שנת הלימודים, בשבוע שעבר
שר החינוך, יואב גלנט, מציג את תוכניתו לפתיחת שנת הלימודים, בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום

שר החינוך, יואב גלנט, הצהיר אתמול בוועדת החינוך כי "שנת הלימודים תיפתח ב–1 בספטמבר, נקודה". ואולם נראה כרגע שמדובר בשנה אבודה.

לפי התוכנית של המשרד, כ–1.1 מיליון תלמידי כיתות ה'־י"ב יתחילו את השנה בלמידה מרחוק, ועדיין לא הוצג פתרון שיאפשר להם להגיע לבית הספר פעמיים בשבוע. הליך הגיוס של 13 אלף מורים חדשים, מחציתם ללא הכשרה, החל רק השבוע, לא יסתיים עד פתיחת הלימודים — ובכל מקרה נועד לתגבור כיתות ג'־ד' בלבד. כיתות א'־ב' והגנים אמורים לפעול כרגיל, מה שמעלה תהיות רבות.

האם תשלחו את ילדיכם לבית הספר ב-1 בספטמבר? כל מה שכדאי לדעת - האזינו לפודקאסט האינטרסנטים >> 

בפועל, שנת הלימודים תיפתח עבור התלמידים המבוססים. התלמידים המוחלשים שוב יתקשו להשתלב בלמידה מרחוק — במיוחד לאור הודעת משרד החינוך כי רכישת המחשבים, שחסרים בכיתות ובבתי התלמידים המוחלשים, תימשך כשנה. יתרה מזאת, משרד החינוך הודיע על ביטול תוכניות המסייעות לקידום תלמידים בפריפריה — כולל התוכניות לנוער בסיכון ולתלמידים נושרים, שיישארו ללא מסגרת וייפלטו לשוק התעסוקה — משום שתקציב המדינה לא אושר. גם תלמידים בקבוצות סיכון, או שהוריהם בקבוצות סיכון, יתקשו לפתוח את השנה מאחר שלא נמצא עבורם פתרון.

מעבר לכל הבעיות הללו, גם חוסר התיאום בין משרדי הממשלה מאיים על הפתיחה המקרטעת של שנת הלימודים. אתמול, ברגע האחרון, הודיע מנכ״ל משרד הבריאות, חזי לוי, כי המשרד שוקל בכלל להמליץ לדחות את פתיחת הלימודים בשבועיים לפחות עבור חלק משכבות הגיל — בניגוד לתוכנית של משרד החינוך.

למעשה, עד היום התוכנית לפתיחת שנת הלימודים לא נדונה ולא אושרה בקבינט הקורונה, שהיה עסוק בדברים אחרים. כנראה שמשרותיהם ובריאותם של יותר מ–200 אלף מורים, ותנאי חייהם של יותר מ–2.3 מיליון תלמידים ושל הוריהם — לא ממש הטרידה את חברי הקבינט.

חיטוי בגימנסיה העברית בירושלים
חיטוי בגימנסיה העברית בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

פתיחת מערכת החינוך ב–1 בספטמבר היתה אמורה להיות האתגר המרכזי של הממשלה שהוקמה כדי להיאבק בקורונה, יחד עם צמצום התחלואה לקראת החורף. אבל אף שחלפו חמישה חודשים מאז התפרצה המחלה בישראל, עדיין לא גובשה תוכנית מסודרת.

בגל הראשון, בתי הספר הצליחו להכיל את ההתנהלות הרשלנית של הממשלה והמשיכו לתפקד — למרות ההנחיות הסותרות והתחלואה הגבוהה של המורים והתלמידים. הפעם, בלי תקציב ובלי מספיק מורים ומחשבים, ובלי פתרון לחלק גדול מהתלמידים — נראה שמתווה גלנט לא ישרוד, אם השנה אכן תיפתח במועד, או שבתי הספר פשוט יקרסו.

הנה כמה מהבעיות המרכזיות שצפויות להקשות מאוד על פתיחת השנה — ועל שנת הלימודים כולה.

1 - הצפת המערכת במורים ללא הכשרה

במשך יותר מעשור הוביל משרד החינוך מהלך לשיפור איכות המורים. המשרד הצליח להוציא לפרישה מוקדמת מורים ללא השכלה אקדמית או ללא תעודת הוראה, ועודד מסלולי לימודים לתארים מתקדמים. השבוע החל המשרד בקליטת כ–13 אלף מורים חדשים, מחציתם בתנאי סף נמוכים במיוחד.

במערכת ייקלטו אלפי מורים ללא תואר ראשון, ללא תעודת הוראה וללא ניסיון בהוראה, בשכר נמוך — ובהכשרה של 15 שעות בלבד בלמידה מרחוק. הם ייקלטו כעוזרי הוראה, אבל יהיו אחראים על תלמידי כיתות ג'־ד' במשך חצי מיום הלימודים. עלות הגיוס של כל המורים מסתכמת ב–2.6 מיליארד שקל — וניתן להניח שחלקם ינשרו ממערכת החינוך. את המיליארדים האלה, או לפחות חלקם, ניתן היה להשקיע בשיפור מערכת הלמידה מרחוק, או בהעלאת שכר המורים.

בכל מקרה, סבב הגיוס הזה לא יסתיים עד 1 בספטמבר, ולא יאפשר לפצל כראוי את כיתות ה׳־י״ב. תוספת המורים הזאת מיועדת בשלב זה רק לכיתות ג'־ד'. מה שאומר כי הם ילמדו חלק ניכר מהזמן עם מורים ללא ניסיון והכשרה. בשאר הכיתות המערכת תמשיך להתמודד עם המחסור החמור במורים, ותתקשה לפצל את הכיתות ל–18 תלמידים, לפי המתווה הקיים.

2 - אין מחשבים, אין אינטרנט, אין לימודים

בית ספר יסודי בתל אביב
בית ספר יסודי בתל אביבצילום: עיריית תל אביב-יפו

לפי התוכנית של משרד החינוך, תלמידי כיתות ה'־י"ב יתחילו את השנה בלמידה מרחוק — בהתעלם מכך של–20% מהתלמידים בישראל אין מחשב או חיבור לאינטרנט. רק שליש מבתי הספר מחוברים לאינטרנט ויש בהם מחשב בכל כיתה — מה שמאפשר המשכיות בין הלמידה מרחוק ללמידה בכיתה. במשרד הודיעו כי הם יגיעו פעמיים בשבוע לפחות ללימודים בבתי הספר, אבל לא הוחלט איך זה יקרה — הרי נדרשות כיתות נוספות ללמידה בקפסולות.

משרד החינוך אמנם התניע מהלך של רכישת מחשבים, ציוד ותוכנות ללמידה מרחוק — אבל הודיע כי הרכישה הזאת תסתיים בתוך שנה, רק לקראת סיומה של שנת הלימודים.

התוצאה: כמחצית מהתלמידים ישהו רוב הזמן בביתם ויהיו אחראים על הלמידה מרחוק — אבל בפועל חלקם לא יוכלו לעשות זאת. הנפגעים העיקריים יהיו תלמידים בפריפריה, חרדים, ערבים ועולים חדשים.

3 - ומה עם תוכן הלימודים?

התוכנית של משרד החינוך היא למעשה מתווה כללי שקובע מי ילמד בבתי הספר ומי מרחוק, אבל אין בה כל התייחסות ללימודים עצמם. בשנת הלימודים הקודמת נפערו פערים גדולים בידע של התלמידים בגלל הקורונה — מה שפגע בעיקר בתלמידים המוחלשים, בתלמידים עם צרכים מיוחדים ובבעלי לקויות למידה. במערכת החינוך תיכננו להתייחס לתלמידים האלה השנה, אבל זה כנראה לא יקרה — הנושאים הללו לא מטופלים בשלב זה.

התוכנית שהציגו השר גלנט ומנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי — שניהם ללא רקע בתחום — מזכירה יותר מבצע צבאי שמבוסס על גיוס מילואימניקים. בכל שנה, המשרד מעביר מראש לבתי הספר דגשים ללימודים בכל מקצוע. לקראת השנה הקרובה, זה בינתיים לא קרה.

בשורה התחתונה, בתי ספר כנראה ייסגרו בעקבות תחלואה בקורונה או הטלת סגר, מלא או חלקי; ברור שהתלמידים לא יוכלו ללמוד את תוכנית הלימודים המלאה — במיוחד לאור העובדה שהמשרד עדיין לא פירסם מה יהיה היקף התוכנית, מהם הנושאים שיצומצמו ומהם הנושאים שחייבים להספיק. בנוסף, לא פורסם מתווה בנוגע לבחינות הבגרות, ומה החומר שיש להתכונן אליו כבר מתחילת השנה. כך שמערכת החינוך לא תצליח להיערך בזמן מבחינה פדגוגית.

4 - בלי תקציב ועם מאבקים פוליטיים

משרד החינוך ניצב בפני המשבר התקציבי החמור בתולדותיו ונראה כי השר גלנט מנצל אותו כדי להתנגח ביריביו הפוליטיים. בהיעדר תקציב, המשרד החל הליך פיטורים של אלפי עובדים, ועשרות אלפי תלמידים — בעיקר בפריפריה — יישארו ללא מסגרת חינוכית.

זה יקרה בגלל הביטול הצפוי של תוכניות הסיוע לתלמידים מוחלשים — כולל תוכניות לבגרות מלאה, לנושרים, מענה לתלמידים בסיכון וממשפחות לא מתפקדות, תוכנית קרב המספקת שיעורי העשרה ותוכנית היל"ה, שבלעדיה אלפי תלמידים ייפלטו ממערכת החינוך. גם תוכניות המחוננים ותוכניות להכשרת מורים ומנהלים נמצאות בסכנת ביטול.

תקציב התוכניות הללו הסתכם בכ–4.8 מיליארד שקל ב–2019, אבל צמח לכ–7 מיליארד שקל במהלך השנה בגלל גידול במספר התלמידים ובצורכיהם. בשנה הקרובה הן יקוצצו בכל מקרה — גם אם יימצאו התקציבים, הם לא יספיקו ויהיה בלתי אפשרי לפתוח את התוכניות בזמן.

בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החינוך, אמר גלנט כי האחריות לכך מוטלת על יו"ר כחול לבן, בני גנץ. לדברי גלנט, במשרד האוצר יש תקציב של 1.4 מיליארד שקל המיועד לחינוך — אבל התעקשותו של גנץ על תקציב דו־שנתי תוקעת אותו. "לא ניתן להעביר את הכסף כל עוד אין תקציב המשכי. אני קורא לגנץ להסכים על תקציב, כדי שלא נגיע לביטול התוכניות האלה", אמר גלנט.

אבל תקציב חד־שנתי לא יפתור את הבעיה. התקציבים שיועברו למשרד החינוך יספיקו רק עד דצמבר ויאפשרו לממן רק חלק מהתוכניות. ואז התלמידים ומוריהם ייתקלו שוב באותה בעיה ויישארו ללא פתרון — אבל הפעם אין אגורה ששמורה לטובת העניין. ועד לאישור תקציב חדש, למשרד גם לא יהיו תקציבים לסיום שנת הלימודים ולפתיחת שנת הלימודים שאחריה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker