האוצר: מפעל הפיס מפר את ההיתר שלו, המימון לבניית אלפי כיתות בסכנה

משרד האוצר טוען כי הפיס הגדיל את העברותיו לרשויות המקומיות — על חשבון הכספים שעליו להקצות להקמת כיתות לימוד ■ באוצר חוששים כי צעדי הפיס יחשפו את הממשלה להוצאות נוספות במאות מיליוני שקלים ■ הפיס: "אנו עומדים בכל הסיכומים עם האוצר"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בית ספר שהוקם מכספי הפיס
בית ספר שהוקם מכספי הפיסצילום: ליאור מזרחי - באוב

המאבקים בין משרד האוצר למפעל הפיס, שאיימו בשנה האחרונה לפגוע בתקציב החינוך בישראל, מחריפים. במשרד האוצר, הרגולטור של מפעל הפיס, מאשימים את הפיס בהפרה של ההיתר שמכוחו הוא פועל ועורך הגרלות. אם הסכסוך בין הגופים לא ייפתר, הוא עלול לפגוע במימון להקמה של בתי ספר, ולחלופין בתקציבי החינוך או הרשויות המקומיות.

טענתו של משרד האוצר נגד מפעל הפיס, שכבר הועלתה בפני הפיס בהזדמנויות שונות, מופיעה עתה במסמך רשמי של המשרד — תחזית התקציב התלת־שנתית (הנומרטור), שעלתה ביום ראשון לדיון בממשלה.

במשרד האוצר חוששים כי הפיס לא יעמוד במלוא המחויבות שלו, כפי שהיא נתפשת באוצר, לממן מרווחיו את הקמתם של כיתות לימוד וגני ילדים, ויסכן בכך את תוכנית החומש להקמת כיתות. באוצר אף הזהירו בתחזית התקציב כי החלטות שקיבל דירקטוריון הפיס "עשויות לסכן את היציבות הפיננסית של מפעל הפיס באופן שיחייב העברה מתקציב המדינה בשנים הבאות".

מנגד, במפעל הפיס טוענים כי הפיס עומד בכל הסיכומים עם משרד האוצר.

חלוקת הרווחים אמורה להיות מאוזנת

מפעל הפיס פועל מכוח היתר שהעניק לו מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, לפי סמכות שהואצלה לו משר האוצר, משה כחלון. לפני כשלוש שנים הוענק היתר חדש לפעילות הפיס עד סוף 2021, לאחר משא ומתן ארוך שבעקבותיו נאלץ הפיס, בין השאר, להפסיק את הפעלתן של מכונות הימורים.

ההיתר קובע את האופן שבו יחולקו רווחי הפיס. החל ב–2019, הרווחים — לאחר הפרשת כספים לטובת מלגות לסטודנטים, פרס ספיר ומטרות נוספות — אמורים להתחלק באופן שווה לשתי מטרות: בנייה של כיתות לימוד וגנים, ומענקים לרשויות המקומיות. בתחזית התקציב של משרד האוצר נטען כי החלטות שקיבל דירקטוריון הפיס הביאו לכך שהאיזון הזה הופר בהצעת התקציב של הפיס ל–2019, לטובת הרשויות המקומיות, כך שעלול להיווצר חוסר במקורות מימון לבניית כיתות וגנים.

כספי מפעל הפיס הם בין מקורות המימון של תוכנית החומש לבניית כיתות. בסך הכל, אמורות לקום לפי התוכנית כ–17 אלף כיתות חדשות בין 2017 ל–2021, בעלות של כ–3 מיליארד שקל בשנה. מכיוון שהדיונים המתקיימים כיום בין משרד האוצר לפיס נוגעים בעיקר לרווחי הפיס מ–2019, שאמורים להיות מועברים במשך 2020 — המחסור בתקציבים עדיין אינו מורגש בשטח.

במסמך שהגיש משרד האוצר לממשלה מוסבר כי אם לא יועברו מהפיס כל הכספים שיועדו להקמת כיתות, הממשלה תיאלץ להגדיל את ההקצאה התקציבית לשם כך — ולכך אין מקור תקציבי כיום. לחלופין, תידרש הממשלה לצמצם את תוכנית החומש לבניית כיתות, "או כל הוצאה אחרת הנוגעת לתקציבי הרשויות המקומיות".

רשויות מקומיות מפעל הפיס
צילום:

"טענות מגוחכות"

לפי האוצר, תוכנית החומש לבניית כיתות "אושרה תחת הנחה כי המקור התקציבי ממפעל הפיס עד 2021 יהיה לפחות הסכום שהוקצה לנושא ב–2016 — הנתון האחרון הידוע טרם אישור התוכנית, שהיה כ–824 מיליון שקל". בפועל, אומרים באוצר, הסכום שהועבר ב–2019, ושצפוי להיות מועבר ב–2020, הוא כ–700 מיליון שקל בשנה בלבד. "הפרות אלה נמצאות בימים אלה בטיפול הגורמים המוסמכים מול מפעל הפיס", מוסיפים במשרד האוצר. "יובהר כי הפרות נוספות של מפעל הפיס עלולות להביא לגידול נוסף בתקציב המדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

באוצר מוטרדים גם מגובה הוצאות הפרסום, השיווק, התדמית והדוברות של מפעל הפיס — שגם להן נקבעה תקרה בהיתר — וחוששים כי הן נוגסות ברווחי הפיס.

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "הפיס עומד בכל הסיכומים עם משרד האוצר. מי שמופקד על ניהול הגירעון התקציבי הוא משרד האוצר, ולכן הטענות בנושא זה כלפינו מגוחכות. הטענה כאילו קיימת סכנה כלשהי ליציבות הפיננסית של הפיס מחדדת את חוסר ההבנה הבסיסי של הטוען".

יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי
יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקיצילום: אוליבייה פיטוסי

בהודעה שפירסם באחרונה לסיכום פעילותו ב–2019, הכריז מפעל הפיס כי השנה האחרונה עמדה בסימן "שינוי כיוון — מהתמקדות במבנים להעמקת ההשקעות במלגות ובפרויקטים חברתיים בקהילה". עוד נכתב כי ב–2019 אושרה לרשויות מקומיות הקדמת מימון על חשבון השנים הבאות, כדי שיוכלו להסתמך על כספי הפיס בתוכניות החומש ל–2019–2023.

לפי הדו"חות הכספיים של הפיס, בינואר 2019 אישר הדירקטוריון הקצאה של 826 מיליון שקל לרשויות המקומיות אשר "אינה בהתאם ללשון ההיתר", אבל נעשתה "לאור הבנות שהושגו עם משרד האוצר".

הקפאה והפשרה

לקראת סוף 2018, על רקע מחלוקות בינו לבין האוצר, החליט מפעל הפיס החליט לעכב העברה של מאות מיליוני שקלים לצורך בניית כיתות חדשות. בתגובה, הודיע האוצר על הקפאת כל תקציבי משרד החינוך — גם בתחומים שאינם קשורים לבניית כיתות. באוצר טענו אז כי היעדר המקורות למימון בניית הכיתות, שכבר יצאה לפועל, מחייב את הקפאת הפעילויות של משרד החינוך עד לבירור המצב. הודעת משרד האוצר עוררה חשש כבד לפגיעה בפעילות השוטפת של משרד החינוך, אבל מאוחר יותר משרד האוצר חזר בו והפשיר את תקציבי החינוך.

עם זאת, בהמשך התברר כי מפעל הפיס ממשיך לעכב הזרמות כספים, ובתחילת 2019 הודיע המשרד כי אם הכספים לא יועברו, הוא ייאלץ לקצץ כ–350 מיליון שקל בתקציב לבינוי כיתות חדשות ובתי ספר — אף שמשרד החינוך התחייב מראש על בינוי הכיתות, ובחלק מהרשויות המקומיות הפרויקטים כבר יצאו לפועל. בהמשך השנה, מפעל הפיס העביר את כל התקציבים הדרושים לבנייה.

כיפופי ידיים בין מפעל הפיס למשרד האוצר אינם עניין חדש, אך היחסים בין הגופים נהפכו מתוחים במיוחד לאחר מינויו של כחלון לשר האוצר ב–2015, בעקבות מסקנות הוועדה להסדרת שוק ההימורים החוקיים בראשות באב"ד, וטענות כחלון כי מכונות ההימורים של הפיס הן "מכונות רוע". ההיתר שהוענק לפיס ב–2017 הפיג חלק מהמתחים. לפני כשנה וחצי נבחר ליו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי — מקורבו של כחלון, ומי ששימש עד אז ראש מטה הדיור באוצר.

לצד הטענות נגד מפעל הפיס, מציינת תחזית התקציב החדשה הפתעה נוספת לרעה בתמונה התקציבית הצפויה לשנים הקרובות. לפי משרד האוצר, ההוצאות על בינוי במערכת החינוך עד סוף 2023 יהיו גבוהות בכ–380 מיליון שקל מכפי שהעריכו משרדי האוצר והחינוך קודם לכן. השינוינובע משינוי בקצב הביצוע של מיזמים שכבר יצאו לדרך. משרד החינוך עידכן בכך את משרד האוצר לקראת סוף 2019. ככל הנראה, לא צפוי שינוי מהותי בסך העלויות של הבנייה, אלא רק בתזמון ההוצאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker