מחקר חדש חושף: העלייה במספר בוגרי 5 יחידות מתמטיקה שייכת לעשירים

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי מאות המיליונים שהושקעו בתמרוץ לימודי 5 יחידות מתמטיקה, גם העמיקו את הפערים ■ השיפור בקרב תלמידי העשירון העליון היה גבוה עד פי 10 מזה שבעשירונים התחתונים ■ רק 3.5% שנוספו ללימודי 5 יחידות השתייכו לעשירון התחתון

ליאור דטל
שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט
שר החינוך לשעבר, נפתלי בנטצילום: אמיל סלמן
ליאור דטל

התוכנית להעלאת שיעור תלמידי התיכון שלומדים לבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות הועילה בעיקר לתלמידים המבוססים ביותר באוכלוסייה, חלקם הגדול מאזור המרכז, וחיזקה יותר את הערים המבוססות. זאת ועוד, מסתמן כי האוניברסיטאות יתקשו להתמודד עם הגידול במספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב שייווצר בשנים הקרובות בעקבות התוכנית.

ממצאים אלה עולים ממחקר שנערך על ידי ד"ר איתן רגב, גבריאל גורדון ונאור פורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוצג בכנס אלי הורביץ שהתקיים בירושלים לפני כשבועיים. מהמחקר עולה כי חלק הארי של התלמידים החדשים שהתווספו ללימודי מתמטיקה למבחני הבגרות ברמה של חמש יחידות מגיעים מהשכבות המבוססות ביותר באוכלוסייה, ואילו ההשפעה של התוכנית על השכבות החלשות היתה פחותה באופן משמעותי. בתוכנית הושקעו מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות כשב–2019 לבדה היה תקציב התוכנית כ–80 מיליון שקל. לפי המחקר, הם תרמו בעיקר לשיפור מעמדם של התלמידים המבוססים.

פער של 80% בשכר

לפי המחקר, ב–2017 שכרם השנתי של בוגרי לימודים אקדמיים בעלי חמש יחידות בבחינת הבגרות במתמטיקה (ילידי 1978–1988) היה גבוה ב–116 אלף שקל בשנה לעומת שכרם של אקדמאים בעלי שלוש יחידות בבחינת הבגרות במתמטיקה (פער של 80% בשכר), וגבוה ב–60 אלף שקל בשנה משכרם של בוגרי ארבע יחידות במתמטיקה (פער של 40% בשכר). הדבר נובע מכך שלימודי חמש יחידות במתמטיקה מקנים יתרון משמעותי בקבלה ללימודי מחשבים ומדעים באוניברסיטאות — ולאחר מכן להשתלבות בענף ההיי־טק.

בחינת בגרות מתמטיקה. למצולמים אין קשר לכתבה
בחינת בגרות מתמטיקה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דניאל בר און

כ–73% מהרופאים בישראל הם בוגרי חמש יחידות במתמטיקה וכך גם 58% מהמועסקים במקצועות מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה ו–49% מהמהנדסים. לעומת זאת, 56% מהמורים בישראל שאחראים על הוראת המתמטיקה הם בעלי שלוש יחידות במתמטיקה ורק שיעור קטן מהם למד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות. לתוכנית להגדלת מספר הלומדים חמש יחידות במתמטיקה היתה הזדמנות לצמצם את פערי השכר בישראל, וכן את הפערים הגדולים שנפערים כבר במערכת החינוך.

עם זאת, כ–54% מהתלמידים החדשים בלימודי מתמטיקה ברמה של חמש יחידות היו משני העשירונים העליונים — וכ–16% משתייכים לעשירונים 7–8. כלומר, 70% מכלל התלמידים החדשים בלימודי מתמטיקה ברמה של חמש יחידות היו מבתי ספר מבוססים. רק 3.5% מהתלמידים החדשים ברמה של חמש יחידות במתמטיקה הגיעו מהעשירון הנמוך ביותר.

מהנתונים במחקר עולה כי 41% מהבוגרים החדשים של חמש יחידות במתמטיקה הגיעו מתל אביב או מהמרכז — שיעור גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסיית תלמידי כיתה י"ב מכל רחבי המדינה (15.6%). לעומת זאת, רק 5.8% מהתלמידים החדשים הגיעו מירושלים, 9% הגיעו מהדרום, ו–12% בלבד מהצפון. עם זאת, החוקרים מציינים כי ביישובי הפריפריה נרשם גידול משמעותי במיוחד במספר הבוגרים בחמש יחידות במתמטיקה, שכן לפני יישום התוכנית מספרם היה נמוך מאוד.

רוב הגידול היה בקרב תלמידים חילונים — 63% מהבוגרים החדשים של מבחני בגרות ברמה של חמש יחידות מתמטיקה הגיעו מהחינוך הממלכתי ו–21% מהחינוך הממלכתי־דתי. שיעור הגידול בחינוך הערבי היה נמוך יותר והסתכם ב–14% בלבד — נמוך יותר מחלקם באוכלוסייה (19%).

החוקרים: הרפורמה לא פסחה על הפריפריה

לדברי רגב, "מטרת התוכנית היתה להעלות את מספר הבוגרים ב-5 יחידות במתמטיקה וכך לספק כוח אדם איכותי לשוק התעסוקה — והיא הצליחה בכך. אף שלעשירונים העליונים יש ייצוג יתר בקרב בוגרי חמש יחידות במתמטיקה החדשים, הרפורמה לא פסחה על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שגם בה חל שיפור משמעותי בשיעורי הזכאות של בוגרי חמש יחידות במתמטיקה. לכן, אי אפשר לומר שהפריפריה נותרה מאחור, אלא שהמרכז התקדם יותר בעקבות התוכנית. יש מקום להמשך צמצום הפערים ולהשקעה ביישובי הפריפריה".

לדבריו, "יש יישובים בפריפריה שרשמו שיפור מרשים בשיעורי הזכאות בחמש יחידות במתמטיקה, שהיה גבוה יותר מאשר ביישובים המבוססים. בחלק מבתי הספר בפריפריה לא היו כלל לימודי חמש יחידות ובמהלך השנים האחרונות נפתחו בהם כיתות חדשות. לכן, האתגר בהם היה גדול יותר מביישובים מבוססים".

מספר הזכאים לבגרות ברמה של חמש יחידות מתמטיקה, באלפים

התוכנית להגדלת מספר התלמידים הלומדים חמש יחידות במתמטיקה התחילה ב–2013 בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. היא הורחבה ב–2015 על ידי שר החינוך הקודם, נפתלי בנט. מ–2013 גדל מספר הבוגרים ברמה של חמש יחידות במתמטיקה ב–115%, וכיום הוא מסתכם בכ–19 אלף בוגרים.

למרות הגידול המרשים, יש שיעור גבוה של תלמידי תיכון שממשיך ללמוד מתמטיקה ברמה הנמוכה ביותר — שלוש יחידות לימוד — דבר המקשה על סיכויי הקבלה שלהם ללימודים אקדמיים, וכלל לא מספיק כדי להתקבל ללימודי מדעים, מחשבים והנדסה. 53% מבוגרי התיכון בישראל ב–2019 היו בעלי בגרות ברמה של שלוש יחידות במתמטיקה; 25% מבוגרי התיכון היו בעלי בגרות במתמטיקה ברמה של ארבע יחידות ול–22% בלבד היתה בגרות של חמש יחידות במתמטיקה.

מחסור באנשי סגל באוניברסיטאות

לזינוק שנרשם במספר בוגרי חמש יחידות במתמטיקה בשנים האחרונות עשוי להיות השפעה חיובית על רמת השכר והפריון במשק — אם הבוגרים הללו יצליחו להשתלב במסלולים בתחומים ריאליים באקדמיה. ואולם, מסתמן כי האוניברסיטאות יתקשו לקלוט את כולם. לדברי רגב, "אנחנו מעריכים בזהירות כי בתוך כחמש שנים תידרש הגדלת קיבולת של לפחות 7,500 מקומות במקצועות הריאליים באקדמיה, כדי לתת מענה לביקוש של מועמדים ללימודים בעקבות הזינוק במספר בוגרי תיכון שהם בעלי בגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה".

הגידול במספר הזכאים לחמש יחידות במתמטיקה בין 2014 ל 2018

לפי הערכת החוקרים, המבוססת על העדפות הלימודים של בוגרי בגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות בעבר, כ–18 אלף צעירים מקרב בוגרי התיכון ב–2019 יפנו בחמש השנים הקרובות ללימודים אקדמיים בתחומים ריאליים (לא כולל תלמידים שישלימו וישפרו בגרויות לאחר השירות הצבאי). זהו גידול של כ–6,160 סטודנטים ממספר הפונים ללימודים במקצועות ריאליים ב–2014, שמתווסף ל–1,400 מועמדים כיום, שעמדו בתנאי הסף, אך לא מצליחים להתקבל ללימודים במקצועות ריאליים בגלל מחסור באנשי סגל ותשתיות מתאימות באקדמיה.

מדובר על כ–3,200 סטודנטים חדשים בשנה בתחומי ההנדסה והאדריכלות, ו–1,600 סטודנטים חדשים בשנה בתחומי מתמטיקה ומדעי המחשב. לפי החוקרים, הביקוש ללימודי פיזיקה יגדל בשיעור הגבוה יותר בחמש השנים הקרובות — 94%; הביקוש ללימודי הנדסה ואדריכלות יגדל בכ–38%; והביקוש ללימודי מדעי המחשב יגדל ב–41%. זאת, לאחר שבעשור האחרון מספר הסטודנטים למדעי המחשב והנדסה כבר עלה באופן משמעותי.

תלמידי י"ב בחלוקה לאזורים, והתרומה לגידול במספר בוגרי 5 יחידות במתמטיקה

האוניברסיטאות מתמודדות עם קושי בגיוס חברי סגל חדשים — מאחר שרוב בוגרי התחום מעדיפים לעבוד בתעשייה מלהשתלב באקדמיה, שבה השכר נמוך יותר. בשל כך, הן צפויות להתמודד עם מחסור של כ–1,750 אנשי סגל בכירים חדשים בתחומים הריאליים. כותבי המחקר ממליצים בין היתר על הנהגת שכר דפרנציאלי באוניברסיטאות שיאפשר לתגמל מרצים בתחומי לימוד מבוקשים. עם זאת, ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות מתנגדים באופן קבוע ליוזמות כאלה.

כשלב ביניים ממליצים כותבי המחקר להעסיק אנשי סגל זרים מאוניברסיטאות בחו"ל, כמו הודו וסין, וכן מומחים מתעשיית ההיי־טק שיעבדו כמרצים באקדמיה במקביל לעבודתם בתעשייה. כפתרון לטווח הרחוק הם מציעים לפתוח מסלולי לימוד ישירים לתארים מתקדמים עבור סטודנטים מצטיינים, שיכללו מלגת לימודים בתמורה להתחייבות להשתלב באקדמיה לתקופה מסוימת לאחר סיום הלימודים. החוקרים ממליצים להשקיע בעיקר במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה — אך גם במכללות האקדמיות הפרטיות, שיכולות לקלוט חברי סגל בשכר גבוה יותר.

"כשל השוק באוניברסיטאות לא ייפתר על ידי המגזר הפרטי. רק התערבות ממשלתית ותקצוב מתאים (לאנשי סגל ותשתיות) יכולים לפתור את בעיית הקניבליזציה של השוק שפוגעת ביכולת של האוניברסיטאות לגייס אנשי סגל", נכתב במחקר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker