מסמך סודי חושף: משרד החינוך קלט 7 מורים לפיזיקה - ו-477 ליהדות

מסמך פנימי במשרד החינוך מעיד על מחסור חריף של 1,700 מורים ברחבי הארץ - רובם במדעים, מתמטיקה ואנגלית ■ מנהלי בתי ספר ביטלו מקצועות וגייסו עובדים ללא ניסיון כדי לפתוח את שנת הלימודים ■ "המחסור מתעצם והולך, זו בעיה לאומית"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר החינוך רפי פרץ בבית ספר אבני החושן במודיעין
שר החינוך רפי פרץ בבית ספר אבני החושן במודיעיןצילום: אילן אסייג

בסיומם של ימים סוערים ומתוחים, הוכרע במהלך סוף השבוע כי שנת הלימודים תיפתח הבוקר כסדרה, לאחר שהסתדרות המורים ומשרד האוצר הגיעו להסכמות. ואולם, לפי מסמך פנימי של משרד החינוך, שהגיעה לידי TheMarker, שנת הלימודים נפתחת בצל מחסור חריף במורים ובמנהלים, שפוגע בתלמידים ומאיים על יציבות מערכת החינוך. במערכת אומרים שכדי לאפשר את פתיחת השנה משרד החינוך יצא ברגע האחרון, ותחת מעטה חשאיות, במבצע בזק לגייס אלפי מורים לא מנוסים וללא הכשרה מתאימה. אלא שלמרות המאמצים הקדחתניים, המשבר לטווח הרחוק נותר ללא פתרון, ובכל מקרה לא גויסו מספיק מורים כדי להשלים את המחסור החריף במקצועות כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית.

מנהלי בתי ספר טוענים כי משבר המורים הוא הסוגיה החמורה והדחופה ביותר במערכת החינוך הישראלית כרגע, אך משרד החינוך מנסה לטשטש ולטייח את חומרת המצב. במשרד אספו בחודשים האחרונים נתונים חלקיים על המחסור במורים וניסו שלא לחשוף אותם. הנתונים מצביעים על מחסור באלפי מורים — בעיקר באזור גוש דן והמרכז — וחושפים כי למרות המחסור האדיר, רק מועמדים בודדים להוראה בתיכונים עברו הכשרה מתאימה למקצוע שיילמדו. רוב המורים החדשים שכרגע מיועדים ללמד בתיכון הוכשרו ללמד יהדות, ורק מעטים יחסית הוכשרו ללמד כימיה, פיזיקה ומחשבים.

דרושים מורים

מצג שווא להטעיית ההורים?

"המציאות כרגע היא שאין מורים, וחלק מהמורים שמגיעים לא עברו הכשרה מספקת. לא ניתן למלא את הכיתות במורים לא מתאימים רק כדי לצאת ידי חובה ולטעון שאין מחסור. זה מצג שווא שנועד לתעתע בהורים ובמערכת, כדי להשיג שקט תעשייתי. זה מביך ועצוב", אומר מנהל תיכון תיכונט בתל אביב, רם כהן.

ואכן, גורמים שונים במערכת מעידים על כאוס בבתי הספר. מנהל תיכון נוסף שעמו שוחחנו אמר כי מנהלים רבים נאלצים לבטל מקצועות ושעות לימוד ולגייס מובטלים ללא רקע בהוראה. אלא שבמשרד החינוך מכחישים זאת בתוקף, ומסרו כי "אין כל מחסור כמותי במורים. עם פתיחת שנת הלימודים בכל כיתה ילמד מורה".

בטענה למחסור "איכותי", מתכוונים במשרד לכך שחסרים רק מורים שהוכשרו במיוחד ללמד מדעים, אנגלית ומתמטיקה. אלא שמהנתונים שאספנו עולה תמונה עגומה בהרבה. כך למשל, בישראל כולה נותרו רק כ–1,000 מורי תיכון לכימיה, ולכן תלמידים מעטים בלבד לומדים לבגרות בתחום — המכונה בקרב מורים "מקצוע בהכחדה". אם ניקח בחשבון שבישראל יש כ–1,905 תיכונים וכ–430 אלף תלמידים, מתברר שיש מורה אחד לכימיה על כל 430 תלמידים.

לא מגיעים

בפיזיקה המצב דומה. על פי המאגר של ארגון המורים נותרו רק 1,240 מורים לפיזיקה, אולם חלק מהמורים במאגר מלמדים גם בחטיבות הביניים, כך שבפועל המחסור חריף אף יותר. במקצוע הביולוגיה, המבוקש יחסית, יש רק 2,000 מורים, וכך גם במדעי המחשב. על פי דו"ח שפורסם לפני כחודש על ידי בנק ישראל, התוצאה היא ש–65% מהתיכונים בישראל כלל לא מאפשרים לימודים לחמש יחידות במדעי המחשב, וכיום רק כ–6% מתלמידי התיכון זוכים ללמוד במגמה כזו.

גם בספרות ותנ"ך קיים מחסור משמעותי. בתיכונים נותרו רק כ–3,400 מורים מקצועיים לספרות וכ–4,100 לתנ"ך. לעומת זאת, יש 10,200 מורים למתמטיקה וכ–7,900 מורים לאנגלית, אלא שרובם לא הוכשרו כראוי ללמד את התחומים הללו — ובמערכת מדברים על מחסור גם במקצועות האלה.

המחסור קיים אף כי מספר המורים גדל באופן חסר תקדים בשנים האחרונות, אלא שהתוספת לא מדביקה את הצרכים. לדברי כהן "מנהלים מתפשרים על איכות, ולעתים מבצעים בעצמם הסבה לחלק מהמורים שמגיעים אליהם — וזה מצב בלתי נסבל. התוצאה מביכה: מנהלים כיום לא בוחרים מורים — אלא המורים הם אלה שבוחרים. המורים עושים אודישן למנהלים והתמחרות בין בתי הספר, ומציבים דרישות שלעתים לא עומדות בקנה אחד עם הניסיון שלהם". כהן מדגיש כי "ההכחשה במשרד החינוך היא טעות איומה. אם היו מיידעים את הציבור על קיום הבעיה — המדינה היתה מתעוררת. במקום זה, משרד החינוך מרדים את ההורים — ואיש לא מזדעק. המציאות האיומה מתבטאת לבסוף, שנה אחר שנה, ברמת ההוראה בכיתות".

מלמדים ללא הכשרה

איסוף הנתונים על המחסור החל במשרד החינוך רק במאי האחרון, לאחר שהתרעות על המשבר המתעצם איימו לשבש את פתיחת שנת הלימודים הקרובה. הנתונים הוצגו לבכירי המשרד במהלך הקיץ, במצגת שסווגה כ"חסויה", וכללה נתונים רק על מספר המורים הדרוש לצורך פתיחת השנה, כשבפועל המחסור חמור יותר. לפי הנתונים, באזור תל אביב, גוש דן והמרכז בלבד חסרים כ–1,200 מורים, מחסור שמשמעותו היעדר מענה הוראתי ל–10,000 שעות לימוד בשנה. בעקבות זאת, הודיע המשרד על מהלך לגיוס של סטודנטים להוראה ומתמחים בהוראה שנמצאים בשנתם האחרונה, וכן של בוגרי מסלולים להוראה שאינם מועסקים (מובטלים). בסופו של דבר, המשרד הצליח לאתר לא מעט מועמדים כאלה — שהנם נעדרי ניסיון ורובם לא עברו הכשרה מתאימה למקצועות הרלוונטיים — ופנה אליהם כדי שישובצו במערכת.

"לא למדתי פיזיקה - אבל המנהלת לחצה"

"במשך שנים היה נהוג לזלזל במעמד והכשרת המורים הקיימים, ועכשיו המורים האלה פורשים ואין מי שיחליף אותם. מי שמגיע לבית הספר בכלל לא מתקרב לרמתם המקצועית, ואין מספיק מורים", אומרת א', מורה במרכז הארץ שפורשת השנה. "בבית הספר שבו לימדתי מתמודדים כבר כמה שנים עם מחסור במורים, ונאלצים להתפשר על הרמה. כיום כל אחד יכול להיות מורה, גם בלי הכשרה ותעודת הוראה. לוקחים כל מי שמוכן, כבר לא מבקשים אפילו תעודת יושר מהמשטרה".

יהדות במקום כימיה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי חשף כי במערכת חסרים כ–3,000 מורים מקצועיים. בין היתר, נכתב כי כ–60% מהמורים למתמטיקה, כ–40% מהמורים לאנגלית וכ–88% מהמורים ללשון לא הוכשרו ללמד את המקצועות. המבקר קבע כי כתוצאה מכך ייגרם "נזק ארוך טווח בכל הקשור למיומנות ולהישגי התלמידים".

מנתוני משרד החינוך מתברר כי גם אם היה שואף לצמצם את המחסור — הוא לא היה יכול לעשות זאת. רוב המורים החדשים (הבוגרים הטריים של מסלולי ההוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה) הוכשרו ללמד יהדות (477 מורים), בעוד רק שבע מהם הוכשרו ללמד פיזיקה והביעו עניין להצטרף למערכת החינוך. בכימיה סיימו את ההכשרה רק שמונה מורים, ובביולוגיה 20 בלבד. בתנ"ך כולל מאגר המורים החדשים של המשרד 35 מורים, באזרחות 37 ובמחשבים 92. גם במקצועות כמו לשון וספרות לא ניתן היה לאתר מספיק מורים חדשים, ובמקצועות החשובים אנגלית ומתמטיקה נמצאו כ–470 ו–360, בהתאמה.

על פי הנתונים של משרד החינוך, הכשרת המורים באוניברסיטאות אינה מספיקה כדי לספק את הדרישות. עד לפני עשור, האוניברסיטאות היו המאגר המרכזי שממנו הגיעו המורים לתיכונים, מכיוון שמי שהתעתד להיות מורה נדרש בתואר אקדמי במקצוע הרלוונטי. אלא שכיום רק בוגרי אוניברסיטאות מעטים מוכנים לפנות לחינוך. כך למשל, רק סטודנט אחד ממכון ויצמן הביע הסכמה עקרונית לעבוד כמורה; באוניברסיטה העברית נמצאו רק שמונה בוגרים שסיימו מסלול של התמחות בהוראה לאחר שרכשו תואר, באוניברסיטאות תל אביב מדובר ב–22 בלבד, ובטכניון רק 26. זאת בעוד לקראת שנת הלימודים הנוכחית עמדו בפני מערכת החינוך כ–6,000 מועמדים שסיימו מכללות אקדמיות ומכללות להוראה - אלא שבלא מעט מקרים מדובר במכללות קטנות שרמתן שנוייה במחלוקת.

המחסור במורים

אלי (שם בדוי) עבד במשך שנה בתיכון במרכז הארץ, אף כי לא הוכשר להוראה או למקצוע. "לימדתי פיזיקה, תחום שלא למדתי בעצמי. המורה הקודם שפרש פשוט ישב איתי כמה פעמים והסביר לי מה צריך לעשות. לא רציתי לעשות את זה, אבל המנהלת לחצה, והייתי אחד המורים הבודדים בבית הספר עם רקע בלימודים ריאליים".

נשיאת המכללה האקדמית סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, אומרת שגם המכללות מודעות למחסור המחריף. "לצערי בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית ברצון של צעירים להיות מורים", היא אומרת. "המכללות לחינוך מקבלות את הסטודנטים והסטודנטיות הכי טובים שהן יכולות, אבל הביקוש ללימודי הוראה - בעיקר במקצועות הליבה - לא מספק את הצרכים בשטח. נראה שקריירה בהוראה לא מפתה צעירים".

לדבריה "אין עוד מקצוע שהשפעתו וחשיבותו על דורות רבים גדולה כל כך. זה אחד המקצועות החשובים והמעניינים ביותר, אבל לצערי בבתי הספר בישראל קיימת גם בעיה של ביורוקרטיה, טופסולוגיה ומבחנולוגיה שמסרסים את הנשמה של המקצוע. יש כמובן גם בעיות שקשורות לאלימות, היעדר סמכות והיעדר גיבוי למורים. אין למורים פינות עבודה בבתי הספר והם נודדים מכיתה לכיתה עם החפצים שלהם. הם עובדים קשה גם בשעות הפנאי; ורובם לא מצליחים לעבוד במשרה מלאה ולכן שכרם נפגע. הייתי מצפה ששכרם יעלה, אך בינתיים ניתן היה לפחות לסגור את פערי השכר בין מורי היסודי והחטיבות למורי התיכונים. אני מצפה שהמדינה תכיר בבעיה, ותעלה את מעמד המורים לראש סדר העדיפויות".

מקצועות בסכנת הכחדה

"משרד החינוך אטום לצעקות מהשטח"

ואכן, גם דו"ח המבקר הצביע על כשלים חמורים במערך ההכשרה והגיוס של עובדי ההוראה — כשהכשל המרכזי הוא תכנוני. לפי הדו"ח, למשרד החינוך היו נתונים חסרים על המחסור הצפוי במורים במקצועות השונים, והוא אסף נתונים רק על הכמות הכללית. לכן נוצר עודף נקודתי בחלק מהאזורים ובתי הספר (למשל בציבור הערבי), לצד מחסור חמור באזורים אחרים. גם כיום, שלושה חודשים לאחר פרסום הדו"ח, מנהלים מעידים שמשרד החינוך עדיין לא החל במיפוי הצרכים ולא פנה אליהם לקבלת נתונים, אלא רק ביצע הליך מזורז לסתימת חסרים קריטיים.

"המחסור הולך ומתעצם בשנים האחרונות. אני מתריע כבר עשר שנים בפני בכירי המשרד, אך הם אטומים לצעקות מהשטח", אומר מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל־יסודיים, ומנהל תיכון מעיין שחר בעמק חפר. "אני מקבל בכל יום קריאות נואשות של מנהלים. המחסור הוא לא רק במתמטיקה, אנגלית ומדעים, אלא גם בלשון, תנ"ך, פיזיקה וכימיה — והתלונות הם גם על רמתם הנמוכה של המועמדים. בחלק מהתחומים אין בכלל מועמדים, כי אין מספיק סטודנטים שמוכשרים להוראת הנושאים האלה באוניברסיטאות".

תלמידים בפתיחת שנת הלימודים
תלמידים בפתיחת שנת הלימודיםצילום: דודו בכר

לדבריו, "למרות הגידול במספר הסטודנטים להוראה, חלק גדול מהם לא מגיעים למערכת החינוך או לא נשארים בה. דרישות הקבלה ללימודי הוראה הולכות ויורדות בגלל המחסור, ומתקבלים מועמדים שבעבר היו נדחים. פניתי למשרד החינוך, למנכליו ולשלושת שרי החינוך האחרונים, פעמים רבות. זאת, בעיה לאומית שקודם כל יש להכיר בה, ואז למפות אותה ולמצוא לה פתרון אמיתי באמצעות תוכנית חירום. אבל בשלב הזה משרד החינוך מסרב אפילו לחצות את משוכת ההכרה בבעיה".

ממשרד החינוך נמסר: "אין מחסור כמותי. עם זאת, במשרד פועלים לתת מענה למחסור המקצועי שקיים בכמה תחומי לימוד, ובכלל זה במדעים. המענים ניתנים באמצעות שורת תוכניות, ובהן הסבות להוראה, הכשרות מיוחדות, מתן תמריצים מיוחדים ומתן מלגות לימודים ומלגות קיום לצורך קליטת מועמדים במקצועות הנדרשים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker