המורים ישלמו את מחיר הבחירות: יפסידו אלפי שקלים

בהיעדר הסכם שכר חדש, מורים מתחילים יספגו נזק של אלפי שקלים בשנה ■ מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד: "נדאג שעובדי ההוראה לא ייפגעו מכך שהממשלה לא מתפקדת, ונדרוש שכל התוספות ישולמו באופן רטרואקטיבי"

ליאור דטל
הפגנת מורים במחאה על השכר
הפגנת מורים במחאה על השכרצילום: תומר אפלבאום
ליאור דטל

מערכת בחירות נוספת תפגע באופן חמור במורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ובגננות, וכן במערך המעונות המפוקחים לגיל הרך.

143 אלף מורים — רוב המורים במערכת החינוך — מועסקים מתחילת השנה ללא הסכם שכר, לאחר שההסכם האחרון פג ביולי. בעקבות המצב הפוליטי והחלטת הסתדרות המורים להמתין להרכבת ממשלה, לא התקיים עד כה מו"מ לחתימה על הסכם שכר חדש.

שכר המורים המתחילים בחטיבות הביניים ימשיך להסתכם בכ–6,000–7,000 שקל בחודש, בעוד שכר המורים המתחילים בתיכונים, שחתמו על הסכם שכר במארס 2018, הוא 8,300 שקל בחודש לפחות. פערי שכר גבוהים קיימים גם בין המורים הוותיקים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, לבין המורים בתיכון. ההערכה הרווחת היא כי ללא הסכם, המורים לא יקבלו את תוספות השכר בשנת הלימודים הנוכחית, וייתכן שייאלצו להמתין ליישום ההסכם עד לאחר פתיחתה של שנת הלימודים הבאה. המשמעות היא שבחירות נוספות יסבו נזק של אלפי שקלים בשנה עבור המורים, ובעיקר המורים המתחילים.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דודצילום: אמיל סלמן

בדרך כלל, הממשלה מפצה את העובדים בתוספות שכר רטרואקטיביות עבור התקופה שחלפה בין סיום הסכם אחד לחתימה על ההסכם החדש. אולם התקציב שהוקצה להסכם השכר החדש מוגבל גם כך, ובשל הפלונטר הפוליטי, הממשלה הבאה תיאלץ להשקיע סכומים גדולים בתשלום הרטרואקטיבי לבדו.

אם לא די בכך, ייתכן מאוד שהקיצוצים הצפויים בתקציב 2020 לא יאפשרו הסכם שיבטיח שיפור של ממש בתנאי העסקת המורים, או לחלופין רפורמה מהותית במערכת החינוך. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה אתמול למצב ואמרה: "במשרד החינוך יש מיליארדי שקלים שהולכים למקומות הלא נכונים. אנחנו נדאג שעובדי ההוראה לא ייפגעו מכך שהממשלה לא מתפקדת, ונדרוש שכל התוספות ישולמו באופן רטרואקטיבי".

אף שעם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית נחתם הסכם בין הסתדרות המורים לבין משרד האוצר, ההסכם הזה עסק בנושאים צדדיים כמו ימי חופשה ומחלה. לקראת פקיעת הסכם השכר האחרון של הסתדרות המורים החליטה בן דוד להמתין לבחירות שנערכו באפריל, ולא לפתוח במו"מ על שכר המורים. בהסתדרות המורים דורשים לערוך שינויים מהותיים גם בשעות ההוראה של המורים, ולכן הם מאמינים כי על שרי החינוך והאוצר הבאים להיות מעורבים במו"מ.

בהסתדרות המתינו עד לתוצאות הבחירות בספטמבר, אך אז היועמ"ש אביחי מנדלבליט כבר העביר הנחיה שקובעת שממשלת מעבר לא יכולה להתחייב על תוספות לשכר המורים. לכן, על המורים להמתין להרכבת הממשלה הבאה. בהסתדרות קיוו כי הסכם השכר החדש הוא הזדמנות לבצע שינוי גורף בתנאי ההעסקה של המורים. "השכר ההתחלתי של מורה צריך להיות לפחות 9,000 שקל", אמרה בן דוד ל–TheMarker.

הבחירות יפגעו גם בצוותי החינוך במעונות המפוקחים על ידי משרד הרווחה, שמתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם. כבר בספטמבר העבירו מפעילי המעונות המסובסדים — בהם רשתות ויצו ונעמת — מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם בתפקיד שר הרווחה, ובו הודיעו כי ללא התערבות מיידית הם עלולים לקרוס. לקראת פתיחת שנת הלימודים הקודמת הובטח למפעילי המעונות כי ועדה ממשלתית תדון ברפורמה בענף ותגיש את מסקנותיה בתוך 150 יום — אך המסקנות לא הוגשו עד היום. כעת, גם הטיפול במצוקות של החינוך בגיל הרך ייאלצו להמתין עד להרכבת הממשלה הבאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker