לאן מגיע גלנט? המורים רצו ללמד, משרד החינוך רוצה בייביסיטרים

מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות היו מחוץ לתהליך קבלת ההחלטות, והם אלה שייאלצו לשאת באחריות אם פתחת מערכת החינוך תיכשל ■ מורים, הורים ותלמידים - כולנו שחקני משנה במאבקי האגו של משרדי הממשלה

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

1. שמרטפות במקום חינוך

בשנים האחרונות מצהירים בכירי משרד החינוך על תוכניות ויעדים נשגבים להתאמת מערכת החינוך למאה ה–21, על למידה משמעותית והתמקדות בפיתוח כישורים ומיומנויות אצל התלמידים. אולם האופן שבו המשרד פעל בחודשיים האחרונים מנוגד לחלוטין להצהרות האלה.

בעת משבר כה משמעותי, זה טבעי שמשרדי הממשלה יתכנסו בחזרה למילוי היעדים הבסיסיים ביותר שלהם, אבל היעד הבסיסי של המשרד אמור להיות חינוך — ולא שמרטפות. משבר הקורונה יצר קשיים ובלבול, אך גם סיפק למשרד הזדמנות לבדוק מודלים חדשים ולשנות את פני המערכת, על פני תקופה של חודשיים שבה בתי הספר ריקים ולא מתקיימים לימודים. במקום זאת, המשבר חשף את סדר העדיפויות של המשרד, שסימן שני יעדים מרכזיים: חידוש הפעילות בגני הילדים ובכיתות א'־ג' כדי לאפשר להורים לחזור לעבודה והחזרת תלמידי כיתות י"א־י"ב ללימודים כדי לאפשר את קיום מבחני הבגרות, תוך צמצום החומר ורוב הבחינות. במלים אחרות — שירותי שמרטפות, והסמכה לבוגרים בכל מחיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker